כלכלת שוודיה
כלכלת שוודיה היא כלכלה סוציאל-דמוקרטית בדומה ליתר ארצות סקנדינביה (נורווגיה, דנמרק ופינלנד). כלכלה זו מבוססת על שילוב בין מיסים גבוהים, מדיניות רווחה נדיבה, איגודים מקצועיים חזקים, מעורבות עובדים בניהול (בשוודיה 1/3 מהדירקטוריון בכל חברה עם יותר 100 הם נציגי האיגוד המקצועי) בעלות ציבורית של חלק גדול מהמשק המתחלקת בין הממשלה הביטוח הלאומי השוודי וקרנות הפנסיה הציבוריות, תחרות חופשית בשוק הסחורות והשירותים העסקיים ומינימום קרטלים ומונופולים.
שוודיה מדורגת במקום ה-24 מבין מדינות העולם מבחינת התוצר הגולמי לנפש (מקום 16 בעולם לתמ"ג לנפש במונחי PPP). אחוז המועסקים במדינה הוא מן הגבוהים בעולם - 74.5%, ועל-פי מדד אי-שוויון חלוקת ההכנסות, שוודיה היא בין שלוש המדינות השוויוניות ביותר בעולם.
משאבי הטבע במדינה כוללים עץ, מכרות ברזל ואנרגיה הידרואלקטרית. הכלכלה היא מוכוונת יצוא ומסחר. רוב התעשיות כוללות ייצור של מכוניות, תקשורת, תרופות ומוצרי עץ.
היסטוריה כלכלית-פוליטית
שוודיה הייתה במשך זמן רב מדינה אחת המדינות העניות ביבשת אירופה, וכזו היא נשארה גם לאורך המאה ה-19, ולא עברה מהפכה תעשייתית עד תחילת המאה ה-20.
המדיניות הפוליטית-כלכלית-חברתית בשוודיה היא סוציאל-דמוקרטית, שהחלה לשחק תפקיד פוליטי דומיננטי החל מ-1917, לאחר שהרפורמיסטים וידאו את חוזקם הפוליטי והמהפכניים עזבו את המפלגה. הסוציאל-דמוקרטיה השפיעה באופן כה נרחב על החברה והשלטון בשוודיה עד כדי כך שלרוב מתוארת השפעה זאת כהגמוניה.
הסוציאל-דמוקרטים בשוודיה שולטים בקבינט החל מ-1932 כמעט ללא הפסקה (מלבד מספר חודשים ב-1936, בין השנים 1976-1982 ובין 1991-1994). התמיכה המסורתית בסוציאל-דמוקרטים החלה מתערערת לאחר ההאטה הכלכלית במדינה בשנות השבעים, שיצרה לראשונה עימות בין המדיניות החברתית למדיניות הכלכלית, והחריפה עוד יותר עם רצח ראש הממשלה אולוף פלמה ב-1986.
עם תחילת המאה החלה מגמת שיפור בכלכלה שנשענה בתחילה על מרבצי ברזל וייצוא עץ. כבר בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה, נחשבה כלכלתה לאחת החזקות בעולם המערבי.
משבר כלכלי שהחל בסוף שנות השמונים, הגיע לשיאו בתחילת שנות התשעים והוביל לרפורמה אשר הקטינה באופן דרסטי את הגרעון התקציבי והגדילה את התחרותיות במשק. בשנת 1995, החליטה שוודיה להצטרף לאיחוד האירופי, אולם דחתה את ה”אירו” ושמרה על המטבע המקומי - הקרונה.
אופיה הכלכלי לא השתנה בהרבה נכון לשנת 2008 - מדינת רווחה עם אחוז מס גבוה, אחוזי תעסוקה גבוהים, בעלות ציבורית על חלק ניכר מההון במשק, ארגוני עובדים חזקים, ועם זאת שמירה על מדיניות ליברלית של שוק פתוח ותחרותי. במקביל יש במדינה מספר תהליכי הפרטה כדי להקטין את החוב הלאומי.
בשוודיה יושבת ההנהלה של מספר תאגידים רב לאומיים ביניהם איקאה, ותאגיד הרכב סאאב שהוא כיום חברת בת של תאגיד הרכב ג'נרל מוטורס, וכן חברות תרופות.
נתונים
הנתונים הבאים פורסמו בשנת 2008 על פי אתר הסטטיסטיקה של ה-OECD, והם נכונים לשנת 2006.
- סה"כ אוכלוסייה: 9.037 מיליון בני אדם [1]
- קצב צמיחה שנתי של האוכלוסייה: 0.4867%[1]
- תוצר מקומי גולמי במונחי כוח קניה (PPP): 316.657 מיליארד דולר [1]
- תמ"ג לנפש במונחי כוח קנייה: 34,870 דולר [1]
- כמות המס הנגבית כאחוז מהתוצר: 50.05%[1]
קישורים חיצוניים
- ישראל שוודיה- מצא את ההבדלים דורון גרינשטיין, עבודה שחורה. 19.08.2008
- ריצ'רד אורנג', גרדיאן, שוודיה יוזמת הקלות מס למי שיתקן מוצרים ולא יזרוק אותם, הארץ, 21.9.2016