תוצר מקומי גולמי

תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) או (Gross domestic product) הוא מונח כלכלי שמציין את הערך הכספי הכולל של הסחורות והשירותים המוגמרים המיוצרים במדינה בשנה.

גולמי: ללא חישובי פחת ובלאי. מקומי - מודד את כל מה שמיוצר בחתך גאוגרפי של מדינה, להבדיל מתוצר לאומי גולמי תל"ג. התמ"ג מחשיב מפעלים זרים הפועלים בארץ כחלק מהתוצר של ישראל לדוגמה.

טענה בסיסית בכלכלה נאו קלאסית ובקרב רוב הכלכלנים היא שהתמ"ג לנפש הוא מדד מהימן לרווחה. ושעליה בתמ"ג - צמיחה כלכלית היא יעד חברתי רצוי והכרחי לעתידה של אומה ושל האנושות בכלל. עליה בתמ"ג היא סימן לכך שיותר מוצרים נוצרו. ההנחה היא שהמוצרים נוצרו משום שהיה מי שיקנה אותם. ולכן אות היא שגם יותר מוצרים נקנו. היות ובכלכלה צריכה של יותר מוצרים בשנה נחשבת דבר טוב ורצוי הדבר אומר שהרווחה החברתית עלתה.

חישוב התמ"ג

בחישוב תמ"ג מבחינים בין חישוב תמ"ג נומינלי (או תמ"ג כסף), המתייחס לערכי כספיים שהוצאו בתקופה מסוימת; ותמ"ג ריאלי (או תמ"ג לפי "מחירים קבועים") הכולל התאמה לאינפלציה באותה שנה.

משוואת החישוב המקובלת לתמ"ג היא הבאה:

תמ"ג = צריכה + השקעות + יצוא - ייבוא

כלכלנים, החל משנות החמישים, מעדיפים לעתים קרובות לפצל את הצריכה הכוללת לצריכה פרטית ולצריכה ציבורית (כלומר, ממשלתית). ההנחה שביסוד הפיצול היא שמוקד תשומת הלב של כלכלנים ושל המדיניות הכלכלית צריך להיות בשינוי או השפעה על הצריכה הפרטית, כשהצריכה הממשלתית נחשבת ממריץ "חיצוני" לכלכלה הלאומית. מכאן נובעת הנוסחה הבאה:

תמ"ג = צריכה פרטית + ממשלה + השקעות + ייצוא - ייבוא

ביקורת על התמ"ג

ערך מורחב - מדדים חלופיים לתמ"ג

החל מתחילתו הובעה ביקרות על התמ"ג כמייצג של הרווחה החברתית. כיום יש ביקורת נרחבת מצד כלכלני סביבה שהתמ"ג מודד למעשה את ההרס הסביבתי כרווחה חברתית. יש נסיונות לפתח מדדים חלופיים לתמ"ג כמו מדד רווחה כלכלית מקיימת ומד קידמה אמין.

נקודת ביקורת אחת היא מהכיוון המערכתי (שמשלב ביקורות חברתיות וסביבתיות). העולם, עוד בטרם היות הכלכלה, מאוכלס במערכות מתפקדות, היוצרות תפקודים שחיוניים ליצורים החיים, ובכלל זה האדם, וכן לאושרם של בני האדם. מערכות אלו יכולות להיות מערכות טבע (כמו מערכת לאגירת מי גשמים או מערכת לטיהור אוויר), או מערכות חברתיות (כמו משפחה, קהילות, רשתות חברתיות ועוד). פרוק של המערכות האלה גורם להגדלת המחסור, ולכן יוצר תמריץ חזק יותר לאנשים לנסות ולקנות תחליפים מהשוק. כאשר דנים בתמ"ג בכלכלה מניחים בדרך כלל ש:

1. העולם הוא ריק ממערכות - ולכן הכלכלה אינה יכולה ממילא להשפיע על מערכות אלו לרעה.
2. אושרם של האנשים או הרווחה החברתית אינה מושפעת מתפקודן של המערכות

ומכן שכאשר אנשים צורכים עוד מוצרים, הם עושים זאת משום מתוך בחירה חופשית, וללא קשר למצב העולם, ולכן צריכה מוגברת היא אות לעליה ברווחה החברתית.

קישורים חיצוניים

• בוויקיפדיה האנגלית
• סרטון על תמ"ג באתר יו-טיוב של אדבסטרס