שינויים

במשבר הסאב-פריים בשנת 2008 בארצות הברית, בנקי השקעות בוול-סטריט יצרו חבילות של משכנתאות שנקנו מנותני הלוואות. הם השתמשו במינוף כדי לללות כסף מגופי השקעות (כמו קרנות פנסיה) כדי לקנות אלפי משכנתאות ולהכניס אותן לתוך חבילה שנקראה "Collateralized debt obligation".  הם מיינו את המשכנתאות לפי דרגת הסיכון שלהם כדי לאפשר לגופי ההשקעות לסחור בחבילות אלה כמו שסוחרים במניות או אגרות חוב. עם הזמן גדל הביקוש לחבילות אלה והבנקים ובנקי המשכנתאות החלו להוריד את תנאי הרכישה של המשכנתאות, ממשכנתה נורמלית (פריים) למשכנתא סאב-נורמלית (פריים) שניתנה לאנשים עניים יותר ללא ערבונות וללא יכולת החזר כספי נאותה. בנקי השקעות, גופים פרטיים שונים ומספר בעלי הון עשו כסף רב תודות למינוף של שוק המשכנתאות. בסופו של דבר יותר ויותר אנשים התקשו לשלם משכנתא, והם נאלצו להעביר את הבית שלהם לבנקי ההשקעות. הבנקים נקלעו למשבר שכן במקום הכנסה חודשית קבועה הם החלו להיות בעלים של יותר ויותר בתים, וערכם של אלה החל לרדת. המשבר פרץ כאשר בנקי השקעות, בנקי משכנתאות וגופי השקעה נתקעו עם מיליוני משכנתאות ובתים שאיש אינו רוצה לקנות. דבר זה הוביל לפשיטת רגל של בנקי ההשקעות הגדולים כמו מורגן סטנלי. ממשלת ארצות הברית נחלצה לעזרת המערכת הבנקאית כדי למנוע פשיטות רגל של עוד ועוד בנקים וגופים פינננסים. דבר זה יצר מצב בו המינוף ששימש כדי לצבור רווחים עצומים, איפשר למשתמשים בו להטיל את חלק גדול ממהפסדים על הציבור.  

במשבר הסאב-פריים בשנת 2008 בארצות הברית, בנקי השקעות בוול-סטריט יצרו חבילות של משכנתאות שנקנו מנותני הלוואות. הם השתמשו במינוף כדי לללות כסף מגופי השקעות (כמו קרנות פנסיה) כדי לקנות אלפי משכנתאות ולהכניס אותן לתוך חבילה שנקראה "Collateralized debt obligation".  הם מיינו את המשכנתאות לפי דרגת הסיכון שלהם כדי לאפשר לגופי ההשקעות לסחור בחבילות אלה כמו שסוחרים במניות או אגרות חוב. עם הזמן גדל הביקוש לחבילות אלה והבנקים ובנקי המשכנתאות החלו להוריד את תנאי הרכישה של המשכנתאות, ממשכנתה נורמלית (פריים) למשכנתא סאב-נורמלית (פריים) שניתנה לאנשים עניים יותר ללא ערבונות וללא יכולת החזר כספי נאותה. בנקי השקעות, גופים פרטיים שונים ומספר בעלי הון עשו כסף רב תודות למינוף של שוק המשכנתאות. בסופו של דבר יותר ויותר אנשים התקשו לשלם משכנתא, והם נאלצו להעביר את הבית שלהם לבנקי ההשקעות. הבנקים נקלעו למשבר שכן במקום הכנסה חודשית קבועה הם החלו להיות בעלים של יותר ויותר בתים, וערכם של אלה החל לרדת. המשבר פרץ כאשר בנקי השקעות, בנקי משכנתאות וגופי השקעה נתקעו עם מיליוני משכנתאות ובתים שאיש אינו רוצה לקנות. דבר זה הוביל לפשיטת רגל של בנקי ההשקעות הגדולים כמו מורגן סטנלי. ממשלת ארצות הברית נחלצה לעזרת המערכת הבנקאית כדי למנוע פשיטות רגל של עוד ועוד בנקים וגופים פינננסים. דבר זה יצר מצב בו המינוף ששימש כדי לצבור רווחים עצומים, איפשר למשתמשים בו להטיל את חלק גדול ממהפסדים על הציבור.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==