שינויים

'''מינוף פיננסי''' (Financial Leverage), הוא מונח מתחום המימון והכספים, המתייחס לכלל השיטות להכפלת רווחים והפסדים. הדרך הנפוצה להשגת מינוף היא על ידי נטילת הלוואות לצרכי הגדלת הרווחים מעסקה כלכלית כמו השקעה בנכס מוחשי ושימוש בנגזרות.   

'''מינוף פיננסי''' (Financial Leverage), הוא מונח מתחום המימון והכספים, המתייחס לכלל השיטות להכפלת רווחים והפסדים. הדרך הנפוצה להשגת מינוף היא על ידי נטילת הלוואות לצרכי הגדלת הרווחים מעסקה כלכלית כמו השקעה בנכס מוחשי ושימוש בנגזרות.   

לשם המחשה ניקח משווק של מוצרים שאין לו מינוף, שיש לו לדוגמה 10,000 ש"ח. בכסף זה הוא קונה מוצר אחד, ומוכר אותו ב-11,000 ש"ח. נותר לו רווח של 1,000 ש"ח, שהוא 10% רווח מסך ההשקעה שלו. בהנחה שיש לאותו משווק יכולות מינוף ושהוא רוצה להשקיע 10,000 ש"ח מההון שלו, הוא הולך לבנק ומקבל הלוואה של 990,000 ש"ח כך שיש לו כעת סה"כ מיליון ש"ח להשקעה. בתרחיש האופטימי מבחינתו, הוא קונה 1,000 מוצרים ומוכר אותם בסכום של 1.1 מיליון דולר. כעת הוא מחזיר את ההלוואה המקורית 990,000 ש"ח, יחד עם עוד החזרי ריבית בסך 10,000 ש"ח. כך שנותר לו רווח נקי של 90,000 ש"ח. שהם 900% רווח מסך ההשקעה הישירה שלו. במקרה בו המינוף מקנה לבעלים שלו רווחים גדולים יותר מדובר ב"מינוף חיובי". 

לשם המחשה ניקח משווק של מוצרים שאין לו מינוף, שיש לו לדוגמה 10,000 ש"ח. בכסף זה הוא קונה מוצר אחד, ומוכר אותו ב-11,000 ש"ח. נותר לו רווח של 1,000 ש"ח, שהוא 10% רווח מסך ההשקעה שלו.  

מובן שתהליך המינוף עלול להכשל - בגלל קשיים במכירה לדוגמה. במקרה זה הגוף שלקח את המינוף יצטרך לשלם את ההלוואה המקורית + את הריבית עליה. במצב זה המינוף הגדיל את ההפסדים למבצע המינוף ודבר זה מכונה "מינוף שלילי".

בהנחה שיש לאותו משווק יכולות מינוף ושהוא רוצה להשקיע 10,000 ש"ח מההון שלו, הוא הולך לבנק ומקבל הלוואה של 990,000 ש"ח כך שיש לו כעת סה"כ מיליון ש"ח להשקעה. בתרחיש האופטימי מבחינתו, הוא קונה 1,000 מוצרים ומוכר אותם בסכום של 1.1 מיליון דולר. כעת הוא מחזיר את ההלוואה המקורית - 990,000 ש"ח, יחד עם עוד החזרי ריבית בסך 10,000 ש"ח. כך שנותר לו רווח נקי של 90,000 ש"ח. שהם 900% רווח מסך ההשקעה הישירה שלו.  

ביצוע של מינוף קל יותר עבור גופים פיננסים גדולים יותר כמו בנקים, קרנות השקעה או פנסיה, חברות ביטוח, ופירמות גדולות. הוא קל יותר גם עבור בעלי הון יחסית לשאר האזרחים בחברה. כמו כן ביצוע של מינוף הוא דבר קל יותר ככל ש[[שער הריבית]] נמוך יותר, וכשיש עודף היצע של כסף בשווקים הפיננסים שמחפש הזדמניות למתן הלוואות.  

ביצוע של מינוף קל יותר עבור גופים פיננסים גדולים יותר כמו בנקים, קרנות השקעה או פנסיה, חברות ביטוח, ופירמות גדולות. הוא קל יותר גם עבור בעלי הון יחסית לשאר האזרחים בחברה. כמו כן ביצוע של מינוף הוא דבר קל יותר ככל ש[[שער הריבית]] נמוך יותר, וכשיש עודף היצע של כסף בשווקים הפיננסים שמחפש הזדמניות למתן הלוואות.  

מינוף הוא צורה של [[יתרונות לגודל|יתרון לגודל]]. המינוף קל יותר עבור גופים פיננסים עשירים יותר ובעלי הון שכן יותר קל להם לקבל הלוואות כדי לבצע מינוף פיננסי. ההלוואות ניתנות לגופים אלה בצורה קלה יותר משום שיש להם לכאורה נכסים לגבות את ההלוואות, כמו כן, בשל גודלם הריבית שגופים אלה מצליחים להשיג טובה יותר יחסית לריבית שניתנת לגופים קטנים יותר, שיש להם פחות נכסים וערבונות ושיש להם פחות כושר מיקוח.  

מינוף הוא צורה של [[יתרונות לגודל|יתרון לגודל]]. המינוף קל יותר עבור גופים פיננסים עשירים יותר ובעלי הון שכן יותר קל להם לקבל הלוואות כדי לבצע מינוף פיננסי. ההלוואות ניתנות לגופים אלה בצורה קלה יותר משום שיש להם לכאורה נכסים לגבות את ההלוואות, כמו כן, בשל גודלם הריבית שגופים אלה מצליחים להשיג טובה יותר יחסית לריבית שניתנת לגופים קטנים יותר, שיש להם פחות נכסים וערבונות ושיש להם פחות כושר מיקוח.  

מינוף גבוה עבור חברות גדולות עלול ליצור בעיות שונות. אם הגופים הגדולים יותר והשכבה העשירה יותר הם בעלי שיעור רווח גבוהים יותר יחסית למתחרים הקטנים יותר הדבר עלול להגדיל את [[אי השויוון הכלכלי]] ואת [[ריכוזיות כלכלית|הריכוזיות במשק]]. גופים גדולים יכולים להוזיל מחירים יחסית למתחרים קטנים יותר ובכך לדחוק אותם החוצה מהשוק.  

מינוף גבוה עבור חברות גדולות עלול ליצור בעיות שונות. אם הגופים הגדולים יותר והשכבה העשירה יותר הם בעלי שיעור רווח גבוהים יותר יחסית למתחרים הקטנים יותר הדבר עלול להגדיל את [[אי השויוון הכלכלי]] ואת [[ריכוזיות כלכלית|הריכוזיות במשק]]. גופים גדולים יכולים להוזיל מחירים יחסית למתחרים קטנים יותר ובכך לדחוק אותם החוצה מהשוק.  

בעיה נוספת במינוף הוא שהוא עלול לאפשר [[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]] הקרויים גם [[משחק פונזי]], ו[[סיכון מוסרי]] עבור פירמות גדולות, משקיעים גדולים ובנקים יחסית לשאר החברה. כאשר הרווחים גדלים תודות למינוף גופים אלה, העובדים הבכירים בהם והמשקיעים בהם גורפים רווחים גבוהים יותר. אבל כאשר יש בעיה למכור את הסחורה והמינוף גורם להפסדים כבדים למשקיע, הוא עלול לגלגל את ההפסד על הבנק או על הציבור. דבר זה נפוץ בתרחישים של [[מחזור עסקים|גאות פיננסית]], בזמן שבטחונות שניתנים על הלוואות תלויים למעשה בהמשך הגאות, וערכן שלהן תלוי בעסקאות אחרות שגם הן ממונפות. כאשר השוק נקלע להאטה או מיתון, הגוף הממנף נקלע למינוף שלילי, ויכול לפשוט את הרגל. עם זאת, חלק גדול מההפסדים שלו יכול להיות מוטל על כתפי הציבור בצורה ישירה או על ידי בנקים או ממשלות.  

בעיה נוספת במינוף הוא שהוא עלול לאפשר [[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]] הקרויים גם [[משחק פונזי]], ו[[סיכון מוסרי]] עבור פירמות גדולות, משקיעים גדולים ובנקים יחסית לשאר החברה. כאשר הרווחים גדלים תודות למינוף גופים אלה, העובדים הבכירים בהם והמשקיעים בהם גורפים רווחים גבוהים יותר. אבל כאשר יש בעיה למכור את הסחורה והמינוף גורם להפסדים כבדים למשקיע, הוא עלול לגלגל את ההפסד על הבנק או על הציבור. דבר זה נפוץ בתרחישים של [[מחזור עסקים|גאות פיננסית]], בזמן שבטחונות שניתנים על הלוואות תלויים למעשה בהמשך הגאות, וערכן שלהן תלוי בעסקאות אחרות שגם הן ממונפות. כאשר השוק נקלע להאטה או מיתון, הגוף הממנף נקלע למינוף שלילי, ויכול לפשוט את הרגל. עם זאת, חלק גדול מההפסדים שלו יכול להיות מוטל על כתפי הציבור בצורה ישירה או על ידי בנקים או ממשלות.  

במשבר הסאב-פריים בשנת 2008 בארצות הברית, בנקי השקעות בוול-סטריט יצרו חבילות של משכנתאות שנקנו מנותני הלוואות. הם השתמשו במינוף כדי לללות כסף מגופי השקעות (כמו קרנות פנסיה) כדי לקנות אלפי משכנתאות ולהכניס אותן לתוך חבילה שנקראה "Collateralized debt obligation".  הם מיינו את המשכנתאות לפי דרגת הסיכון שלהם כדי לאפשר לגופי ההשקעות לסחור בחבילות אלה כמו שסוחרים במניות או אגרות חוב. עם הזמן גדל הביקוש לחבילות אלה והבנקים ובנקי המשכנתאות החלו להוריד את תנאי הרכישה של המשכנתאות, ממשכנתה נורמלית (פריים) למשכנתא סאב-נורמלית (פריים) שניתנה לאנשים עניים יותר ללא ערבונות וללא יכולת החזר כספי נאותה. בנקי השקעות, גופים פרטיים שונים ומספר בעלי הון עשו כסף רב תודות למינוף של שוק המשכנתאות. בסופו של דבר יותר ויותר אנשים התקשו לשלם משכנתא, והם נאלצו להעביר את הבית שלהם לבנקי ההשקעות. הבנקים נקלעו למשבר שכן במקום הכנסה חודשית קבועה הם החלו להיות בעלים של יותר ויותר בתים, וערכם של אלה החל לרדת. המשבר פרץ כאשר בנקי השקעות, בנקי משכנתאות וגופי השקעה נתקעו עם מיליוני משכנתאות ובתים שאיש אינו רוצה לקנות. דבר זה הוביל לפשיטת רגל של בנקי ההשקעות הגדולים כמו מורגן סטנלי. ממשלת ארצות הברית נחלצה לעזרת המערכת הבנקאית כדי למנוע פשיטות רגל של עוד ועוד בנקים וגופים פינננסים. דבר זה יצר מצב בו המינוף ששימש כדי לצבור רווחים עצומים, איפשר למשתמשים בו להטיל את חלק גדול ממהפסדים על הציבור.  

במשבר הסאב-פריים בשנת 2008 בארצות הברית, בנקי השקעות בוול-סטריט יצרו חבילות של משכנתאות שנקנו מנותני הלוואות. הם השתמשו במינוף כדי לללות כסף מגופי השקעות (כמו קרנות פנסיה) כדי לקנות אלפי משכנתאות ולהכניס אותן לתוך חבילה שנקראה "Collateralized debt obligation".  הם מיינו את המשכנתאות לפי דרגת הסיכון שלהם כדי לאפשר לגופי ההשקעות לסחור בחבילות אלה כמו שסוחרים במניות או אגרות חוב.  

 

עם הזמן גדל הביקוש לחבילות אלה והבנקים ובנקי המשכנתאות החלו להוריד את תנאי הרכישה של המשכנתאות, ממשכנתה נורמלית (פריים) למשכנתא סאב-נורמלית (פריים) שניתנה לאנשים עניים יותר ללא ערבונות וללא יכולת החזר כספי נאותה. בנקי השקעות, גופים פרטיים שונים ומספר בעלי הון עשו כסף רב תודות למינוף של שוק המשכנתאות. בסופו של דבר יותר ויותר אנשים התקשו לשלם משכנתא, והם נאלצו להעביר את הבית שלהם לבנקי ההשקעות.  

 

הבנקים נקלעו למשבר שכן במקום הכנסה חודשית קבועה הם החלו להיות בעלים של יותר ויותר בתים, וערכם של אלה החל לרדת. המשבר פרץ כאשר בנקי השקעות, בנקי משכנתאות וגופי השקעה נתקעו עם מיליוני משכנתאות ובתים שאיש אינו רוצה לקנות. דבר זה הוביל לפשיטת רגל של בנקי ההשקעות הגדולים כמו מורגן סטנלי. ממשלת ארצות הברית נחלצה לעזרת המערכת הבנקאית כדי למנוע פשיטות רגל של עוד ועוד בנקים וגופים פיננסים. דבר זה יצר מצב בו המינוף ששימש כדי לצבור רווחים עצומים, איפשר למשתמשים בו להטיל את חלק גדול מההפסדים על הציבור.  

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[חברות ציבוריות בישראל]] הטייקונים בישראל משלבים שליטה בגופים ראלים ופיננסים כדי ליצור לעצמם מינוף נוח.  

* [[חברות ציבוריות בישראל]]-  הטייקונים בישראל משלבים שליטה בגופים ראלים ופיננסים כדי ליצור לעצמם מינוף נוח.