47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 14:
שורה 14: + + + + + + + + + +
←תנאים למינוף פיננסי
מינוף הוא צורה של [[יתרונות לגודל|יתרון לגודל]]. המינוף קל יותר עבור גופים פיננסים עשירים יותר ועבור בעלי הון גדולים, שכן יותר קל להם לקבל הלוואות כדי לבצע מינוף פיננסי. ההלוואות ניתנות לגופים אלה בצורה קלה יותר משום שיש להם לכאורה נכסים שישמשו כערבונות עבור ההלוואות, כמו כן, בשל גודלם הריבית שגופים אלה מצליחים להשיג טובה יותר יחסית לריבית שניתנת לגופים קטנים יותר, שיש להם פחות נכסים וערבונות ושיש להם פחות כושר מיקוח. היבט חשוב אחר הוא הקשרים העסקיים והתדמיתיים של הטייקונים ושל פירמות גדולות שמקלים עליהם לקבל הלוואות בתנאים נוחים יותר.
מינוף הוא צורה של [[יתרונות לגודל|יתרון לגודל]]. המינוף קל יותר עבור גופים פיננסים עשירים יותר ועבור בעלי הון גדולים, שכן יותר קל להם לקבל הלוואות כדי לבצע מינוף פיננסי. ההלוואות ניתנות לגופים אלה בצורה קלה יותר משום שיש להם לכאורה נכסים שישמשו כערבונות עבור ההלוואות, כמו כן, בשל גודלם הריבית שגופים אלה מצליחים להשיג טובה יותר יחסית לריבית שניתנת לגופים קטנים יותר, שיש להם פחות נכסים וערבונות ושיש להם פחות כושר מיקוח. היבט חשוב אחר הוא הקשרים העסקיים והתדמיתיים של הטייקונים ושל פירמות גדולות שמקלים עליהם לקבל הלוואות בתנאים נוחים יותר.
==מינוף פיננסי בכלכלה העולמית==
{{הפניה לערך מורחב|תאגיד רב-לאומי}}
מחקר שביצעו ג'יימס ב' גלאטפלדר ועמיתיו משנת 2011 נועד לבדוק את מידת הריכוזיות והשליטה ב[[הכלכלה העולמית|כלכלה העולמית]] על ידי בדיקת הבעלויות והשליטה במניות מצד אנשים, מוסדות ופירמות, זאת על ידי מודל זרימה של רשתות. במודל זה קודקוד הוא אדם, פירמה או מוסד פיננסי, וקו המחבר בין שני קודקודים הוא יחס בעלות. הם בחנו בסיס מידע עם 13 מיליון יחסי בעלות משנת 2007. החוקרים התמקדו ב[[תאגידים רב לאומיים]] וגילו 43,000 תאגידים רב לאומיים. רשת הבעלות של התאגידים כללה 600 אלף קודקודים, ומיליון קשתות. נמצא כי יש "מרכז" המכיל 75 אחוז מהשחקנים (קודקודים) עם 460 אלף קוקודים שבניהם יש יותר קשרים. בתוך המרכז יש ליבה שבה יש 1300 קודקודים בלבד שכוללת חברות עם קישוריות רבה בכל המערכת. 36% מהתאגידים הרב לאומיים נמצאים בליבה, אבל הם מייצגים 95% מסך ההכנסה התפעולית של כל התאגידים הרב לאומיים. <ref name="glattfelder2013">[http://www.ted.com/talks/james_b_glattfelder_who_controls_the_world.html?awesm=on.ted.com_Glattfelder&utm_source=direct-on.ted.com&utm_medium=on.ted.com-static&utm_campaign=&utm_content=awesm-publisher ג'יימס ב' גלאטפלדר: מי שולט בעולם?] TED פברואר 2013</ref>
בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאד. באמצעות מינוף פיננסי יכול איטלקי בשם טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>
במחקר בדקו החוקרים את כמות השליטה בערך של תאגידים רב לאומיים (כאשר ערך זה מחושב על פי ההכנסות התפעוליות). הרעיון דומה לרעיון של [[מקס וובר]] על כוח פוטנציאלי. שהוא מידת הסבירות שאדם אחד יכול לאכוף את רצונות חרף התנגדותם של אחרים. מניתוח החוקרים עלה ש-737 בעלי מניות הגדולים מחזיקים ביכולות מינוף שמניק להם השפעה על 80% מערך התאגידים הרב לאומיים. אותם 737 הם פחות מ 0.1 אחוזים מכלל הקודקודים במודל. אלו הם בעיקר [[מוסדות פיננסיים]] הממוקמים בארצות הברית ובבריטניה. בליבה יש 146 שחקנים ויחד יש להם פוטנציאל שליטה ב 40% מערך התאגידים הרב לאומיים. <ref name="glattfelder2013"/>
על פני ניתוחים של [[כלכלת רשתות]] של [[מערכות מורכבות]] כמות קישוריות גבוהה של מערכת גוררת עליה ב[[חוסן|חוסר היציבות]] שלה , שכן זעזוע במערכת גורר תגובה בכל המערכת, כמו התפשטות מהירה יותר של מגיפה במערכת בעלת קשרים רבים יותר.<ref name="glattfelder2013"/>
==השפעות של מינוף פיננסי==
==השפעות של מינוף פיננסי==