שינויים

'''מינוף פיננסי''' (Financial Leverage), הוא מונח מתחום המימון והכספים, המתייחס לכלל השיטות להכפלת רווחים והפסדים. הדרך הנפוצה להשגת מינוף היא על ידי נטילת הלוואות לצרכי הגדלת הרווחים מעסקה כלכלית כמו השקעה בנכס מוחשי ושימוש בנגזרות פיננסיות.   

'''מינוף פיננסי''' (Financial Leverage), הוא מונח מתחום המימון והכספים, המתייחס לכלל השיטות להכפלת רווחים והפסדים. הדרך הנפוצה להשגת מינוף היא על ידי נטילת הלוואות לצרכי הגדלת הרווחים מעסקה כלכלית כמו השקעה בנכס מוחשי ושימוש בנגזרות פיננסיות.   

למינוף פיננסי יש השלכות נרחבות בשנים האחרונות בשל התרומה שלו לצמיחה של [[תאגיד רב לאומי| חברות גדולות]] מול חברות קטנות ([[יתרון לגודל]]), והיכולת של בעלי הון גדולים ושל חברות גדולות להשתמש במינוף פיננסי כדי להטיל על הציבור עלויות ולזכות ברווחים ([[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]]) ובכך להגביר את [[אי השויוון הכלכלי]]. חוקרי [[כסף|מערכות פיננסיות]] ו[[מערכות מורכבות]] טוענים כיום כי למינוף הפיננסי היבטים נוספים כמו הגדלת אי היציבות של המערכת הכלכלית העולמית על ידי הגדלת הריכוזיות שלה.  

למינוף פיננסי יש השלכות נרחבות בשנים האחרונות בשל התרומה שלו לצמיחה של [[תאגיד רב לאומי| חברות גדולות]] מול חברות קטנות ([[יתרון לגודל]]), והיכולת של בעלי הון גדולים ושל חברות גדולות להשתמש במינוף פיננסי כדי להטיל על הציבור עלויות ולזכות ברווחים ([[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]]) ובכך להגביר את [[אי השוויון הכלכלי]]. חוקרי [[כסף|מערכות פיננסיות]] ו[[מערכות מורכבות]] טוענים כיום כי למינוף הפיננסי היבטים נוספים כמו הגדלת אי היציבות של המערכת הכלכלית העולמית על ידי הגדלת הריכוזיות שלה.  

==דוגמה==

==דוגמה==

==מינוף פיננסי בכלכלה העולמית==

==מינוף פיננסי בכלכלה העולמית==

{{הפניה לערך מורחב|תאגיד רב-לאומי}}

{{הפניה לערך מורחב|תאגיד רב-לאומי}}

מחקר שביצעו ג'יימס ב' גלאטפלדר ועמיתיו משנת 2011 נועד לבדוק את מידת [[ריכוזיות כלכלית|הריכוזיות]] והשליטה ב[[הכלכלה העולמית|כלכלה העולמית]] על ידי בדיקת הבעלויות והשליטה ב[[מניות]] מצד אנשים, מוסדות ופירמות, זאת על ידי מודל זרימה של רשתות. במודל זה קודקוד הוא אדם, פירמה או מוסד פיננסי, וקו המחבר בין שני קודקודים הוא יחס בעלות. הם בחנו בסיס מידע עם 13 מיליון יחסי בעלות משנת 2007. החוקרים התמקדו ב[[תאגידים רב לאומיים]] וגילו 43,000 תאגידים כאלה. רשת הבעלות של התאגידים כללה 600 אלף קודקודים, ומיליון קשתות. נמצא כי יש "מרכז" המכיל 75% מהשחקנים (קודקודים) עם 460 אלף קוקודים שבניהם יש יותר קשרים. בתוך המרכז יש ליבה שבה יש 1300 קודקודים בלבד שכוללת פירמות עם קישוריות רבה בכל המערכת. 36% מהתאגידים הרב לאומיים נמצאים בליבה, אבל הם מייצגים 95% מסך ההכנסה התפעולית של כל התאגידים הרב לאומיים.  <ref name="glattfelder2013">[http://www.ted.com/talks/james_b_glattfelder_who_controls_the_world.html?awesm=on.ted.com_Glattfelder&utm_source=direct-on.ted.com&utm_medium=on.ted.com-static&utm_campaign=&utm_content=awesm-publisher ג'יימס ב' גלאטפלדר: מי שולט בעולם?] TED פברואר 2013</ref>

מחקר שביצעו ג'יימס ב' גלאטפלדר ועמיתיו משנת 2011 נועד לבדוק את מידת [[ריכוזיות כלכלית|הריכוזיות]] והשליטה ב[[הכלכלה העולמית|כלכלה העולמית]] על ידי בדיקת הבעלויות והשליטה ב[[מניות]] מצד אנשים, מוסדות ופירמות, זאת על ידי מודל זרימה של רשתות. במודל זה קודקוד הוא אדם, פירמה או מוסד פיננסי, וקו המחבר בין שני קודקודים הוא יחס בעלות. הם בחנו בסיס מידע עם 13 מיליון יחסי בעלות משנת 2007. החוקרים התמקדו ב[[תאגידים רב לאומיים]] וגילו 43,000 תאגידים כאלה. רשת הבעלות של התאגידים כללה 600 אלף קודקודים, ומיליון קשתות. נמצא כי יש "מרכז" המכיל 75% מהשחקנים (קודקודים) עם 460 אלף קודקודים שבניהם יש יותר קשרים. בתוך המרכז יש ליבה שבה יש 1300 קודקודים בלבד שכוללת פירמות עם קישוריות רבה בכל המערכת. 36% מהתאגידים הרב לאומיים נמצאים בליבה, אבל הם מייצגים 95% מסך ההכנסה התפעולית של כל התאגידים הרב לאומיים.  <ref name="glattfelder2013">[http://www.ted.com/talks/james_b_glattfelder_who_controls_the_world.html?awesm=on.ted.com_Glattfelder&utm_source=direct-on.ted.com&utm_medium=on.ted.com-static&utm_campaign=&utm_content=awesm-publisher ג'יימס ב' גלאטפלדר: מי שולט בעולם?] TED פברואר 2013</ref>

בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאד. באמצעות מינוף פיננסי יכול איטלקי בשם  טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>  

בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצעות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאד. באמצעות מינוף פיננסי יכול איטלקי בשם  טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>  

במחקר בדקו החוקרים את כמות השליטה בערך של תאגידים רב לאומיים (כאשר ערך זה מחושב על פי ההכנסות התפעוליות). הרעיון דומה לרעיון של [[מקס וובר]] על כוח פוטנציאלי. שהוא מידת הסבירות שאדם אחד יכול לאכוף את רצונותיו חרף ההתנגדות של אנשים אחרים. מניתוח החוקרים עלה ש-737 בעלי המניות הגדולים מחזיקים ביכולות מינוף שמניק להם השפעה על 80% מערך התאגידים הרב לאומיים. אותם 737 הם פחות מ 0.1 אחוזים מכלל הקודקודים במודל. אלו הם בעיקר [[מוסדות פיננסיים]] הממוקמים בארצות הברית ובבריטניה. בליבה יש 146 שחקנים, ויחד יש להם פוטנציאל שליטה ב 40% מהערך של התאגידים הרב לאומיים. <ref name="glattfelder2013"/>

במחקר בדקו החוקרים את כמות השליטה בערך של תאגידים רב לאומיים (כאשר ערך זה מחושב על פי ההכנסות התפעוליות). הרעיון דומה לרעיון של [[מקס וובר]] על כוח פוטנציאלי. שהוא מידת הסבירות שאדם אחד יכול לאכוף את רצונותיו חרף ההתנגדות של אנשים אחרים. מניתוח החוקרים עלה ש-737 בעלי המניות הגדולים מחזיקים ביכולות מינוף שמניק להם השפעה על 80% מערך התאגידים הרב לאומיים. אותם 737 הם פחות מ 0.1 אחוזים מכלל הקודקודים במודל. אלו הם בעיקר [[מוסדות פיננסיים]] הממוקמים בארצות הברית ובבריטניה. בליבה יש 146 שחקנים, ויחד יש להם פוטנציאל שליטה ב 40% מהערך של התאגידים הרב לאומיים. <ref name="glattfelder2013"/>

==השפעות של מינוף פיננסי==

==השפעות של מינוף פיננסי==

===ריכוזיות כלכלית===

===ריכוזיות כלכלית===

מינוף גבוה עבור חברות גדולות עלול ליצור בעיות שונות. אם הגופים הגדולים יותר והשכבה העשירה יותר הם בעלי שיעור רווח גבוהים יותר יחסית למתחרים הקטנים יותר הדבר עלול להגדיל את [[אי השויוון הכלכלי]] ואת [[ריכוזיות כלכלית|הריכוזיות במשק]]. גופים גדולים יכולים להוזיל מחירים יחסית למתחרים קטנים יותר ובכך לדחוק אותם החוצה מה[[שוק]]. נושא זה אינו מסתכם בבעיה עבור העסקים הקטנים, שכן מצב זה מעודד יצירה של [[אוליגופול]] - מעט מוכרים שיכולים להעלות את המחירים ולחסום כניסה של מתחרים נוספים. דבר זה נחשב ל[[כשל שוק]] הפוגע ברווחה.  

מינוף גבוה עבור חברות גדולות עלול ליצור בעיות שונות. אם הגופים הגדולים יותר והשכבה העשירה יותר הם בעלי שיעור רווח גבוהים יותר יחסית למתחרים הקטנים יותר הדבר עלול להגדיל את [[אי השוויון הכלכלי]] ואת [[ריכוזיות כלכלית|הריכוזיות במשק]]. גופים גדולים יכולים להוזיל מחירים יחסית למתחרים קטנים יותר ובכך לדחוק אותם החוצה מה[[שוק]]. נושא זה אינו מסתכם בבעיה עבור העסקים הקטנים, שכן מצב זה מעודד יצירה של [[אוליגופול]] - מעט מוכרים שיכולים להעלות את המחירים ולחסום כניסה של מתחרים נוספים. דבר זה נחשב ל[[כשל שוק]] הפוגע ברווחה.  

===סיכון מוסרי===

===סיכון מוסרי===

===השפעות סביבתיות===

===השפעות סביבתיות===

מינוף פיננסי מעודד אווירה של התנהלות כלכלית שיכולה להזיק לנושאי סביבה ו[[קיימות]]. היבט אחד הוא שמינוף פיננסי מגביר את הלחץ של הלווים לקיים רווח מהיר, גם על חשבון פגיעה בעתיד. המינוף "מסתיר" מממבצע המינוף נזקים כלכליים עתידיים ומעודד אותו לבצע פעילות כלכלית רווחית בהווה, להחזיר את ההלוואה ולמשש את המינוף הפיננסי. באופן זה, מינוף מגביר את ה[[היוון]] של העתיד וגורם לפגיעה בדורות העתיד.  

מינוף פיננסי מעודד אווירה של התנהלות כלכלית שיכולה להזיק לנושאי סביבה ו[[קיימות]]. היבט אחד הוא שמינוף פיננסי מגביר את הלחץ של הלווים לקיים רווח מהיר, גם על חשבון פגיעה בעתיד. המינוף "מסתיר" ממבצע המינוף נזקים כלכליים עתידיים ומעודד אותו לבצע פעילות כלכלית רווחית בהווה, להחזיר את ההלוואה ולמשש את המינוף הפיננסי. באופן זה, מינוף מגביר את ה[[היוון]] של העתיד וגורם לפגיעה בדורות העתיד.  

היבט אחר הוא שהמינוף מהווה [[יתרון לגודל]] ומגביר את ה[[ריכוזיות כלכלית]] ולכן מעודד פעילות של [[תאגידים רב-לאומיים]] והשקעות של מוסדות פיננסים במקומות מרוחקים, ללא שיש ל[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] או לרווחה של תושבי המקום נגיעה כלשהי למי שמבצע את ההחלטה על ההשקעות. כך [[כריתת יערות]] בברזיל יכולה להתקיים על ידי [[תאגיד]] יפני, ש[[השפעות חיצוניות]], אובדן פרנסה של תושבים מקומיים או סכנת [[סחף קרקע]] אינה נוגעת לו כלל.  

היבט אחר הוא שהמינוף מהווה [[יתרון לגודל]] ומגביר את ה[[ריכוזיות כלכלית]] ולכן מעודד פעילות של [[תאגידים רב-לאומיים]] והשקעות של מוסדות פיננסים במקומות מרוחקים, ללא שיש ל[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] או לרווחה של תושבי המקום נגיעה כלשהי למי שמבצע את ההחלטה על ההשקעות. כך [[כריתת יערות]] בברזיל יכולה להתקיים על ידי [[תאגיד]] יפני, ש[[השפעות חיצוניות]], אובדן פרנסה של תושבים מקומיים או סכנת [[סחף קרקע]] אינה נוגעת לו כלל.  

==מינוף פיננסי במשבר הסאב-פריים==

==מינוף פיננסי במשבר הסאב-פריים==

במשבר הסאב-פריים בשנת 2008 בארצות הברית, בנקי השקעות בוול-סטריט יצרו חבילות של משכנתאות שנקנו מנותני הלוואות. הם השתמשו במינוף כדי לללות כסף מגופי השקעות (כמו קרנות פנסיה) כדי לקנות אלפי משכנתאות ולהכניס אותן לתוך חבילה שנקראה "Collateralized debt obligation".  הם מיינו את המשכנתאות לפי דרגת הסיכון שלהם כדי לאפשר לגופי ההשקעות לסחור בחבילות אלה כמו שסוחרים במניות או אגרות חוב.  

במשבר הסאב-פריים בשנת 2008 בארצות הברית, בנקי השקעות בוול-סטריט יצרו חבילות של משכנתאות שנקנו מנותני הלוואות. הם השתמשו במינוף כדי ללות כסף מגופי השקעות (כמו קרנות פנסיה) כדי לקנות אלפי משכנתאות ולהכניס אותן לתוך חבילה שנקראה "Collateralized debt obligation".  הם מיינו את המשכנתאות לפי דרגת הסיכון שלהם כדי לאפשר לגופי ההשקעות לסחור בחבילות אלה כמו שסוחרים במניות או אגרות חוב.  

עם הזמן גדל הביקוש לחבילות אלה והבנקים ובנקי המשכנתאות החלו להוריד את תנאי הרכישה של המשכנתאות, ממשכנתה נורמלית (פריים) למשכנתא סאב-נורמלית (פריים) שניתנה לאנשים עניים יותר ללא ערבונות וללא יכולת החזר כספי נאותה. בנקי השקעות, גופים פרטיים שונים ומספר בעלי הון עשו כסף רב תודות למינוף של שוק המשכנתאות. בסופו של דבר יותר ויותר אנשים התקשו לשלם משכנתא, והם נאלצו להעביר את הבית שלהם לבנקי ההשקעות.  

עם הזמן גדל הביקוש לחבילות אלה והבנקים ובנקי המשכנתאות החלו להוריד את תנאי הרכישה של המשכנתאות, ממשכנתה נורמלית (פריים) למשכנתא סאב-נורמלית (פריים) שניתנה לאנשים עניים יותר ללא ערבונות וללא יכולת החזר כספי נאותה. בנקי השקעות, גופים פרטיים שונים ומספר בעלי הון עשו כסף רב תודות למינוף של שוק המשכנתאות. בסופו של דבר יותר ויותר אנשים התקשו לשלם משכנתא, והם נאלצו להעביר את הבית שלהם לבנקי ההשקעות.  

* [[חברת פירמידה]] - דרך נפוצה למינוף פיננסי - שליטה על חברה באמצעות הון עצמי נמוך.  

* [[חברת פירמידה]] - דרך נפוצה למינוף פיננסי - שליטה על חברה באמצעות הון עצמי נמוך.  

* [[יתרון לגודל]]

* [[יתרון לגודל]]

* [[חברות ציבוריות בישראל]]-  הטייקונים בישראל משלבים שליטה בגופים ראלים ופיננסים כדי ליצור לעצמם מינוף נוח.

* [[חברות ציבוריות בישראל]]-  הטייקונים בישראל משלבים שליטה בגופים ריאליים ופיננסים כדי ליצור לעצמם מינוף נוח.

* [[תאגיד רב-לאומי]]

* [[תאגיד רב-לאומי]]