שינויים

בהנחה שיש לאותו משווק יכולות מינוף ושהוא רוצה להשקיע 10,000 ש"ח מההון שלו, הוא הולך לבנק ומקבל הלוואה של 990,000 ש"ח כך שיש לו כעת סה"כ מיליון ש"ח להשקעה. בתרחיש האופטימי מבחינתו, הוא קונה 1,000 מוצרים ומוכר אותם בסכום של 1.1 מיליון דולר. כעת הוא מחזיר את ההלוואה המקורית - 990,000 ש"ח, יחד עם עוד החזרי ריבית בסך 10,000 ש"ח. כך שנותר לו רווח נקי של 90,000 ש"ח. שהם 900% רווח מסך ההשקעה הישירה שלו.  

בהנחה שיש לאותו משווק יכולות מינוף ושהוא רוצה להשקיע 10,000 ש"ח מההון שלו, הוא הולך לבנק ומקבל הלוואה של 990,000 ש"ח כך שיש לו כעת סה"כ מיליון ש"ח להשקעה. בתרחיש האופטימי מבחינתו, הוא קונה 1,000 מוצרים ומוכר אותם בסכום של 1.1 מיליון דולר. כעת הוא מחזיר את ההלוואה המקורית - 990,000 ש"ח, יחד עם עוד החזרי ריבית בסך 10,000 ש"ח. כך שנותר לו רווח נקי של 90,000 ש"ח. שהם 900% רווח מסך ההשקעה הישירה שלו.  

במקרה בו המינוף מקנה לבעלים שלו רווחים גדולים יותר מדובר ב'''"מינוף חיובי"'''.  מובן שתהליך המינוף עלול להכשל - בגלל קשיים במכירה לדוגמה. במקרה זה הגוף שלקח את המינוף יצטרך לשלם את ההלוואה המקורית + את הריבית עליה. במצב זה המינוף הגדיל את ההפסדים למבצע המינוף ודבר זה מכונה '''"מינוף שלילי"'''. יש לשים לב שהמינוף החיובי אינו בהכרח בעל השפעות חיוביות לחברה - יתכן שמדובר בלקיחת הלוואות לשם הגדלת מפעל נשק או מפעל מזהם, המינוף מכונה חיובי משם שכך הוא מנקודת המבט של לוקח הלוואה.  

במקרה בו המינוף מקנה לבעלים שלו רווחים גדולים יותר מדובר ב'''"מינוף חיובי"'''.  מובן שתהליך המינוף עלול להיכשל - בגלל קשיים במכירה לדוגמה. במקרה זה הגוף שלקח את המינוף יצטרך לשלם את ההלוואה המקורית + את הריבית עליה. במצב זה המינוף הגדיל את ההפסדים למבצע המינוף ודבר זה מכונה '''"מינוף שלילי"'''. יש לשים לב שהמינוף החיובי אינו בהכרח בעל השפעות חיוביות לחברה - יתכן שמדובר בלקיחת הלוואות לשם הגדלת מפעל נשק או מפעל מזהם, המינוף מכונה חיובי משם שכך הוא מנקודת המבט של לוקח הלוואה.  

==תנאים למינוף פיננסי==

==תנאים למינוף פיננסי==

בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצעות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאד. באמצעות מינוף פיננסי יכול איטלקי בשם  טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>  

בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצעות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאד. באמצעות מינוף פיננסי יכול איטלקי בשם  טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>  

במחקר בדקו החוקרים את כמות השליטה בערך של תאגידים רב לאומיים (כאשר ערך זה מחושב על פי ההכנסות התפעוליות). הרעיון דומה לרעיון של [[מקס וובר]] על כוח פוטנציאלי. שהוא מידת הסבירות שאדם אחד יכול לאכוף את רצונותיו חרף ההתנגדות של אנשים אחרים. מניתוח החוקרים עלה ש-737 בעלי המניות הגדולים מחזיקים ביכולות מינוף שמניק להם השפעה על 80% מערך התאגידים הרב לאומיים. אותם 737 הם פחות מ 0.1 אחוזים מכלל הקודקודים במודל. אלו הם בעיקר [[מוסדות פיננסיים]] הממוקמים בארצות הברית ובבריטניה. בליבה יש 146 שחקנים, ויחד יש להם פוטנציאל שליטה ב 40% מהערך של התאגידים הרב לאומיים. <ref name="glattfelder2013"/>

במחקר בדקו החוקרים את כמות השליטה בערך של תאגידים רב לאומיים (כאשר ערך זה מחושב על פי ההכנסות התפעוליות). הרעיון דומה לרעיון של [[מקס וובר]] על כוח פוטנציאלי. שהוא מידת הסבירות שאדם אחד יכול לאכוף את רצונותיו חרף ההתנגדות של אנשים אחרים. מניתוח החוקרים עלה ש-737 בעלי המניות הגדולים מחזיקים ביכולות מינוף שמניק להם השפעה על 80% מערך התאגידים הרב לאומיים. אותם 737 הם פחות מ-0.1 אחוזים מכלל הקודקודים במודל. אלו הם בעיקר [[מוסדות פיננסיים]] הממוקמים בארצות הברית ובבריטניה. בליבה יש 146 שחקנים, ויחד יש להם פוטנציאל שליטה ב-40% מהערך של התאגידים הרב לאומיים. <ref name="glattfelder2013"/>

על פני ניתוחים של [[כלכלת רשתות]] של [[מערכות מורכבות]] כמות קישוריות גבוהה של מערכת גוררת עליה ב[[חוסן|חוסר היציבות]] שלה , שכן זעזוע במערכת גורר תגובה בכל המערכת, כמו התפשטות מהירה יותר של מגיפה במערכת בעלת קשרים רבים יותר.<ref name="glattfelder2013"/>

על פני ניתוחים של [[כלכלת רשתות]] של [[מערכות מורכבות]] כמות קישוריות גבוהה של מערכת גוררת עליה ב[[חוסן|חוסר היציבות]] שלה, שכן זעזוע במערכת גורר תגובה בכל המערכת, כמו התפשטות מהירה יותר של מגיפה במערכת בעלת קשרים רבים יותר.<ref name="glattfelder2013"/>

==השפעות של מינוף פיננסי==

==השפעות של מינוף פיננסי==

מינוף עלול לאפשר [[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]] עבור פירמות גדולות, משקיעים גדולים, בנקים וגופי השקעות (כמו חברות ביטוח) יחסית לשאר החברה, זאת באמצעות [[משחק פונזי]] או [[סיכון מוסרי]]. המינוף הפיננסי מאשר לפירמות גדולות ולבנקים להגדיל את הרווחים שלהם, תוך הגדלת הסיכון לכלל הפירמה ולמשקיעים ולפעמים לגופים נוספים (לדוגמה חוסכים בבנקים, ממשלות, גופי פנסיה שקנו אג"ח תאגידי ועוד). כאשר הרווחים של פירמות ובנקים גדלים, העובדים הבכירים בהם והמשקיעים בהם, בעיקר המשקיעים הגדולים, גורפים רווחים גבוהים יותר. אבל כאשר יש בעיה למכור את הסחורה והמינוף גורם להפסדים כבדים למשקיעים הגדולים, הם עלול לגלגל את ההפסד על הבנק או על הציבור.  

מינוף עלול לאפשר [[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]] עבור פירמות גדולות, משקיעים גדולים, בנקים וגופי השקעות (כמו חברות ביטוח) יחסית לשאר החברה, זאת באמצעות [[משחק פונזי]] או [[סיכון מוסרי]]. המינוף הפיננסי מאשר לפירמות גדולות ולבנקים להגדיל את הרווחים שלהם, תוך הגדלת הסיכון לכלל הפירמה ולמשקיעים ולפעמים לגופים נוספים (לדוגמה חוסכים בבנקים, ממשלות, גופי פנסיה שקנו אג"ח תאגידי ועוד). כאשר הרווחים של פירמות ובנקים גדלים, העובדים הבכירים בהם והמשקיעים בהם, בעיקר המשקיעים הגדולים, גורפים רווחים גבוהים יותר. אבל כאשר יש בעיה למכור את הסחורה והמינוף גורם להפסדים כבדים למשקיעים הגדולים, הם עלול לגלגל את ההפסד על הבנק או על הציבור.  

דבר זה נפוץ בתרחישים של [[מחזור עסקים|גאות פיננסית]], בזמן שבטחונות שניתנים על הלוואות תלויים למעשה בהמשך הגאות, שכן ערכם של הבטחונות תלוי בעסקאות אחרות שגם הן ממונפות. כאשר השוק נקלע להאטה או למיתון, הגוף הממנף נקלע למינוף שלילי, ויכול לפשוט את הרגל. עם זאת, חלק גדול מההפסדים שלו יכול להיות מוטל על כתפי הציבור בצורה ישירה או על ידי הטלת החוב על הבנקים או גופי השקעה או על ממשלות.  

דבר זה נפוץ בתרחישים של [[מחזור עסקים|גאות פיננסית]], בזמן שבטחונות שניתנים על הלוואות תלויים למעשה בהמשך הגאות, שכן ערכם של הביטחונות תלוי בעסקאות אחרות שגם הן ממונפות. כאשר השוק נקלע להאטה או למיתון, הגוף הממנף נקלע למינוף שלילי, ויכול לפשוט את הרגל. עם זאת, חלק גדול מההפסדים שלו יכול להיות מוטל על כתפי הציבור בצורה ישירה או על ידי הטלת החוב על הבנקים או גופי השקעה או על ממשלות.  

דבר זה מוכר בשם "כשאתה לא יכול להחזיר חוב קטן לבנק, אתה בבעיה גדולה, כאשר אתה לא יכול להחזיר חוב גדול לבנק, הבנק בבעיה גדולה". לדוגמה בעשור שבין 2005 ועד 2015 הפסידו בנק הפועלים ובנק לאומי  1.7 ו-1.4 מיליארד ש"ח בהתאמה מאשראי שלא הוחזר מעסקים קטנים. סכומים אלה קטנים יותר לעומת החובות שהותיר להם [[אליעזר פישמן]] עקב אשראי עסקי שלקח מהם בשנים האחרונות בסך של 2 מיליארד ש"ח מכל בנק, שאת רובו אינו יכול להחזיר בצורה ישירה או על ידי מכירת נכסים.[http://www.themarker.com/markets/1.2770850]   

דבר זה מוכר בשם "כשאתה לא יכול להחזיר חוב קטן לבנק, אתה בבעיה גדולה, כאשר אתה לא יכול להחזיר חוב גדול לבנק, הבנק בבעיה גדולה". לדוגמה בעשור שבין 2005 ועד 2015 הפסידו בנק הפועלים ובנק לאומי  1.7 ו-1.4 מיליארד ש"ח בהתאמה מאשראי שלא הוחזר מעסקים קטנים. סכומים אלה קטנים יותר לעומת החובות שהותיר להם [[אליעזר פישמן]] עקב אשראי עסקי שלקח מהם בשנים האחרונות בסך של 2 מיליארד ש"ח מכל בנק, שאת רובו אינו יכול להחזיר בצורה ישירה או על ידי מכירת נכסים.[http://www.themarker.com/markets/1.2770850]   

==מינוף פיננסי במשבר הסאב-פריים==

==מינוף פיננסי במשבר הסאב-פריים==

במשבר הסאב-פריים בשנת 2008 בארצות הברית, בנקי השקעות בוול-סטריט יצרו חבילות של משכנתאות שנקנו מנותני הלוואות. הם השתמשו במינוף כדי ללות כסף מגופי השקעות (כמו קרנות פנסיה) כדי לקנות אלפי משכנתאות ולהכניס אותן לתוך חבילה שנקראה "Collateralized debt obligation".  הם מיינו את המשכנתאות לפי דרגת הסיכון שלהם כדי לאפשר לגופי ההשקעות לסחור בחבילות אלה כמו שסוחרים במניות או אגרות חוב.  

במשבר הסאב-פריים בשנת 2008 בארצות הברית, בנקי השקעות בוול-סטריט יצרו חבילות של משכנתאות שנקנו מנותני הלוואות. הם השתמשו במינוף כדי ללוות כסף מגופי השקעות (כמו קרנות פנסיה) כדי לקנות אלפי משכנתאות ולהכניס אותן לתוך חבילה שנקראה "Collateralized debt obligation".  הם מיינו את המשכנתאות לפי דרגת הסיכון שלהם כדי לאפשר לגופי ההשקעות לסחור בחבילות אלה כמו שסוחרים במניות או אגרות חוב.  

עם הזמן גדל הביקוש לחבילות אלה והבנקים ובנקי המשכנתאות החלו להוריד את תנאי הרכישה של המשכנתאות, ממשכנתה נורמלית (פריים) למשכנתא סאב-נורמלית (פריים) שניתנה לאנשים עניים יותר ללא ערבונות וללא יכולת החזר כספי נאותה. בנקי השקעות, גופים פרטיים שונים ומספר בעלי הון עשו כסף רב תודות למינוף של שוק המשכנתאות. בסופו של דבר יותר ויותר אנשים התקשו לשלם משכנתא, והם נאלצו להעביר את הבית שלהם לבנקי ההשקעות.  

עם הזמן גדל הביקוש לחבילות אלה והבנקים ובנקי המשכנתאות החלו להוריד את תנאי הרכישה של המשכנתאות, ממשכנתה נורמלית (פריים) למשכנתא סאב-נורמלית (פריים) שניתנה לאנשים עניים יותר ללא ערבונות וללא יכולת החזר כספי נאותה. בנקי השקעות, גופים פרטיים שונים ומספר בעלי הון עשו כסף רב תודות למינוף של שוק המשכנתאות. בסופו של דבר יותר ויותר אנשים התקשו לשלם משכנתא, והם נאלצו להעביר את הבית שלהם לבנקי ההשקעות.