צריכת אלכוהול בקרב בני נוער

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צריכת אלכוהול בקרב בני נוער היא בעיה בריאותית והתנהגותית גדלה בקרב מדינות מערביות רבות, לרבות בישראל.

נתונים אלה של צריכת אלכוהול בקרב בני נוער באים יחד עם נתונים על עליה בעישון בקרב בני נוער בישראל, צריכת סוכר גבוהה מאוד והשמנה בקרב בני נוער בישראל ונתונים על פעילות גופנית נמוכה בקרב בני נוער - כל הנתונים האלה מצביעים על עליה של גורמי סיכון בריאותיים בקרב בני נוער, דבר שעלול לגרור בעיות בריאות בעשורים הבאים כאשר בני נוער אלה יתבגרו.

ארגון הבריאות העולמי וגורמי בריאות נוספים מחשיבים אלכוהול כגורם סיכון בריאותי חשוב.‏[1][2] מחקר מקיף מאוד שפורסם בכתב העת The Lancet באוגוסט 2018, מצא כי צריכת אלכוהול בכל כמות מסוכנת לבריאות. לפי המחקר, אלכוהול גורם למוות בטרם עת של 2.8 מיליוני אנשים בשנה, כך שהוא גורם הסיכון השביעי בחשיבותו למוות בטרם עת בשנת 2016. בנוסף הוא גם גורם הסיכון השביעי בחשיבותו לנכות. שתיית אלכוהול היא סיבת המוות המובילה למוות בקרב אנשים בגילאים 15-49 שנים ברחבי העולם. בגילאים אלה צריכת אלכוהול קשורה ל- 12% מהתמותה בקרב גברים ול-3.8% מהתמותה בקרב נשים. גורמי המוות העיקריים הקשורים לאלכוהול בגילאים אלה כוללים שחפת, תאונות דרכים ופגיעה עצמית. לגבי אנשים מעל גיל 50, גורם המוות המוביל הקשור לאלכוהול הוא סרטן (27% בקרב נשים ו-19% בקרב גברים).‏[3] אלכוהול מגביר את הסיכון למוות עקב מגוון מחלות, תאונות וסיבות בין היתר - 15% ממקרי המוות עקב תאונות דרכים, 13% ממקרי המוות בטביעה, ו-11% ממקרי המוות בשריפה מקורם באלכוהול. אלכוהול תורם ל-22% מתוך מקרי מוות עקב אלימות, 22% מתוך מקרי המוות הנגרמים מפגיעה עצמית, 18% מתוך מקרי המוות שנגרמים עקב הרעלה, 16% מתוך מקרי המוות שנגרמים עקב נפילות, ו-17% ממקרי המוות הנגרמים מפגיעות לא מכוונות אחרות. ‏[4]

הפחתת צריכת אלכוהול בקרב בני נוער בעולם

הפחתת צריכת אלכוהול ועישון בקרב בני נוער באיסלנד

בשנות שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה מודעות באיסלנד להיות מודעים לבעיות של צריכת אלכוהול סיגריות וסמים שהיו בין הגבוהים באירופה. בשנת 1992 יזמה איסלנד סקר מקיף בנושא שכלל בני נוער ומתגברים, וכן ראיונות עם אנשי מקצוע. הדבר נועד להוות בסיס נתונים ובסיס למענה על שאלות בתחום כנקודת פתיחה לבדיקת פתרונות שונים. תוצאות הסקר הראו כי 25% אחוז מבני הנוער עישנו מדי יום, ו-40% מבני הנוער שתו משקאות אלכוהוליים בחודש האחרון. בסקר התברר שקיים הבדל בין אוכלוסיות המתבגרים שמשתמשת בסמים, שותה אלכוהול ומעשנת סיגריות, לבין אוכלוסיית בני אותו גיל שמבלים זמן רב יותר עם משפחותיהם ועסוקים יותר בפעילות גופנית וספורט.

כתוצאה מהסקר בוצעו שינויי חקיקה - נאסרה רכישה של סיגריות על ידי בני נוער מתחת לגיל 18. נאסרה רכישת אלכוהול על ידי בני נוער מתחת לגיל 20. נאסרה על בני נוער בגילאי 14-16 לשהות מחוץ לביתם, אחרי השעה 10 בלילה בחורף וחצות בתקופת הקיץ (דבר שקיים גם במדינות אחרות כמו ארצות הברית). בנוסף בוצעו צעדים רבים נוספים: ועדי ההורים חתמו על אמנה משותפת מול הנהלות בתי הספר, ניתנה הדרכה והכשרה להורים על מנת לחזק ולשפר את "הסמכות ההורית"; נוצרו פעילויות לאחר שעות הלימודים כמו ספורט, אומנות, ריקוד, רכיבה ועוד על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות, ושירגישו משמעות בחיים; משפחות קיבלו גם השתתפות כספית מהרשות המקומית למימון פעילויות אלו; ניתן דגש להשתתפות הורים בפעילויות עם המתבגרים, תוך הכוונה, פיקוח והדרכה. הורים הקדישו יותר זמן לבילוי משותף עם הילדים כמו יציאה משותפת לסרט, מסעדה, דייג, תחרויות ספורט ועוד. בהעברת מסרים בבתי הספר, אומצה גישת STORYLINE שהוכחה כאמצעי יעיל בהעברת המסר על הסכנות והנזקים של שימוש בסמים, והיא מסייעת במניעת החלק מהבעיות התנהגותיות ובעיות בריאות ההרסניות. נערך עדכון שוטף והועבר מידע, גם על המתרחש במקומות אחרים. במהלך התקופה, למדו באיסלנד את החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים. הייתה ירידה משיעור 42% של בני נוער ששתו אלכוהול (בחודש האחרון) בשנת 1998 ל- 5% בלבד בשנת 2016. בנוסף הייתה גם ירידה חדה בצריכת סיגריות וקנביס. ‏[5]

צריכת אלכוהול בקרב בני נוער בישראל

ביחס למאה ה-20 יש עליה בצריכת אלכוהול בקרב בני נוער. עם זאת בישראל אין סקר תקופתי אחיד להערכת שכיחות התופעה של שתייה בקרב בני נוער, כך שקשה להבין האם יש עליה או ירידה בצריכת אלכוהול בשנים האחרונות. ‏[6] וכן קשה להבין איפה יש מוקדים של צריכת אלכוהול. החוק בישראל אינו אוסר על קטינים לצרוך אלכוהול אך הוא אוסר מכירת אלכוהול לקטין ושידול קטין לשתות אלכוהול. עם זאת בני נוער רבים מעידים כי החוק אינו נאכף.

נתונים על צריכת אלכוהול ושתייה מופרזת

הסקר המקיף הלאומי האחרון על אלכוהול בקרב בני נוער במימון המדינה בוצע בשנת 2009. הסקר מצא כי צריכת אלכוהול בקרב ילדים ובני נוער בישראל נמצאת במגמת עליה,ועומדת על שיעור שנע בין 50 ל-60 אחוזים. צריכת האלכוהול בקרב בני נוער בישראל מתונה בהשוואה למדינות אירופה, עם זאת, יש החמרה בכל הקשור לגיל התחלת השתייה בישראל, שהולך ויורד – 19% מכלל הבנים ו-8% מכלל הבנות בגיל 11 (כיתה ו') דיווחו כי הם שותים משקאות אלכוהוליים לפחות פעם בשבוע. ישראל מדורגת בפרמטר זה במקום השני באירופה (אחרי אוקראינה). ‏[7]

בשנים האחרונות חל גידול בצריכת אלכוהול מופרזת של בני נוער. שתייה כזו נמדדת בשיעורי ההשתכרות ו"שתיית הבולמוס" (שתייה של חמש מנות משקה או יותר בתוך שעות אחדות).‏[7] הסקר מצא כי בקרב הנוער הלומד כ-30% דיווחו על שכרות וכ-25% על שתיית בולמוס. היקפי השתייה בקרב "הנוער המנותק" דומים לאלו של המבוגרים: כאשר מדובר על שכרות ושתיית בולמוס המספרים מדאיגים יותר. כ-50% מהנוער המנותק דיווח על שכרות בחודש האחרון וכ-40% סיפרו על שתיית בולמוס (חמש מנות אלכוהול או יותר). ‏[6]

בשנת 2009 החליטה ממשלת ישראל להפעיל תכנית לאומית לצמצום הצריכה המופרזת של אלכוהול ולצמצום נזקיו. לפי בדיקת מבקר המדינה משנת 2016, אין אפשרות להחליט אם התכנית השפיעה אל הרגלי שתיית שתיית אלכוהול ועל הנזקים הנובעים ממנה - זאת בגלל שלא נערך סקר מקיף מאז שנת 2009 ואין בסיס נתונים לאומי בנושא.‏[6]

בשנת 2011 ערכה הרשות למלחמה באלכוהול סקר של דפוסי השימוש באלכוהול בקרב תלמידים בכיתות ו' ו-ח' עד י"ב בבתי ספר שבפיקוח משרד החינוך. מנתוני הסקר עולה כי 24.2% מהתלמידים דיווחו כי שתו משקה אלכוהולי כלשהו לפחות פעם אחת בחודש האחרון; 19.2% דיווחו כי הם השתכרו פעם אחת לפחות בחייהם; ו-15.6% דיווחו על "שתיית בולמוס" בחודש האחרון. דבר זה מייצג לכאורה ירידה לעומת 2009, עם זאת הסקר לא כלל אוכלוסיות בסיכון כמו נוער שהפסיק ללמוד ו"נוער מנותק".‏[6]

מחקר שפרסמה הרשות הארצית למדידה והערכה בשנת 2016 מצא כי כמעט מחצית מתלמידי התיכונים נוהגים לשתות משקאות אלכוהוליים. בקרב חטיבות הביניים עומד שיעור התלמידים השותים על 20% ובקרב תלמידי היסודי על 10%. לפי הסקר 41% מתלמידי י'-י"ב העידו כי הם נוהגים לשתות משקאות עם רמת אלכוהול גבוהה יותר כמו וויסקי, קוניאק וכדומה, ו-25% מתלמידי אותה שכבת גיל העידו כי הם שותים אלכוהול עד לשכרות. לרוב השתייה מבוצעת במסיבות - ביער או בבית של אחד הילדים. [1]

המדען הראשי של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, ד"ר יוסי הראל פיש, טען כי הרשות עוקבת בצורה שוטפת אחרי מגמות השימוש באלכוהול וסמים בקרב בני נוער בכלל ובקרב תלמידי מערכת החינוך בעזרת סקר בינלאומי של ארגון הבריאות העולמי המתבצע בישראל כל שנתיים. בהתאם לממצאי הסקר משנת 2014, שהקיף 14 אלף תלמידים בכיתות ו'-י"ב, עולים נתונים דומים למחקר של משרד החינוך. לטענתו מאז הטמעת התוכנית הלאומית לצמצום צריכה מופרזת של אלכוהול, חלה ירידה משמעותית בשימוש לרעה באלכוהול בקרב תלמידי בתי הספר. [2]

דו"ח המועצה לשלום הילד שפורסם בינואר 2017, מצא ש-28% מבני הנוער בישראל שותים אלכוהול. נתונים אלה באים יחד עם נתונים על 12% שמעשנים סיגריות ו-20% שמעשנים נרגילות. ‏[8]

הבדלים בין אוכלוסיות

לפי דו"ח המועצה משנת 2018 כ-28% מהתלמידים דיווחו כי שתו משקה אלכוהולי כלשהו לפחות פעם בחודש, בנים פי שניים מבנות. במגזר היהודי היו מעט יותר תלמידים שדיווחו כי שתו מבמגזר הערבי. בירה הינה המשקה האלכוהולי הנצרך בשכיחות הגבוהה ביותר בקרב התלמידים. 18.2% מהתלמידים דיווחו כי הם השתכרו אי פעם. בנים פי שניים ויותר מבנות, תלמידים יהודים יותר מתלמידים ערבים. מאז 2002 הסתמנה מגמת ירידה באחוז תלמידי כיתות ו' ו-ח' ששתו משקה אלכוהולי לפחות אחת לחודש. בקרב תלמידי כיתה י' חלה מגמת עלייה קלה בשנים 2011-2014. ‏[8]

אמיר דלומי, ראש תחום מרכזי הנוער בעמותת עלם, טוען כי צריכת האלכוהול חוצה ערים ומצב סוציו-אקונומי. לטענתו שתייה רווחת גם בקרב נוער נורמטיבי ונתפשת כמעשה לגיטימי. וכי משתמשים באלכוהול בתדירות גבוהה כי האלכוהול עושה להם טוב. הוא יושב בדיוק על המקומות שחסומים בגיל ההתבגרות: היכולת להשתלב חברתית, להעז לעשות דברים ולהתמודד עם לחץ חברתי. הוא מסיר להם את העכבות.‏[8] לפי מבקר המדינה יש הבדלים בצריכת האלכוהול בין בני נוער מארצות מוצא שונות: שיעור בני נוער שעלו מחבר המדינות ושיעור בני נוער שהוריהם עלו מאתיופיה ודיווחו כי השתכרו פעמיים לפחות בחיים היה 25%. לעומתם – רק 16% מילדי הארץ דיווחו על כך שהשתכרו פעמיים בחייהם.‏[6]

אשפוזים עקב צריכת אלכוהול בקרב בני נוער

מהדו"ח של מבקר המדינה משנת 2016 עולה כי ישנה מגמת עלייה במספר הפניות של בני נוער בגילי 17-15 לחדרי מיון לאחר צריכת אלכוהול. המצב מחריף אצל בנות בקבוצת הגיל 17-15: בשנים 2013-2009 חל גידול של כ-276% בפניות של בנות לחדרי מיון בהשוואה לקבוצת הבנים, שבה הגידול היה כ-226%. על פי נתוני משרד הבריאות, שעובדו על ידי משרד מבקר המדינה, ב-2009 טופלו כ-250 נערים ונערות (בגילאים 15-17), ובשנים האחרונות חל זינוק משמעותי: ב-2012 הנתון עמד על כ-470 וכך גם ב-2013. גם בקרב גילאים 12-17 חל זינוק משמעותי בפניות למיון.‏[6]

איסור מכירת אלכוהול לבני נוער

מכירה של אלכוהול לבני נוער מתחת לגיל 18 אסורה לפי החוק, אבל בני נוער מצליחים להשיג אלכוהול בדרכים שונות. דרך אחת היא דרך חברים שהם מעל גיל 18 או שליחה של הנערים שנראים מבוגרים יותר. בני נוער שומעים על בני נוער אחרים שמעשנים או שותים אלכוהול ומסתקרנים לנסות. ‏[8] דו"ח מבקר המדינה משנת 2016 טוען כי יש תופעה מתרחבת שבה בני נוער רוכשים אלכוהול באמצעות רשת האינטרנט והרשתות החברתיות בלי שהם נדרשים להציג תעודה מזהה, ומסלול הרכישה הרגיל הולך והופך לבלתי רלוונטי. ‏[6]

שיח בנושא עם מדריכי נוער והורים

לפי דלומי השיח של מדריכי נוער הוא לא מתפיסה שיפוטית אלא - אם כבר שותים, מה הגבולות שמציבים, איך שותים מבלי 'ללכת עד הסוף', מבלי להיות תוקפן, מבלי ליפול בסוף הערב או להגיד דברים שלא התכוונו.‏[8] יוליה סודקוב, יועצת חינוכית ומדריכת הורים, ממליצה להורים להתחיל לדבר על הנושא בגיל מוקדם בתחילת גיל ההתבגרות, עוד לפני שבני נוער מתחילים לשתות. השיח צריך לעסוק התנהגויות: מה כדאי ומה לא, לחץ חברתי, איך לא להיכנע ולעמוד על שלך. ככל שיש שיח עם הילדים כשהם צעירים, כך יש סיכוי גדול יותר שמאוחר יותר הם ישאלו, יתייעצו ויקשיבו, מה כדאי לעשות או לא כדאי. ‏[8]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Global status report on alcohol and health, (PDF). World Health Organization. 2014. pp. vii.
  2. ^ Global health risks גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009
  3. ^ Angela M Wood, Stephen Kaptoge et al, Alcohol use and burden for 195 countries and territories, 1990–2016: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016,The Lancet, August 23, 2018 , doi https://doi.org/10.1016/S0140-6736(18)31310-2
  4. ^ Global status report on alcohol and health, (PDF). World Health Organization. 2014. טבלה 14, עמ' 47.
  5. ^ ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער, אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 6.6 יעל אודם, "זינוק באשפוז נערים בעקבות צריכת אלכוהול", מאקו, 24.05.2016
  7. ^ 7.0 7.1 נעמי שלג מי-עמי, צריכת אלכוהול בקרב ילדים ובני נוער, מרכז המידע של הכנסת, 25 באוקטובר 2009
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 8.5 אסף זגריזק ושחר חי מתבגרים ושותים: "האלכוהול והנרגילה נמצאים בכל מפגש חברתי", ynet, 17.01.2017

הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי