סרטן
סרטן (cancer) היא אוסף של מחלות שבהם קבוצת תאים בגוף מתנהגת בצורה בלתי נורמאלית - מתרבים בצורה בלתי מבוקרת, פולשים לרקמות סמוכות, ולפעמים מתפשטים בגוף על ידי מערכת הדם או הלימפה. שלוש התכונות הממאירות האלה של גידולים סרטניים מפרידים אותם מגידולים שפירים, שהם בעלי מגבלה עצמית בגידול, לא פולשניים ולא מתפשטים בגוף. רוב סוגי הסרטן הם גידולים, אבל חלקם, כמו לוקמיה, אינם. הענף הרפואי שעוסק במחקר, בטיפול ובמניעה של סרטן הוא אונקולוגיה.
סרטן יכול להתרחש בכל בעלי החיים (כולל בני אדם) ובכל הגילאים, אפילו עוברים. אבל הסיכון לכך גדל עם הגיל. נכון להיום, סרטן גורם לכ-13% מכלל מקרי המוות של בני אדם, ומעל ל-20% במדינות מערביות. על פי האגודה האמריקאית לסרטן, 7.6 מיליוני בני אדם מתו מסרטן בשנת 2007.
הגורם הישיר לכמעט כל סוגי הסרטן הוא מצב א-נורמלי של החומר הגנטי של התאים שהופכים לסרטניים, שגורם להם להתנהג בצורה שונה מאשר תאים נורמליים של בעל חיים. המצב הלא נורמלי של החומר הגנטי יכול להיגרם בגלל חשיפה לגורמים מסרטנים כמו קרינה, כימיקלים מסרטנים כמו אלו שיש בעשן סיגריות, או וירוסים מחוללי סרטן. אי-נורמליות של המטען הגנטי יכולה להגרם גם עקב טעויות במנגנון שכפול ה-DNA בתאים מסוימים במהלך החיים או במטען הגנטי של בעל החיים, וכך נוכחת בכל תאי הגוף מלידה. היכולת להעביר סרטן בירושה, מושפעת בדרך כלל מהשפעות מורכבות בין גורמים מסרטנים לבין המטען הגנטי של הנשא, כך שברמות חשיפה מסוימות גורם מסרטן עבור אדם אחד יהיה בלתי מסרטן עבור אדם אחר.
א-נורמליות גנטית שנמצאת בסרטן משפיעה בדרך כלל על 2 מחלקות של גנים. האחת היא אונקוגנים מעודדי סרטן פעילים בדרך כלל בתאים סרטניים, ומעניקים לתאים אלה תכונות חדשות, כמו צמיחה והתחלקות היפראקטיבית, הגנה מפני מוות תאי מתוכנת (מנגון בו הגוף מורה לתאים להתאבד), אובדן של "כבוד" כלפי גבולות נורמליים של רקמות, ואת היכולת להתמקם בתוך מגוון סביבות של רקמות-תאים. אי נורמליות נוספת מחלישה גנים המדכאים גידולים, דבר הגורם לאובדן של תפקודים בתאים אלה כמו שכפול מדוייק של DNA, בקרה על מחזור החיים של תא, התמצאות וכיווניות בתוך רקמה, וקשרי גומלין עם תאים מגינים ועם המערכת החיסונית.
איבחון של המחלות, דורש בדרך כלל בחינה היסטולוגית של ביופסיה מתוך הרקמה, למרות שהאבחון הראשוני של סרטן יכול להתרחש על רקע סימפטומים או הדמיה רדיו-גראפית. ניתן לטפל ברוב סוגי הסרטן, ומחלק מהם ניתן להרפא, כתלות בסוג המחלה, במיקום שלה, בשלב גילוי המחלה, בגנטיקה של החולה ובבריאות הכללית שלו. מרגע האבחון, מטפלים בסרטן בדרך כלל על ידי שילוב של ניתוח, כימו-תרפיה, ורדיו-תרפיה. עם התפתחות המחקר, הופכים הטיפולים להיות ספציפיים יותר כנגד סוגים מסויימים של מחלות סרטן. בשנים האחרונות היתה התקדמות משמעותית בפיתוח של תרופות שפועלות באופן ספציפי כנגד תאים סרטניים על ידי פעילות מול אי-נורמליות מולקולארית גלויה שיש בחלק מהגידולים, ובכך מפחיתות למינימום את הנזק לתאים בריאים.
תוכן |
אפידמיולוגיה
סרטן גורם לכ-25% ממקרי המוות בארצות הברית, והוא נחשב לבעיה בריאותית מרכזית בחלקים רבים בעולם בעיקר במדינות העשירות יותר, בהן התחלואה ממחלות מדבקות קטנה יותר. בארצות הברית, סרטן הריאה גורם לכ-30% ממקרי המוות מסרטן, אבל רק ל-15% ממקרי הסרטן החדשים. מבין המקרים החדשים, סרטן הערמונית הוא הנפוץ ביותר בקרב גברים (25%), וסרטן השד בקרב נשים (25%). סרטן יכול להתרחש גם בקרב ילדים ומתבגרים, אבל הוא נחשב לנדיר בהרבה (150 מקרים למיליון בארצות הברית), כאשר לוקמיה היא הסוג הנפוץ ביותר. בשנה הראשונה לחיים, קיימים 230 מקרים למיליון בארצות הברית, כאשר הסוג הנפוץ ביותר הוא neuroblastoma.
למעלה משליש ממקרי המוות מסרטן בעולם הם בעקבות גורמי סיכון שניתן לשנות אותם, ובראשם עישון טבק, שתיית אלכוהול, ודיאטה עם מעט ירקות ופירות. בשנים האחרונות יש יותר מחקרים המצביעים על הקשר בין השמנת יתר לבין תחלואה בסרטן. במדינות עניות מגע מיני המעביר את נגיף הפפילומה האנושי, הוא גורם מרכזי בסרטן צוואר הרחם.
גורמים למחלת הסרטן
אורח החיים המודרני, כולל שינויי התנהגות רבים והגדלת החשיפה לגורמים שונים שלא היתה אליהם חשיפה בעבר:
- חומרים קרצינוגניים: חומרים אשר מחקרים מדעיים הראו שהם גורמים לסרטן. חומרים המצויים בעשן ובאפר סיגריות; חלקיקי עשן ופיח; חנקות וגפרות במים ובאויר שאנו נושמים (כתוצאה מעשן מכוניות, חומרי דשן כימיים, וחומרי הדברה כימיים); כלור במים שאנו שותים; חלק מחומרי הטעם הריח או הצבע המשמשים בייצור מזון תעשייתי; שמן וחלבונים שרופים הנוצרים בייצור מזון תעשייתי; שרידי צבע, מדללים, וחומרים סינטטיים אחרים המשמשים בבית במשרד וברכב המודרני, ועוד.
- קרינה מייננת: כתוצאה מדילול האוזון ההגנה שהוא סיפק נחלשה ואנו חשופים יותר לקרינה אולטרה סגולה. כמו-כן חשיפה מוגזמת לאור השמש בשעות החמות ביום עלולה ליצור נזק בעור שיתבטא בסרטן עור בשלב מאוחר יותר.
- קרינה בלתי מייננת: מקורות קרינה רבים סביבנו - משדרי רדיו וטלוויזיה, מכשירים סלולאריים, מכשירי מיקרו גל, טלפונים אלחוטיים, רשתות תקשורת אלחוטיות וקווי מתח גבוה. אין כיום הוכחה מדעית שקרינה מסוג זה יכולה לגרום לנזקים גופניים, אך ישנן מספר אנליזות שמצאו מתאם.
- הורמונים ודמויי הורמונים: כחלק מהאופנה כיום יש הלוקחים הורמונים באופן סדיר - בין אם לצורך אסטטי (ניפוח שרירים), ובין אם כתוצאה מאופנה רפואית (גיל המעבר). אך גם אלו מאיתנו שאינם צורכים הורמונים באופן מודע, חשופים לחומרים סינטטיים הדומים מספיק להורמונים בכדי להשפיע על מנגנוני הבקרה בגוף. חלק מהורמונים ודמויי הורמונים אלו נמצאו קשורים לעלייה בתחלואה בסרטן.
נוסף לגורמים אלה ישנם שינויים רבים הקשורים לאורח החיים המודרני בינהם:
- מחסור בפעילות גופנית.
- שינויי תזונה כמו צריכת מזון מעובד, צריכה מועטה של פירות וירקות טריים, צריכה גבוה של מזונות מהחי, בעיקר של שומנים מהחי אך גם של חלבון מהחי. צריכה גבוה של מוצרי חלב.
- צריכה גבוה של קלוריות מדגנים ומסוכר מעובד.
- מחסור בשעות שינה. חשיפה ארוכה לאור מלאכותי למשך שעות רבות.
- נסיעה במטוסים.
- ריבוי מתחים.
השינויים האלה ואחרים חשודים כי הם עצמם מסרטנים, או כי הם מעודדים חשיפה לסרטן, על ידי דיכוי מנגנונים שמתנגדים לסרטן או הגברת רגישות שקיימת מסיבה גנטית.
באופן כללי, המחלה במחלת סרטן מסויימת תלויה באורך חיים ובגנטיקה. גורם חשיפה אחד שעלול להזיק מאוד לאדם בעל מטען גנטי אחד, עשוי להשפיע פחות על אדם בעל מטען גנטי אחר. כך לדוגמה חשיפה לבנזן (המצוי באדי דלק) עלולה להשפיע על חלק מהאוכלוסייה שיש לו רגישות גנטית לפתח מחלות סרטן הקשורות לחשיפה לבנזן, אבל להשפיע פחות על שאר האוכלוסייה.
אחד הקשרים הסבוכים בהשפעות סרטן קשור כנראה לתזונה. לטענת מחבר מחקר סין לדוגמה. יכולים להיות מזונות שבעצמם אינם מסרטנים, אבל שצריכה שלהם יחד עם מזונות אחרים עלולה לגרום חשיפה מוגברת לסרטן.
אחת הטענות של ארגוני סביבה וארגונים מתקדמים נגד הסרטן היא כי רוב המאמץ המחקרי והפוליטי הקשור למחלה נוגע בשלב הגילוי המוקדם והריפוי, וכי נעשה מאמץ מועט מידי כדי לנסות לגלות את מקורות המחלה, וליישם שינויים בהרגלי החיים שידועים כבר ככאלה שיכולים להקטין תחלואה. (ראו בפרק מאבקים ציבוריים).
תפיסה מערכתית של סרטן
ערך מורחב - מערכות מורכבות
מלבד גורמים מסרטנים חזקים כמו חשיפה לקרינה מייננת או עישון ישנם עשרות ומאות חומרים ותרכובות שעשויים לתרום לסרטן, והקושי לזהות ולאתר כל אחד מהם מהווה אתגר אמיתי. גישה שונה למניעת סרטן מוצגת על ידי ד"ר דיוויס אגוס (David Agus) שמתמחה ברפואה ובהנדסה באוניברסטית דרום קליפורניה. דיוויס מנסה לתאר גישה של מערכתית כלפי הסרטן. במקום לתאר את הסרטן כמצב, הוא מתאר אותו כתהליך - גוף שהולך ונהיה "סרטני" יותר או בריא יותר תודות לתנאים מסויימים. ולכן שינויים עדינים בסביבה הפנימית של הגוף יכולים לשנות את התנאים ולהקשות על תהליך התפתחות הסרטן. כדוגמה הוא נותן ניסוי שנערך בנשים לאחר שקיבלו תרופות כימותרפיות לטיפול בסרטן השד שנתגלה אצלהן. לחלקן ניתן פלסיבו ולחלקן ניתנה תרופה לחיזוק העצמות, שכן סרטן השד עלול לנדוד לעצמות. התאוריה היתה שחיזוק העצמות ישנה את ה"תנאים הסביבתיים" שמקלים על קליטת תאים סרטניים בעצמות. התוצאה היתה שהנשים שזכו לתרופה חלו בגידול חוזר בשיעור של 40% מול קבוצת הביקורת. [1]
גישה דומה לסרטן בהקשר של לתזונה אפשר למצוא במחקר סין שבו אחת הטענות המרכזיות היא שנדיר שמזון אחד מעודד התפתחות סרטנית, בכוחות עצמו, אבל יש מזונות שמעודד תנאים שמגבירים את הסיכוי להתפתחות סרטנית כתוצאה מחשיפה למזונות אחרים. מחקר אחד מצא לדוגמה קשר בין רמות סוכר גבוהות לבין סרטן הלבלב[2] ומאמר הדעה אחד לדוגמה מצביע על השפעות אפשריות של סוכר על המערכת החיסונית והספקת דלק חיוני לתאי סרטן בשלבי החיים ההתפשטות המוקדמים שלהם. [3]
טיפול במחלת הסרטן
הטיפול של הרפואה הקונבנציונאלית בסרטן נחלק לשלוש קטגוריות עיקריות:
1) הסרת הגידול בניתוח
2) תרופות כימותרפיות שתוקפות את הגידול
3) הקרנות שפוגעות בגידול
ישנה ביקורת על הפרקטיקות הנ"ל מהטעמים הבאים:
1) הטיפול הקונבנציונאלי פוגע בגידול ובמקרה הטוב משמיד אותו. אולם הוא לא מטפל כלל בהידרדרות בבריאות החולה בעטייה התפרץ הסרטן. לפיכך, ישנה סבירות גבוהה שהמחלה תשוב.
2) כימותרפיה והקרנות גורמות לנזק רב לכל הרקמות בגוף ולא רק לרקמות הממאירות. מאחר והגוף בו התפרץ סרטן ממילא במצב של קריסה, הריפוי ממחלת הסרטן לאחר טיפול בכימותרפיה והקרנות נעשה כמעט בלי אפשרי במרבית סוגי הסרטן. לפיכך כימותרפיה והקרנות יכולות להשיג נסיגה ואולי העלמה של הגידולים, אולם בדר"כ הגידולים שבים לאחר פרק זמן.
קיימות פרקטיקות ברפואה האלטרנטיבית המכוונות לריפוי הגוף ושיקום אמצעי ההגנה הטבעיים. לפי אותן שיטות הגוף כשהמערכות הרגילות שלו מתפקדות מסוגל להתגבר על המחלה לבדו בחלק ניכר מהמקרים. לאחר שהגוף מתגבר על המחלה בכוחותיו, החולים לשעבר יכולים לחיות בבריאות מלאה אם יקפידו על אורח חיים בריא.
סרטן בישראל
דוח" של משרד הבריאות משנת 2007 מראה כי מדי שנה מתגלים בארץ כ-25 אלף חולי סרטן חדשים - מהם כ-450 ילדים.)[1]
חלוקת תחלואה בסרטן בישראל על פי סוגי מחלות
סוגי הסרטן הנפוצים בישראל הם (נכון ל-2007):
- סרטן השד בקרב נשים (כ-4,000 מקרים חדשים בשנה)
- סרטן המעי הגס והחלחולת (כ-3,000 מקרים חדשים של סרטן אצל גברים ונשים מדי שנה),
- סרטן הערמונית (כ-2,000 גברים מדי שנה)
- סרטן הריאות (כ-1,500 גברים ונשים בשנה).
- סרטן בלוטות הלימפה (כ-1,300 נשים וגברים בשנה)
- סרטן העור (כ-1,200 נשים וגברים בשנה)
- סרטן שלפוחית השתן (כ-1,100 בני אדם בשנה)
- סרטן המוח (כ- 600 בני אדם בשנה)
- סרטן הכליה (כ- 600 בני אדם בשנה)
- סרטן הדם (כ- 600 בני אדם בשנה)
- סרטן הקיבה (כ- 600 בני אדם בשנה
התחלואה בסוגי הסרטן הנפוצים האלה מהווה כ-שני שליש מהתחלואה בסרטן. [1]
מגמות בתחלואה על פני זמן
- תוך 20 שנה, בין 1980 ל-1999, גדל הסיכוי של יהודים (גברים ונשים) לחלות בסרטן ב-28%, סיכוייו של גבר לא יהודי לחלות בסרטן גדלו ב-49%, ואילו נשים לא יהודיות סבלו מעליה של 89% בתחלואת סרטן [2]
- התחלואה בסרטן עולה בכל חתך גילאים, ולא נובעת רק מהעליה בתוחלת חיים: מספר החולים בגילאים 0-34, ל-100 אלף איש בשנה: אצל גברים יהודים עלה מספר החולים מ-207 (1996) ל-247 (2000), אצל נשים יהודיות 290 (1996), 333 (2000). באוכלוסיה הלא יהודית יש מגמת עליה חדה עוד יותר. [2]
- על פי בכירים במשרד הבריאות, נכון לשנת 2007, כ-1,250 ישראלים לוקים מדי שנה במחלות סרטן כתוצאה מזיהום סביבתי, זאת לפי דו"ח על החלוקה הגיאוגרפית של הסרטן בישראל, שפורסם באוקטובר 2007. אומדן משרד הבריאות מתבסס על הערכות רפואיות-סטטיסטיות המקובלות במדינות המערב, בעיקר בארצות הברית, שלפיהן זיהום סביבתי הוא הגורם ל-3%-8% מכלל מחלות הסרטן [1]
הדו"ח משנת 2007 ממפה את נתוני תחלואת הסרטן בישראל בשנים 2001-2005 לפי אזורים גיאוגרפיים, ומנסה לנבא את שיעורי הסרטן לפי גורמי תחלואה ידועים (כמו עישון, גיל, מוצא אתני, מצב כלכלי-חברתי ומועד הגילוי המוקדם של המחלה). בחיפה, תל אביב ובאר שבע יש תחלואה גבוהה שלא מוסברת מהגורמים המסורתיים, ומסקנת אנשי משרד הבריאות היא כי תחלואה עודפת זאת קשורה לזיהום סביבתי, בעיקר זיהום אוויר. [1]
- שיעורי התחלואה באוכלוסיית אזור חיפה גבוהים ב-22% מהצפוי.
- שיעורי התחלואה באזור תל אביב וגוש דן יש כ-20% תחלואה מעל הצפוי ויש גם עליה מתמדת בתחלואה.
- באזור באר שבע שיעור התחלואה עלה באופן מדורג ומשמעותי והתגלתה עלייה של בין 18%-26% בשיעורי הסרטן באוכלוסייה בהשוואה ל-2001. מהנתונים עולה עוד כי שיעור חולי הסרטן במחוז באר שבע, בעיקר אצל גברים, הוא הגבוה בישראל. [1]
הדו"ח מראה כי בישראל יש קשר מובהק בין אורבניות מפותחת לבין שיעורי תחלואת סרטן גבוהים. בכיר במשרד הבריאות טען כי יש סבירות גבוהה, שמפעלים באזור התעשיה של רמת חובב שעושים שימוש בחומרים מסוכנים ורעילים וחלקים ידועים כמסרטנים, תורמים לתחלואה, אם כי דבר זה לא ניתן להוכיח באופן מדעי חד משמעי. [1]
שיעור הסרטן שהתגלה בפועל בחדרה, נתניה, פתח תקוה, רמלה, רחובות ואשקלון היה נמוך מהצפוי. בירושלים, צפת, עכו ובכנרת היה שיעור התחלואה בפועל דומה לשיעור הצפוי. [1]
כותבי הדו"ח הסבירו כי הגם שאין בכוחם של הנתונים להצביע מבחינה מדעית על קשר בין מקורות מזהמים ידועים וברורים לתחלואה בסרטן, אין זה נכון להמתין עד לקבלת ההוכחות המדעיות הבלתי מתפשרות "על מנת לנקוט פעולות לצמצום החשיפות הסביבתיות בכלל ובאותם מוקדי תחלואה, במיוחד כאשר בישראל קיים ידע על זיהום האוויר באותם אזורים". כותבי הדו"ח ציינו כי לפי הידע הקיים היום, לא ניתן לשנות גורמי סיכון גנטיים אצל בני האדם שלהם מייחסים ברפואה חלק משמעותי ממחלות הסרטן, ולעומת זאת, "גורמים סביבתיים הקשורים לתחלואה בהחלט ניתן לשנותם ולהפחית התחלואה".[1]
תורם ל (ע"פ מחקרים, בקונצנזוס)
תורם ל (ע"פ מחקרים, במחלוקת)
העבירו לכאן - רק אם יש מחקרים המראים זאת)
תורם ל(ספקולציה)
דברים שתופעה זו גוררת (ייתכן שיחד עם תופעות אחרות).
ראו גם
מאבקים ציבוריים
קיימים גופי סביבה וארגוני חולים שטוענים שהגישה המחקריות בנושא כמו גם הגישות של המדיניות הציבורית לקויות.
בתחום המחקר, טענה מרכזית מצד גופים אלה היא שעיקר המחקר נעשה על ידי חברות התרופות וגורפים אינטרסנטים נוספים שמשפיעים על מדיניות המחקר והמדיניות הציבורית בנושא, וכי נעשה פחות מידי מכדי לגלות את הסיבות לעליה בתחלואה בסרטן. לפי טענה זו, העלייה בתחלואה בסרטן לא קשורה לגידול בתוחלת החיים של האוכלוסייה - היות והעלייה בתחלואה גדולה בקצב גדול יותר מאשר תוחלת החיים, וכן הדבר לא מסביר את העלייה במקרי הסרטן בקרב ילדים.
טענה נפוצה אחרת שארגונים אלה יוצאים נגדה היא שמחלות סרטן נגרמות במידה רבה בגלל גנטיקה - אך גם דבר זה לא מסביר את העלייה בתחלואה בסרטן שכן השינוי הגנטי באוכלוסיה בעשרות השנים האחרונות הוא זניח.
ארגון לדוגמה שעוסק בכך בעולם הוא הקואליציה למניעת סרטן
אגודות ציבוריות בישראל
האגודה המוכרת ביותר בישראל למאבק בסרטן היא האגודה למלחמה בסרטן. עם זאת יש ביקורת על האגודה על כך שהיא מתמקדת בחולים בסרטן ולא משקיעה מספיק מאמץ כדי למנוע תחלואה.
עוד ארגון מרכזי הוא עמותת אחת מתשע שמתמקדת בסרטן השד. באחרונה החלה העמותה לעסוק בקשר האפשרי בין זיהום אוויר לבין סרטן השד.
ארגונים אחרים שנאבקים בנושא בגישה הוליסטית יותר כוללים את Cancer Help ואת העמותה לאיכות החיים ומניעת סרטן.
טענה מרכזית מצד גופים אלה היא שעיקר המחקר נעשה על ידי חברות התרופות וגורפים אינטרנסטים נוספים שמשפיעים על מדיניות המחקר והמדיניות הציבורית בנושא, וכי נעשה פחות מידי מכדי לגלות את הסיבות לעליה בתחלואה בסרטן. לפי טענה זו, העליה בתחלואה בסרטן לא קשורה לגידול בתוחלת החיים של האולכוסיה - היות והעליה בתחלואה גדולה בקצב גדול יותר מאשר תוחלת החיים, וכן הדבר לא מסביר את העליה במקרי הסרטן בקרב ילדים.
טענה נפוצה אחרת שארגונים אלה יוצאים נגדה היא שמחלות סרטן נגרמות במידה רבה בגלל גנטיקה - אך גם דבר זה לא מסביר את העליה בתחלואה בסרטן שכן השינוי הגנטי באוכלוסיה בעשרות השנים האחרונות הוא זניח.
קישורים חיצוניים
אתרים
- סטטיסטיקה על סרטן בארצות הברית האגודה האמריקאית לסרטן 2009
- העמותה לאיכות החיים ומניעת סרטן
- אתר רישום סרטן לאומי משרד הבריאות
כתבות
- משרד הבריאות: בישראל חולים מדי שנה 1,250 איש בסרטן בשל זיהומים סביבתיים רן רזניק ויובל אזולאי, הארץ, 08/10/07
- גם בלי הוכחה מדעית, יש אחריות לנזקים רן רזניק, הארץ, 08/10/07
- סרטן בכל בית על העליה בשכיחות התחלואה בסרטן בארץ ובעולם - ורד לוי-ברזילי הארץ 27/05/05
- משרד התמ"ת: עבודה בלילה מגדילה הסיכון לסרטן רן רזניק 23.09.08, הארץ.
- למה עדיין לא מצאנו תרופה לסרטן? קובי בן-שמחון, הארץ, 14/04/11
