שעור: 2. ההיסטוריה של הכלכלה א

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

למה בכלל חשוב לדעת היסטוריה כלכלית

  • "הכלכלה היא מדע".
  • "הכלכלה היא פוזיטיבית - כלומר היא רק מתארת את המציאות"
  • כלכלת "שוק חופשי" היא מצב טבעי אליו הגיעה החברה בתהליך אבולוציוני של דחיית פתרונות גרועים יותר.
  • חוקי כלכלת השוק, היו קיימים מאז ומעולם.

אלו הן כמה דעות אשר נפוצות בתוך הזרם הנאו-ליברלי, בקרב כלכלנים, עיתונאים, פוליטיקאים וכו'. לימוד של ההיסטוריה של הכלכלה יכול לתת פרופורציה על אמירות אלו, וניתן יהיה לבחון עד כמה הן נכונות (זה לא אומר שאין כלכלנים היסטוריים שמאמצים אמירות אלו).

אור שמש ואוויר צח הם פתרון טוב לריקבון

ההיסטוריה של הכלכלה מתארת את מאבקי הכוח בין קבוצות חברתיות שונות. במאה ה-17 הכוח היה נתון בידי הכנסייה והאצילים בעלי האדמות, מספר תהליכים הביאו לעליית כוחם של הבורגנים (העירוניים) 'בעלי המכונות'. כמו כל מעמד שמנסה להצדיק את כוחו (לדוגמא: מלכי מצריים, כמרים קתולים) גם כאן טופחה תאוריה חברתית מתאימה: הכלכלה.

מאז ועד היום הדומיננטיות של בעלי ההון נתונה להתקפות מצד גורמים שונים. לעיתים התאוריה הכלכלית קרסה תחת המתקפה, אך בכל פעם היא קמה בלבוש חדש, מחוזקת מתמיד, והמשיכה להצדיק את כוחם ההולך וגובר של בעלי ההון.

כמה דוגמאות של "קבירת השלדים בארון":

  • תורת הערך של העבודה - נקברה לאחר שמארקס ניצל אותן לניגוח פוליטי.
  • התאוריה של קיינס - לא נלמדת היום.
  • הוויכוח של קיימבריג' על ההון. צד אחד יצא "מנצח", הצד השני "הובס" אבל לאחר מכן טען שהוא לא הובן, וכי יש להשתמש בהנחות מסובכות יותר. הוויכוח כולו נקבר, והצד הנאו-קלאסי ממשיך להסביר את הדברים כאילו לא קרה דבר.

הקבירה הזאת של הידע ושל הדעות מקשה על מי שרוצה להבין מה קורה בכלכלה, ומה הן החלופות שיש לנו לתאוריה השלטת.

לימוד ההיסטוריה יאפשר לנו לשים דברים בפרספקטיבה. לעיתים נוכל להגיד, "לא, זה לא חוק טבע, עובדה שפעם היה הפוך". או "יכולות להיות סיבות היסטוריות מדוע דבר מה הוא כך ולא אחרת".

הבנת טיבה הפוליטי של הכלכלה (ושל לימוד הכלכלה)

בעקרון, התאוריה הקפיטליסטית לאו דווקא ניצחה בקרב בין תאוריות (אם כי גם זה אפשרי), אלא יותר על ידי כך שהיא משרתת אינטרסים של קבוצות חזקות יותר, שבכוחן לגרום לסיפור הקנוני "הנכון" להישמע, ולהסתיר ולגרש את הסיפורים האחרים. העובדה היא שבבית הספר לכלכלה לא לומדים תאוריות מתחרות, אפילו לא למטרת פסילה.

התורה הקלאסית כולה, שפותחה על ידי אדם סמית ודיויד ריקרדו נקברה. אספקט אחד של הכלכלה הקלאסית היא שהיא דיברה בגלוי על מעמדות שונים - כמו פועלים, בעלי אדמות או בעלי מפעלים. במקומה צצה הכלכלה הנאו-קלאסית "הלא פוליטית". ו"הפוזיטיבית" (אנחנו רק מתארים את המציאות ולא משפיעים עליה, או אומרים איך היא צריכה להתנהל).

נקודה חשובה - כדי לעורר שינויים בחברה לא מספיק שאתה "צודק", או "יודע את האמת", אלא שצריך שהיה לך מספיק כוח כדי להשמיע את האמת שלך. זה ככה גם בפיזיקה, אבל בתאוריות חברתיות יש הרבה יותר פוליטיקה על כף המאזניים. תאוריות מהעבר, ועובדות מהעבר יכולות לתת גיבוי לרעיונות או למנוע מאיתנו לחזור על שגיאות דומות.

הכלכלה היא לא סטטית, תהליכים

התאוריה הנאו-קלאסית היא סטטית בזמן (כמו תמונה קפואה). היא מתארת שיווי משקל בשוק הסחורות או בשוק העבודה. וזהו. תאוריות אחרות (מימין ומשמאל) מנסות להצביע על האופן הדינמי ו/או ההיסטורי של הקפיטליזם. חלק מזה ננסה לעשות בשיעור הזה.

הכלכלה, ועוד יותר ההתפתחות של הכלכלה, החברה, הפוליטיקה הם דברים "היסטוריים", תהליכים, בניגוד למצב סטטי. אנחנו כל הזמן מוקפים בתיאור כמו סטטי של המציאות - זה "החדשות". אבל מה עם ה"ישנות", מה הם התהליכים המתרחשים בחברה? הם הרי לא מוכרים עיתונים, אבל הבנה של תהליכים שונים היא הכרחית כדי להבין מה באמת מתרחש, ואיך העתיד עשוי להראות.

לסיכום

ראינו כמה סיבות מדוע כדאי להכיר את ההיסטוריה של הכלכלה ושל החשיבה הכלכלית:

  1. כדי ללמוד מהניסיון העשיר של אנשים בעבר, ולהכיר דעות שהושתקו.
  2. כדי להבין שהכלכלה וגם הניתוח שלה הם דברים פוליטיים.
  3. כדי לראות את האופי הדינמי וההיסטורי של הכלכלה.
  4. לראות את מי בדיוק המבנה הכלכלי הנוכחי משרת ואיך, בשביל להציע חלופות בעתיד.

זה לא מקרי שתלמידי כלכלה לא לומדים:

  1. עובדות כלכליות דהיום
  2. עובדות כלכליות מהעבר
  3. תהליכים
  4. דעות כלכליות מהעבר וויכוחים שהיו
  5. תוצאות ודעות מתחומי מחקר אחרים כמו פסיכולוגיה, אקולוגיה או סוציולוגיה.

(ראו גם את הראיון עם פרופסור ספיבק על לימודי כלכלה)

זה מאוד לא נוח ללמד דברים כאלו, היות והם במידה רבה מתנגשים עם הראיה הכלכלית הנאו-קלאסית.

קיצור תולדות הזמן

נדבר כעת על כמה תהליכים באופן מקוצר מאוד, לחלק מהתהליכים המתוארים נחזור בעוד שעורים רבים. חלק יארגו לתוך מהלכם של שעורים רבים. הכלכלה מורכבת מהרבה תהליכים המתקיימים במקביל (כמו חוטים בתיבת סעף של בזק), ויש ביניהם אינטראקציות. לכן חיזוי העתיד (לאן הולך החוט הצהוב?) הוא דבר מסובך כל כך.

תהליכים ארוכי טווח

  • גידול באוכלוסייה האנושית - מזה כמה מיליוני שנים המין האנושי גדל. במאות השנים האחרונות חל גידול עצום בגידול עצמו, והוא הפך להיות 'גידול מעריכי. המין האנושי הכפיל את עצמו כל 25-30 שנה! למרבה המזל יש האטה בקצב הגידול. מאז 1989, הגידול נמשך אבל קצב הגידול מואט.
  • שינויים בטכנולוגיה (יש האומרים השתכללות, אבל גם איבדנו טכנולוגיות). צמיחת המדע והידע (ואובדן של ידע ישן).
  • ציידים לקטים הגרים בשבטים -> (10,000 שנה) חקלאים הגרים בכפרים -> עירוניים העוסקים במסחר, תעשיה ושירותים. עיור.
  • "טביעת רגל אקולוגית" גדלה - אדם ממוצע משתמש ביותר משאבים, זורק לסביבה יותר פסולת. האנושות משתמשת בחלק גדל והולך מסך פחמן ההטמעה.
  • גלובליזציה של המסחר - ממסחר בין שבטים, למסחר לאורך נהרות, מסחר בין ערים, ולבסוף מסחר בין אומות, ייצור כלל עולמי. קביעת סטנדרטים של ביצעו עסקאות (לדוגמא משקל אחיד), הורדת העליות הקשורות במסחר (חיזוי מזג אוויר, ניווט כלל עולמי, שרותי תחבורה, הורדת מכסים של שודדים ומדינות).
  • ביות צמחים וחיות לשימוש האדם, למאכל ולצרכים נוספים.
  • גדילת המסגרות הפוליטיות - שבט -> כפר -> עיר-מדינה -> דת-לאום -> גושי שפה ותרבות -> מדינות לאום -> גושים כלכליים תרבותיים (ארצות הברית, אירופה -> פוליטיקה עולמית. במקביל התפתחות של תקשורת על פני מדיומים וחבלי ארץ שונים.

כל התהליכים האלו נמשכו זמן רב מאוד, הרבה לפני הקפיטליזם. מה שהשתנה הוא שהקפיטליזם ככל הנראה האיץ מאוד את התהליכים, עד כדי הבאתם לצורה פתולוגית (לפני שניתן יהיה להאט ולשנות כיוון). לדוגמא, בצפון אמריקה השמנה היא גורם למחלות. השפע החומרי לאו דווקא גרר אושר או הרמוניה. שינוי הטבע בידי האדם היה תמיד (כל חיה משנה את הסביבה הטבעית שלה), אבל שינוי גדול מידי עלול לגרום לשואה אקולוגית, ולהרס הציביליזציה, אם לא להשמדה מוחלטת של האנושות ושל עוד מינים רבים (מלחמה אטומית לדוגמא).

תהליכים קצרי טווח (מאות שנים או עשרות שנים)

  • עליה בתוחלת החיים, וירידה דרמטית במספר התינוקות המתים.
  • שבירת ההסדרים החברתיים הישנים, או המוסדות החברתיים, שקבעו את "חוקי המשחק":
    • בפוליטיקה : מלוכה ואצולה -> דמוקרטיה (שלטון נציגים), או דיקטטורה צבאית.
    • בתרבות : דתות -> פילוסופיה (במערב), אידאולוגיות (קפיטליזם, נאציזם, פאשיזם, סוציאליזם, ליברליזם), ניסיון לביסוס על השכלה ומדע.
    • בהפצה של ידע ומידע - ממצב בו המשכילים הם רק מעמד מסויים של כמרים, מעמד (הודו), או אצילים, אחוז גדל של אנשים שיודע קרוא וכתוב. דפוס, עיתונים, רדיו, טלפון, טלוויזיה, אינטרנט, טלפון נייד. פריחה של בתי ספר, ספרים, אוניברסיטאות, מחקר, וכו'.
    • בכלכלה: את מקום ההשפעה של מלכים, פאודלים, כמרים (מוסדות תרבות ופוליטיקה), ובמקום הסדרים קהילתיים או מבוססי מעמד (על פי יוחסין, גזע, דת, גילדות וכו'), תופסים הסדרי שוק "אנונימיים" כמו כסף, שוק, בורסות, בנקים, וגם הסדרים היררכיים כמו מעסיקים, תאגידים, בנקים.
  • התגבשות מדינות הלאום.
  • מרוץ חימוש הפיכת המלחמות לטוטאליות (כל העם צבא) וקטלניות (פצצות אטום).
  • פיתוח מדעי וטכנולוגי אדיר, ללא תקדים בהיסטוריה ב-400 השנים האחרונות (מדע) ועוד יותר במאה ה-20 (טכנולוגיה).
  • טביעת רגל אדירה מבחינת שימוש במשאבים ושימוש באנרגיה. גידול בצריכה ובייצור פר נפש.
  • במקביל להתפתחות הטכנולוגית "הפיתוח החברתי" "מזדנב" מאחור - תופעות צד של הטכנולוגיה, או תופעות של ניצול הכוח לעיצוב טכנולוגיה מזיקה, לא מטופלות, או נופלות על החלשים לצורך חיזוק החזקים.
  • שינויים בהכנסות היחסיות והמוחלטות. מוחלטות - הצריכה של מוצרים ושירותים. היחסיות - שינויים בהכנסות של אנשים שונים בתוך אותה חברה, ובין חברות שונות.

צמיחת הקפיטליזם והתפשטותו

המצב באירופה לפני עליית הקפיטליזם

כמו בארצות נוספות, הקפיטליזם התפשט על רגע כלכלה פאודלית, ו/או כלכלה מרקנטליסטית. (במדינות לא אירופאיות רבות, הכלכלה היתה כלכלה קהילתית.)

כלכלה פאודלית - אריסים מעבדים אדמות. כוח כלכלי וצבאי רב נתון בידי האצולה המקומית. חוקים עתיקים (של הדת, של המדינה) קובעים מה שייך למי, ואיך מתנהלת הכלכלה. הכלכלה יציבה במובן שאין גלי אבטלה וצמיחה, אבל הכלכלה לא יציבה בגלל מלחמות ופשיטות של כנופיות שונות (לוחמים שלא הצליחו למסד עצמם באצולה, אצילים בודדים, ואצילים מאוגדים). אין לאצולה אינטרס חזק לפתח טכנולוגיה שתקל על חיי הפועלים, או שתגביר את התפוקה הכלכלית, וגם לפועלים אין הרבה אינטרס, או יכולת לבצע דבר כזה.

כלכלה מרקנטליסטית - ירידת קרנם של האבירים, ועליית חשיבות התותח והרובה, מערערת את הסדר הישן. כדי לנהל מלחמות יש כעת צורך בעשרות אלפי אנשים, בעלי אימון קצר (לעומת אביר שהוא לוחם מקצועי). דבר זה מקטין את חשיבות היחידה הפאודלית, ומגדיל את חשיבות של כנופיית האצילים (מה שהיום נקרא מדינה). יש צורך בהרבה יותר ארגון הן של צבאות, והן של הסדר החברתי שיתמוך בכך. מי שלא עושה כך, נתון בסכנת פלישה מצד שכניו. המרקנטליסטים מנסים להגדיל את העוצמה הצבאית-פוליטית-כלכלית של המדינה, כאשר יש מאבקי כוח בין האצולה לבין המלוכה. המרקנטליזם מאופיין בהתרכזות כוח כלכלי אצל המלך. באנגליה המלך חלש יותר, ובעלי האדמות חזקים יותר יחסית למדינות אחרות. המרקנטליסטים ניסו לאגור כמה שיותר כסף, או זהב, משום שהאמינו שבו טמון המפתח לעושר כלכלי.

אירופה מסוכסכת מאוד. כולם נלחמים בכולם. הפרוטסטנטים בקתולים. הכמרים והאצולה נגד האיכרים והפועלים הפשוטים. המדינות השונות זו בזו.

הספר של אדם סמית

על רקע זה, בא ספרו של אדם סמית 1776, עושר האומות. החיבור של סמית מתווה רעיונות רבים שחלקם נישא עד היום:

  • חלוקת העבודה למשימות קטנות, התמחות, גורמת להתייעלות - כלומר ליכולת לייצר עם אותם אנשים ומשאבים, יותר מוצרים (שימו לב שאין הבחנה בין זרמים למאגרים, או בין סוגים שונים של משאבים).
  • השוק והביזור הכלכלי, ולא התערבות, ריכוז ותכנון הם הארובה ל"צמיחה" ולסדר כלכלי-וחברתי "טוב".
  • מדינה חלשה ומעט מיסים תגרום בסופו של דבר להתעצמות כלכלית של האומה.
  • השוק, על ידי היצע וביקוש יסדר את המחירים כך שלא יהיה עודף של סחורות או עודף של ביקוש שנותר ללא מענה.
  • הקפיטליזם יאפשר התפתחות טכנולוגית, שבתורה תקדם את הקפיטליזם.
  • רעיון שמיוחס לסמית, אבל מופיע אצלו פעם אחת בלבד - אנוכיות יכולה לגרום לתוצאה חברתית טובה (וגם זה בהקשר של החשיבות של בעלות וניהול מקומיים). זו "היד הנעלמה", שאצל סמית היתה פשוט התערבות אלוהית, שאיכשהו סידרה את הכל.

המהפכה התעשייתית וצמיחת מעמד הפועלים

לא פחות מהספר של סמית, המהפכה התעשייתית והמעמד הקפיטליסטית (בעלי המפעלים, או יותר חשוב, מי שהיה בבעלותו המוצר המוגמר שניתן למכירה) שינו את מאזן הכוחות החברתי, לאט או מהר לטובתם.

באותו תקופה יש מעבר מהכפרים והאחוזות לעיר ומחקלאות לתעשייה זעירה. אחת הסיבות היא עליה בכמות האוכלוסין, סיבה אחרת היא שבעלי האחוזות גידרו את כרי המראה הציבוריים, ולמעשה סיפחו אותם אליהם, ככה שמה שהיה מסוגל לפרנס הרבה אנשים בצמצום, פרנס מעט אנשים ברווחה, והותיר את היתר לגווע ברעב, או לעבור לעיר. בעיר גם גוועו ברעב ובמחלות, אבל לפחות היתה תקווה לעבודה בעקבות המסחר והתעוש.

אנגליה היא מעצמת מסחר בימים, ולכן מתפתחת בה גם תעשייה שמרכזת חומרי גלם ומנפיקה מוצרים מורכבים ושלמים יותר, כך שמי שמייצא באנגליה נהנה ממעמד טוב. לעומת זאת יש יבוא של סחורות חקלאיות רבות מהעולם החדש ומאפריקה הקולוניאלית, כך שמצב האיכרים מורע והולך (במיוחד לאחד מגפת תפוחי האדמה ב 1845) - חלק מהם מנסה את מזלו ב"עולם החדש", אחרים עוברים לערים (דיקנס).

הפועלים הללו עוברים "חינוך מחדש" בבתי החרושת של המאה ה-19. האבטלה הגבוהה, העוני המחפיר משחקים לידי הקפיטליסטים שיש להם ידיים עובדות ובזול. ומצד שני, יש גם למי למכור - קודם לאצילים הישנים, אחר כך למתעשרים עקב התפשטות הקפיטליזם אל המושבות, ולבסוף גם לפועלים עצמם. אי השוויון והעוני של הפועלים יוצרים מרמור חזק, ונותנים גב חזק לעליית אידאולוגיות המחאה האוטופיות השונות - האנרכיזם, הסוציאליזם המרקסיסטי, הסוציאל-דמוקרטיה, ולאחר מכן גם לפאשיזם ונאציזם.

תהליך המרמור (ואולי גם עליית ברית המועצות) גורם לערעור הסדר החדש של האליטה הקפיטליסטית. הוא דוחף לכיוון של סוציאל-דמוקרטיה, זכויות הצבעה לכלל האזרחים הגברים (לא רק למי שיש לו קרקע - אצילים, או רכוש = קפיטליסטים), ולאחר מכן לכלל האזרחיות. רעיונות של "צדק", "שוויון", "דמוקרטיה" הופכים להיות "מילים טובות" (בנוסף למילים אחרות - יעילות, צמיחה, תועלת).

מנוע הקיטור - שימוש בדלק מחצבי

המצאת מנוע הקיטור היא תנאי חשוב מאוד להצלחת הקפיטליזם- בפעם הראשונה בהיסטוריה ניתן לרתום אנרגיה בכל מקום (לא רק ליד נהרות) באופן הרבה יותר מאסיבי מאשר אנרגיה של בני אדם או חיות. לפני זה לא היה תיעוש מאסיבי היות וקשה לבצע תעוש בלי מקור אנרגיה זמין.

הפחם ולאחר מכן הנפט מאפשרים לקפיטליזם לרתום מיליוני שנות פוטוסינתזה לתוך שנים ספורות של ייצור וצריכת דלק מחצבי. עוד נחזור לנקודה זו בפרקים על כלכלה ואקולוגיה ומשבר שיא תפוקת הנפט.

הקיטור מאפשר לקפיטליזם לייצר ברזל ופלדה בכמויות עצמות. אלו ביחד מאפשרים לקפיטליזם 3 דברים חשובים.

  1. ייצור המוני ללא אנרגיה זמינה, ופלדה קשה לייצר באמצעות מכונות ובית חרושת. הייצור ההמוני החשוב ביותר בתחילה הוא של כריית פחם (השגת עוד אנרגיה), ושל ברזל ולאחר מכן פלדה.
  2. פיתוח של עוצמה צבאית מרשימה (שבהמשך משתמשת בעוד אנרגיה לייצור דינמיט, מטוסים וכו'), וגם כאן יש דרישה לפלדה לתותחים ולרובים.
  3. רשת של תחבורה של רכבות, ושל אוניות ברזל המונעות בקיטור - להנעת סחורות, מזון, מזון לצבאות, וצבאות. התחבורה הזולה מאפשרת הורדת עלויות של מזון מיובא לפועלים, חומרי גלם למפעלים, ומבטיחה רשת הפצה אנפה של המוצרים המוגמרים.

צמיחת מעמד הסוחרים

ההתמקדות של הכלכלה ההיסטורית היא באירופה ובמיוחד בבריטניה, משום ששם צמח הקפיטליזם, ואילו במקומות אחרים הוא לא. הוא הובא למקומות אלו מאוחר יותר. אחת השאלות המעניינות הן מדוע התפתח הקפיטליזם דווקא במקום זה.

אחת התשובות היא שבאירופה:

  1. היתה תחרות עזה בין המדינות השונות. דבר זה עומד בניגוד לסין, או האימפריה העותומנית, שבהן לא היו סיבות חזקות מידי לשינוי.
  2. ההתפתחויות הטכנולוגיות (הקשת הארוכה, התותח, הרובה) גרמו לכך שבניגוד לעבר נוצר קשר חשוב בין כמות הכסף, וכמות האנשים של מדינה לבין עוצמתה הצבאית - בניגוד לדוגמא לצבאות הפאודליים שהיו קטנים ודרשו אימון רב, הצבאות הפכו גדולים, בעלי אימון קצר, אך יקרים לתחזוקה.
  3. ההסדרים החברתיים באירופה, ובמיוחד בבריטניה היו כאלו, שהשליט לא היה כל יכול, וכתוצאה מכך לא כל ההון והכוח רוכז אצל המלך, והקשה על גיוס חובה, או על העלאת מיסים. דברים אלו הובילו לעליית האצולה (מול המלך), ואחר כך לעליית הסוחרים- המעמד הקפיטליסטי (מול האצולה), כאשר המלך מתקשה, ולאחר מכן האצולה (יחסית למדינות אחרות), לעצור תהליכים אלו.
  4. המעמד ה"ישן" האצולה מאבדת את כוחה עקב האינפלציה. זו נגרמה על ידי יבוא מתכת הכסף על ידי ספרד מדרום אמריקה. ההסדרים הישנים נשענו על יחס קבוע של סחורות ועל ערכו הקבוע כביכול של הזהב והכסף. האצילים והמלכים צריכים כסף לממן את הצבאות, אבל חלק גדל מהכלכלה עובר לסוחרים בעיר שרוצים עצמאות, חופש, ומיסים נמוכים (נשמע מוכר?).

כלומר התחרות הצבאית- מדינית- כלכלית- דמוגרפית בין המדינות היא זו שדחפה לכיוון הקפיטליזם, ואילו הסדרים פנים חברתיים (בעיקר בבריטניה) גרמו לעלייתו של סדר זה דווקא.

הסבר נוסף, ניתן על ידי מקס וובר, ולפיו הפרוטסטנטים קידמו את הקפיטליזם וניתן הכשר דתי לרדיפת בצע. הפרוטסטנטים בידלו עצמם מהקתולים. בקתוליות רדיפת תענוגות וממון היא חטא. אצל הפרוטסטנטים, והמורדים האחרים בקתוליות, כל דבר קתולי נתפס כרע - ולכן רדיפת תענוגות וממון ככאלו לא נתפסו כבעיה אלא כדבר טבעי ורצוי.

התפשטות הקפיטליזם

מה שברור הוא שמרגע שהקפיטליזם מתחיל, הוא מתפשט במהירות גבוהה למדי מבריטניה, לאירופה, ולמושבות השונות של מתיישבים אירופאים. הסיבה להתפשטות היא שהקפיטליזם הצעיר (הרבה חברות קטנות) מאוד "יעיל" בייצור ומי שמייצר בשיטות אחרות (עתיקות יותר) נאלץ למכור במחיר גבוה יותר. נוצר מצב של "אם אינך יכול להכות אותם, הצטרף אליהם". קהילות ושיטות ייצור אחרות גרמו למחירים גבוהים יותר - ומשום כך נדחקו הצידה על ידי הקפיטליזם.

כדי שתהליך חברתי יתפשט ו/או יתחזק הוא לא חייב להיות "טוב לכולם". אנחנו לא נמצאים במצב בו לכל אחד יש קול שווה, וכולם מחליטים באופן שוויוני על הכל (ראו דמוקרטיה ישירה). כדי שאותו דבר יתפשט הכוח שניתן בידי התומכים בו (הכוח של כל אחד מהם כפול מספר האנשים האלו), צריך להיות גדול יותר מהכוח שניתן בידי אלו שמתנגדים לאותו תהליך. מה גם שבדרך כלל קבוצה קטנה ומגובשת בעלת כוח גדול, יכולה להביס קבוצות גדולות ממנה בהרבה, שלכל אחד מחבריהן יש כוח חלש.

הקפיטליסטים (בעלי המכונות ולאחר מכן המפעלים), הסוחרים והאצולה היו אויבים, הן ברמה האישית והן ברמה המעמדית. קפיטליסטים התחרו ביניהם על מחירים זולים, הם רצו מחיר זול של אדמה, מזון, אנרגיה וחומרי גלם. אבל, לכלל המעמדות הגבוהים היה אינטרס נגד הפועלים בשכר. כולם רצו שכר זול ועוד יותר מזה צייתנות. הקפיטליסטים נלחמו גם במעמד האצולה, "הטפיל" על העבודה היצרנית של הפועלים ושל המכונות. די מהר הקפיטליסטים ירשו את מעמד האצולה בכבעלי אדמות, מה שהופך את חלק מהם (לפי דיוויד ריקרדו, המנסח של התאוריה הקלאסית), להיות "טפילים".

קפיטליזם ואלימות

נקודה חשובה אחרת היא שהתפשטות של הקפיטליזם, בניגוד למנטרה הקפיטליסטית, לא בוצע רק על ידי מסחר ותועלת הדדית, אלא גם על ידי סחר בעבדים, שוד, הרס של קהילות, התנחלויות, שיעבוד של עמים שלמים- או במלים אחרות קולוניאליזם. שורשי הקולוניאליזם עתיקים יותר מהקפיטליזם עצמו, אבל הוא בהחלט דרבן, במשך תקופה ארוכה, את המגמה הזאת.

עוד דרך שבה התפשט הקפיטליזם הוא שימוש במלווה כוחה ואלימותה של המשטר הישן והמלוכני נגד כוחות שניסו למחות נגד הקפיטליזם, (ונגד המשטר המלוכני) או ליצור אלטרנטיבות בתוך "החברה האירופאית" (ולאחר מכן הדמוקרטית). דפוס זה חזר על עצמו שוב ושוב (גם במאה ה-21) דוגמאות:

  • שיסוי של כוחות הצבא האנגלים נגד הלודיטים באנגליה.
  • הרדיפות של חתרנים סוציאליסטים ואנרכיסטיים על ידי המשטרים המלוכנים.
  • ההתנגשויות האלימות בין הצבא, המשטרה, ומשטרות פיראטיות לבין פועלים בארצות הברית של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
  • הפלישה של מדינות המערב לרוסיה לאחר המהפכה הבולשוויקית.
  • לאחר כישלון פלישה זו, מימון של הכוחות הצארים.
  • המימון של היטלר על ידי קפיטליסטים שחששו מהתחזקות הקומוניסטים בגרמניה.
  • העלמת עין של בריטניה וצרפת מהתערבות כוחות חיל האוויר הנאצי במלחמת האזרחים בספרד.
  • ארגון רצח וניסיון לרצח של ראשי ממשלות שנבחרו בבחירות דמוקרטיות, ושנחשדו בנטיה קומוניסטית - איינדה בצ'ילה, ומריוס בקפריסין.
  • העברת הדיונים של ארגון הסחר העולמי והפורום הכלכלי העולמי למתחמים סגורים - כמו בקטר או באיזורים אסורים לכניסת זרים, לאחר המחאות נגדם.

במילים אחרות, בכל פעם שקפיטליסטים נדרשו להכריע בין פגיעה בדמוקרטיה לבין פגיעה ברווחים או פגיעה בסדר הכלכלי הקיים או המתפתח, הם בחרו באופציה הראשונה.

הביקורת של מארקס

רעיונות של מארקס

  • ההיסטוריה כרצף של מאבקים בין מי שחי מעבודתו (העניים) ומי שמתפרנס מעבודתם של אחרים (העשירים).
  • היסטוריה של מאבקים וסינתזה
  • הקפיטליזם לא צודק
  • ניכור הפועל מעבודתו בגלל תהליך ההתמחות
  • הקפיטליזם מכיל כשלים פנימיים ולכן יקרוס (מהר)
  • "יש לי רעיון יותר טוב"

עיקרון הערך של העבודה

  • מרקס נשען על תורת הערך של העבודה שפותחה על ידי ריקארדו
  • מה נותן ערך לסחורות? מה קובע המחיר?
  • תורת ערך העבודה: כמות העבודה שהושקעה בהם על ידי בני אדם (בתהליך הייצור)
  • משאבי טבע- לא נחשבים
  • מכונות והון הם "עבודה קפואה". התרומה שלהם לייצור היא תוצר של עבודה שהשקיעו מורים או פועלים שחינכו את הפועלים או הקימו מכונות.

רעיון הרווח הקפיטליסטי

  • הקפיטליסט חייב לשלם לפועלים שלו פחות מערך שהם השקיעו בייצור המוצר, אחרת לא ירוויח.
  • יש כאן ערך שיוצא מכלל החברה ויוצא אל המעמד הקפיטליסטי, בלי שיש לו יכולת לחזור.
  • הדבר הזה, לפי מארקס יגרום לכך שיהיו עוד ועוד משברי השקעה בקפיטליזם.
  • העובדים יקבלו רק שכר מחיה, ולא יותר - ולכן לא יהיה מי שיקנה את הסחורות.
  • בסוף הקפיטליזם יקרוס.


חיזוי ההקצנה בפערים שמובנה הקפיטליזם

כישלון השוק

עליית התאגידים בארצות הברית - הפסיקה שלתאגיד זכויות קניין

המשבר של שנות ה-20/30


פתרונות

  • עבודה מאורגנת

קישורים חיצוניים