אדם סמית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדם סמית, 1787

אדם סמית (באנגלית: Adam Smith‏; 1723 – 17 ביולי 1790) היה פילוסוף חברתי וכלכלן פוליטי סקוטי. הוא נחשב אבי הכלכלה המודרנית והקפיטליזם ואחת מן הדמויות העיקריות בעידן הנאורות הסקוטית. סמית ידוע בעיקר תודות לשני ספרים קלאסיים שכתב: התאוריה של החוש המוסרי (1759) ו"מחקר בדבר טבעו וסיבותיו של עושר האומות" או בקיצור "עושר העמים", משנת 1776 שנחשב ליצירתו המרכזית ולפרסום המודרני הראשון בתחום הכלכלה. סמית נחשב להוגה דעות חשוב שרעיונותיו משפיעים באופן מהותי בתחום הכלכלי והחברתי עד היום.

רעיונות אלה כוללים את רעיון השוק החופשי, קפיטליזם, היד הנעלמה, התמחות וחלוקת העבודה ועוד. סמית עסק רבות גם בתחום הפילוסופיה של המוסר.

סמית למד פילוסופיה חברתית באוניברסיטת גלזגו וב-Balliol College באוניברסיטת אוקספורד, שם הוא היה אחד התלמידים הראשונים שנהנו ממלגה שהוקמה על ידי בן העיר גלזגו John Snell. לאחר סיום לימודיו, הוא העביר סדרת הרצאות פומביות מצליחה באדינבורו, דבר שהוביל לשיתוף פעולה עם הפילוסוף דיוויד יום במהלך עידן הנאורות הסקוטית. סמית קיבל משרת פרופסורה בגלזגו ולימד פילוסופיה של המוסר ובמהלך תקופה זו הוא פרסם את התאוריה של החוש המוסרי. לאחר מכן הוא עבר למשרת הוראה אישית, דבר שאיפשר לו לנסוע ברחבי אירופה, ולפגוש הוגים מרכזיים אחרים של תקופתו. לאחר מכן חזר סמית לסקוטלנד ובילה 10 שנים בכתיבת "עושר האומות" שפורסם ב-1776. הוא מת בשנת 1790 בגיל 67.

סמית עסק בשאלה כיצד אומות הופכות לעשירות יותר ומה גורם לחברות לשגשג. לפני תקופת סמית היו כלכלנים שתמכו במרקנטליזם שכלל אמונה מרכזית לפיה על מדינות לנסות לאגור כסף וזהב, כלכלנים נוספים היו פיזיוקרטים ששמו דגש על חקלאות. סמית שינה את השיח הכלכלי בכך שהדגיש את החשיבות של הון, כושר המצאה והתקדמות טכנולוגית, תחרות, משפט מיסוי ומסחר הוגן כדי לקדם את הכלכלה.

חלוקת עבודה והתמחות

סמית הבחין לראשונה בתהליך חלוקת העבודה, ואבחן את תרומתה הגדולה לכושר הגדלת הייצור ולהוזלת המחירים. אם בעבר היו אומנים מומחים כמו נפחים, או סנדלרים מכינים מוצרים כמו סיכות או נעליים, הכנסה של קו ייצור פשוטים ושבירת תהליך הייצור לכמה תתי פעולות פשוטות יותר אפשרה את הגדלת כמות המוצרים בצורה דרסטית. סמית מתאר זאת במפעל קטן לייצור סיכות. עובד אחד מעבד חוט מתכת, אחר חותך את החוט לקטעים קטנים, אחר משייף את ראשי הסיכות, עובד נוסף מצמיד את ראש הסיכה, עובד נוסף אורז את הסיכות בקופסאות. אם כל אחד מהם היה עושה את כל העבודות גם יחד כמות הסיכות שהם יכולים להכין ביום הייתה יורדת בצורה משמעותית. מה שאיפשר את חלוקת העבודה הייתה הכנסה של מכונות חדשות וריכוז הפעולות במקום אחד - כלומר הון תעשייתי - מכונות ומפעלים.

חלוקת העבודה איפשרה התמחות בשני היבטים. במקום נפח שמייצר מאות או עשרות סוגים שונים של מוצרי מתכת, מפעל סיכות מייצר רק סוג אחד של מוצרי מתכת - סיכות. בנוסף במקום שכל עובד ידע להכין את כל תהליך הייצור, כל אחד מהם התמחה רק בשלב אחד בתהליך הייצור.

היבט נוסף הוא שחלוקת עבודה איפשרה הורדה של השכר שכן במקום לשלם לאומנים מומחים שילמו לאנשים שביצעו פעולות פשוטות בהרבה וקל להחליף אותן. מצד שני, ירידה זו בשכר באה יחד עם הורדה של מחירי המוצרים שכן עלות הייצור שלהם ירדה. כדי להסביר מדוע מחירי הסחורות לא הולכים רחוק מידי מעלות הייצור שלהן, תאר שוק את מנגנון הפעולה של השוק שמיזג את האינטרסים העצמיים עם תחרות.

השוק החופשי

אחד הביטויים המוכרים ביותר של סמית הוא "היד הנעלמה". מושג זה קשור לחקירה פילוסופית שסמית מקיים - כיצד יכול השוק, ללא התערבות כלשהי לגרום לכך שהרווחה החברתית של כלל הקהילה משתפרת. סמית מסביר זאת ב-2 גורמים, הגורם האחד הוא "האינטרס העצמי" הרצון האגואיסטי של המוכרים לגרוף רווחים גדולים ככל האפשר. אין צורך שהם יהיו נחמדים או "טובים" שכן רצונם למכור, גורם להם לרצות למכור תוצרת רבה לכמה שיותר לקוחות במחיר מקסימלי.

אין אנו מצפים לחסדם של הקצב, מבשל השֵׁכר או האופה; דאגתם לעצמם היא המקנה לנו את סעודותינו. איננו פונים לרגשות אנוש שבהם, אלא לאהבת עצמם, ולעולם אין אנו דנים עמם בצרכינו שלנו, אלא בטובות ההנאה שלהם

מצד שני קיימת התחרות. כאשר זו קיימת היא מונעת מהמוכרים להעלות את המחיר עוד ועוד.

"אדם המאפשר לאינטרס העצמי שלו לגבור עליו יגלה כי מתחריו גזלו ממנו את עסקיו מבלי שהרגיש; אם יגבה יותר מדיי עבור מוצריו, או יסרב לשלם לעובדיו כפי שמשלמים כל השאר, יגלה כי הוא נותר ללא קונים מצד אחד, וללא עובדים מצד אחר".

קיום שני הגורמים האלה יחד, אינטרס עצמי יחד עם תחרות חופשית, גורמת לפי סמית לכך שמחירי הסחורות לא עולים או יורדים יותר מידי, ולכך שגם השכר לא יורד או עולה יותר מידי.

ספרו של סמית היה מהפכני ממספר סיבות. ראשית הוא מספק הסבר שונה מההסבר המרקנטליסטי לשגשוג הכלכלה ושם דגש על חשיבות ההון והתעשייה. שנית בניגוד לבני תקופתו, שחשבו שעוני של חלק גדול מהאנשים הוא תנאי הכרחי לשגשוג הכלכלה (שכן הוא מאפשר שכר נמוך) סמית טוען שאין סתירה בין שגשוג כלכלי לבין הדברת העוני. טענה פרובוקטיבית נוספת היא נגד המוסר הנוצרי. כדי להביא לשגשוג הקהילה, לפחות במובן של השוק, אין צורך במידות טובות של האנשים, אלא בכך שהתחרות תהיה חופשית מהפרעות. הטיעון של סמית בזכות השוק היה בעצם דוגמא מוקדמת לדיון בתנאים של סדר ספונטני בסביבה החברתית - הופעת סדר מתוך כאוס ללא שיש יד-מכוונת מרכזית.

התערבות בשוק

סמית לא תמך בשוק חופשי תמיד ובכל מצב. הוא תמך במפורש בהתערבות ממשלתית כאשר הדבר נחוץ. סמית כותב כי על הממשלה "להקים ולשמר את המוסדות הציבוריים ואת המפעלים הציבוריים שעשויים להביא את התועלת הרבה ביותר לחברה טובה", אך הם "מהסוג שבו הרווח לעולם אינו יכול להחזיר את הוצאותיהם של שום אדם יחיד או קבוצה קטנה של יחידים".

סמית לא ראה בממשלה את הצורה היחידה שמאיימת על ה"יד הנעלמה" שמביאה לכך שתחרות יחד עם אינטרס עצמי מובילות להגדלת הרווחה. הוא דיבר מפורשות כנגד מונופולים וקרטלים שמאפשרים לבעלי הון ולתאגידים לתאם מחירים ו/או למנוע כניסה של מתחרים.

רק לעתים רחוקות יקרה שבני אדם בעלי משלח יד משותף הנועדים יחדיו, לא יסיימו את התוועדותם בקנוניה נגד הציבור או בתחבולה כלשהי להעלאת מחירים

ספרים

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביזור וריכוזיות

רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית

Movie poster the corporation.jpg

דוגמאות: שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל

כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה

אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch

ספרים וסרטים: קטן זה יפה - הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון (ספר) - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים