תעשייה בת קיימא

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תעשייה בת קיימא הוא רעיון לפיו תעשייה צריכה ויכולה להיות בת קיימא, כלומר תעשייה שמסוגלת להתקיים במשך דורות רבים. על פי הרעיונות של שיטת מעריסה לעריסה וניתוחים של כלכלה אקולוגית ואקולוגיה תעשייתית תעשייה כזו צריכה להשתמש באנרגיה מתחדשת כמקור כוח, להימנע מליצור זיהום, עליה להשתמש במשאבים מתחדשים בקצב ובאופן שישמור על משאבים אלה, ועליה להקטין מאד את קצב השימוש במשאבים מתכלים או להשתמש במשאבים אלה באופן מחזורי כשהיא דואגת להיות חלק ממעגל סגור של הכלכלה.

השפעות התעשייה על הסביבה והחברה

רוב רובה של התעשייה הקיימת כיום היא תעשייה בלתי מקיימת הפועלת בצורה קווית (לינארית) - "מעריסה לקבר". תעשייה כזו מכלה את המשאבים הסביבתיים והחברתיים שעליהם היא נסמכת לצורך קיומה. הדבר בולט במיוחד בכילוי של משאבים מתכלים אבל נוכח גם בהקשרים אחרים.

התעשייה מהווה את אחד המקורות העיקריים לנזקים לסביבה, והשפעות חיצוניות קשות שמוטלות על החברה.

בצד היבטים פיזיים אלה קיימים גם היבטים חברתיים (כלכליים, פוליטיים ותרבותיים) שמשפיעים על היקף התעשייה, על מידת ההשפעה הסביבתית והחברתית שלה ועל מידת העמידות שלה לשינויים חברתיים וסביבתיים:

  • רוב התעשייה כיום היא מוטת רווח פרטי ונסמכת על מכירת מוצרים, דבר זה גורם לרצון של היצרנים להגדיל כלל האפשר את המכירות של מוצרים מוגמרים, תוך הקטנה של מחיר השוק לצרכן בכל מחיר, גם אם הדבר כרוך בפגיעה בסביבה, בעובדים, בשכני המפעל, בצרכנים או בדורות העתיד.
  • הרדיפה אחר מחיר שוק נמוך מובילה להשפעות חיצוניות - הצרכן והיצרן מסכימים על מחיר, אבל אנשים נוספים משלמים את המחיר הכלכלי המלא של המוצר. מחיר המוצרים שהצרכן רואה אינו כלכלת מחיר מלא, שכן הוא מקבל סיבסוד מגורמים אחרים. לדוגמה צרכנים של מוצר שגורם לזיהום מים בנהר פוגעים ברווחה של דייגים , עסקי תיירות שנמצאים ליד הנהר, הם גם פוגעים בבריאות וברווחה של מי ששותים מהנהר וכתוצאה מכך חולים ומתים (ומי שעלולים לאכול מהדגים בנהר - זיהום מזון). החולים והנכים ומשפחותיהם נפגעים מכך גם מבחינה כלכלית כגון הפסקת עבודה וקניית תרופות.
  • מבנה הכנסות המבוסס על מכירת מוצרים מוביל חלק מהיצרנים לאימוץ אסטרטגיה של התיישנות מכוונת - עיצוב של המוצרים כך שהם ישברו או יתקלקלו במינימום הזמן שבו הצרכן מוכן לסבול התיישנות כזו. זאת בניגוד למודל עסקי של מכירת שירותים במקום מוצרים ואחריות יצרן מורחבת.
  • קיימים יתרונות לגודל הן ברמת המפעל, והן ברמת הפירמה מעודדים מפעלים לנסות למכור כמה שיותר מוצרים, כולל הפעלת שיווק אגרסיבי מול הצרכנים ובכך מובילים את תרבות הצריכה. בחלק מהמקרים יש כלכלת התמכרות - יצירת הרגלי קניה שעלולים לפגוע ברווחת הצרכנים.
  • שיעורי ריבית גבוהים וצורך להחזיר הלוואות גורמים לעסקים לבצע היוון חזק. כך שכסף שיתקבל בעתיד כתוצאה מהשקעות סביבתיות או חברתיות נתפס במערכת כזו כפחות חשוב לעומת סכום כסף זהה בהווה.
  • היבטים אלה מעודדים את בעלי העסקים של התעשייה לתמוך במדיניות של צמיחה כלכלית ושל גידול אוכלוסין

השפעות הסביבה והחברה על התעשייה

התעשייה הקווית יכולה להיפגע במספר צורות בגלל תהליכים סביבתיים וחברתיים ובגלל משברים שהם עלולים ליצור. השאלה כמה התעשייה עמידה לזעזועים סביבתיים וחברתיים היא מה מידת החוסן הסביבתי- חברתי שלה.

התעשייה כיום מסתמכת על דלק מחצבי ומאגרים מתכלים ודבר זה מהווה נקודת תורפה של התעשייה. אם וכאשר הדלקים והמשאבים האחרים יתייקרו בעקבות שיא תפוקת הנפט ולאחריו שיאי אנרגיה אחרים כמו שיא תפוקת הגז, ושיא תפוקת הפחם, יהיו לכך מספר השלכות על התעשייה הן בהקשר של תשומות חומריות, הן בהקשר של ביקושים מצד צרכנים והן בהקשר של אקלים כלכלי ולחצים מצד המדינה, עובדים, צרכנים, בנקים וכו'.

ההשפעות התייקרות האנרגיה בתחום התשומות החומריות כוללות את ייקור התובלה של חומרי גלם ושל מוצרים מוגמרים. כמו כן תעשיות רבות הן עתירות אנרגיה הנדרשת לשם הספקת חום להתכה של זכוכית ומתכות ולשם התהליכים כימיים נוספים. קיימת גם התייקרות של חומרי גלם, במיוחד של משאבים מתכלים כולל נפט וגז טבעי אבל גם עקב חומרים אחרים כמו פוספטים או מתכות נדירות ומתכות בכלל שנדרשים לתעשיות שונות והפקתן מתייקרת בגלל התייקרות אנרגטית ובשל דלדול ריכוזי מחצבים בעופרות. גם תעשיות המסתמכות על משאבים מתחדשים כמו יערות או שדות דייג עלולות להיפגע עקב הפגיעה המתמשכת ביכולת ההתחדשות של משאבים אלה בעקבות תהליכים כמו דייג יתר, בירוא יערות, סחף קרקע והשפעות סביבתיות נוספות.

התייקרות אנרגטית משפיעה מאד גם על מחירי החקלאות והמזון ועלולה לגרור משבר מזון עולמי ופגיעה בבטחון תזונתי במחיר חומרי גלם שמקורם בחקלאות. בכל מקרה, התייקרות אנרגטית גוררת התייקרות יוקר המחיה של משקי בית שמוציאים יותר על מים, חשמל, דלק ומזון. היבטים אלה גוררים שחיקה בשכר הריאלי של הצרכנים וירידה בנכונות שלהם לקנות מוצרים חדשים. היבט זה יכול לגרור צמצום ביקושים לקניית מוצרים שתעשיות שונות מייצרות, אם בצורה של הפחתה ישירה של ביקוש מצד צרכנים, ואם על ידי פגיעה בחברות המספקות שירותים אשר קונות מוצרים שונים מתעשיות.

ירידה בשכר הריאלי של עובדים גוררת נכונות גבוהה יותר של עובדים לעבוד, ומצד שני היא גם גוררת מתחים ושביתות רבות יותר, דרישה גבוהה יותר להטלת מיסים על הון ועל פירמות וכו'.

התייקרות אנרגטית והתייקרות המזון והסחורות עלולים לגרור משבר פיננסי. אמנם תעשיית הבנקאות אינה צרכנית גדולה של אנרגיה וחומרי גלם, אבל היא מבוססת על אמון בעתיד, ועל אופטימיות ואמונה כי צמיחה כלכלית מתמשכת תאפשר להחזיר הלוואות שניתנו בעבר. במערכת הפיננסית של היום, שמבוססת על כסף פיאט ובנקאות ברזרבה חלקית פגיעה בצמיחה כזו, עקב משבר סביבתי חברתי כמו משיא תפוקת אנרגיה או משבר סביבתי אחר כמו התחממות עולמית. עלולה לסכן את היציבות הפיננסית, יכולה להוביל לריצה על הבנק או למשבר נרחב ועמוק יותר. נסיון להקטין משבר כזה יכול להוביל בנקים מרכזיים להדק את הרגולציה, לצמצם את בסיס הכסף על ידי הגדלת יחס הלימות הון. בכל מקרה היבטים אלה ישפיעו הן על אשראי הניתן לתעשיות, הן להתנהלות משקי הבית והן להתנהלות של ספקים, שותפים וכו'.

התייקרות אנרגטית גורמת גם לצמצום המסחר הבינלאומי, פגיעה בגלובליזציה ופיתוח כלכלות מקומיות וטכנולוגיות דלות פחמן יותר.

אבטלה טכנולוגית - התעשייה מסתמכת יותר ויותר על מיכון כדי להתייעל ולהגדיל את הפריון התעשייתי - ייצור יותר מוצרים בתקופה נתונה עם פחות עובדים (ובדרך כלל עם יותר הון תעשייתי). פרוש הדבר עלול להיות עליה באבטלה היות ותהליכים דומים מתרחשים גם בחקלאות (כמות העובדים בחקלאות יורדת והולכת) יש גידול מתמיד בעובדים בקרב סקטור השירותים. גם בסקטור זה עלולה להתרחש ירידה בכמות העובדים הנדרשת עקב תהליכי מיכון - לדוגמה החלפה של מזכירות רבות שעובדות עם כרטסות נייר, מכונות כתיבה וארונות, במזכירה אחת עם מחשב. עם כמות מובטלים גבוהה יותר ו/או ירידה בשכר של עובדים עלולה להיווצר ירידה בביקושים שתפגע בתעשייה או תחייב שינוי חברתי עמוק.

עקרונות מרכזיים בתעשייה בת קיימא

  • התבססות על חוקי דיילי לקיימות כיעדי קיימות סביבתית:
    • במשאבים מתחדשים כמו אדמה, מים, יערות, דגים - גבול השימוש המקיים לא יכול לעבור את קצב ההתחדשות של המשאב.
    • במשאבים לא מתחדשים כמו דלקים מחצביים, עופרות מתכת, או מי תהום עמוקים - קצב השימוש המקיים לא יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב של משאב מתחדש, כאשר משתמשים בו באופן מקיים, יכול להוות תחליף עבור משאב
    • הגבול המקיים של קצב הפליטות של מזהם אינו יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו ניתן למחזר מזהם זה או שהוא יכול להיקלט בבטחה בכיור שלו.
  • התבססות על כלכלת מצב יציב כיעד כלכלי כולל.
  • מבחינת עיצוב המוצרים - התבססות על עקרונות מעריסה לעריסה, אקולוגיה תעשייתית וניתוח מחזור חיים כחלק מעיצוב מקיים ושימוש נרחב בכימיה ירוקה ועל ידי כך הקטנת זיהום וחסכון בכילוי משאבים מתכלים
  • התבססות על אנרגיה מתחדשת לשם הספקת כלל האנרגיה הנחוצה לתעשייה.
  • קביעת יעדי מאקרו לגבול עליון של זיהום ולשימוש במשאבים מתחדשים ומתכלים על בסיס עקרונות מדעיים ועקרון הזהירות המונעת, ושימוש בשוק עם מעורבות ממשלתית (הפנמת השפעות חיצוניות) כדי לקבוע הקצאה בין מפעלים ופירמות של טכנולוגיות מזהמות על בסיס גבולות המאקרו.
  • שימוש במס פיגוביאני כדי להעביר את ההכנסות ממיסוי על זיהום או פגיעות אחרות בפיתוח טכנולוגיות ומוסדות להקטנת זיהום ופגיעה ולהטמעת טכנולוגיות קיימות להקטנת הזיהום ולמעבר לטכנולוגיות "מעריסה לעריסה" כולל תמיכה בעסקים שמקיימים תעשייה בת קיימא ובצריכה בת קיימא.
  • פיתוח מוצרים נדרשים למשק עולמי שעובר לדפוסי קיימות - תעשיית אנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה, תעשיית חסכון מים וייעול שימוש במים, תעשיות לחקלאות דלת אנרגיה, ריהוט בר קיימא ועוד. עקב המתחים והסכסוכים החברתיים שנוצרים עקב בעיות סביבה נוצרים גם ביקושים לסוגים אחרים של מוצרים - כלי נשק ומערכות נשק ובטחון.
  • הכשרת אנשים מתחומים של שירותים שנמכרים במשק עולמי רווי אנרגיה זולה למקצועות נדרשים יותר במשק דל אנרגיה - חקלאות ותעשייה.
  • הקטנה דרסטית בקצב הניצול משאבי טבע מתכלים - כמו כריית מלח ומחצבים מים המלח, שאיבת גז טבעי מהים התיכון. אם יש צורך בכך - שימוש זמני במשאבים אלה כדי לממן מעבר לענפים בעלי קיימא יותר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהוםזיהום אווירהצטברות ביולוגיתהשפעות בריאותיות של זיהום אווירזיהום מיםזיהום קרקעזיהום במזוןזיהום רעשזיהום אורזיהום אוויר מתחבורהזיהום תעשייתיעישון פסיביחומרי הדברהמתכות כבדותדיאוקסיןכרייהדלק מחצביפחםהתחממות עולמיתגורם מסרטןטרטוגןמשבש אנדוקריניהשפעה חיצוניתחוק קואסהכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראלזיהום מים בישראלזיהום נחלים בישראלזיהום קרקע בישראלזיהום מזון בישראלתעשיות אלקטרוכימיותזיהום אוויר במפרץ חיפהרמת חובבזיהום האוויר בגוש דןהמשרד להגנת הסביבהאזרחים למען הסביבההקואליציה לבריאות הציבוראדם טבע ודיןצלולמגמה ירוקה

מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשתגז טבעי בישראלתחבורה בת קיימאתחבורה רכהעירוניות מתחדשתטבע עירוניתעשייה בת קיימאמעריסה לעריסהחקלאות בת קיימאמס פיגוכלכלה בת קיימאנתונים פתוחים

קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים