זיהום קרקע בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בישראל קיים זיהום קרקע קשה בעיקר באיזורים עירוניים וליד איזורי תעשייה. זיהום הקרקע באתרים בישראל נוצר בעיקר במשך העשורים הראשונים שלאחר קום המדינה בהם היה חוסר ידע, מודעות, חקיקה ואכיפה של נושאי איכות הסביבה ובפרט של נושא קרקעות מזוהמות ובמקביל נעשה פיתוח כלכלי מואץ שהביא לפגיעה מוגברת באיכות הסביבה. מפעלים, מחנות צה"ל ותחנות דלק שהוקמו באותם עשורים, הוקמו ללא תשתיות מתאימות למניעה של דליפת חומרים מסוכנים לקרקע ובמקרים רבים נוצרה פסולת חומרים מסוכנים אשר סולקה על ידי הזרמתה או הטמנתה בקרקע בצורה לא מוסדרת וללא טיפול. מרבית המקרים של זיהום קרקע בישראל (למעט תחנות דלק) נוצרו באתרים בהם ישבו מחנות צה"ל או מפעלים שהיו בבעלות המדינה.

במפרץ חיפה ובגליל התחתון נתגלו חומרים מזהמים כמו מתכות כבדות וחומרים רדיו-אקטיביים. באיזור המרכז ידועים מקרים של זיהומי קרקע קשים במפעל תע"ש ברמת השרון, במפעל תע"ש מגן בגבול גבעתיים-תל אביב ובאיזורי התעשייה של חולון ובת ים. החשש המרכזי הוא כי זיהומים אלה יחדרו למי התהום ודרכם למי השתייה. במקרים קיצוניים יש חשש מצורות חשיפה נוספות לזיהום הקרקע - לדוגמה על ידי אדים של חומרים אורגניים נדיפים שיחדרו מקרקעות מזוהמות למרתפים ולקומות הקרקע וכן מאדי מים מזוהמים בשימושים כמו מקלחת.

באיזור אקוויפר החוף מבצעת רשות המים מעקב אחר מזהמים ממקורות תעשייה במי התהום ב-63 אתרים על ידי מאות קידוחי ניטור. קידוחים אלה מאפשרים למצוא מוקדי זיהום וכן לשם הערכת התפשטות הזיהום במי התהום. 8 אתרים נמצאו נקיים וביתר,כלומר ב-87%, נמצאו זיהומים ברמות שונות. סך השטח המזוהם באקויפר החוף לבדו עומד על 72 קמ"ר - שטח דומה לזה של רמת גן, בני ברק ותל אביב ביחד. כמות המים שזוהמו היא כ-1.7 מיליארד מ"ק - כמות גדולה מסך הצריכה השנתית של מים שפירים בישראל. [1]

זיהומי קרקע לפי חלוקה גאוגרפית

זיהומי קרקע בצפון הארץ

ריכוזים חריגים של מתכות כבדות בקרקע באיזור חיפה והגליל, 2009. הנקודות האדומות מצביעות על ריכוזים גבוהים שהגיעו ממקור אנושי

בשנת 2009 פרסמו חוקרים של המכון של המכון הגיאולוגי מחקר בשם "סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל". המחקר שנערך על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, מצא ריכוזים חריגים של מתכות כבדות רעילות ומסרטנות כולל ארסן, אורניום, כרום, עופרת, קדמיום, ניקל ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר בקרבת איזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1,650 קילומטרים רבועים וכלל 1,823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. מקור הבעיה הוא ככל הנראה זיהום האוויר במפרץ חיפה במיוחד זיהום תעשייתי שהצטבר בקרקע מפליטות שנעשו במהלך השנים. [1]

אחד המחקרים הגדולים בתחום התחלואה בסרטן בחיפה וקשר אפשרי שלה לזיהום בחיפה הוא מחקר של מספר חוקרים ישראלים שפורסם בשנת 2010, בכנס האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO). המחקר, בהשתתפות מיכה בר-חנה, תמר פרץ, אביעד זיק, משה שוורץ-שירב וחוקרים נוספים, בדק את שכיחות הסרטן בנפת חיפה של משתתפי מפקד הלמ"ס משנת 1995, לאורך השנים, מול מדגם אקראי של אנשים אחרים בישראל שהשתתפו במפקד, לאחר תקנון לגיל, מגדר, מוצא אתני, יבשת לידה, שנות השכלה והכנסה לנפש. סקרי בריאות נפרדים נערכו בקרב כ-28 אלף איש והעריכו את שכיחות העישון בנפה. בנוסף חושב ממוצע של מדידות זיהומי קרקע בקדמיום בתוך גושים גאוגרפים באיזור על סמך הסקר הגאולוגי של מתכות כבדות משנת 2009. מתוך 175 אלף איש שנסקרו בנפה (מתוך אוכלוסייה של 400 אלף איש) בשנת 1997, נתגלו 8,034 מקרי סרטן חדשים בתקופה בין 1998 ל-2007. לאחר תקנון של משתנים סוציו-דמוגרפיים הסיכון לפתח סרטן בנפת חיפה לעומת שאר המדינה היה גדול ב-12%. סוגי אתרי הסרטן בגוף דומים מאוד לסוגי הסרטן שנגרמים כתוצאה מעישון, לדוגמה סרטן ריאה, נמצאו בסיכון מוגבר ב-29%. עם זאת סקרי הבריאות משנת 1997 ו-2000 מראים כי בנפת חיפה שיעורי העישון נמוכים במקצת לעומת שאר המדינה. בהשוואה בין איזורים שהשתייכו לרבעונים העליונים של זיהומי קרקע (מעל 1.5 ppm) לעומת רבעונים נמוכים של זיהום קרקע בתוך חיפה (עם 0 ppm) הסיכון לתחלואה בסרטן היה גבוה ב-12%. החוקרים הסיקו כי בנפת חיפה יש סיכוי מוגבר לתחלואה בסרטן שאינו מוסבר על ידי עישון או משתנים הקשורים לגיל, מוצא, או משתנה חברתי אחר, וכן כי באתרים עם זיהום קרקע בקדמיום באיזור הגליל וחיפה יש סיכון מוגבר לסרטן.[2]

למרות הממצאים החמורים התקשורת הישראלית נמנע מלעסוק במחקרים אלה. בשנת 2016, פרצה שערורייה תקשורתית סביב זיהום האוויר במפרץ חיפה שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה. בעקבות המחאה הציבורית חשף Ynet את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן[3] עם זאת לא נערך דיון ציבורי על מחקר ההמשך שבוצע ומצא קשר לתחלואה בסרטן.

  • פיזור של ארסן בקרקע בגליל המערבי

  • פיזור של אורניום בקרקע בגליל המערבי

  • פיזור של קדמיום בקרקע בגליל המערבי

  • פיזור של כרום בקרקע בגליל המערבי

  • תפוצת עופרת בקרקע בגליל המערבי

להלן מקורות זיהום קרקע באיזור הצפון

זיהום אסבסט בנהריה ובגליל המערבי. הערכה היא של כ-30 אלף מ"ק של פסולת אסבסט בשבילים ציבוריים. בעשורים האחרונים חלו אנשים רבים בסוגי סרטן שנגרמים באופן ייחודי מאסבסט, שהוא מסרטן וודאי בבני אדם. כ-30% מתוך המקרים שטופלו בבית החולים בנהריה הם תושבי הגליל המערבי שלא נמצא קשר תעסוקתי שלהם למפעל האסבסט.[4]

נחל קישון- המשרד להגנת הסביבה העריך בשנת 2009 כי כמות הקרקע המזוהמת בקישון כ-400 אלף מ"ק, לאורך 7 ק"מ של מורד הנחל. הזיהום נובע בעיקר מתוצרי דלק עקב עיבוד נפט ובמתכות כבדות. חלק מהזיהום של תוצרי הנפט מגיע לעומק ממוצע של 2.5 מטר. מתכות כבדות הצטברו בעיקר בחלק העליון של קרקעית הנחל.[4] בשנים האחרונות נעשים מהלך משמעותי ויקר מצד הממשלה לשקם את הנחל. בשנת 2011 החליטה הממשלה על מהלך כולל של שיקום נחל הקישון, כולל סילוק של בוצה מזוהמת מקרקעית הנחל, סילוק אדמות מזוהמות לאורך הנחל, טיפול בבוצות מזוהמות, מניעת שפיכת זיהום נוסף לנחל, והקמת אתרי בילוי נופש לאורך החופים שלו. [2] רשות נחל הקישון פועלת באופן שוטף לניטור ושיקום הנחל. [3]

תעשיות אלקטרוכימיות בעכו. המפעל פעל לאורך עשרות שנים בייצור חומרי פלסטיק עם כלור בתהליכים מסוכנים שערבו כספית וגרמו נזק בריאותי לעובדים ואולי גם לתושבים מסביב. המפעל נסגר ב-2004 אבל ממשיך לזהם את המים, הקרקע והים באיזור. בדיקות בשנים 2001-03 הראו זיהום חמור של כספית בקרקע ובמי התהום וכן זיהום בריכוזים נמוכים יותר של VCM ו-EDC. הזיהום מאז לא נבדק.[4] זיהום הקרקע מתעשיות אלקטרוכימיות זולג גם לים ומשם למערכת האקולוגית הימית, עובר הגברה ביולוגית ומגיע לדגים. החל מ-2009 מתריעי דוחות של המכון לחקר ימים ואגמים על זיהום כספית חמור בדגים באיזור, עם זאת רק בשנת 2015 הוציא המשרד להגנת הסביבה אזהרה חמורה לציבור לא לדוג באיזור המפעל, ומשרד הבריאות הצטרף לקריאה זו. עם זאת משרד החקלאות הרשויות המקומיות לא נקטו צעדים כלשהם בנושא, ובתחקיר עיתונאי משנת 2016 נמצאה כמות עודפת של כספית בדגים שנמכרו לציבור בעכו.

המועצה המקומית תעשייתית תפן - המטרת קולחים. קולחי תעשייה באיזור ממומטרים בשטח פתוח בספיקה של 1500 מ"ק ליום. דבר זה מבוצע בניגוד לדרישות המשרד להגנת הסביבה. בדיקות קרקע באיזור מצאו זיהום במספר מתכות ומזהמים נוספים. קיים חשד לזיהום מקורות מים.[4]

בתי הזיקוק בחיפה פועלים בשטח של כ-2000 דונם. סקרי קרקע ומי תהום מקיפים באזור מצאו מעל 40 מוקדי זיהום קרקע בשטח כולל של כ-100 דונם לפחות וכן נתגלו זיהומי דלקים במי תהום. [4]

נמל דלק חיפה - תשתיות נפט ואנרגיה (תש"ן) - נמל הדלק בחיפה כולל צנרת להולכת דלקים וחוות מיכלים בשטח של 80 דונם, שנבנתה בזמן הבריטים. סקרים של החברה מצאו זיהום קרקע וזיהום מי תהום. מסדרות הצנרת אינו אטום כפי סברו בתחילה. מוערך שכמות הדלק בקרקע ובמי התהום היא 6 מיליון ליטר. במהלך השנים היו מספר אירועים של הופעת דלק בים.[4] בשנת 2014 חשף ערוץ 10 כי חוות מיכלי הנפט בחיפה נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי הקרקע במקום מזוהמת בכמות גדולה של נפט גולמי. יש חשש כי נפט זה חדר למי התהום וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה בסרטן שקיימת בשכונת קריית חיים הסמוכה לחווה. [5]

וולקן חיפה - מפעל וולקן פעל באזור התעשייה סמוך לחוצות המפרץ בחיפה במשך 40 שנה בשטח של 8 דונם. לאחר מכן עבר לאיזור התעשייה בתפן. במפעל בחיפה בוצעו פעילות ייצור וחידוש מצבעים. סקרים במפעל מצאו זיהום נרחב בעופרת בקרקע ובמי התהום. ריכוז העופרת בקרקע מגיע לכדי עשרות אחוזים ממשקל הקרקע ונתגלה ברוב דגימות הקרקע. המשרד להגנת הסביבה מעריך את כמות הקרקע המזוהמת באלפי טונות.[4]

זיהומי קרקע במרכז הארץ

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זיהום קרקע בגוש דן
התפרשות מזהמים של חומרים אורגניים נדיפים (חלקם כולל חומרים מסרטנים) במי התהום בגוש דן בשנים 1999-2001. הנקודות השחורות כוללות מפעלי תעשייה שפעלו באיזור וחשודים בזיהום הקרקע ומי התהום.

זיהום הקרקע בגוש דן כולל מתכות כבדות, חומרים אורגניים נדיפים ומכיל כולל חומרים מסרטנים וחומרים רעילים שיכולים לפגוע במערכת העצבים, בעוברים ובמערכת הרבייה. אם מחברים את כל השטחים שבהם יש זיהום ברמות שונות של חומרה מתקבל כתם זיהום של כ-200 קילומטרים רבועים.[6] זהו שטח גדול יותר משטחו של מחוז תל אביב (176 קמ"ר), או שטח גדול פי 4 משטחה של תל אביב-יפו (51 קמ"ר)[4] דו"חות של רשות המים, המשרד להגנת הסביבה וגופים פרטיים שנעשו מאז שנת 2000, מצביעים על כך שהזיהום ממשיך להתפשט ומסכן מקורות מי שתייה ומבנים. על פי הערכות המשרדים, בשנים הקרובות יהיה צורך להמשיך ולבצע פעולות מניעה ושיקום.[5]

דו"ח של מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה, משנת 2008 מיפה את בעיות זיהום הקרקע בגוש דן. אנשי המשרד הכינו מפה של זיהומים וזיהו כ-270 אתרים החשודים כמזוהמים בגוש דן. האתרים נמצאים באור יהודה, אזור, בת ים, בני ברק, גבעתיים, הרצליה, חולון, רמת גן, רמת השרון ותל אביב. עיקר הזיהום הוא באיזורי תעשייה ישנים שהיו בדרום תל אביב, בת ים וחולון וכן לאורך רצועה אלכסונית לכיוון רחוב ז'בוטינסקי ברמת גן ובני ברק. עד שנת 2008 בוצעו בדיקות ב-214 אתרים, וב-137 מתוכם (64 אחוז) התאמתו החששות ונמצאו זיהומים בקרקע. מספר רב של זיהומים התגלה סמוך לתחנות דלק (93 אחוז מהתחנות שנבדקו), באתרים תעשייתיים (75 אחוז) ובמוסכים (73 אחוז).[7][6] יש לציין כי יכולים להיות הבדלים ניכרים בין סוגי המזהמים בהקשר של רעילות המזהמים והתפשטותם. בעוד שזיהום מתחנת דלק עשוי להתפשט לטווח של עשרות עד מאות מטרים בשכבה דקה יחסית של פני הקרקע, זיהומים תעשייתיים עלולים להוות סיכון גדול יותר למי התהום ולהתפשט לטווח של קילומטרים. בין השאר חשף הדו"ח כי קיים חשש לזיהום קרקע חמור ב"בור" שבקרייה.[7]

על פי הדו"ח: "במקרים רבים, השפכים היו מוזרמים לנחל הקרוב או אל מעבר לגדר המפעל. בתעשייה נעשה שימוש באלפי חומרים מסוכנים ובתרכובות רעילות כגון פחמימנים מוכלרים, שמנים מינרליים ומתכות כבדות". [8]

להלן רשימת מקומות שבהן התגלו זיהומי קרקע באיזור המרכז

תע"ש מגן הוא מפעל של התעשייה הצבאית לייצור נשק שנמצא בתל אביב בגבול גבעתיים (ליד דרך השלום) והתפרס על שטח של 44 דונם. המפעל פעל בין השנים 1948 ל-1997 וכלל שימוש בחומרים רעילים ומסרטים כולל טריכלורואתילן וטטרהכלורואתילן וכן מתכות שונות וחומרי נפץ. עד שנת 1981 שפכי המפעל הוזרמו ללא כל טיפול לבורות סופגים. ורק בשנה זו החל לפעול במקום מפעל לטיפול בשפכים ולאחר מכן אלו הוזרמו למערכת הביוב העירונית. זהו אחד המקרים החמורים של זיהום מים נקודתי בישראל. כתוצאה מהזיהום נסגרו כמה בארות ששאבו מים מאקוויפר החוף לאחר פירוק המפעל נתגלה שהוא גרם לזיהום קרקע ולזיהום מים נרחבים שמהווים בעיה חמורה עד היום. סקר אחד בוצע בשנת 1995 וסקר נוסף מקיף יותר בוצע בשנת 2000. במי התהום נמצאו במספר מקומות חומרים מסיסים ומתכות כבדות רעילות כמו ניקל, קדמיום, עופרת, וכרום וכן מזהמים אורגניים כגון טריכלורואתילן בריכוזים גבוהים בהרבה מהרמה המותרת. בבארות המים בנחלת יצחק ובגבעתיים נמצאו ריכוזים גבוהים במיוחד של חומרים רעילים. על פי הסקר, נפח המים המזוהמים באזור שנבדק מוערך ב-900 מיליון מ"ק, כאשר חלקו הגדול מגיע מפעילות תעשייתית בתע"ש מגן. כמות הקרקע המזוהמת שפונתה בשלבים ראשונים של תהליך השיקום הגיעה ליותר מ-11,000 ש"ח למ"ק קרקע. פינוי המבנים והמשטחים המרוצפים בשטח מפעל תע"ש מגן, רק האיץ את חלחול הזיהום מהקרקע למי התהום, זאת בשל חשיפת הקרקע המזוהמת למי גשמים וחלחולם למי התהום. התפשטות הזיהום אל מי התהום, מאיימת ישירות על בארות החירום של תל אביב ובארות השתייה, המשמשות דרך קבע את גבעתיים. בעקבות עתירה של אדם טבע ודין, התבצע טיהור מקיף של המתחם, והוצאו ממנו מעל 18 אלף טונות של קרקע מזוהמת שפונתה לרמת חובב, ועוד 3,000 טונות לאתרי פסולת יבשה.[7] עם זאת אך התברר כי עדיין נותר זיהום בעומק הקרקע. בשנת 2015 נבדק האתר על ידי רשות המים ונמצאו בו ריכוזים גבוהים של חומרים אורגניים בריכוז גבוה בהרבה ממה שמותר במי השתייה. נכון לשנת 2015 טרם נמצא פתרון למניעת הזיהום בשטח, שבו רוצים לבנות מאות יחידות דיור. עיריית תל אביב מתכוונת לפרסם מכרז לשיקום מי התהום.[8]

תע"ש רמת השרון - מתחם בשטח 4700 דונם של מפעלי תע"ש, שפכים מפעלים האתר סולקו לנחל סמוך ולמקורות חלחול אחרים עד שנות ה-90. בסקרי מי תהום באיזור החל מ-1989, נתגלו ריכוזים גבוהים של כרום, עופרת וחנקות. בסקר היסטורי מקיף זוהו מספר רב של מקורות זיהום של ממיסים (טריכלורואתילן),מתכות כמו כרום וחומרי נפץ.

תע"ש נוף ים הרצליה - שטח של 400 דונם מצפון לשכונת נוף ים בהרצליה וממזרח לגן לאומי אפולוניה שבו ייצרו בעבר חומרי נפץ. ב-1992 התרחש פיצוץ באתר וגרם לפיזור חומרי נפץ. בסקר קרקע מ-1997 נמצא כי מעל 30 אלף טון קרקע מזוהמת בחומרי נפץ, מתכות וחומרים אורגניים במספר מוקדים. חלק מהזיהום דלף למי הים מבריכות שאליהן הוזרמו שפכי המפעל.

איזורי התעשייה סגולה וקרית אריה בפתח תקווה, שם עבדו לפני עשרות שנים כ-60 מפעלים עיבוד עורות ומפעלים נוספים כמו מפעלי ציפוי מתכות. [4]

מפעל תע"ש ברחוב פנחס רוזן - בשנת 2015 נמדדו באיזור ריכוזים גבוהים של חומרים אורגניים מעל המותר בחוק. [9]

מפעל אמקור לשעבר ברחוב יגאל אלון בתל אביב - במדידות שנערכו במקום משנת 2009 נמצא טריכלורואתילן (חומר מסרטן שעלול גם לפגוע במערכות רבייה ועצבים) בריכוזים גבוהים פי 280 מהמותר במי השתייה. [10]

מפעל תע"ש ברחוב ערבי נחל בגבעתיים (פינת רחוב יגאל אלון בתל אביב) - במדידות שנערכו במקום בשנת 2009 התגלה זיהום טריכלורואתילן בשיעור של פי 80 מעל המותר במי השתייה. [11]

מפעלי ציפוי מתכת באיזור תל אביב - כ-100 מפעלים שפעלו עד שנות ה-80. מתוכם פועלים כיום כ-40 מפעלים. המפעלים מכילים חומרים מסרטנים ורעילים כמו קדמיום, כרום, ניקל, וממיסים מוכלרים כמו טריכלורואתילן. ברוב האתרים יש זיהום קרקע ומי תהום. קשה לטפל בזיהום היות והבעלים כיום של רבים מהאתרים לא קשורים למפעל שיצר את הזיהום. [4]

מחנה תל השומר ברמת גן - במרכז הרפואי שיבא נתגלה זיהום בחומרים אורגניים מוכלרים שמקורם בתעשייה. מזהמים אלה זוהו גם בקידוחים בקריית אונו וכפר אז"ר. מחנה צבאי תל השומר הוא מקור הזיהום האפשרי המרכזי. עד שנת 2021 טרם בוצע סקר קרקע ומי תהום בבסיס. [4] [12]

תע"ש גבעון בסמוך לרמלה. ב-4 קידוחי הפקת מים במורד זרימת מי התהום באיזור רחובות נמצא זיהום של פרכלורט, שהוא ייחודי לתע"ש גבעון באיזור. בחלק מהקידוחים נתגלה זיהום בחומרים אורגניים נדיפים שייתכן ונוצרו בתע"ש גבעון. מרחק הקידוחים מהמפעל הוא כ-3 ק"מ. [4]

מש"א בית דגן - בסיס צהלי שאינו פעיל. במשך 40 שנה הייתה בבסיס פעילות תעשייתית של ציפוי מתכות ושל דלקים ושמנים. זוהו באתר מספר מוקדים של זיהום קרקע. זוהו מוקדי זיהום במתכות כרום, מנגן, ניקל, עופרת ואבץ. ככל הנראה מדובר באלפי טונות של קרקע מזוהמת. יש חשד לזיהום מי תהום, ונתגלתה במי התהום קדמיום.[4]

זיהומי קרקע בדרום הארץ

אגן יצרני כימיקלים באשדוד - פועל באזור התעשייה הצפוני באשדוד בשטח של 120 דונם ועוסק בייצור חומרי הדברה, תמציות ריח וכימיקלים נוספים לתעשייה. סקר מי תהום של חברת תה"ל מצא באיזור המפעל זיהום מי תהום בחומרי הדברה ובמגוון ממסים שונים כולל פחמן טטרוכלוריד (בריכוז פי 250 מהמותר לשתיה) טריכלורואתילן (בריכוז פי 8 מהריכוז המרבי המותר במי שתיה), טולאן וקסילן. חלק מהמים אלו נשאבים לאחר סינון במסנני פחם על ידי המפעל ועל ידי מושב ניר גלים לחקלאות. המפעל אמור לעבור סקר קרקע לזיהוי מקורות זיהום.[4]

מכתשים אגן ותרכובות ברום באר שבע. בשנת 1993 נתגלה במפעלים ישנים של החברות באיזור התעשייה המזרחי של באר שבע זיהום נרחב של מזהמים כמו ברומידים, כלורידים, חומרי הדברה וגופרית שריכוזם מגיע ל-26% מהקרקע. הזיהום הוא בשטח של 11 דונם ונדרש אולי פינוי של 5,000 מ"ק קרקע. [4]

רמת חובב - אתר הפסולת הרעילה ברמת חובב שחלקו מכיל פסולת מסוכנת ללא אמצעי איטום מתאימים. שטח ההטמנה הכולל שם הוא 150 דונם.[4]

רמת חובב - מפעלים גדולים בשטח של 1000 דונם בוצעו סקרי קרקע ומי תהום החל מ-1994 שמצאו זיהום מי תהום באיזור במגוון רחב של מזהמים. המדינה פועלת לשיקום אתרי הזיהום השונים. [4]

זיהומים במקומות רבים

משקעים וגדות של נחלים אליהם הוזרמו שפכים עירוניים ותעשייתיים, כולל - קישון, אלכסנדר, אילון, דליה, חדרה, חרוד, לכיש, נעמן, פולג, שקמה, שורק, תנינים, ירדן דרומי, ירקון וציפורי. ישנם נחלים רבים בשלבי שיקום אולם עיקר השיקום מתמקד באיכות המים ושיקום נופי ופחות בשיקום הקרקע. [4]

אתרי סילוק פסולת ללא תשתיות איטום. עד אמצע שנות ה-90 פעלו בישראל כ-500 אתרי סילוק פסולת מתוכם 60 גדולים. כמו אתר חיריה, הר הפסולת בצומת סגולה, מודיעין, חיפה ובת ים. האתרים האלה פעלו ללא איטום. למרות שפעילות ההטמנה הסתיימה, תשטיפים של מים מזוהמים באתרים עדיין עלולים לחלחל לקרקע ולמי התהום. מתוך 60 אתרי הטמנה גדולים שנסגרו שוקמו חלקית 10 אתרים. המזהמים שעלולים להיות באתרים הם חומרים אורגניים נדיפים, תרכובות חנקן, מתכות כבדות ומלחים. השטח הכולל של המטמנות הוא כ-5,500 דונם.[4]

תחנות תדלוק ישנות ציבוריות ופנימיות - כ-1,000 תחנות תדלוק ציבוריות וכמה מאות תחנות תדלוק פנימיות במפעלים מושבים בסיסי צהל וכו'. להערכת המשרד להגנת הסביבה, ב-90% מהתחנות הישנות אינן עומדות בדרישות תשתיות עדכניות קיים זיהום קרקע ובחלקן יש זיהום מי תהום עקב דליפות דלקים מצינורות וממיכלים תת קרקעיים. חברות הדלק מתכוונות לסרוק 460 תחנות תדלוק הישנות מתוכן בוצע כבר סקירה של 200 תחנות ותחילת שיקום ב-40. מאות תחנות דלק הפנימיות נותרו ללא בדיקות וללא תשתיות למניעת זיהום. שיקום של 8 תחנות צה"ליות העלה זיהום של 300 עד 3000 מ"ק לכל תחנת תדלוק.[4]

בסיסי חיל האוויר - בבסיסים קיימת צנרת של מספר ק"מ להולכת דלקים. דליפות התרחשו ברמת דוד, חצור, חצרים, רמון ותל נוף. בחלק מהמוקמות הזיהום התפשט מעבר לבסיס.[4]

ניטור, מניעה וטיפול

"אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות" במשרד להגנת הסביבה אמור לעקוב ולפקח אחר זיהום הקרקעות בישראל. האגף הכין רשימה ראשונית של ערכי סף מהם קרקע נחשבת מזוהמת וכן פרוטוקול לביצוע בדיקות קרקע.[13]. רשימה זו וכן הפרוטוקול אינם זמינים לציבור.

בשנת 2012 פעל המשרד להגנת הסביבה לקידום חקיקת "חוק קרקעות מזוהמות", לאפיון בעיית הקרקעות המזוהמות במפעלים ביטחוניים ובקרקעות בניהולו של צה"ל. המשרד הקים מאגר מידע ממוחשב על קרקעות מזוהמות וחשודות בזיהום.[9] נכון ל-2013 המידע במאגר אינו זמין לציבור כנתונים חופשיים או בצורה אחרת של שקיפות מידע.

ארגון אדם טבע ודין פעל להעברת הצעת חוק פרטית לשם מניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות. הצעה זו הוגשה על ידי חבר הכנסת אופיר פינס שהיה יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, דב חנין ואחרים בשנת 2007. ההצעה עברה קריאה טרומית בשנת 2008 [14]. בעקבות הצעה זו קידם המשרד להגנת הסביבה, הצעת חוק דומה. הצעת החוק מגדירה לראשונה מהי קרקע מזוהמת, קובעת חקיקה ומדיניות חדשה למניעת זיהום קרקע, לאיתור קרקעות מזוהמות ולטיהורן. בינואר 2011 אושרה הצעה זו על ידי וועדת השרים לענייני חקיקה.[15], ביולי 2012 נידונה ההצעה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. גורמים בתעשייה ובנדל"ן מתנגדים לחוק, בטענה שהוא ייקר את התעשייה ואת הנדל"ן בישראל. מצד שני גורמים אלה לא מציינים מי ישלם את העלות החיצונית של הזיהום - מי צריך לשלם על הנזקים הבריאותיים שעלולים להיגרם ממים או קרקע שזוהמו, בין היתר על ידם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

פרסומים ומידע - המשרד להגנת הסביבה
פרסומים של המכון הגאולוגי
פרסומים של רשות המים
חוק שיקום קרקעות מזוהמות

הערות שוליים

  1. ^ גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009
  2. ^ Aviad Zick et al, Analysis of the geographical distribution of cancer in Israel, Journal of Clinical Oncology, 2010 ASCO Annual Meeting Abstracts, Vol 28, No 15_suppl (May 20 Supplement), 2010: 1604
  3. ^ מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו" על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.2016
  4. ^ 4.00 4.01 4.02 4.03 4.04 4.05 4.06 4.07 4.08 4.09 4.10 4.11 4.12 4.13 4.14 4.15 4.16 4.17 4.18 4.19 זיהום קרקעות בישראל: רשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות, המשרד להגנת הסביבה, 01/03/2009
  5. ^ דלק מסרטן בקריות דב גלהר, ערוץ 10, יוני 2014
  6. ^ השכונה יוקרתית, האדמה מסרטנת, צפריר רינת, הארץ, 24.5.2006
  7. ^ 7.0 7.1 דוח זיהום קרקע וגזי קרקע במחוז תל אביב ממצאי הטיפול וסיכום פעילות המשרד להגנת הסביבה – מחוז תל-אביב, נובמבר 2008
  8. ^ גם 35 שנה לאחר הסגירה, רעלים ממפעלי תע"ש ממשיכים לסכן את גוש דן צפריר רינת, הארץ, 24.08.2015
  9. ^ ספר תוכניות העבודה לשנת 2012, ממשלת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, יעד 3.3 עמ' 115
זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהום • זיהום אוויר • הצטברות ביולוגית • השפעות בריאותיות של זיהום אוויר • זיהום מים • זיהום קרקע • זיהום במזון • זיהום רעש • זיהום אור • זיהום אוויר מתחבורה • זיהום תעשייתי • עישון פסיבי • חומרי הדברה • מתכות כבדות • דיאוקסין • כרייה • דלק מחצבי • פחם • התחממות עולמית • גורם מסרטן • טרטוגן • משבש אנדוקריני • השפעה חיצונית • חוק קואס • הכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראל • זיהום מים בישראל • זיהום נחלים בישראל • זיהום קרקע בישראל • זיהום מזון בישראל • תעשיות אלקטרוכימיות • זיהום אוויר במפרץ חיפה • רמת חובב • זיהום האוויר בגוש דן • המשרד להגנת הסביבה • אזרחים למען הסביבה • הקואליציה לבריאות הציבור • אדם טבע ודין • צלול • מגמה ירוקה

מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשת • גז טבעי בישראל • תחבורה בת קיימא • תחבורה רכה • עירוניות מתחדשת • טבע עירוני • תעשייה בת קיימא • מעריסה לעריסה • חקלאות בת קיימא • מס פיגו • כלכלה בת קיימא • נתונים פתוחים

מים

מושגים ורקע: מחזור אקולוגי - משבר המים העולמי - בצורת - טביעת רגל מימית - מים אפורים -מדבור - בליית קרקע - התחממות עולמית - שינויי אקלים וקרחונים - שינויי אקלים ומדבור

מים

זיהום מים ובעיות נוספות: זיהום קרקע - מתכות כבדות - תרכובות אורגניות נדיפות - PCB - חומרי הדברה - גשם חומצי - כספית - עופרת - קדמיום - זיהום קרקע - הפלרת מי-שתייה - זיהום נהרות - התייבשות נהרות ואגמים

מים בישראל: משבר המים במזרח התיכון - משק המים בישראל - גידול אוכלוסין בישראל - חקלאות בישראל - השפעת שינוי האקלים על המים בישראל - בצורת בישראל - התפלת מים בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום קרקע בישראל - פרבור בישראל - זיהום נחלים בישראל

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=זיהום_קרקע_בישראל&oldid=125672"