אייקוס

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אייקוס (באנגלית: IQOS) היא סיגריה אלקטרונית שפותחה על ידי חברת פיליפ מוריס. הסיגריה פועלת על ידי חימום ואידוי הטבק ולא על ידי שריפתו. הסיגריה טרם אושרה לשימוש על ידי ה-FDA, ולא נערכו לגביה מחקרים מספקים.

המודעה "הצהרה כנה למעשני הסיגריות" שפרסמו מספר חברות טבק בשנת 1954. המודעה מכחישה את הקשר בין סרטן לבין עישון ומדגימה אסטרטגיה של חברות הטבק במשך עשרות שנים - נטיעת ספק ויצירת בלבול בקרב הציבור ביחס לנזקי העישון וסוגיות אחרות כגון התמכרות לניקוטין. בניגוד לשמה, אין בהצהרה זו שום דבר כנה. חברות הסיגריות מצהירות בהודעה כי בריאות הציבור חשובה להן יותר מאשר מכירת טבק. מסמכים פנימיים של חברות הטבק שהוחרמו בסוף שנות ה-90 מצביעים על כך שחברות הטבק ידעו בזמן פרסום זה על הנזקים שגרמו הסיגריות. הדבר לא מנע מהחברות להטעות בצורה בוטה את הציבור, ולבצע הטעיות נוספות כמו סיגריות קלות

הרשויות בארצות הברית אסרו בינתיים את השימוש במוצר עד שילמדו לעומק את ההשפעות שלו. יש לציין כי היו מקרים בעבר בהן חברות הטבק נטעו בציבור רושם כי בריאות הציבור חשובה להן מאד, ולא היססו להצהיר הצהרות שקריות, גם בשעה שידעו שהמוצרים שלהן מסוכנים - כך היה בשנות ה-50 בתחילת הקמפיין להכחשת נזקי העישון במסגרת "הודעה למעשנים" שפורסמה בעיתונות בארצות הברית, והן במהלך קמפיין ארוך להטעיית הציבור בנוגע ליתרונות בריאותיים כביכול של סיגריות עם פילטר ושל סיגריות קלות. החברות לא היססו להטעות את הציבור בצורה בוטה עקבית ומניפולטיבית.

השפעות בריאותיות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - עישון ובריאות

מעשנים רבים עוברים לסיגריות אלקטרוניות מתוך ההנחה כי סיגריות אלה בטוחות יותר. עד כה נערכו מעט מחקרים בנושא מטעם רופאים לא תלויים. שימוש בסיגריה אלקטרונית גורם לחשיפה לשורה של חומרים כימיים. שיעורם נמוך יותר לעומת סיגריה רגילה אבל אין הדבר אומר שהסיגריה האלקטרונית בטוחה.

באפריל 2018 התפרסם בכתב העת "PNAS" מחקר מעבדה ראשון מסוגו, שבוצע על עכברים ותאי אדם על ידי חוקרים מניו יורק. המחקר הראה כי סיגריה אלקטרונית מכילה חומרים כימיים, הגורמים לשינויים גנטיים ולהיווצרות מוטציות. מכאן עולה כי סיגריה אלקטרונית מעלה את הסיכון להתפתחות של גידולים סרטניים בריאות ובשלפוחית השתן. לדוגמה, עשרה אחוזים מהניקוטין הופך בתהליך מטבולי בגוף לניטרוסמין (Nitrosamine), חומר כימי הידוע כמסרטן. [1] מעבר לפגיעה בדנ"א של המעשן, אותם חומרים פוגעים ביכולת של הגוף לתקן את אותם שינויים גנטיים, כלומר את המוטציות החדשות. כמות גדולה מדי של מוטציות בגוף עלולה להוביל להתפתחותם של תאים מסרטנים. המחקר הראה כי סיגריה אלקטרונית מעלה גם את הסיכוי למחלות כרוניות שונות, בהן מחלות לב. כדי לבדוק את ההשפעה של סיגריה אלקטרונית בטווח הארוך, נחשפו עכברי המעבדה לחומרים הנפלטים מסיגריה אלקטרונית ולתוצרי הלוואי שלה בגוף במשך 12 שבועות. שיעור החשיפה לאותם חומרים כימיים ומשך זמן החשיפה זהה לעישון של סיגריה אלקטרונית על ידי אדם בוגר במשך עשר שנים.‏[1]

חברות הטבק טוענות כי הסיגריות בטוחות, אולם יש לציין כי לחברות הטבק יש היסטוריה ארוכה של שקרים והטעיות מול הציבור ומול רשויות בריאות הכחשת נזקי העישון - כך היה ב-1954 בתחילת במסגרת "הודעה למעשנים" שפורסמה בעיתונות בארצות הברית וטענה כי הבריאות של הלקוחות של חברות הטבק נמצאת "מעל לכל שיקול אחר". והן במהלך קמפיין ארוך להטעיית הציבור בנוגע ליתרונות בריאותיים כביכול של סיגריות עם פילטר, ושל סיגריות קלות. כך נוצר אצל ציבור המעשנים הרושם "יש מה לעשות" במקום גמילה מעישון, דבר שמהווה מפלט פסיכולוגי שמנוע פעולה.

לתעשיית הטבק יש גם היסטוריה של ניסיונות לחבל במחקר המדעי על עישון. ב-2006 למשל, קבעה השופטת גלדיס קסלר מבית המשפט הפדרלי, כי תעשיית הטבק "דיכאה, הסתירה וחיסלה מחקר מדעי", ושחברות הטבק השמידו מסמכים, כולל דו"חות ומחקרים מדעיים. היא קבעה גם כי חברות בענף השתמשו בטיעונים משפטיים מפולפלים ובאמתלות שונות כדי למנוע מתובעים בתיקי נזיקין ומגופים ממשלתיים נגישות לאלפים רבים של מסמכים חיוניים, וכדי "להגן על המסמכים האלה מהאור הקשוח והמחטא של השמש".‏[2]

תחקיר שפרסמה סוכנות הידיעות "רויטרס" בינואר 2018 חושף עדויות של עובדים לשעבר בחברת הטבק פיליפ מוריס, המתארים שורה של אי-סדרים הקשורים לניסויים הקליניים שערכה החברה במוצר עבור הגשת המוצר לאישור ה-FDA. לדוגמה, תמרה קובאל, שעבדה בחברה ב-2014-2012 וכתבה בין היתר את הפרוטוקול שעל פיו נערכו מחקרי החברה ברחבי העולם, אמרה לרויטרס כי בעקבות הצבעתה על אי-סדרים באחד המחקרים, החליטו בפיליפ מוריס להדיר אותה מהמפגשים שעסקו בניסויים. חוקרים נוספים העידו על אי סדרים לדוגמה חוקר שנשכר בלי שיש לו ידע על נושא הטבק או חוקר שהעיד שהערך העיקרי של המחקרים הוא מסחרי. רויטרס ראיינה שישה מתוך 11 החוקרים החיצוניים, שהיו אחראים לחמישה ניסויים מתוך שמונה שהוגשו למנהל המזון והתרופות. רויטרס ריאיינה שישה מתוך 11 החוקרים החיצוניים, שהיו אחראים לחמישה מתוך שמונת הניסויים שהחברה הגישה ל-FDA, וסקרה מאות עמודים של מחקרים שערכה פיליפ מוריס. לטענת התחקיר עולים פגמים בהכשרה ובמקצועיות של חלק מהחוקרים המרכזיים, כמו גם בידע שלהם לגבי תוצאות המחקרים. חוקרי טבק ומומחי מדיניות הכוללים את ראש ה-FDA לשעבר ושני יועצים מדעיים לסוכנות, אמרו כי הממצאים מעלים חששות לגבי טיב הניסויים הקליניים של החברה‏[2]

אייקוס בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - עישון בישראל

ישראל היא אחד המקומות היחידים בעולם שאישרו את השימוש במותג אייקוס של פיליפ מוריס. ‏[3] ההשפעות הבריאותיות של המוצר אינן ידועות והוא עדיין משחרר לגוף ניקוטין, חומר מסוכן וממכר.

בדומה לגופי בריאות אחרים בעולם, גופי בריאות בארץ כמו איגודי הרופאים, וגם הדרג המקצועי במשרד הבריאות הישראלי התנגדו למוצר.

שר הבריאות יעקב ליצמן החליט בתחילה בניגוד לעמדות גורמי המקצוע, להימנע מפיקוח על המוצר ולא להחשיב אותו כמוצר טבק. פרוש הדבר שלא צריך לשלם מס מיוחד, אין צורך להגביל את הפרסום או לחייב באזהרה בריאותית, גם לא למנוע את השימוש במקומות ציבוריים. לא רק שליצמן הורה להתיר את מכירת המוצר, הוא אף מנע מאנשי משרדו להטיל על המוצר את כל המגבלות שמוטלות על סיגריות ואפילו על סיגריות אלקטרוניות. קדמו להחלטה הזו פגישות של ליצמן עם חברת הלובינג "פוליסי" של בוריס קרסני, וכן עם בכירים בחברת פיליפ מוריס שהגיעו במיוחד לארץ. על פי הערכות ייתכן כי פיליפ מוריס השקיעה מאמצים רבים בשיווק המוצר בארץ מתוך תקווה שהדבר יהיה פריצת דרך שתאפשר את מכירת המוצר במדינות אחרות- אם כי פרוש הדבר כי תושבי המדינה יהיו מעין "עכברי ניסוי" של בטיחות המוצר בעולם. ‏[4] לטענת ליצמן ה-FDA אישר את המוצר, עם כי אין אישור כזה, אלא רק בחינה של המוצר על ידי ה-FDA.

בעקבות התנהלות משרד הבריאות הגישה העמותה לדמוקרטיה מתקדמת עתירה לבג"ץ נגד משרד הבריאות וגם חברת דובק עתירה דומה לבג"ץ. על רקע העתירה, פורסם כי משרד הבריאות בראשותו של ליצמן חזר בו והחליט להטיל פיקוח על המוצר. ‏[5]

בנוסף, ביצע תאגיד פיליפ מוריס קמפיין שיווקי לא חוקי, ולאחר פנייה של יו"ר הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול ח"כ תמר זנדברג, היועץ המשפטי לממשלה הורה לפיליפ מוריס לתקן לאלתר את קמפיין השיווק שלו למוצר אידוי הטבק "אייקוס". היועץ המשפטי ביקש ממשרד הבריאות לפנות לחברת פיליפ מוריס, ולדרוש ממנה לתקן לאלתר את הפרסומים הנוכחיים בהקשר זה, ולהתאים את הפרסומים העתידיים להוראות הדין והוא ימשיך לעקוב אחר הדברים על מנת לוודא שהוראות הדין יקוימו. אם ההוראות לא יקוימו - יבחן נקיטת צעדים משפטיים נגד פיליפ מוריס. במכתב התשובה של המשנה ליועץ, עו"ד רז נזרי, כתב נזרי כי: "לאחר בחינת פרסומים שונים שהיו חלק ממסע פרסום שהתנהל תחת השם "Smoke Free Israel", נמצא כי השיווק של מוצר ה"אייקוס" בידי חברת פיליפ מוריס אכן נעשה בחלקו באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין. עמדה זו מקובלת עלי". [2] [3]

מיסוי אייקוס בישראל

נכון להיום (17 בספטמבר 2017), מקלוני הטבק (סיגריות) המכונים "היטס" שנמכרים בישראל כחלק ממערכת האייקוס, פטורים לחלוטין ממס, בניגוד לסיגריות רגילות בהן שיעור המס מגיע ל-65.5% ממחיר המוצר. במסגרת עתירה של המתחרה של פיליפ מוריס האמריקאית, חברת דובק הישראלית, הודיעה המדינה רשמית כי "העמדה המקצועית של משרד הבריאות, היא כי בהעדר מידע מספק בכל הנוגע ל-HEETS ורמת הסיכון שלו לבריאות, ההתייחסות אל המוצר צריכה להיות כמו לסיגריות. לפיכך עמדת רשות המסים היא כי נכון לעת הזו, יש להחיל מס קנייה זהה על המוצרים האמורים". בהמשך ההודעה הבהירה המדינה כי שורה של תיקונים נדרשים הוכנו זה מכבר וממתינים לחתימתו של שר האוצר משה כחלון. בעקבות הודעה זו הורה בית המשפט על מחיקתו של ההליך בבג"ץ. למרות הודעה זו, השר כחלון מסרב לחתום על הצווים. כחלון אף אינו מגיב לפניות חוזרות ונשנות מצד ארגוני חולים ורופאים שמבקשים להיפגש עמו כדי להסביר לו מדוע חשוב להטיל מס על אייקוס ומדוע נכון להשוות את המס על טבק לגלגול למס על סיגריות רגילות. בעקבות כך פנו שבי גטניו, מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת ושירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון אל השר כחלון במכתב וציינו בפניו כי אם הוא לא יחתום עד סוף חודש ספטמבר על הצו שמשווה את המס על אייקוס למס על סיגריות רגילות - הם יפנו לערכאות משפטיות. [4] בדיון שהתקיים בנושא ב-18.9.2017 בוועדת הכנסת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, נמנע משרד האוצר מלשלוח נציג שיסביר את עמדתו.[5] המשרד אף סירב להגיב לשאלת עיתון TheMarker מדוע לא שלח נציג לדיון.[6] בנוסף, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מאיר לוין, הודיע לפני החג לשר האוצר כחלון, כי עד דעת היועץ המשפטי לממשלה הוא לא יוכל להגן בבג"ץ על סירובו התקיף של כחלון להשוות את המס על אייקוס, למס המוטל על סיגריות רגילות.[7] בנובמבר 2017 הגישה העמותה לדמוקרטיה מתקדמת והמיזם למיגור עישון עתירה לבג"צ בנושא[8] בעקבות העתירה והלחץ הציבורי על כחלון, קיבל כחלון את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, משרד הבריאות ורשות המסים וחתם ב-17 בינואר 2018 על צו להעלאת שיעור המס של סיגריות אלקטרוניות, בכלל זה אייקוס (אף שהיא איננה נחשבת לסיגריה אלקטרונית), לשיעור הזהה של הסיגריות הרגילות.[9]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ד"ר עבד אגבאריה, עכשיו זה מוכח: סיגריה אלקטרונית מסרטנת, ynet, 08.04.18
  2. ^ 2.0 2.1 רויטרס, רוני לינדר-גנץ, סיגריה לא רעילה? תחקיר חושף את הבלגן בניסויים של האייקוס, דה מרקר, 18.01.2018
  3. ^ אבי עמית, בוריס קרסני - איש הצללים החזק במשק: כך פועלת חברת השדלנות המשפיעה בישראל, "המפצח", פינה בתוכנית המגזין עם אושרת קוטלר, ערוץ 10, 11.3.2017
  4. ^ שי ניב, תאגיד פיליפ מוריס והחבר ליצמן, גלובס, 09.03.2017
  5. ^ רויטל בלומנפלד, ליצמן משנה כיוון: הגבלות על סיגריות אלקטרוניות של "פיליפ מוריס", וואלה, 03.04.2017
Stub general.png ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לאקו-ויקי ולהרחיב אותו.