אנטי-ריבית
המונח אנטי ריבית (באנגלית: Anti Interest)[1] משמש לתאר כל גישה כלכלית השוללת שימוש בריבית על כל דבר (ובזה גם כסף מזומן או כסף וירטואלי) בסכום שלילי או חיובי[2].
תומכי הגישה מתנגדים באופן גורף וטוטלי לשימוש בריבית ודוגמאות פרקטיות יהיו התנגדות לריבית בתחומים הבאים (גם אם חופפות קמעה):
- מסחר: שלילת כל עסקה בה נלקחת יחידת דבר מוגדר היטב אחד בתמורה להחזיר שניים או יותר יחידות של אותו דבר בעתיד.
- בנקאות: לא משנה אם זו בנקאות מסוג "שוק לבן", "שוק אפור" או "שוק שחור"[3].
- רכישת נכס: דלא ניידי (כגון בית) וניידי (כגון מכונית) ; שלילה מוחלטת של כל עסקאות ה"משכנתא" וה"ליסינג" למיניהן.
- קנסות מטעם רשויות מדינה: כולל קנסות ביטוח לאומי ממשלתי.
- תוכניות חיסכון.
- סחר חליפין.
- ריבית גלומה: כמו בתמחור מוצר או שירות.
מכיוון שתומכי הגישה שוללים כל גישה כלכלית שמניחה שימוש בריבית כלגיטימי (ולו אם יהיה מזערי ביותר), הרי שישנה שלילה של כלכלה נאו-קלאסית, של קומוניזם מרקסיסטי (קרל מרקס תמך בשימוש בריבית) ועוד.
יש בקרב תומכי הגישה מי שמתנגד גם לשימוש בריבית ל"מראית עין" במציאות מדומה כגון סרטים ומשחקי מחשב ← אלא אם יתוארו מגרעותיה בנוסף.
הבחנות יסוד בנושא ריבית
נהוג לחשוב שהשימוש בריבית הוא על כסף בלבד אך למעשה ניתן לדרוש ריבית על כל מוצר אחר שהוגדר מספיק טוב.
למשל, אם סוחר תפוחים עושה עם אדם עסקה במסגרתה הוא יקח תפוח ויצטרך להחזיר שניים בחודש הבא ואם לא יחזיר שניים בחודש הבא אז על כל חודש עוקב שלא יחזיר תוכפל כמות החוב ב-2 (100% ריבית).
בכדי להבין את נזקי הריבית יש להבחין גם בין המונח ריבית למושגים אלה:
- הצטברות
- חסד
- מתנה
- שוחד
- סחר חליפין
- סחיטה כלכלית
כמו כן, יש להבחין בין המונח ריבית למושג ה"הלוואה" בכללותו.
המושג "הלוואה" מטעה כי בתקופתנו רוב ה"הלוואות" הן למעשה עסקת ריבית:
- הלוואה רגילה-רכה הינה הלוואה ללא ריבית (אך ללא ציפייה לתמורה בוודאי).
- הלוואה רגילה-נוקשה הינה הלוואה ללא ריבית (אך עם ציפייה לתמורה בוודאי).
- הלוואה בריבית הינה עסקת ריבית.
- ניתן לראות חסד כניסיון להיות טוב עם ישות אחרת ברמה אחת מעל הלוואה-רגילה רכה, כלומר ישנה נתינה של דבר מה אך ללא כל ציפייה לתמורה כלל (לא בוודאי ולא בספק).
יש להבחין בין גישת האנטי ריבית לבין גישת אנטי נשך וכן בין גישת האנטי ריבית לבין גישת הגבלות על גביית ריבית.
אנטי ריבית לעומת אנטי נשך
המונח נשך (usury) נובע מן המונח "נשיכה" ולעתים ניתן להגדירו כ"גביית אחוזי ריבית גבוהים מדי על הלוואה בריבית" [4].
אנשים שתומכים בשימוש בריבית עשויים להתנגד למה שהם עצמם יגדירו כמצבי "נשך":
גם אם נחשוב בפרדיגמה של כלכלה כוללת ריבית; ניתן לשאול, למה דווקא לדבר על נשך רק בהקשר ריבית ולא גם בהקשר עמלות.
ניתן גם לשאול, למה בכלל להניח שנשך יתאפשר רק בריבית על הלוואה ולא גם בריבית על "פיקדון" או חוב.
לעתים יש בלבול לשוני בין הביטוי "אנטי ריבית" לביטוי "אנטי נשך" (מצד תומכים בריבית), אך שתי המונחים שונים מהותית מכך שהביטוי הראשון (אנטי ריבית) בדרך כלל מתאר סלידה גורפת וטוטאלית משימוש בריבית.
כלל פעילי האנטי ריבית[5] טוענים שמכיוון ששיעורי ריבית הם דינאמיים; הנמכתם איננה מהווה ביטול משמעותי של ריבית שכן השימוש בריבית תמיד יכול לחזור להיות פוגעני בפועל; גם אם מבחינה מתמטית ייעשה שימוש בשיעור הריבית האפשרי הנמוך ביותר, עדיין הדבר בעייתי כי יש בכך פוטנציאל לעליית אחוז הריבית זמן מה לאחר מכן ללא פיקוח ואף כנשך.
אנטי ריבית לעומת הגבלות על גביית ריבית
להלן דוגמאות כלליות למקרי הגבלות על גביית ריבית, אשר אינם מניעה מהותית של ריבית:
- הגבלה דתית: בדת הישראלית ("יהדות עתיקה") ישנו איסור על מתן או לקיחה של הלוואה בריבית, אך האיסור חל רק בין "ישראלים" ולהלוות וללוות ריבית עם "גויים" מותר; מצב כזה איננו התנגדות לריבית שכן הוא מציג גביית ריבית כלגיטימית ורק תוחם אותה בתיחום דתי (דומה הדבר ל"גוי של שבת").
- הגבלה חילונית: קביעת תקרת שיעורי ריבית ו/או תקרת זמן לגביית ריבית; ישנן מדינות בהן נקבעה תקרה עבור אחוז ריבית על הלוואות בריבית עד סכום מסוים, או, תקרת-זמן לגביית ריבית עד מספר חודשים או שנים בהם יתפח סכום הלוואה ("קרן הלוואה") על פי אחוז הריבית שנקבע; המתנגדים לריבית טוענים כי הגבלות כאלה ואחרות אינן יעילות שכן לאזרח אין יכולת להבטיח אותם או לפקח עליהם ושיעורי ריבית עשויים להשתנות ממגוון רחב של סיבות לפי ממשלות חילוניות שונות (אשר חבריהן אינם מחזיקים עיקרון פונדמנטלי בכלל ודתי בפרט השולל ריבית באופן גורף) ולכן הניסיון השב והחוזר ("יו יו") להגביל גביית ריבית הינו מנציח ריבית והרסני.
היסטוריית תנועת האנטי ריבית
קשה לדבר על היסטוריית תנועת האנטי ריבית כי רעיונות שלילת ריבית טוטאלית נדחקו לשוליים באלימות מצד פושעים (שלימים כינוי עצמם "בנקאים") שרצו להתעשר בקלות מריבית וכן לעתים היה עיוות מכוון של המושג ריבית מצד מתנגדים לגישה, כדי לסרבל את השיח על ריבית ועל ההתנגדות לה ובכך להרחיק אנשים ממנו וליצור בורות במכוון בנושא.
- אבן דרך בתנועת האנטי ריבית היא עבודתה של האדריכלית-סביבתנית הגרמנייה מרגריט קנדי (Margrit Kennedy) אשר פרסמה בשנת 1987 מאמר חלוצי על נזקי הריבית:
לפי קנדי, שיעורי ריבית בחברות נתונות נוטות לגדול גידול מעריכי, באופן הדומה להתפתחות גידול סרטני וכי 80% מהאוכלוסייה רק מפסידים מתשלום ריביות, 10% מרוויחים רק מעט יותר מסך הריביות ששילמו, ורק היתר מרוויחים כפול מסך הריביות ששילמו, כך שעצם השימוש בריבית מנציח אי שוויון כלכלי.
- עוד טענה קנדי כי ריבית אולי תאיץ מערכת הכלכלית בטווח קצר או בינוני (בתלות בהגדרת כל מונח) אך ריבית בודאי תגרום נזק בטווח הארוך כגון אינפלציה בשל ריבית גלומה גבוהה יותר מעריכית במחירי מוצרים ושירותים[6].
באסלאם
המשנה הסדורה הראשונה המתועדת של אנטי ריבית במובן הנפוץ הופיעה בכתבי דת האסלאם ודוגמאות לכך הובאו בספרות החדית'[7]. הריבית נקראת בערבית "ריבא"[8].
הגישה הפשטנית באסלאם היא שכאשר ערך החזר על הלוואה עודף על ערך ההלוואה ישנה ריבית (בצורת עודף, אשר יש להחזירו למוסרו);
כאשר בעולם המוסלמי החלו לייצר מטבעות ממתכות, המשפטנים המוסלמים סברו שהחזר חוב בסכום המוגדר כגבוה מההלוואה לא נחשב לריבא באם סוג ומשקל המתכת זהה (כך שלהגדרת ערך אין כל משמעות);
לדוגמה: אפשר היה לשלם תמורת הלוואה של 1000 דינר - 1050 דינר ; אם המתכת בכללותה זהה ומשקלם המצטבר זהה (מטבעות שונים מאותו חומר לא היו במשקל זהה). עם זאת, שערי הריבית המודרניים שעוסקים בהגדרת כמות בלבד ולא במשקל החומר אסורים לפי האסלאם.
עד מלחמת העולם השנייה
באירופה בימי הביניים יהודים מסוימים נדחקו לעסוק בריבית בלחץ השלטונות הנוצריים (בשל תפישות דתיות קיצוניות) והדבר קשר יהודים עם ריבית.
רוב הפעילים נגד ריבית בין המאה ה-18 למאה ה-21 היו אירופאים נוצרים וקונספירטורים אנטי יהודיים.
פעילים אלה טענו לקונספירציה של בנקאים יהודים הכובלים אנשים ב"שלשלאות ריבית" ומתעשרים מייצור חובות, בין אלו נמנים:
- האנרכיסט הצרפתי Pierre-Joseph Proudhon
- הפילוסוף הבריטי G. K. Chesterton
- התאורטיקן הבריטי Arthur Kitson
בין המאה ה-19 והמאה -20 התפתח באירופה זרם ה"דיסטריבוטיזם" (חלוקה מחדש) שתומכיו הסתייגו מריבית ומאוחר יותר התפתחה בו דוקטרינה של אנטי ריבית.
בין השנים 1929-1932 פעלה ברומניה המפלגה "הליגה נגד ריבית" שקמה כתגובה לתקופת השפל הגדול והמוטו שלה היה "Dobânda este un furt ce nu trebuie plătit" ("ריבית היא גניבה שאסור לשלם").
גוטפריד פדר
בתחילת המאה ה-20 פעל בגרמניה התאורטיקן החילוני גוטפריד פדר.
פדר אמנם היה ממקימי המפלגה הנאצית והתאורטיקן הכלכלי של המפלגה הנאצית, אך ככל שבעלי הון גרמנים הצטרפו למפלגה היטלר סלד יותר ויותר מרעיונותיו הכלכליים-מהפכניים של פדר והתקרב לבורגנות ולתעשיינים הנוטים לקפיטליזם. כמו כן, לאחר שעלה לשלטון בגרמניה, היטלר סירב למנות את פדר לשר האוצר ← משרה בה פדר חשק מאד.
סירוב היטלר למנות את פדר לשר האוצר של גרמניה הנאצית, בצירוף טבח ליל הסכינים הארוכות גרם לפדר להתרחק מן הנאציזם, לפרוש מתפקידיו בממשלה הנאצית ולהתמנות למרצה למדיניות יישוב באוניברסיטה הטכנית של ברלין (על אף שנשאר "חבר" במפלגה הנאצית וייתכן שהייתה זו הישארות סמלית בלבד או אף מפחד על חייו שמא ייתפש "בוגד" ויירצח).
בברלין פרסם פדר את ספרו "מניפסט לביטול ההשתעבדות לריבית על כסף" בשנת 1919[9][10] שהיה בין החיבורים הראשונים הלא דתיים נגד רעיון הריבית;
זהו חיבור לאומני-כלכלי, בו פדר תקף את מה שהוא כינה "ממוניזם", חורבן הכלכלה הגרמנית דרך חובות ריבית שיצרו מי שהוא מזהה כממוניסטים ופרס משנתו על פיתוח מערכות יישוב שיתפקדו, לפי הבנתו, כקהילות כלכליות נטולות ריבית (בהתאם לטכנולוגיה שהייתה נפוצה בעת כתיבת הספר).
מדינות בכיוון כלכלה ללא ריבית
נכון לשנת 2018 המדינה היחידה בה השימוש בריבית נאסר בבנקאות (לפחות באופן פורמלי) היא איראן[11], זאת מכוח החוק האיראני המחייב בנקאות נטולת ריבית[12].
קיים מיתוס לפיו כלכלת איראן היא כלכלה כושלת כשלעצמה ולכן שורר יוקר מחיה גבוה באיראן אם כי מיתוס זה אינו נכון ומצבה הכלכלי הקשה של איראן נכון לשנת 2019 נובע לפחות בחלקו מסנקציות כלכליות קשות שהוטלו עליה מצד מדינות מערב רבות ובראשן ארה"ב.
במדינות רבות המכיילות ריבית בכל תחומי החיים (ביניהן ישראל) יוקר המחיה גבוה יותר מבאיראן.[13]
מלבד איראן, המדינות שהלכו הכי רחוק בנסיון ליישם כלכלה נטולת ריבית הן פקיסטן, סודאן ומלזיה; בעוד שפקיסטן וסודאן אינן מעצמות כלכליות, איראן ומלזיה הן מעצמות כלכליות לכל הפחות באזורים הגאופוליטיים שלהן.
טיעונים
טיעונים נגד הגישה ותגובות להם
שימוש בריבית הוא הדיפולט הבנקאי כיום אך לאורך קיום בנקאות זו עלו מספר טיעונים נגד גישת אנטי ריבית. בין טיעונים אלה והתגובות להם:
- ריבית היא מניע עיקרי להתפתחות כלכלית-טכנולוגית.
- עוד לפני המצאת הריבית פעל האדם יצירתית ואקטיבית להתפתחות כלכלית וטכנולוגית בלי ריבית; הסקרנות האנושית מעולם לא עלתה גרוש ריבית; ברמה הטבעית זה היות האדם יצור חברתי הכמה טבעית לפירגון וכן גם יצר ההתנשאות (יצר התחרות) שבעיקר מניעים אדם ללמוד, להתנסות, לפתח ולהמציא ואם הוא מאד אוהב את החברה בה הוא חי אז במקרים רבים גם לעשות זאת כחלק מעבודת צוות; פילוסופים, מדענים, מהנדסים וטכנאים רבים חיו וחיים חיי דלות כספית תוך הימנעות כללית מתשלומים בריבית והלוואת כסף בריבית.
- כלכלה ללא ריבית איננה כוללת תכנון לטווח ארוך.
- טיעון זה יהיה נכון רק אם כל הכלכלות ללא ריבית אי-פעם, בכל מקום ביקום בו אולי התקיימו, אולי הן מתקיימות כרגע או אולי יתקיימו בעתיד, לא יכללו תכנון לטווח ארוך, אך בפועל כלל לא ניתן להוכיח טיעון זה בשל גדלות היקום; למעשה, תכנון לטווח ארוך אינו קשור בהכרח עם כיול ריבית במשק נתון (למשל, גם בחקלאות או בהנדסת בניין יש תכנון לטווח ארוך בלי כל קשר לריבית); יתרה מכך, הארכיטקטית וחוקרת הכלכלה הגרמניה מרגריט קנדי (Margrit Kennedy) פרסמה עבודה שלמה על איך דווקא הכנסת ריבית למערכת כלכלית גורמת לאינפלציה בטווח הארוך, גם אם תגרום להיעדרה בטווח הקצר.
- כלכלה נטולת ריבית כוללת שיעור ריבית 0.
- בלי ריבית, איש לא יוכל לקנות בית (במשכנתא).
- אין זה בהכרח נכון בכל מדינה ואין זה בהכרח יהיה נכון בעתיד הקרוב בעידן האבטלה הטכנולוגית; למעשה מצב זה היה נכון רק בחברות מסוימות (חברות בעלות כלכלה מבוססת ריבית) ועודף ביורוקרטיה ובעיקר מאז המהפכה התעשייתית, כלומר לערך 300 שנה ואילך ובכל מקרה עצם ההנחה שכל אדם חייב לקנות בכסף בית בכל מקום ובכל זמן איננה נכונה היסטורית (בעבר היה נפוץ שאדם וקהילתו היו בונים את ביתו יחדיו וזה היה נפוץ במיוחד לאחר נישואים).
- ריבית משומשת בכל העולם.
- יש אנשים שלא משתמשים בריבית כלל (למעט אולי ריבית גלומה וגם זה בדחק כי אין אופציה אחרת בפועל)[14] אבל גם אם זה היה המצב זה לא מוכיח שזה נכון כי עצם העובדה שכל או רוב האנשים עושים משהו לא בהכרח מצדיק אותו.
טיעונים בעד הגישה
בין הטיעונים שהעלו תומכי גישת האנטי ריבית טיעונים סביב צדק חברתי, מניעת הרס אקולוגי ועוד:
- ריבית כהונאה
- העיסוק המוגזם בכסף מביא לקלקול מידות ופגיעה בפרטי המערכת החברתית
- גביית ריבית פוגעת בציבור העניים שסיכויים להחזיר חוב הולך וקטן לפי עניותם, מסיבות שונות
- לפי הסביבתנית והפעילה נגד ריבית מרגריט קנדי שימוש בריבית הוא גורם ודאי לאינפלציה בטווח הארוך לפחות (אך לא בהכרח בטווח הקצר)
- לפי הכלכלן ג'ון מדייל (דיסטריבוטיזם מאוחר), ריבית היא כלי הגורם לאי שוויון צרכני ובכך מרחיק חברה נתונה משיווי משקל כלכלי
- נזק פסיכולוגי לחייבי ריבית שהחוב עקף את הכנסתם ושתומרנו ללוות בריבית על ידי מניפולציות ומבלי שיינתן להם מידע על אנטי-ריבית ועל סיכוני הריבית תוך הפיכתם לקורבנות אלימות ממסדית או פשיעה
התמודדות כלכלית ללא ריבית
בקרב מבקרי ריבית ותומכי רעיון האנטי ריבית עלו לא אחת פתרונות אפשריים המיושמים במידת מה להתמודדות כלכלית ללא ריבית או לחלופין לפתרון בעיות מימון ללא צורך בריבית.
מימון דיור ללא ריבית
חסידי הגישה מצדדים בפתרונות חברתיים וטכנולוגיים לבעיות מימון יסודיות כגון מימון רכישת דירה:
במקום משכנתה שהיא הלוואה בריבית ארוכת טווח לרכישת דירה (עשרות שנים), תומכים חסידי הגישה למשל ב:
סבסוד ממשלתי של פרויקטיי דיור מסוגים מוגדרים (בתנאי ואלה עומדים בסטנדרטים בסיסיים וסבירים של איכות וצפיפות מעטה ובביקורת ארכיטקטורית בלתי-תלויה) כחלק מסל שירות בסיסי של מדינה הדואגת לאזרחיה (אחרת, תוהים חלקם, מה הטעם בכלל במושג המדינה); דומה הדבר למצב בו בשבטים בעולם העתיק (בהם הכלכלה הייתה מבוססת בעיקר על סחר חליפין ללא מוצרי כסף), היו חברי שבט מסייעים לבן שבטם להקים את ביתו החדש בטריטוריה השבטית שלהם כסיוע חברתי (בעולם המודרני בו הכלכלה מבוססת על כסף ולא על סחר חליפין ובו אנשי מקצוע ייעודיים לבנייה ניתן בהחלט לדבר על סבסוד מדיני בענף הבנייה).
- הרחבת מושג שירות לאומי גם לתחום הבנייה בתנאי והרחבה כזו תיעשה עם פיקוח מפוקח בעצמו על בני הנוער למנוע מקרים של הטרדה מינית או ניצול מצד קבלנים ועובדים מבוגרים.
- חקיקה לטובת שוכרי דירות (להבדיל מחקיקה לטובת משכירי דירות).
- השקעה בפתרונות טכנולוגיים להקמת דיור איכותי בכמות גבוהה כגון הכנסה מתונה של רובוטיקה לענף הבנייה.
- עידוד צורות שונות של הגבלת ילודה - שיח ומחקר על הנושא
בנקאות ללא ריבית
בנקאות נטולת ריבית כוללת למשל מאפיינים אלה:
- היעדר ריבית גורף: כל עסקה בנקאית הכוללת ריבית באיזה שהוא אופן אסורה בהחלט (כולל ב"משכנתה" שהיא מימון לדירה ו"ליסינג" שהוא מימון לרכב).
- היעדר עמלה מהוונת: גביית עמלה חד-פעמית המחושבת כסך כל הריביות של תקופה נתונה של הלוואה בריבית אסורה בהחלט.
- היעדר עמלת פירעון מוקדם: הלוואה ללא ריבית מבטלת את יכולתו של גוף מלווה לדרוש עמלת פירעון מוקדם שכן ריבית כלל איננה ביטחון כלכלי[15] וממילא אין למלווה ריבית להרוויח עליה עד תקופת פירעון ההלוואה.
ישנם בנקים אשר פתחו תוכניות נטולות ריבית המבוססות על עמלות בלבד. למרות שייתכן אשראי נטול ריבית כאשר ריבית כלל איננה נחשבת לבטחון כלכלי;
יש מתנגדים לריבית המעדיפים חיוב דביט בלבד; כלומר, ניתן לחייבם דרך אפליקציית בנק או כרטיס חיוב מוחשי רק אם יש כסף בחשבון בתשלום בודד (שמואשר לרוב עד שבוע מביצוע העסקה ושיש סייגים בדרך להשלמתו), אך לא דרך חוב במסגרת אשראי.
מערכות כלכליות ללא ריבית בתוך מערכות כלכליות עם ריבית
במדינת ישראל, חברת בנק הדואר מציעה שירותי בנקאות ללא ריבית (למעט מקרים בהם היא משמשת כתווך בין לקוחה לבין חברה המספקת הלוואה בריבית).
כמו כן, בישראל פועלים גם מספר ארגוני חסד ("גמח"ים") אשר מלווים כסף ללא ריבית, על בסיס בטחונות כלכליים שונים כגון הוכחת הכנסה לתקופה נתונה, ערבויות בנקאיות, המלצות רשמיות ועוד; כך למשל, האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית אותה הקים העובד הסוציאלי והפעיל החברתי פרופסור אליעזר דוד יפה (אתר האגודה).
דוגמה לבנק (לא אסלאמי) אשר צוותו מחזיק באידאולוגיית אנטי ריבית הינו בנק החברים JAK בשוודיה הפועל משנת 1965[16][17]. הכלכלנית אנה קרי הציגה ניתוח של המודל של בנק זה, אותו היא מצאה כיעיל[18].
גישת אנטי ריבית ומקצוע הביטוח
אין שלילה גורפת של תחום הביטוח בכללותו בקרב תומכי גישת אנטי ריבית אך בוודאי ישנה הסתייגות מרכישת פוליסות ביטוח המחייבות ריבית על פיגור בתשלומים ותתכן גם נכונות למרד מיסים במוסד ביטוח לאומי ממשלתי הכופה "שירות" ביטוח כזה.
ישנה העדפה לרכישה של פרק זמן מוגדר של פוליסת ביטוח מראש בתשלום אחד או העדפת ביטוח נטול ריבית (כמעט ולא קיימות פוליסות כאלה מחוץ לחברות ביטוח אסלאמיות), אם בכלל, שכן ייתכן שביטוח מסוים כלל לא יהיה לנדרש לאדם מסוים בזמן ומקום מסוים במובן שיקול עלות-תועלת.
ראו גם
גורמים אפשריים לכיול ריבית
סוגי כלכלה
ביטוח
עוד
הערות שוליים
- ^ בניסוח מלא: Anti interest on money ובקצרה AIOM
- ^ כלומר, על חוב או שלא על חוב וכן על יתרת זכות בבנק
- ^ מונחים שניתן להבין כגזעניים, מעודדים פשיעה ויש להחליפם
- ^ בהשאלה: "נשיכה כספית"
- ^ בין אם יגדירו עצמם Anti-Interest activists ובין אם יגדירו עצמם Anti-Usury activists
- ^ Margrit Kennedy, "Interest and Inflation Free Money: Creating an Exchange Medium That Works for Everybody and Protects the Earth", first published in 1987 and updated repeatedly afterward, last time in 2006
- ^ Thomas, Abdulkader (ed.) (2006). Interest in Islamic Economics. London: Routledge, p.127.
- ^ ربا, תעתיק מדויק; "רבא"
- ^ Gottfried Feder, "manifesto on breaking the shackles of interest" ("Brechung der Zinsknechtschaft"),1919, Germany
- ^ "מה חשב המורה של היטלר על קפיטליזם?" הוא יצא נגד ההון, התריע מהטייקונים ששולטים בממון וחשב שהבנקים עושים כסף מכלום. האם גוטפריד פדר, ממקימי המפלגה הנאצית, היה סוציאליסט? ד״ר אושי שהם קראוס פורסם: 27.12.13, 08:00
- ^ www.islamicfinance.com, National Interest Free Banking in Iran, Sudan and Pakistan, 19th February 2015
- ^ The Law for Usury (Interest) Free Banking, CENTRAL BANK OF THE ISLAMIC REPUBLIC OF IRAN, http://www.cbi.ir, as appears in 2018
- ^ לפי דעתי, הסנקציות על איראן אולי נובעות, בין אחרות, גם משנאה אידאולוגית (קפיטליסטית) כלפי חתירתה של איראן לקיים מעין בידוד אידאולוגי-כלכלי של כלכלה ללא ריבית.
- ^ זה אפילו לא דומה למשכנתא כי גם אם האדם יהיה הומלס עני, עדיין כל דבר שהוא יקנה בסופר יתומחר בריבית גלומה
- ^ מונח הנובע מן המונח "בטחונות"
- ^ monneta.org, The JAK Bank Model
- ^ JAK lockar folk som ogillar ränta, e24.se 2010-08-18 ("JAK attracts people who dislike interest") (in Swedish)
- ^ How interest-free banking works: The case of JAK Ana Carrie