עולם חדש מופלא

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת הספר עולם חדש מופלא באנגלית.

עולם חדש מופלא (באנגלית: Brave New World) הוא רומן דיסטופי שנכתב בידי אלדוס האקסלי בשנת 1932. זהו רומן עתידני שצופה התפתחויות בטכנולוגיית הרבייה, חברה מעמדית שנעזרת לשם כך בהשבחת הגזע ושימוש בהתמכרות, תעמולה, תרבות צריכה ואמצעים נוספים, ששילובן מוביל לשינוי מהותי בחברה. בזהו הרומן המפורסם ביותר של האקסלי ויש הטוענים שהוא הנועז שבספריו, בעוד ש-1984 מבקר את הקומוניזם ועל שליטה באנשים באמצעות טרור ופחד, עולם חדש מופלא הוא ביקורת על הקפיטליזם ועל שליטה באנשים באמצעות שילוב של תעמולה, סמי פנאי והתמכרות תוך שמירה על אשליה של חופש הרמוניה ומגוון.

עלילה

בחברה העתידנית שיצר האקסלי, אנשים נוצקים לתוך חברת קאסטות קונפורמית, שאמצעי האכיפה בה הם תרופות וסמים. קבוצות של ילדים זהים, מהונדסים במעבדות פוריות, וכדי לשלוט באינטליגנציה ובהתפתחות הפיזית של העוברים, מונעים מהם חמצן ומשפיעים על התפתחותם באמצעים כימיים.

מעמד ה"אלפא" הוא האינטליגנטי ביותר, ה"בטא" קצת פחות, וכן הלאה עד למעמד "אפסילון" שנוצר מלכתחילה עם לקות מנטלית חמורה ומיועד לבצע את המטלות הטכניות והמשעממות ביותר מבלי להתלונן. למעשה, אנשים נולדים אפוא על מנת למלא את עבודתם.

המעמדות השליטים משתמשים בתעמולה ומסרים תת-הכרתיים כדי להקנות לחברי כל מעמד את האמונה שהמעמד שלהם הוא הכדאי ביותר מבין המעמדות האחרים, וזאת על ידי השמעת אמרות מוקלטות החוזרות על עצמן בזמן שנת הילדים הצעירים, וכן באמצעות חינוך תואם. בספר נטען כי כלי זה (חינוך על ידי דיבור אל אדם ישן) יעיל רק בתנאי שהאמרות המוקלטות יעסקו במוסר ולא במדע. לכן, כל האמרות עוסקות במוסר האישי והחברתי שהילד עומד להיכנס אליו. אמצעי נוסף של עיצוב האדם הוא התניה המבוצעת מגיל רך מאוד: למשל, תינוקות מהמעמדות הנמוכים מקבלים מכות חשמל כאשר הם מתקרבים לספרים, כדי להבטיח שבבגרותם יתרחקו מהם.

רוב הנשים הן עקרות, ורק 30% מנקבות המעמדות העליונים (ה"אלפא וה"בטא") הן פוריות, אף על פי שהריון אסור ומילים כגון "אמא" או "אבא" נחשבות לגסות - טאבו. הרבייה והחינוך הם באחריות המדינה, וזו מצידה מעודדת קיום יחסי מין לצורך הנאה בלבד וריבוי בני זוג המתחלפים בתדירות גבוהה, שמוסד הנישואין איננו קיים אלא כמילה גסה. כל אי־שביעות רצון שנשארת אצל האזרחים למרות תהליך ההתניה מטופלת באמצעות סם אנטי־דיכאוני, נטול כל תופעות לוואי, בשם "סוֹמָא", המחולק להמונים בעידוד הממשל, כלול בתוך מאכלים, ומשמש כגז להשתלטות במקרים של איבוד שליטה מצד אזרח או קבוצת אזרחים.

גיבור ספרו של האקסלי הוא ברנארד מרקס, שמנסה למרוד בחברה. הוא לא מוכן לקחת את הסם "סומא" שכולם לוקחים, הוא לא מעוניין בכל הבחורות שרוצות אותו. הוא יוצא למסע לאחת השמורות ביחד עם נינה קראון.

כדי להדגיש את פגמיה של החברה, מכניס האקסלי את הדמות ג'ון, אדם הנחשב פרא לציביליזציה אליה מגיע מחוץ לעולם החדש והמופלא ומקבל הלם תרבותי. ג'ון גדל בשמורה של שבט אינדיאני, השומר התנהגות ואמונות "פרימיטיביות".

אנשי החברה נראים כשמחים ומצהירים שהם באופן כללי מאושרים, אך הפרא ג'ון חושב שאושר זה מלאכותי וחסר־רגש הוא. לדעתו כאב וצער הם חלק בלתי נפרד של החיים, ומבלי שניתן לקבל פרספקטיבה באמצעותם, השמחה הופכת לחסרת משמעות. מוסטפא מונד, אחד מעשרת בעלי הדרגה הבכירה בעולם, יודע שאושר זה הוא אושר מזויף אשר קיים אצל אנשים מחוסר ברירה, חוסר ידיעה וסלידה הננטעת בהם מהשונה, אך בניגוד לג'ון, אשר מאמין שחוסר יעילות הוא מחיר מועט לשלם בעד דעת וחופש, מוסטפא מאמין שהיעילות היא מה שקובעת. זהו המאבק של המטרה כנגד הדרך, או בצורה המוכרת יותר – האם המטרה מקדשת את האמצעים. דעתו של האקסלי בעניין ברורה.

כותרת הספר היא ציטוט מתוך דבריה של מירנדה במערכה החמישית של "הסופה" של ויליאם שייקספיר, כאשר היא מתאחדת בשמחה חזרה עם משפחתה. בספר, ג'ון הפרא הוא מעריץ של שייקספיר ונוהג לצטטו במהלך הספר מספר רב של פעמים. אך יצירותיו של שייקספיר עוסקות בנושאים שהחברה בעולם החדש והמופלא לא עוסקת בהם, כגון נישואין, משפחה, חיי אהבה, סבל ועוד. מסיבות אלו, יצירותיו של שייקספיר כמו גם רוב יצירותיו של המין האנושי אי פעם הוחרמו ואינן מוכרות אלא למעטים ביותר, יודעי דבר.

ביקורת חברתית

הספר מעלה ביקורת חברתית בנושאים רבים, ביניהם ייצור באמצעות פסי ייצור כמשפיל, ממשל עולמי ריכוזי והניסיון לשלוט במחשבות ובהתנהגות של אנשים באמצעים מדעיים. כמו כן מבקר האקסלי בספרו את הנרי פורד, זיגמונד פרויד, הכנסייה האנגליקנית, תומאס מלתוס, ועיתון ה"דיילי מירור".

כשם ש־"1984" של ג'ורג' אורוול הוא ביקורת על הקומוניזם במסווה של סיפור עתידני, כן עולם חדש מופלא הוא ביקורת על הקפיטליזם, בעיקר על אורח החיים האמריקאי, המקדש את הנהנתנות, החומרנות והאנוכיות. כדברי מנהל ה"מדגרה" בראשית הספר: "כיום התרבות משועבדת לתעשייה".

איש החינוך והתקשורת ניל פוסטמן טען בספרו "בידור עד מוות" כי חזונו הקודר של האקסלי התגשם, כאשר הטלוויזיה ממלאת את מקום ה"סומא" כסם להמונים, שרוצים עוד בידור, אושר ואדישות. נבואה אחרת מהספר שהתגשמה, היא השימוש ההמוני בסמים. יש להדגיש שבספר אחר של אקסלי, "האי", הוא דווקא מתאר בנימה אוהדת חברה דמיונית שבה הסמים הם חלק משגרת היומיום.

ב-1958 פרסם האקסלי ספר עיון בשם Brave New World Revisited, בו הוא בוחן את הכוחות החברתיים והפוליטיים שעשויים להביא יום אחד לדיסטופיה הדומה לזו ש"בעולם חדש מופלא".

תרגום לעברית

  • 1948 - בשם: "עולם חדש" - תרגום: יצחק אברהמי, הוצאת בטרם.‏[1]
  • 1962 - בשם "המחר הנועז" - תרגום: מנחם בן אשר, הוצאת מצפן.
  • 1985 - תרגום: מאיר ויזלטיר, הוצאת זמורה ביתן.
  • 2008 - תרגום: מאיר ויזלטיר, כנרת זמורה-ביתן דביר, עם מבוא מאת מרגרט אטווד המשווה בין השאר את הספר ל-1984.

צנוזרה על הספר

הספר נכנס לרשימת הספרים האסורים במספר מדינות בטענה שעשוי לגרום להפרעות נפשיות ונוגד את הדת.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים