שמפו טבעי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שמפו טבעי הוא שמפו המורכב רק מחומרים שמקורם מהטבע החי, כמשאבים מתחדשים שמקורם מהצומח, ללא חומרים סינתטיים ותעשייתיים, או תוצרי כרייה, ובמיוחד ללא SLS.

חלק מסוגי השמפו הטבעי מבוססים על שילובים של סבון צמחי (Castile soap) או סבון טבעי, תמציות תה צמחים, מלח, וחומרי ריח נוספים כמו לבנדר. חלק אחר מתבססים על שילוב של סודה לשתייה וחומץ תפוחי עץ. היות ורוב החומרים מצויים באופן טבעי וזמינים, לעיתים קרובות שמפו טבעי מיוצר באמצעים ביתיים בשיטת עשה זאת בעצמך. חומרים נוספים הם לדוגמה שמן עץ התה.[1]

רקע -שמפו סינתטי

להלן כמה חומרים שניתן למצוא בחלק מסוגי השמפו הסינתטיים הנמכרים בצורה מסחרית.

  • Alcohol, isopropyl ‏(SD-40)
  • Propylene glycol‏ (PG) ו-butylene glycol
  • Sodium lauryl sulfate‏ (SLS) ו-sodium laureth sulfate‏ (SLES)

חלק מהחומרים האלה חשודים כגורמי מחלות, ולרוב הם מיוצרים כתוצרי לוואי של הפקת דלק מחצבי.

נוסף לנזק שעלול להיגרם לגופנו, שמפו סינתטי צורך משאבים מתכלים ועלול לגרום לזיהום. באסון בופאל שהתרחש בשנת 1984 נהרגו אלפי בני אדם, ונפצעו וחלו עשרות אלפים, במה שנחשב עד היום לתאונת הזיהום החמורה בהיסטוריה. האסון התרחש כתוצאה מכשל במפעל חברת יוניון קרבייד שייצר חומר נגד כינים.

רקע - קשקשים

יש גורמים שונים הגורמים לקשקשת - הופעה של קשקשים. הגורמים השונים והקשרים האפשריים בין גורמים אלה נמצאים במחקר.

לפי מחקר משנת 2016 סוג מסויים של חיידקים, בעיקר Propionibacterium ו-Staphylococcus תורמים להיווצרות קשקשת. הנוכחות של חיידקים אלה מושפעת מכמות המים והחלב שמופרש על ידי בלוטות החלב בעור. חלב, נוזל שומני הקרוי בלועזית סֶבּ‏וּם (Sebum) אשר מכיל בעיקר טריגליצרידים, אסטרים של שעווה וכולסטרול, חומצות שומניות וסקוולין.[1]

מחקרים ישנים יותר טענו כי פטריות שונות כמו Malassezia furfur שנועדה בעבר בשם Pityrosporum ovale היו הסיבות העיקריות לקשקשים. מיני פטריות אלה חייבם על העור גם אצל אנשים ללא קשקשת, אבל מחקר משנת 2007 מצא כי הגורם הפעיל בקשקשת הוא פטרייה ספציפית לעור הקרקפת Malassezia globosa. פטריה זו גורמת לגירוי של העור של חומצה oleic acid.[2] לאנשים שיש להם קשקשת יש כמות גדולה פי 1.5 עד פי 2 של הפטרייה ודבר זה גורם לנוכחות של יותר חומצה בעור, דבר שיוצר קשקשת.

מתח נפשי עלול לגרור בעיות עור שונות (כמו גם בעיות בריאותיות חמורות יותר) ויש טענה כי דבר זה עלול ליצור גם בעיות קשקשים. [2] ניתן להקביל את הקשקשת לתופעות דומות כמו קנדידה, אטופיק דרמטיטיס ("אסתמה של העור"), פסוריאזיס ותסמינים דומים שמופיעים על פני העור בזמני סטרס.

סיבות נוספות לקשקשים כוללות:[3]

  • פחות מידי או יותר מידי חפיפות של הראש,
  • שימוש ב"מוצרי שיער" שונים כמו ספריי לשיער, ג'ל לשיער, וכו'.
  • בעיות במערכת החיסונית כמו HIV.
  • השמנה.
  • בעיות עור אחרות כמו פסוריאזיס או אקזמה.

חומרים טבעיים שונים והשפעתם

סודה לשתייה

סודה לשתייה היא חומר בסיסי עדין שניתן לבשל איתו, ושעוזר להמיס ולנקות שומנים. הוא משאיר את השיער יבש ובעל ריח לא נעים, ולכן צריך להשתמש בו לזמן קצר ולאחר מכן לשטוף את השיער בחומרים חומציים יותר כמו חומץ תפוחי-עץ או מיץ לימון. הכמות הבסיסית היא כף סודה לשתייה בכוס.

חומץ תפוחי עץ

חומץ תפוחי עץ הוא חומר חומצי שעוזר לנקות את השיער משיירי של סבון או סודה לשתייה. הוא פועל גם כסוג של "קונדישינר" שמקל על סירוק של שיער ארוך. הכמות הבסיסית היא כף חומץ תפוחי-עץ לכוס. ניתן להוסיף מעט לימון (שגם הוא חומצי) כדי להקטין את ריח החומץ (בכל מקרה אין ריח חזק של חומץ תפוחי-עץ).

שמן קוקוס

שמן קוקוס הוא שמן מאוד. הוא גורם למראה בוהק ושמנוני. ניתן לעסות את השיער עם השמן ולתת לו להיספג במשך מספר שעות לאחר מכן יש לשטוף במים ולא בקונדישנר או תוסף אחד.

שמן זית

שמן זית אמור לעזור לקצוות מפוצלים ולעזור בריפוי של זקיקי שיער. הוא גורם למראה שמנוני. ניתן להשתמש בכמה כפות של שמן זית או לחמם אותו קודם באמצעות ערבוב עם מים חמים. לאחר טיפול של כ-30 דקות או יותר, יש לבצע שטיפה רגילה של שמפו אחר.

גזר

גזר טחון דק אמור לסייע לשיער שמן. יש לעסות את הגזר הטחון לתוך שיער רטוב למשך 15 דקות ואז לשטוף.

אבוקדו

אבוקדו אמור לסייע לשיער יבש. יש לעסות את האבוקדו לשיער רטוב במשך 15 דקות ואז לשטוף.

שמן עץ התה

מופק מעץ הגדל באוסטרליה, ולא מצמח התה. במחקר משנת 2002, שמפו שהכיל 5% שמן עץ התה הוכח כאפקטיבי בטיפול בקשקשת בגלל היכולת שלו להלחם בפטרייה Malassezia furfur שהיא הסיבה המרכזית לתופעה זו. [3]

הסיבה העמוקה יותר לקשקשים היא בד"כ פסיכוסומטית, כלומר קשקשים מופיעים כאשר יש שינוי קיצוני או כרוני של המצב הנפשי והרגשי. ראו לעיל.

מתכונים לשמפו בהכנה עצמית

NoPoo

נו-פו היא תפיסה שמתנגדת לרעיון של שימוש בשמפו סינתטי ותומכת בטיפול ללא סבון. בשיטה זו משתמשים ראשית בסודה לשתייה (כף בכוס) ולאחר מכן בחומץ תפוחי עץ (כף בכוס נוספת). ראשית מעסים את הראש עם המים עם סודה לשתייה ולאחר מכן שוטפים עם הכוס שבה חומץ תפוחי עץ. כדאי להכין 2 כוסות ובהן החומרים ולהוסיף את המים רק לאחר התחלת השטיפה, כדי להנות ממים חמים.

לפי תומכי השיטה, כתוצאה מהשימוש בחומרים סינתטיים שממיסים את כל השומן שזקיקי השיער מייצרים באופן טבעי, הדבר גורם לגוף לייצר כמות מוגזמת של שומן (באופן דומה לכך שתינוקות יונקים מגרים את גוף האישה לייצר חלב). משתמשים של השיטה מדווחים על כך שהיא עובדת כבר מההתחלה, אבל יש תקופת הסתגלות של הגוף בין שבועיים לחודשיים שבה משטר בלוטות השומן משתנה, ואיתה משתנים דגשים בטיפול וכמות החומרים השונים הנדרשת לשיער.

שמפו מסורתי

אינדונזיה

באינדונזיה השמפו המסורתי יוצר מהקליפה החיצונית (Husk) ומהקנה של אורז. הקליפה והקנים נשרפים לאפר, והאפר (בעל תכונות בסיסיות) מעורבב עם מים כדי ליצור קצף. הקצף והאפר מעוסים בשער ונשטפו החוצה, דבר שהשאיר את השיער נקי, אבל יבש מאוד. כדי להוסיף לחות לשיער מוסיפים לו שמן קוקוס.

הודו

בהודו משתמשים בעשבים שונים ובתמציות שלהם לשם הכנת שמפו. אחד מהם מוכן על ידי הרתחת ספוגים יחד עם Gooseberry מיובשת ועוד מספר עשבים ושימוש בתמצית שמתקבלת. דבר זה משאיר שיער בוהק וקל לטיפול. ניתן להשתמש גם ב-Mustard cakes שנשארים לאחר הפקה של שמן חרדל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Dawson TL (2006). "Malassezia and seborrheic dermatitis: etiology and treatment". Journal of cosmetic science. 57 (2): 181–2. PMID 16758556
  2. ^ Ranganathan S, Mukhopadhyay T (2010). "DANDRUFF: THE MOST COMMERCIALLY EXPLOITED SKIN DISEASE". Indian J Dermatol. 55 (2): 130–134. doi:10.4103/0019-5154.62734. PMC 2887514free to read. PMID 20606879
  3. ^ Satchell AC, Saurajen A, Bell C, Barnetson RS Treatment of dandruff with 5% tea tree oil shampoo Am Acad Dermatol. 2002, p 852–5, vol 47 , issue 6 | pmid=12451368