זיהום
זיהום (Pollution) הוא ההכנסה של חומרים או גורמים לתוך מערכת מורכבת (לרוב מערכת טבעית) שגורמת לה לחוסר יציבות, אי-סדר, או הפרעה לעמידות, הזיהום יכול לגרום לנזק או לאי נוחות ליצורים חיים כולל האדם.
לרוב משתמשים במילה זיהום כמילה נרדפת לזיהום סביבתי כלומר זיהום המשפיע ל המערכת האקולוגית. בתחום הרפואה משתמשים במונח זיהום כדי לתאר מצב של כניסת מזהמים או גורמי מחלות אל תוך הגוף. מחלות שנגרמות על ידי חיידקים ווירוסים מכונות לכן "מחלות זיהומיות" (להבדיל ממחלות אחרות כמו מחלות של המערכת החיסונית, מחלות לב ריאה ועוד). בתחומי תעשייה שונים כמו תעשיית מוליכים למחצה ושבבים משתמשים במונח זיהום כדי לתאר חדירה של חומר או גורם לתוך חומר אחר גורמים לתוך מערכת הגורמים לה להתנהג באופן לא רצוי.
זיהום יכול להופיע בצורות שונות כמו חומר כימיקלי שנמצא בריכוז לא מתאים בתוך מערכת כלשהי, או בצורות שונות של אנרגיה כמו זיהום רדיואקטיבי, זיהום חום או זיהום רעש או זיהום אור. ניתן לסווג את הזיהומים לזיהום נקודתי ולזיהום לא נקודתי. הצורות הנפוצות של סיווג הזיהום הסביבתי הן לפי התווך אליו משוחרר הזיהום: זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום ים וזיהום קרקע.
גורמים מזהמים (או חומרים מזהמים), שהם הגורמים הגורמים לזיהום, יכולים להיות ממקור טבעי או מלאכותי. חומר טבעי נחשב לזיהום כאשר הוא עובר ערכי סף טבעיים או מפריעים לתפקוד של מערכות אקולוגית. חומר מזהם אינו חייב גם להיות חומר רעיל.
Blacksmith Institute מפרסם רשימה שנתית של המקומות המזוהמים ביותר בעולם. בשנת 2007 המקומות המזומים ביותר היו באייזרבייג'ן, בסין, בהודו, בפרו, ברוסיה, באוקרינה ובזמביה. הדבר מתאים לתאוריה של "יצוא זיהום" לפיו מדינות עשירות שבהן יש מודעות גבוהה יותר לבריאות התושבים ולהשפעות סביבתיות, מחוקקות חוקים וגורמות לתמריצים כלכליים שמעודדים תאגידים וחברות לייצא תעשיות מזהמות אל מדינות עניות.
תוכן |
זיהום ורעילות
לא כל צורות הזיהום נגרמות כתוצאה מחומרים רעילים. די שריכוז של חומר מסויים, שיכול להחשב נייטרלי בסביבה אחת, יעלה מעל ריכוז מסויים בסביבה אחרת כדי להפוך אותו למזהם באותה מערכת.
לדוגמה אוויר שלרוב אינו נחשב כחומר מזהם, יכול להחשב לכזה אם הוא נמצא בתוך הדם, שכן הדבר משבש את פעילות הלב.
מלח-ים, חמצן, מים, פחמן דו חמצני וחומרים רבים אחרים אינם נחשבים כחומרים רעילים לגוף או למערכת אקולוגית, אבל הם יכולים לגרום לזיהום כאשר הם נמצאים במקום הלא נכון בריכוז הלא נכון. לדוגמה המלחת מי תהום יכולה להחשב לצורה של זיהום מים אם כי המים המלוחים אינם נחשבים לרעל. אבק מהמדבר או מהרי געש יכול להוות זיהום אוויר רציני למרות שהוא לא רעיל.
בשנים האחרונות מתייחסים ארגוני סביבה ומדענים אל פחמן דו חמצני ואל מתאן באטמוספירה כאל זיהום בגלל היותם גזי חממה שתורמים להתחממות עולמית. למרות שחומרים אלה הם חומרים טבעיים, שאינם רעילים (כל עוד הם בריכוז נמוך), הם עלולים להשפיע על המערכת האקולוגית לרעה.
חומר רעילים רבים אינם בהכרח נחשב לזיהום, כל עוד הם נמצא בריכוז נמוך מספיק בתוך הסביבה ואין להם השפעה ממשית.
השפעות הזיהום
זיהום נחשב אחת ההשפעות סביבתיות המרכזיות והוא עצמו גורם להשפעות סביבתיות נוספות. לדוגמה זיהום אוויר, גורם לגשם חומצי ולהכחדת מינים. זיהום מים, ובעיקר זיהום נחלים וזיהום עקב כרייה או זיהום ימי גורמים להכחדת מערכות אקולוגיות כמו יערות, או מערכות באגמים ובנחלים שהתסמכו על מקורות המים הנקיים לשם מחייתם.
לזיהום גם השפעות בריאותיות על האדם. כיום ידוע כי סוגי סרטן שונים, מחלות לב ריאה, זאבת, אסתמה, פרקינסון ומחלות אחרות הן בעלות סיכוי התרחשות גבוה יותר בעקבות חשיפה לסוגים שונים של מזהמים במים, באוויר ובקרקע. החשיפה למזהמים אלה יכולה להיות ישירה (לדוגמה שתיית מים מזוהמים או נשימה של אוויר מזוהם) או שהיא יכולה להיות עקיפה - על ידי כניסת מזהמים לשרשרת המזון. חלק מהמזהמים הם מזהמים אנקוקטריניים כלומר משפיעים על מערכת ההורמונים של הגוף ויכולים לגרום להפערות שונות בהתפתחות, לקשיים ברבייה וליצירת מומים שונים בקרב ילדים.
נוסף להשפעות הבריאותיות שלו, לזיהום יש השפעות פיזיות על מבנים. בעיקר הדבר מתייחס לגשם חומצי שמעכל מבנים.
בשל ההשפעות הבריאותיות והנופיות שלו לזיהום יש גם השלכות כלכליות וחברתיות. דירות או ישובים שנמצאים ליד נחל מזוהם או ליד כביש סואן ומזוהם (זיהום רעש וזיהום אוויר), וכן שכונות שנמצאות בקרבת תעשיות מזהמות הן בעלות מחיר נמוך יותר. בתאוריה הכלכלית, אוויר נחשב בעבר לדבר שהוא "מוצר לא כלכלי" (כלומר מצוי בשפע כזה שאין בו מחסור ולכן אין בו מסחר). מצב זה השתנה כיום כך שאויר נקי (ומים נקיים) הפכו לדבר שיש לו ערך כלכלי, על פי הכלכלן הרמן דיילי הדבר נובע מהיותם מוצר דחיס.
תעשיות מזהמות עוברות כאמור לאיזורים עניים יותר, שם התושבים יכולים להתנגד פחות להשפעות עליהן. הדבר מתרחש הן ברמה הבינלואמית. בישראל רוב התעשיות המזהמות מרוכזות בנגב, חלק מהזיהום התעשייתי מתרחש גם בצפון כמו זיהום האוויר במפרץ חיפה וזיהומים בעכו.
השפעות סביבתיות שאינן זיהום
רבים חושבים שהשפעה הסביבתית היחידה של האדם על המערכת האקולוגית היא זיהום. אלא שהאדם משפיע על המערכת האקולוגית גם באופנים אחרים הכוללים:
- דלדול משאבים לשם הפקת חומרי גלם ואנרגיה - לדוגמה שאיבת נפט, כריתת יערות, שאיבת מים מתוקים;
- צריכה גדלה והולכת של אחוזים מתוך הייצור ראשוני לצד הפרעות שונות לייצור זה.
- הפרעות פיזיות לסביבה הטבעית על ידי שטחי חקלאות, כפרים וערים (פרבור, סכרים, קיטוע שטחי מחיה על ידי כבישים, גדרות, תעלות ועוד;
- הרג ישיר של בעלי חיים בפעילות של צייד, דייג והדברה שגורמים להכחדה או לערעור איזון במערכות אקולוגיות;
- על ידי הפרעות אחרות למחזורים אקולוגיים.
זיהום בתאוריה הכלכלית
הרעיון שזיהום הוא ההפרעה הסביבתית היחידה בא לידי ביטוי בתאוריה כלכלה נאו קלאסית שמתייחסת לזיהום כאל סוג של השפעה חיצונית, ולפיכך גורסת שהפנמת העלויות החיצוניות (על ידי מיסוי פיגובינאי) אל תוך השוק תביא לרמות "יעילות" (יעילות פארטו של זיהום, ולהקטנה שלו.
התאוריה לא מתייחסת לשאלה של יכולת המערכת האקולוגית לתפקד ברמה מסויימת של זיהום (שנקבע על ידי השוק, כלומר בהחלטה אנושית כלשהי), וגם לא לשאלה של תלות המערכת הכלכלית בתפקוד תקין של המערכת האקולוגית, לתלות של הכלכלה בממשאבים מתכלים או לאפשרות שזיהום אינו ההפרעה הסביתית היחידה הקיימת.
קישורים חיצוניים
- זיהום בוויקיפדיה האנגלית
- זיהום באנציקלופדיית כדור הארץ
- המשרד להגנת הסביבה: גרנית הכרמל, כיל ודלק - המזהמות ביותר לפי מדד "הציות הסביבתי" של המשרד להגנת הסביבה אורה קורן, דה מארקר, 28.02.2012
