נקודת מפנה: סופה של פרדיגמת הצמיחה (ספר)
נקודת מפנה: סופה של פרדיגמת הצמיחה (Turning Point: End of the Growth Paradigm) הוא ספר עיון משנת 1998 מאת הכלכלן והפיזיקאי רוברט איירס העוסק בצמיחה כלכלית מנקודת מבט אקולוגית.
הספר עוסק בבסיס של הצמיחה הכלכלית הנוכחית ומסיק שהיא לא מצליחה להביא בטחון גדול יותר לגבי העתיד, ולמעשה פוגעת בסיכויים של המין האנושי לעתיד כזה. איירס גם מציע אסטרטגיה ארוכת-טווח לשיקום כלכלי. אסטרטגיה זו כוללת מעבר מייצור של מוצרים לייצור של שרותים, סגירה של מעגלים חומריים והפסקת התלות ב משאבים מתכלים. המלצות דומות לאלו של המהפכה התעשייתית הבאה (מעריסה לעריסה).
הנה ציטוט מתוך הספר:
קיים פוטנציאל לבלבול בין קידמה טכנולוגית לבין "קידמה" במובן הכללי, ובלתי מוגדר. יחד עם רבים אחרים, נהגתי במשך תקופה ארוכה בחוסר זהירות להשוות בין הצמיחה הכלכלית ובין הסוג הזה של קידמה בלתי מוגדרת. למרות שהייתי מודע להבדל, הנחתי בכל זאת לשם נוחות כי האחת היא ממלאת מקום של השניה. הגיע הזמן לנסות להבהיר בלבול זה.
במובן פשטני מסויים, ההבדל בין צמיחה לבין קידמה הוא ברור מאוד: זה ההבדל בין "עוד" לבין "טוב יותר". בערעור שלי על פרדיגמת הצמיחה עצמה איני מתכוון שצמיחה בהכרח משמעה "עוד" מוצרים פיזייים. רחוק מכך, אני מתעקש על כך שהמדד האמיתי לתפוקה כלכלית אינו הכמות של המוצרים שיוצרו, אלא האיכות והערך של השרותים הסופיים שסופקו לצרכן. מה שעוד מוטעה ב"סינדרום הצמיחה" אינו הנטיה של סינדרום זה לצרוך משאבים חומריים (כמו שהניח לדוגמה Barry Commoner). מה שמוטעה בו הוא שצמיחה מהסוג שמתרחש כרגע בארצות הברית ובאירופה כבר לא הופכת אנשים למאושרים יותר או משפרת את רמת החיים הראלית שלהם.
אפשרי הדבר לקבל צמיחה כלכלית - במובן של הספקה של שרותים טובים ובעלי ערך רב יותר לצרכנים הסופיים - מבלי לצרוך בהכרך יותר משאבים פיזיקליים. דבר זה נובע מהעבודה שהצרכנים בסופו דל דבר אינם מעוניינים במוצרים עצמם אלא בשרותים שמוצרים אלו יכולים לספק להם. האפשרות לבצע ניתוק הקשר בין הפעילות הכלכלית לבין האנרגיה והחומרים (אי-גשמיות dematerialization) היתה והינה אחד הנושאים המרכזיים של הקריירה המקצועית שלי.
