UNIQ12469e7c4de799ce-fb:like-00000000-QINU
כלכלת מצב יציב
כלכלת מצב יציב (Steady state economy) היא כלכלה הנמצאת במצב יציב או בקרבתו. המונח מתייחס למימדים הפיזיים של הכלכלה כמו אוכלוסיה וטביעת רגל אקולוגית שלה. יש חילוקי דעות לגבי השאלה האם כלכלת מצב יציב מחייבת גם עצירה של הצמיחה הכלכלית. על פי הגדרת המונח מצב יציב, כלכלה הנמצאת בו, אמורה לחזור ולשוב אל המצב היציב אם קיימת הפרעה חיצונית שגורמת לה לסטיה קטנה ממצב זה. קיים קשר חזק בין הרעיון של כלכלת מצב יציב לבין קיימות וכלכלה בת קיימא. למרות זאת המונח קיים גם בכלכלה נאו קלאסית ובכלכלה הקלאסית שאינן מתייחסות למגבלות הפיזיות.
הכלכלן האקולוגי הרמן דיילי מגדיר כלכלת מצב יציב כ:
| כלכלה שבה יש כמויות קבועות של אנשים וחפצים, שנשמרת ברמות רצויות ומספיקות כלשהן על ידי קצב מסויים של "תפוקה" או תחזוקה, כלומר על ידי הזרמים הנמוכים ביותר האפשריים של חומר ואנרגיה מהשלב הראשון של ייצור ועד השלב האחרון של צריכה." | ||
| -- הרמן דיילי כלכלת מצב יציב (ספר), 1991, 2nd edition. Island Press, Washington, DC. עמ' 17 | ||
כלכלת מצב יציב, שואפת לכן לייצוב אוכלוסין (שיעור הילודה שווה לשיעור התמותה) ולייצוב של הצריכה לנפש של חומרי גלם ושל אקסרגיה. בנוסף לייצוב זה של גודל המאגרים והזרמים, כלכלת מצב יציב צריכה להשאר בתוך גבולות המערכת הטבעית, להסתמך על מקורות מתחדשים של חומרים (מודל מעריסה לעריסה), על אנרגיה מתחדשת ולהמנע מהגדלת הזיהום הסביבתי והפרעות אחרות למערכת האקולוגית, רמה יציבה של צריכה של משאב מתכלה לדוגמה היא לא מצב יציב שכן היא מכלה את בסיס הקיום של עצמה.
תוכן |
גבולות לצמיחה כלכלית
פיתוח הרעיון של כלכלת מצב יציב (שנקרא לפעמים גם "כלכלת עולם מלא" full-world economics, כאשר הכוונה היא לעולם שמלא באנשים בניגוד ל"עולם ריק" - המודל הנאו קלאסי שבו יש הנחות שיש מעט אנשים ושפע של משאבי טבע) באה כהמשך למחשבה שקיימים גבולות להצמיחה הכלכלית ולגידול האוכלוסיה. במשך מספר עשורים, המדיניות מאקרו כלכלית כמעט בכל המדינות מכווונת לעבר גידול של ההתוצר המקומי הגולמי.[1] היות וקיימות עלויות והשפעות לוואי קשות למדיניות כזו (לדוגמה שינויי אקלים, הרס נרחב של בתי גידול והכחדת מינים, דלדול של משאבי טבע חיוניים, זיהום, תחרות מוגברת על המשאבים שנותרו, ואי שוויון גדול העניים והעשירים) כלכלנים, סוציולוגים מדענים ופילוסופים רבים טענו כי קיימים גבולות ביופיזקלים לצמיחה הכלכלית וערערו על הצורך והתועלת שבהמשך הצמיחה.
צמיחה כלכלית היא גידול בייצור ובצריכה של מוצרים ושירותים. גורמי יסוד שמאפשרים אותה הם גידול אוכלוסין, גידול בצריכה לנפש (ובייצור לנפש, והיא נמדדת על ידי מדידת הגידול בתוצר המקומי הגולמי הריאלי. במשך אלפי שנים רוב הכלכלות נשארו בסדרי גודל דומים בעלות גידול איטי מאוד עד שהיה קשה להבחין בו. המעבר מחברות של ציידים לקטים לחברות חקלאות בעקבות המהפכה החקלאית הובילה לגידול ניכר של האוכלוסיה ולשינויי טכנולוגיה ניכרים. המהפכה התעשייתית והיכולת להשתמש במקורות אנרגיה מרוכזים כמו דלק מחצבי על ידי מנועי חום (כמו מנועי קיטור, טורבינות, ומנוע בערה פנימית) הוביל לגידול חסר תקדים באוכלוסיה האנושית ובצריכה.
ספקות בקשר ליכולת לקיים צמיחה כלכלית בטווח הארוך וגידול מתמיד של האולכוסיה החלו בחיבור "חיבור על עקרונות של האולכוסיה" (An Essay on the Principle of Population) שנכתב בשנת 1798 על ידי תומס מלתוס.[2] הויכוח הוצת מחדש בתקופה המודרנית ב-1972 על ידי הספר גבולות לצמיחה שנכתב על ידי דונאלה מדווז ועמיתה על פי הזמנת מועדון רומא. מועדון רומא פיתח מודלים ממוחשבים של העולם (עולם 3) ובדק תרחישים שונים של המשך הצמיחה כלכלית וצמיחת האוכלוסיה והשלכות סביבתיות וחברתיות של דבר זה. [3] האנליזה המקורית ומספרי מחקרים וספרי המשך הצביעו על מספר גבולות של צמיחה כלכלית ברמת הפלנטה.
כלים ומחקרים נוספים אימתו והרחיבו חלק גדול מהעבודה שבוצעה על ידי מועדון רומא. לדוגמה טביעת רגל אקולוגית היא מדד של כמה שטח אדמה ומים נדרשים כדי לתמוך באוכלוסיה אנושית בגודל מסויים בעלת מאפייני צריכה מסויימים, בכדי לייצר את המשאבים הנדרשים לאוכלוסיה זו וכדי לספוג את הזיהום והפסולת של אוכלוסיה זו באופן בר קיימא. רשת טביעת הרגל האקולוגית חישבה כי בשנת 2009 טביעת הרגל האקולוגית העולמית עמדה על שטח השווה ל-1.5 כדורי ארץ.calculates the world's ecological footprint to be the equivalent of 1.5 planets, [4] שפרושו שבני האדם צורכים 50% יותר משאבים (בעיקר משאבים מתחדשים) מיכולת ההתחדשות של כדור הארץ בכל שנה. במילים אחרות, לכדור הארץ לוקח שנה וחצי לחדש את המשאבים שאנו צורכים בשנה אחת. סוג זה של הנהלת חשבונות סביבתית מצביע על כך שהצמיחה הכלכלית הובילה אותנו למצב של "משיכת יתר אקולגית" של משאבים מתחדשים ושירותי טבע, והרס של הההון הטבעי, כך שקצב דלדול המשאבים אינו יכול להמשך כך לאורך זמן.
ספרים בנושא
- גבולות לצמיחה (ספר)
- כלכלת מצב יציב (ספר)
- נקודת מפנה: סופה של פרדיגמת הצמיחה (ספר)
- שגשוג ללא צמיחה (ספר)
ביקורת
מבקרים של הגישה של גבולות לצמיחה מציגים שני טיעונים עיקריים:
- אופטימיזם טכנולוגי - התקדמות טכנולוגית והתקדמות ביעילות יכולה להתגבר על גבולות לצמיחה
- decoupling הכלכלה יכולה לעבור למצב של אי גשמיות של הכלכלה כך שהיא תצמח ללא שימוש בעוד ועוד משאבים.
דיקפלינג פרושו להשיג תפוקות כלכליות גבוהות יותר באמצעות תשומות נמוכות יותר של חומרים ושל אנרגיה. תומכים בתאוריה זו מצביעים על מעבר לכלכלת מידע כהוכחה להצלחה של גישה זו. הראיות מראות כי כלכלות הצליחו להגיע להצלחה מסויימת של דיקפלינג. כדומגה, כמות הפחמן הדו חמצני שנפלטה לכל דולר תוצר ירדה לאורך השנים. אבל הצלחות אלה התרחשו במקביל לעליה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). כך שלמרות שהיו ירידות בעוצמת השימוש בחומרים (resource intensity ) של התמ"ג, הכלכלות עדיין צורכות משאבים רבים יותר. כך שפליטות של פחמן דו חמצני כתוצאה משימוש בדלק מחצבי גדלו ב-80% מאז 1970.
הן אופטימסטים טכנולוגיים והן תומכים של דיקלפניג מצטטים לרוב את השימוש ביעילות בשימוש במשאבים כדרך להקטין את הבעיות הקשורות בצמיחה כלכלית, אבל ההיסטוריה מראה כי כאשר יש התקדמות טכנולוגית שמשפרת את היעילות של שימוש במשאב, הדבר מוביל גם להוזלת מחירו, דבר זה גורם לכך שקצב הצריכה של המשאב לא יורד בקצב החזוי מבחינה טכנית, ויש גם מקרים שקצב הצריכה אפילו עולה. דבר זה מכונה פרדוקס ג'בונס.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Victor, Peter. 2008. Managing without Growth: Slower by Design, Not Disaster. Edward Elger Publishing Limited, Cheltenham, U.K.
- ^ Malthus, An Essay On The Principle Of Population (1798 1st edition, plus excerpts 1803 2nd edition), Introduction by Philip Appleman, and assorted commentary on Malthus edited by Appleman. Norton Critical Editions. ISBN 0-393-09202-X.
- ^ Donella H. Meadows, Dennis L. Meadows, Jorgen Randers, and William W. Behrens III. (1972): The Limits to Growth. New York: Universe Books.
- ^ http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/world_footprint/ accessed 15 August 2009
קישורים חיצוניים
- המרכז לקידום כלכלת מצב יציב
- כלכלת מצב יציב בויקיפדיה האנגלית
- המפתח לשגשוג עולמי: עסקים בבעלות עובדים Jeffrey Hollender, sustainable- business blog , 4.1.2012
- קידמה טכנולוגית למטומטמים, חלק 2 מדוע קידמה טכנולוגית אינה יכולה להביא לדה-קפלינג, מאת Brian Czech, באתר המרכז לקידום כלכלת מצב יציב, 2012
