פסיכולוגיה סביבתית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פסיכולוגיה סביבתית (באנגלית: Environmental psychology) היא מחקר בין-תחומי שמתמקד בהשפעות שיש לסביבה הטבעית ולסביבה הבנויה על הנפש של בני האדם. התחום מגדיר את המונח "סביבה" בצורה רחבה וכולל בתוכו גם סביבות נוספות כמו הסביבה החברתית, סביבת הלימודים וסביבת המידע.

פסיכולוגיה סביבתית הוכרה כתחום עצמאי של לימודים רק בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 כאשר מדענים החלו לבדוק את הקשרים בין התנהגות אנושית לבין הסביבה הבנויה. מאז ייסד התחום החוקרים בו עם אוריינטציה שהיא מונחת על ידי בעיות ומונחית על ידי ערכים. המודלים בתחום יכולים לסייע לעצב, לנהל ולהגן סביבות שמסייעות להתנהגות הנחשבת נעימה, ולעודד רווחה חברתית. התחום חוקר נושאים שונים כמו ניהול משותף של משאבים, ההשפעה של מתח סביבתי על תפקוד אנושי, מאפיינים של סביבות משקמות, בזמן האחרון, בעקבות דאגות חוזרות הנוגעות לגבולות לצמיחה, יש דגש על מחקרים על קיימות סביבתית.

הפרדיגמה הרב-תחומית מושכת חוקרים מתחומים אחרים כמו גאוגרפים, כלכלנים, סוציולוגים, אנתרופולוגים, אנשי חינוך ועוד.

בישראל עוסקת נורית כרמי – מכללת תל חי במחקרים העוסקים בפסיכולוגיה סביבתית. ביניהם היווצרות ושינוי של עמדות והתנהגויות סביבתיות, הפסיכולוגיה של פרספקטיבת הזמן (והקשר שלה לנושא קיימות ותכנון ארוך טווח), כיצד בני אדם תופסים את האיום של בעיות סביבתיות. ‏[1]

יישום

פסיכולוגיה סביבתית מכוונת, לפחות בחלקה, כלפי מעצבים מקצועיים (מהנדסים, אדריכלים, מעצבי-פנים, מתכננים עירוניים, וכו') כדי שאלו יוכלו לשפר את הסביבה האנושית.

ברמה העירונית קיימת התקדמות בעקבות ההגות של דמויות כמו ג'יין ג'ייקובס וכן המתכנן הדני יאן גהל. דמות בולטת בתחום זה היא William H. Whyte בזכות ספרו "עיר" שחקר התנהגות של הולכי רגל במנהטן.

ארגונים לקידום תובנות מהתחום כוללים את פרוייקט המקומות הציבוריים ואת Center for Human Environments. ארגוני חוקרים כוללים את International Association of People-Environment Studies, ואת Environmental Design Research Association.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פסיכולוגיה סביבתית, החוג ללימודי הסביבה, אוניברסיטת תל אביב