זיהום רעש

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכוניות, אוטובוסים וכלי רכב ממונעים נוספים הם מקור הרעש המרכזי ברוב הערים בעולם. זיהום רעש הוא גורם סיכון בריאותי - הן בגלל השפעות ישירות שלו על מחלות לב והן בגלל השפעות עקיפות שלו על מתח נפשי. למתח נפשי עלולות להיות השלכות חמורות כמו אלימות, עישון טבק, צריכת יתר של תרופות, ופיתוח הרגלי תזונה לקויים ועוד

זיהום רעש (באנגלית: Noise pollution) הוא צליל ממקור אנושי, מכונה או בעלי חיים שגורם להפרעה לפעילות, לאיזון ולבריאות של בני אדם ובעלי חיים, ככזה, זהו סוג שם זיהום. רעש במובנו היומיומי הוא צליל בלתי רצוי או זיהום רעש. באלקטרוניקה ובתורת המידע רעש הוא אות אקראי שמשבש את המסר שרוצים להעביר.

רעש מוגדר כמקור זיהום על ידי ארגון הבריאות העולמי. רעש יכול לעודד מתח נפשי וחרדה ולתרום בכך לבעיות בריאות רבות - בעיות ישירות של תת-תפקוד של המערכת החיסונית או בעיות לב. בעיות עקיפות של עודף מתח נפשי הן דרכי התמודדות לא טובות עם מתח כמו הרגלי אכילה גרועים, עישון בעיות אלימות ועוד. סוגי רעשים תדירים יכולים לגרום לנזקי שמיעה. נזקים נוספים של זיהום רעש הוא פגיעה במבנים על ידי החלשה שלהם בעקבות התנודות המתמשכות.

זיהום רעש תמידי, בעיקר מכבישים, רכבות, שדות תעופה וכן ממקורות אחרים (כמו פאבים, בתי קפה ועוד) גורם להורדת ערך בתים בסביבה ולכן הוא נחשב כסוג של השפעה חיצונית שלילית. זיהום רעש הוא בעיה בטיחותית נפוצה בקרב עובדים בתעשיות שונות כמו בנייה, תשתיות, חקלאות ותעשייה.

ניתן להקטין את כמות הרעש ואת החשיפה אליו על ידי שינויים טכנולוגיים, רגולציה וחקיקה, תכנון עירוני טוב יותר ועוד. לדוגמה לתכנן מכונות ומנועים שקטים ויעילים יותר, להחליף מנועי בעירה פנימית במנועים חשמליים, לדאוג לבידוד טוב יותר של מקורות רעש, להרחיק מקורות רעש (כמו כבישים) ממקומות מגורים, לקדם תחבורה בת קיימא תחבורה רכה ואקולוגיה עירונית שמאפשרות התניידות פחות רועשת.

טבע עירוני ושהייה בו יכולה להקטין חשיפה לרעש לפחות למשך כמה דקות בכל יום. לצד הקטנת הרעש יש לשהייה ליד עצים יתרונות בריאותיים נוספים (כמו הספקה של אוויר נקי והפרשת חומרים שעוזרים למערכת החיסונית). מחקרים מצאו כי המצאות ביערות או חורשות - אמבט יער - משפרות את הבריאות והרווחה הנפשית, מורידות עודף לחץ דם, מורידות את פעימות הלב ומורידות הפרשה של הורמונים מעודדי עודף לחץ.

מקורות חשיפה לרעש

מקור נפוץ של רעש הוא בכלי תחבורה ממונעים כמו רכבים, אופנועים, אוטובוסים או רכבות וכן רעש ממטוסים. תכנון עירוני גרוע עלול לעודד רמות גבוהות של חשיפה לרעש. זיהומי רעש נוסף עלול להיגרם מקרבה בין מגורים למקורות רעש כמו מפעלים, פאבים רועשים, מסדרות ומקומות בילוי, וכן מפוחי עלים. מקורות רעש ביתיים ומשרדיים קבועים כוללים ציוד משרדי כמו מחשבים, טלוויזיות ורדיו, מזגנים, מקררים, תאורת נאונים, ומכונות כביסה.

מקורות רעש מזדמנים או נקודתיים כוללים גם אזעקות של חנויות ומכוניות, סירנות של רכבי חירום, עבודות בנייה בבטון, עבודות תשתית, ציוד טאטוא מכאני, וכן משקים מתועשים כמו לולים או רפתות.

רעש כביש - Roadway noise - הוא סך כל הרעש הנובע מכלי תחבורה יבשתיים ממונעים. הוא נובע מרעש של הגלגלים שנעים על הכביש, מרעשי המנוע והנעת הכוח לגלגלים, מסוג הכביש, מחיכוך אווירודינמי, ומחריקות בלמים. במדינות רבות רעשי כביש הם המקור העיקרי של כלל האוכלוסייה לזיהום רעש. בארצות הברית רעש מתחבורה יבשתית תורם יותר מכל מקור אחר לחשיפה סביבתית לרעש (שאינה ביתית או תעסוקתית). [1]

עובדים שונים עלולים להיות חשופים לרעש במקום עבודתם בענפים שונים כמו ענף הבניין, תשתיות, החקלאות והתעשייה. חשיפה בהיקף גדול כזה מעלה את הסיכוי לנזקים הבריאותיים הכרוכים מהרעש המזיק. פגיעה בשמיעה היא מחלת מקצועית רווחת מאוד (הפגיעה בשמיעה במקום ראשון או שני) בארץ ובעולם. ‏[2]

הרעש מהווה בעיה גם במשרדים רועשים, באולמות לקבלת קהל, באולמות שמחה ובבתי ספר שבהם הוא קיים בעיקר כמטרד. ‏[2]

חשיפה לרעש בערים שונות

היזמים של Mimi Hearing Technologies GmbH, הכינו אינדקס זיהום רעש עולמי (The Worldwide Hearing Index), זאת לפי דגימות שמיעה של 200 אלף לקוחות שלהם, יחד עם נתונים על זיהום רעש שנאספו על ידי ארגון הבריאות העולמי. עם שני הנתונים הללו הם שרטטו את רמות הרעש ב-50 ערים שונות ברחבי העולם. העיר Guangzhou בסין, דלהי בהודו, קהיר, מומבי, ואיסטנבול דורגו כערים הרועשות ביותר בעוד שהערים השקטות ביותר על פי המדד הן ציריך (שוויץ), וינה (אוסטריה), אוסלו (נורווגיה), ומינכן (גרמניה). [1], [2]

לפי פרסום של האיחוד האירופאי, כ-40% מאוכלוסיית האיחוד חשופה לרעש כביש ברמות שעולות על 55 דציבל. 20% חשופים לרמות לרעש שעולות על 65 דציבלים במהלך היום. מעל 30% חשופים לרעש של מעל 55 דציבלים במהלך הלילה.

המלצות ארגון הבריאות העולמית לרעש בקהילה הן עד 30 דציבלים בחדרי שינה במהלך הלילה, לשם שינה באיכות טובה ופחות מ-35 דציבלים בכיתות לימוד כדי לאפשר תנאי לימוד טובים. הנחיות ארגון הבריאות העולמי לרעש בלילה הן פחות מ-40 דציבלים בשנה ממוצעת, מחוץ לחדרי שינה, כדי למנוע בעיות בריאות הנגרמים מרעשי לילה. [3] לפי הערכת מחקר - הבריאות של עשרות מיליוני אמריקאים נפגעת בגלל חשיפה לזיהום רעש. [4]

השפעות בריאותיות של רעש

רמות גבוהות של רעש עלולות להוביל ל:

  • נזקים לשמיעה - הן זמניים והן קבועים
  • כאבי ראש
  • סחרחורות
  • לחץ דם גבוה
  • עצבנות ולחץ נפשי המובילים לכיבים בקיבה, בעיות שינה ומחלות לב
  • פגיעה בריכוז
  • תאונות עבודה במקומות רועשים שבהם קריאות אזהרה לא נשמעו. [3]

לחץ נפשי הוא בעיה בריאותית מורכבת היות ובנוסף לנזק הישיר של עודף לחץ, הלחץ עלול ליצור בעיות שונות בגלל אלימות, התפרצויות, דיכאון או בגלל התמודדות לא טובה עם הלחץ- כולל עישון, אכילת יתר, אכילת ניחומים (בעיקר של מוצרים מתוקים או משקאות ממותקים). לכל הגורמים האלה יש השפעות בריאותיות חשובות משל עצמם.

השפעות רעש על בריאות הלב

בשנת 1999 קבע ארגון הבריאות העולמי כי הראיות הקיימות מצביעות על מתאם חלש בין חשיפה ארוכת טווח של רעש מעל 67-70 דציבלים לבין יתר לחץ-דם (Hypertension).[4] מחקרים מאוחרים יותר מצביעים על כך שרמות חשיפה של 50 דציבלים ומעלה יכולים להגביר את הסיכון לאוטם שריר הלב (myocardial infarction) על ידי הגברה כרונית של הפרשת קורטיזול.[5][6]

רעשים טיפוסיים הנובעים מכבישים הם בכמות מספקת כדי להפריע לזרימת הדם ולהעלות את לחץ הדם. במקרה כזה נראה שחלק מהאוכלוסייה חשוף יותר להצרת עורקים (Vasoconstriction). דבר זה יכול נובע בגלל שגירוי מפריע של קול יכול להוביל להפרשה של אדרנלין ולהצרה של כלי-דם, או לגרום בצורה נפרדת להצרה כזו דרך תגובת מתח נפשי.השפעות אחרות הן כאבי ראש, תשישות וורטיגו. [7][3]

השפעות רעש על מתח נפשי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מתח נפשי

מחקר שנערך על ידי חברת Rockwool, חברה ליצור ציוד בידוד רעש מבריטניה, טוען כי שליש מתוך האזרחים המתלוננים על בעיות בסביבת המגורים מתלוננים על רעש של מסיבות שלא איפשרו להם לישון. כ-9% מהמתלוננים על הפרעות בסביבת המגורים, טוענים כי הדבר משאיר אותם מתוחים לאורך זמן. מעל 1.8 מיליון בני אדם טוענים כי שכנים רועשים מאמללים את החיים שלהם ומפריעים להם להנות מהבית שלהם. מעל 17.5 מיליון בריטים שהם כ-38% מהאוכלוסייה, התלוננו כי הם שכנים הפריעו להם בשנתיים האחרונות. עבור 7% מהם מדובר בהפרעה קבועה.

ההפרעה של רעש (Sound annoyance) תלויה לא רק בעוצמת הרעש, אלא גם בתדר שלו - תדרים גבוהים יותר הם מעצבנים יותר. כמו כן יש חשיבות לשאלה של חזרתיות הרעש וכן לסוג הפעילות שמבצעים - מקשיבים לשיחה, למוזיקה, מנסים להירדם או לעבוד וכו'. מחקרי EEG ושיטות דימות של המוח מראים כי רעש גורם לגירוי של מספר מרכזים במערכת העצבים המרכזית.[8] רעשים מעצבנים גורמים לשינוי ביו-כימי של פליטת epinephrine שמקושר לפעילות אלימה כחלק מ"תגובת ברח-או-הילחם" וכן לפעילות מוגברת של adrenal cortex שמקושרת לאירועים אינטנסיביים או מלחיצים.[8] [9]

ירידה בשמיעה

חשיפה לרעש מתמשך יכולה לפגוע בשערות שבאוזן הפנימית ובכך לגרום לאובדן שמיעה ואף לחירשות. תופעה זו מוכרת היטב בקרב פועלים העובדים בסביבה רועשת (כמו פועלי ציוד מכאני כבד) וצעירים ששומעים מוזיקה בווליום גבוה ושמיעתם נפגעת.

מחקר משנת 2017 מצא קשר סטטיסטי בין מפגעי רעש בערים הגדולות לבין אובדן שמיעה אצל בני אדם. במחקר נבדקו 50 ערים גדולות ברחבי העולם, והן דורגו בשתי קטגוריות שונות: עוצמת הרעש ואובדן השמיעה בקרב תושבים. במחקר נמצא כי אזורים עירוניים שבהם יש רעש בדציבלים גבוהים – למשל גואנגז'ו שבסין, ניו דלהי, קהיר ואיסטנבול – נמצאים גם בראש רשימת הערים שבהן השמיעה היא הירודה ביותר. ערים שבהן מפגעי הרעש פחותים בעוצמתם – בהן ציריך, וינה, אוסלו ומינכן – יש בהן שיעור נמוך פגיעה באיכות השמיעה. עם זאת מדובר בקשר סטטיסטי שיכול לנבוע גם מגורמים אחרים - לדוגמה עוני, זיהום או בעיה אחרת. ‏[10]

ירידה בשמיעה בקרב צעירים היא כשלעצמה גורם של לולאת משוב מחזק - מועדוני מוזיקה גורמים לנזק לשמיעה של אנשים שבאים לבלות בהם עקב ווליום גבוה. הפגיעה בשמיעה אצל אנשים אלה גוררת רצון להגברת המוזיקה עוד יותר.

מניעה והפחתה של נזקי רעש

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - אקולוגיה עירונית, בריאות הציבור, רפואה מונעת

הצעד הראשון בטיפול בבעיית הרעש הוא זיהוי אזורים ותהליכים רועשים. ‏[2]

הדרך העדיפה לטפל ברעש במקומות עבודה היא לרכוש מלכתחילה מכונות רועשות פחות, או להפחית את הרעש תוך שימוש בטכנולוגיות הנדסיות במקור היווצרותו. ציוד מגן אישי נחשב כפתרון זמני - גם על פי חוק. ‏[2]

ניתן להקטין רעש בסביבה עירונית הנגרם מתחבורה על ידי צעדים להקטנת השימוש במכוניות - עידוד של תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים ובאופן כללי יותר מעבר לתחבורה בת קיימא ועירוניות מתחדשת. קידום איזורי מיתון תנועה גורם להפחתת הרעש הן בגלל הרחקת מכוניות רבות מסביבת המגורים, בגלל הגברת השימוש באופניים או הליכה ברגל וכן בגלל מהירות נסיעה איטית יותר וחלקה יותר (ללא האצה ובלימה) שגורמים להגדלת השקט. צעדים נוספים הם הרחקת מכוניות רועשות - בעיקר משאיות ואוטובוסים ממקומות מגורים. קידום מנועי מכוניות שקטים יותר (כמו מנועים יעילים יותר, מנועים חשמליים במקום מנוע בארה פנימי) - במיוחד עבור רכבים כבדים - לדוגמה אוטובוס חשמלי. נטיעה של עצים וצמחיה בעיר וכן שימוש בחומרים סופגי רעש יכולה להקטין בעיות של רעש מנתיבי תחבורה.

בעיות רעש הנובעות מקרבת עסקים או חנויות רועשות ניתן להקטין על ידי אכיפה על שעות פעילות, על רמות רעש של המקום ועל ידי אכיפה של התקנת אמצעים לבידוד אקוסטי של המקום. רעש הנובע מעסקים הוא סיבה נפוצה להעדפה של הפרדת שימושי קרקע שגוררת בעצמה בעיות שונות. יש מתח בין רצון לקיים עירוב שימושי קרקע עקב הפחתה של פשיעה, קרוב בין עסקים למגורים לשם מתן שירותים עירוניים טובים יותר ועוד, לבין בעיות של עודף רעש או עודף לכלוך הנגרמים בשל כך לשכנים.

הקטנת רעשים משדות תעופה היא בעיה קשה שניתנת להקטנה על ידי בניית שדות תעופה במקומות מרוחקים ממקומות ישוב (לדוגמה בים) וגישה אליהם באמצעות רכבת. דרך אחרת היא על ידי הגדרת מסדרונות טיסה פחות רועשים מעל מקומת לא מיושבים (לא תמיד ניתן למצוא מסדרונות כאלה או להשתמש בהן). מנועים חדשים יותר של מטוסים הם גם פחות רועשים. פתרונות תאורטיים אחרים יכולים להיות מנועים חשמליים, שימוש ברכבות מהירות, או תעופה באמצעים אחרים (כמו ספינות אוויר, מטוס סולארי ועוד).

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Senate Public Works Committee, Noise Pollution and Abatement Act of 1972, S. Rep. No. 1160, 92nd Cong. 2nd session
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 רון וייזינגר, רעש מזיק במקום העבודה, המוסד לבטיחות ולגיהות
  3. ^ 3.0 3.1 "Noise: Health Effects and Controls". University of California, Berkeley. Archived , 2007-09-25.
  4. ^ Berglund, B; Lindvall T; Schwela D; Goh KT (1999). "World Health Organization: Guidelines for Community Noise". World Health Organization.
  5. ^ Maschke C (2003). "Stress Hormone Changes in Persons exposed to Simulated Night Noise". Noise Health 5 (17): 35–45. PMID 12537833.
  6. ^ Franssen EA, van Wiechen CM, Nagelkerke NJ, Lebret E (2004). "Aircraft noise around a large international airport and its impact on general health and medication use". Occup Environ Med 61 (5): 405–13..
  7. ^ Noise: A Health Problem United States Environmental Protection Agency, Office of Noise Abatement and Control, Washington, DC 20460, August, 1978
  8. ^ 8.0 8.1 T. Lindvall & E. P. Radford. Measurement of annoyance due to exposure to environmental factors(1973). Academic Press Inc.
  9. ^ World Health Organisation(WHO). Burden of disease from environmental noise(2011)
  10. ^ מחקר מצא קשר בין רעש בערים לאובדן שמיעה ynet, 05.03.2017
זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהוםזיהום אווירהצטברות ביולוגיתהשפעות בריאותיות של זיהום אווירזיהום מיםזיהום קרקעזיהום במזוןזיהום רעשזיהום אורזיהום אוויר מתחבורהזיהום תעשייתיעישון פסיביחומרי הדברהמתכות כבדותדיאוקסיןכרייהדלק מחצביפחםהתחממות עולמיתגורם מסרטןטרטוגןמשבש אנדוקריניהשפעה חיצוניתחוק קואסהכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראלזיהום מים בישראלזיהום נחלים בישראלזיהום קרקע בישראלזיהום מזון בישראלתעשיות אלקטרוכימיותזיהום אוויר במפרץ חיפהרמת חובבזיהום האוויר בגוש דןהמשרד להגנת הסביבהאזרחים למען הסביבההקואליציה לבריאות הציבוראדם טבע ודיןצלולמגמה ירוקה

מניעת והקטנת זיהום: אנרגיה מתחדשתגז טבעי בישראלתחבורה בת קיימאתחבורה רכהעירוניות מתחדשתטבע עירוניתעשייה בת קיימאמעריסה לעריסהחקלאות בת קיימאמס פיגוכלכלה בת קיימאנתונים פתוחים