טבע עירוני

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טבע עירוני בחיפה. בחיפה היערות נכנסים לעתים קרובות לתוך העיר, כחלק מתכנון מכוון מימי המנדט הבריטי.

טבע עירוני הוא שטח עירוני המכיל מערכת אקולוגית טבעית פחות או יותר. מכונה גם "שטח ירוק": יער, חורשה, פארק, חלקת עשב עם שיחים, גינה. כל מערכת אקולוגית גדולה מספיק כדי שאדם יוכל לקלוט אותה כחתיכת טבע בתוך העיר. טבע עירוני מהווה מרכיב חשוב באקולוגיה עירונית, במיוחד בעידן שינויי אקלים[1]. הסיכונים העיקריים לטבע עירוני היום הם בנייה , כיסוי חצרות בבטון ואספלט לשם חנייה עקב תכנון מוטה רכב פרטי, וגינון אינטנסיבי (כיסוח יתר, גיזום יתר, ריסוס בחומרי הדברה, גריפת עלים). ישנם הרבה ארגונים הנאבקים נגד הסיכונים האלה.

מתכננים עירוניים הכירו בחשיבות של טבע עירוני במשך מאות שנים. עם זאת דבר זה בוצע בחלק מהערים רק כגינות קטנות, עצי נוי בודדים וכו'. פרבור משתרע והתפשטות עירונית עקב גידול אוכלוסין ושימוש גובר במכוניות גרמו במקומות רבים להרס של הטבע העירוני. דבר זה נפוץ יותר בערים עניות יותר עם פחות תכנון עירוני. מבחינת יזמים פרטיים שטח של טבע עירוני הוא הזמדנות נדלנית להשיג קרקע יקרה ולבנות עליה. בשנים האחרונות גדלה ההכרה בקרב מתכננים עירונים, ארגוני סביבה, ארגוני בריאות, עיריות וכלכלנים לחשיבות של טבע עירוני ולתרומה שלו למגוון היבטים: צל במרחב העירוני, טיהור אוויר, ספיחה של פחמן דו חמצני (הפחתת פליטות גזי חממה), הפחתת זיהום רעש, תמיכה בתחבורה פעילה, הפחתת מתח נפשי, נוי לתושבים, תמיכה בתיירות עירונית וחיזוק של הכלכלה העירונית. מסיבות אלה, כחלק מתפיסות של עירוניות מתחדשת, אקולוגיה עירונית ותפיסות דומות החלו עיריות רבות במדינוית של שימור, וטיפוח טבע עירוני, ואף נטיעה של עצים בנסיון לתקן נזקים מהעבר.

אם הגעתם לדף זה כדי לברר איך אפשר להגן על עץ או שיח גדול מכריתה או גיזום היכנסו לכאן.

סוגים של טבע עירוני

טבע עירוני מתחלק ל-3 קבוצות עיקריות:

  1. טבע "טבעי" כלומר סביבה טבעית ללא מגע יד אדם בתוך העיר, כמו יערות. מהווה תופעה נדירה. תושבי ערים שקיים אצלם שטחי טבע כאלה יכולים ליהנות ממספר יתרונות. דוגמה בולטת לכך היא חיפה, אשר השכונות שלה נבנו בתוך יערות הכרמל, כך שבמקרים רבים, היער נכנס לתוך השכונות.
  2. פארקים וגינות ציבוריות אלה בדרך כלל שטחים אשר הופרעו באופן ניכר על ידי האדם ואינם יכולים להיחשב כשטחים טבעיים לחלוטין. עם זאת, הם יכולים להיות יותר או פחות טבעיים לפי רמת ההתערבות האנושית.
    גן ציבורי בקריית ספר, תל אביב
  3. שטחים ירוקים בתוך הרחובות וליד הבתים. מדשאות, שיחים, מטפסים ועצים ליד הבתים, עצים ושטחים ירוקים בצידי הרחובות, באיי תנועה בצמתים וכדומה. לעצים בעיר יכולה להיות חשיבות משמעותית בסיוע לתחבורה פעילה והקלה על מצבם של הולכי רגל ורוכבי אופניים וכן במתן הצללה לנוסעים הממתינים לתחבורה ציבורית.

בנוסף לכך יש גם שטחי בור בעיר - שטחים שבהם הקרקע נפגעה בצורה קשה עקב זיהום קרקע או בעיה אחרת ובהם אין כמעט פעילות של מערכת אקולוגית - נוצר נזק בלתי הפיך.

בשטחי פארקים וגינות ציבוריות, בשטחים ירוקים ברחובות ובבתים יש בדרך כלל התערבות של האדם. התערבות חזקה בשטחי הטבע נקראת גם גינון אינטנסיבי הכולל בדרך כלל גם שימוש מאסיבי בחומרי הדברה, ואילו התערבות חלשה- גינון אקסטנסיבי. בדרך כלל ככל שרמת ההתערבות נמוכה יותר כך הערך האקולוגי גדול יותר והוא מושך יותר מבקרים. ערך אקולוגי גבוה יותר פירושו תרומה למגוון מינים גבוה יותר וכן סיוע בקיום מחזורים אקולוגיים שונים וכן בתמיכה במערכות אקולוגיות גדולות יותר. גינון אינטנסיבי עלול להוות בעיה בריאותית לתושבים עקב השפעות בריאותיות של חומרי הדברה עקב נדידת חומרי הדברה וחשיפה לחומרי הדברה דרך זיהום מי תהום וזיהום קרקע. בנוסף בגינון אינטנסיבי יש בעיות כגון צורך מתמיד בתחזוקה והכנסת תשומות למערכת וסכנות דומות לסכנות של חקלאות תעשייתית כמו בעיות הנוצרות עקב דשן כימי.

בשנים האחרונות מתווספים סוגים נוספים של טבע עירוני:

התועלת הסביבתית וכמות שירותי המערכת האקולוגית של שטח טבע עירוני, תלויה באיכות המערכת האקולוגית שלו וביכולת שלה להתקיים באופן עצמאי, בר קיימא ועמיד לזעזועים. מערכות קטנות, לדוגמה ערוגות פרחים באיי תנועה, הן בעלות תחזוקה גבוהה והתועלת מהן נמוכה. מערכת כזו תלוייה בהשקיה מרובה, עישוב, שימוש בחומרי הדברה, ותכופות בהחלפה של שתילים עונתיים חדשים במקום הפרחים הישנים. התועלת המופקת היא נוי בלבד, וכמות נמוכה של טיהור אוויר, ללא היבטים של הקטנת רעש, הספקת שטחי משחק, נופש והתרגעות, וללא תועלת אקולוגית - למעשה בגלל היבטים של זיהום מים סביר שמערכות אלה מזיקות יותר ממה שהן מועילות.

לרציפות ואיכות שטחי הטבע העירוני יש חשיבות בגלל היבט של קיטוע שטחי מחייה - בעלי חיים אינם יכולים לחיות ובשטח מחייה גדול שנקטע על ידי מכשולים רבים כמו גדרות וכבישים, כך שגם אם השטח של הטבע העירוני גדול הוא פחות משמעותי כאשר הוא קטוע ולא רציף. גם צמחים צריכים שטחים ללא הפרעה לשם קיום קשרי גומלין עם בעלי חיים שונים ולשם רבייה.

דוגמאות לטבע עירוני

השפעות של טבע העירוני

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - שירותי המערכת האקולוגית, אקולוגיה עירונית

טבע עירוני מועיל להסביבה הטבעית ולאדם בצורות שונות ורבות. דבר זה מהווה דוגמה לשירותים שמערכת אקולוגית מספקת לבני האדם באופן כללי. תועלות של טבע עירוני כוללות:‏[2]

טבע עירוני הצללה ושיפור האקלים המקומי

השפעת הטבע העירוני על הטמפרטורה בעיר: בתמונה העליונה רואים את הטמפרטורה ברחוב ללא עצים ובתמונה התחתונה את הטמפרטורה ברחוב עם עצים. מקור: גרינפיס בלגיה

טבע עירוני יכול להביא לשיפור אקלים מקומי - מיתון חום בקיץ רוח וקור בחורף - הקטנה של אי חום עירוני ויצירת מיקרו אקלים. עצים במרחב הציבורי יכולים להקל על הולכי רגל ורוכבי אופניים על ידי הספקה של צל ולהוריד את הטמפרטורות דרך היבטים נוספים. דבר חשוב במדינות חמות כמו ישראל. העצים יכולים לקלוט את הקרינה הישירה של השמש ורוב הקרינה העקיפה. בנוסף בתהליך הנשימה המים מתאדים מהעלים וזה מקרר את הסביבה (בגלל זה לאדם רטוב קר יותר -המים מתאדים מהעור שלו). נוסף על כך הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא בריזת הפארקים (Park Breeze Cycle)-האוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז למקום עם האוויר הדליל יותר שנצר למטה, נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר‏[3]. ״

להקטנת החשיפה לקרינת השמש יש חשיבות לא רק בגלל עומס החום אלא גם בגלל פגיעה בעור ובעיניים. חשיפה מוגזמת לשמש גורמת לסרטן עור ולבעיות בריאות נוספות. וחשיפת העיניים לשמש גורמת לנזקים מצטברים לעיניים.

במחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב במיפוי איי החום שסביב גן והשוואת טמפרטורה בקיץ ברחובות בוגרשוב, פרישמן, אבן גבירול ושדרות חן, נמצא כי באזורים מוצלים על ידי עצים בוגרים גדולים וצפופים הטמפרטורה נמוכה בכ-3-5 מעלות צלזיוס.‏[4].

עומס חום על אדם הוא תוצר של כמה היבטים שקובעים את קצב החימום של הגוף לעומת קצב איבוד החום שלו. עומס החום הוא שונה מסתם טמפרטורה של האוויר. הוא תלוי בעוצמה של פעילות גופנית, טמפרטורה של האוויר, בידוד, רוח, לחות וקרינה. עצים משפיעים הן על טמפרטורה, קרינה, וגם על רוח ולחות. הורדת הקרינה יכולה להיעשות הן באופן ישיר - על ידי עמידה בצל של עץ והן בצורה עקיפה - כאשר נמצאים ליד עצים רבים נמנעת קרינה מצד אלמנטים לבנים שפולטים קרינה ואלמנטים שחורים שפולטים חום.

להשפעות האלה יש משמעות גדולה על עומס החום שאנשים חווים ולנוחות אקלימית. לפי אריאל פרוינדליך ממכללת אחווה ומכללת גבעת וושינגטון הבדל שהייה בשמש בטמפרטורת אוויר של 30 מעלות צלזיוס, בהעדר רוח ועם קרבה למשטחים שפולטים חום, תלווה בפועל בתחושה של 45 עד 55 מעלות. בתל אביב, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות, אבל העומס התרמי הממוצע הוא 45.8 מעלות עבור תנאי שמש מלאים, 32.1 מעלות בעבור תנאי צל חלקיים - (לדוגמה צל מעץ אחד) ו-24.1 מעלות לתנאי צל מלאים (צל מכמה עצים צמודים לדוגמה). הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי עוד ב-63% נוספים. ‏[5] לפי מסמך של משרד הפנים, במדינות חמות כמו ישראל, הפרש הטמפרטורות בין שטחים מוצלים לבין שטחים לא מוצלים במרחב העירוני עשוי להגיע ל-15 מעלות ויותר בחודשי הקיץ. ‏[6]

הצללה באמצעות עצים שונה מהצללה באמצעות גגון או צביעת הרחוב בלבן. אם הגגון יהיה בצבע כהה ולא ישקף את הקרינה הוא יתחמם וזה יגביר את ההשלכות של שינויי האקלים ואי החום העירוני. אם הגגון יהיה בצבע בהיר או מצופה בפלסטיק, זכוכית או חומר אחר המשקף את את הקרינה הוא יסנוור את אלה הנמצאים מעליו, דבר דומה מתרחש לגבי צביעת הרחוב בלבן וזה שוב פעם יגביר את האפקט של שינויי האקלים ואי החום העירוני (קרינה היא אחד המרכיבים העיקריים של מדד עומס החום בעיר). נוסף על כך הקרינה המשתקפת תעבור פעם נוספת באטמוספרה ויכול להיות שתהיה לזה השפעה כל שהיא, כי באטמוספרה מלבד גזי החממה הקולטים את קרינת החום הקרינה האינפרא אדומה יש עוד את הגזים הקולטים את הקרינה הנראית (בגלל זה הטמפרטורה על כדור הארץ לא מגיעה ל-120 מעלות ביום).

לעומת זאת העץ לא משקף את קרינת השמש חזרה ולא הופך חלק גדול ממנה לחום - הוא משתמש בה לייצור חמצן, קליטת פחמן דו חמצני ומזון ובכך עוזר לאקלים ולכל החיים על כדור הארץ.

צמצום של זיהום אוויר

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - זיהום אוויר, השפעות בריאותיות של זיהום אוויר

עצים שיחים ודשא מקטינים זיהום אוויר עירוני בשלוש דרכים מרכזיות:

דרך אחת היא קליטה של חומרים מזהמים. לדוגמה מחקר משנת 2012 מצא כי עצים יכולים לספוח חומר חלקיקי מסוכן שקטן מ-50 מיקרון. ‏[7].

דרך שנייה היא שבגלל שעצים ושיחים מבצעים פוטוסינתזה הם מגבירים את רמת החמצן באוויר בשעות היום.

צמחייה יכולה להוריד את כמות הזיהום גם כאשר היא מחוץ לעיר, אבל השפעות בריאותיות של זיהום אוויר הן חמורות יותר כאשר אנשים חשופים לריכוזים גבוהים יותר של זיהום - לכן לצמחיה שיכולה לצמצם את הזיהום בקרבת אנשים, יש חשיבות גבוה יותר מאשר צמחייה מחוץ לעיר.

השפעה נוספת של עצים על זיהום אויר היא עקיפה - היות וצמחייה יכולה לשפר את הנוחות האקלימית, היא יכולה לעודד שימוש בתחבורה פעילה ותחבורה ציבורית ובכך להוריד פליטות של זיהום אוויר מתחבורה.

חסכון במים ושיפור הקרקע

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - קציר מי נגר

צמחייה טבעית המשתמשת במי הגשמים איננה דורשת השקייה. לעומת זאת כאשר הורגים ופוצעים את הצמחייה הטבעית באמצעות ריסוס, כיסוח, גיזום, ובמקומה נוטעים צמחייה זרה, היא דורשת השקייה והדבר גורר בזבוז מים עצום. בדרך כלל כאשר מדובר על גינון נוי, צמחייה טבעית טובה יותר לבריאות ולסביבה מאשר צמחייה זרה שנוטעים במקום

כך לדוגמה, בתחילת שנת 2019 נשברה הבצורת בת ה-5 שנים 2013-2018, כאשר מפלס הכינרת עלה משמעותית מעל הקו האדום. בעקבות זאת רשות המים הודיעה כי היא משחררת 73 מיליון מטר-קוב נוספים לחקלאים. את ההחלטה הזו עוד אפשר להצדיק במידה מסוימת כי הדבר יעלה את כמות המינרלים כמו מגנזיום בגידולים ובכך סביר להניח יציל את חייהם של ישראלים רבים. אם זאת כדי שלא נגיע שוב לקו האדום עדיף היה לקבוע איזו שהיא מדינות של מפלסים גבוהים: לדוגמה, משחררים מים רק כאשר הכיהרת מטר מעל לקו האדום התחתון - כאשר היא מתחת למטר -ע וצרים. הרבה יותר חמור שהיא אפשרה להזרים מים לגינון הציבורי. זהו בזבוז מים בעליל על חשבון הבריאות והביטחון התזונתי, כי את המים אלה אפשר היה להזרים לברזים ולחקלאים וזה היה מציל חיים של הרבה אנשים כי היה מגביר את כמות המגנזיום ועוד מינרלים במים. הזרמת מים טבעיים לגינות מוצדקת רק עם מגדלים שם צמחי מאכל כמו בגינות קהילתיות[8].

קציר מי נגר - בעיר פורטלנד באורגון החלו בתוכנית לאיסוף מי גשם עירוניים כך שניתן יהיה להשתמש בהם בצורה בטוחה להשקיית גינון, להפוך את הרחוב לנעים יותר וכדי למנוע הצפה של מערכות הניזוק העירוניות ולמנוע זיהום מים ולשפר את איכות מי התהום. בחלק מרחובות העיר מותקנים התקני צמחייה שמווסתים את מי הגשמים אליהם. רחובות כאלה מכונים "רחובות ירוקים". החזון הכולל יותר של ניהול המים בעיר נקרא "עיר כחולה-ירוקה". [4] [5]

הוספת צמחייה ברחוב ומניעת ההצפה שלו במי גשם הופכים את הרחוב לידידותי יותר להולכי רגל הן על ידי שיפור בטיחות הרחוב ומניעת החלקות, הן על ידי שמירה על הולכי הרגל יבשים יותר (הן מפני מים על המדרכה והכביש, והן מפני השפרצה של מכוניות).

חיזוק קרקע - עצים מונעים סחף, אובדן מי שתייה (איסוף מי גשם), והחלשה של שיטפונות, סופות אבק, מפולות בוץ.

שיפור הרווחה הנפשית והבריאות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אמבט יער

עצים וטבע עירוני יכולים לשפר את הרווחה הנפשית ואת הבריאות - עצים משפרים את הבריאות של אנשים שצופים בהם על ידי הפחתת מתחים ורגשות שליליים אחרים, ועל ידי היבטים נוספים. בזמן האחרון יותר ויותר רופאים ממליצים על שהייה בטבע כתרופה למחלות נפוצות. זה היה קיים קודם באופן לא רשמי אבל עכשיו זה נהפך לרשמי: כלומר במרשם שנותן הרופא לחולה במקום "2 כדורי _ כל _ שעות", כתוב: "הליכה בטבע, צפייה בציפורים". ארגוני הרופאים הרשו לרופאים באופן רשמי לתת מרשמים כאלה. לפחות 700 מחקרים שונים מוכיחים את התועלת הבריאותית העצומה בשהייה בטבע לאדם‏[9].

מחקר שנערך ב 2019 הראה שנוף שיש בו עצים שיחים ועשב מועיל לבריאות משמעותית יותר מאשר נוף עם עשב בלבד. נוף עם עשב בלבד אפילו גרם להרעה בבריאות. בני אדם מבוגרים החיים בשכונה בה יש 30% או יותר של שטח המכוסה בעצים סובלים ב 30% פחות מבעיות נפשיות וב 33% פחות מבעיות בריאותיות בכלל. לעומת זאת אלה שגרים ליד בשכונה בה יש 30% או יותר משטחי דשא דיווחו על 71% יותר בעיות נפשיות. החוקרים משערים שהסיבה לנזק בהמדשאות היא מחסור במגוון מינים והעדפה ללכת פחות במקומות אלה‏[10]. כנראה שבנוסח מלא הסיבה היא כזאת: כאשר כורתים ומשמידים את הצמחייה המקורית שותלים במקומה צמחים זרים ואחרי זה משחיתים אותם קבוע, באמצעות כיסוח גיסזום וריסוס לא משאירים בהם כמעט שום דבר חי, לא נותנים לדשא לעלות, עם כל הרעש והזיהום הקבועים ממכסחות הדשא, זה כנרה פוגע בבריאות הנפשית.

החל משנות ה-80 החל ביפן מיזם שנקרא אמבט יער שעודד את הציבור להגיע ליערות ולחורשות ולשהות בקרבת העצים תוך התרגעות - ללא פעילות גופנית. מחקרים מצאו השפעה ניכרת על בריאות הציבור שכללה תפקוד טוב יותר של מערכת החיסון, הפחתת לחץ דם, הפחתת הפרשת הורמוני לחץ, הפחתה בקצב פעימות הלב ועוד. מטה מחקר משנת 2016 שבחן מעל 50 מחקרים בתחום ממליץ להרחיב את השימוש בכלים של "טיפולי טבע" כאלה.

בשנת 1984 ערך הפסיכולוג הסביבתי רוג'ר אולריך (Roger Ulrich) ועמיתיו מחקר על חולים שהחלימו מניתוח של כיס המרה בבית חולים בפנסילבניה. תוך שליטה על כל שאר המשתנים, החוקרים השוו את מצבם של חולים שאושפזו בחדרים שחלונותיהם פנו לקיר לבנים, למצבם של חולים ששהו בחדרים בצידו השני של בית החולים, שפנו לשורה של עצים. לפי המחקר שפורסם ב"סיינס", החולים עם הנוף לעצים קיבלו פחות הערכות שליליות, הזדקקו למשמעותית פחות טיפול תרופתי, סבלו מהרבה פחות סיבוכים של אחרי הניתוח, והשתחררו הביתה בממוצע יום מוקדם יותר. מחקר משנת 1993 של אולריך על 160 חולים שהחלימו מניתוח לב בבית החולים של אוניברסיטת אופלסה בשווייץ, השווה בין קבוצות חולים לפי סוג התמונות שהיו בחדרם (נחל עם עצים, יער אפל, אומנות מופשטת, לוח לבן וקיר בלי תמונה) חולים עם תמונת הנחל עם העצים היו פחות מתוחים ונדרשו לפחות משככי כאבים לעומת שאר הקבוצות.[11]

מספר מחקרים מאוחרים יותר באנשים בריאים מצביעים על כך שצפייה במשך 3-5 דקות בנוף שרובו מורכב מעצים, פרחים או מים יכולים להוריד מתח נפשי וכעס ויכולים לעודד תחושת רוגע וזאת בהתבסס על מחקרים שמדדו שינויים בלחץ הדם, מתח שרירים, פעילות של הלב ופעילות מוחית. [11]

טבע עירוני וקידום תחבורה בת קיימא

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - תחבורה בת קיימא

טבע עירוני, במיוחד עצים לאורך רחובות, יכולים לעודד שימוש בתחבורה פעילה, כלומר הליכה ברגל ורכיבה באופניים במספר דרכים.

  • ברחובות אלה קל יותר לבצע פעילות גופנית בגלל צל רב יותר, עומס חום ועומס קרינה נמוכים יותר, הפחתת אי חום עירוני, דבר זה חשוב במיוחד במדינות חמות כמו ישראל.
  • הרגשה טובה ופחות תחלואה עקב הפחתה של זיהום אוויר ועקב נוכחות גדולה יותר של חמצן.
  • הפחתה של בעיות הנובעות מהצפת מדרכות וכבישים בימים גשומים.
  • הפחתה של זיהום רעש.

קיימת התאמה בין כמות העצים במרחבים הציבוריים והשימוש שעושה האוכלוסייה במרחבים אלו. נמצא כי ברחובות מוצלים אנשים נוטים ללכת, לרכב באופניים ולרוץ יותר מאשר ברחובות אחרים. ‏[4][12]

בנוסף, כל ההיבטים האלה מקלים גם על משתמשים של תחבורה ציבורית - הן על הולכי רגל ורוכבי אופניים בדרכם לתחנות אוטובוס או רכבת, והן על נוסעים המחכים בתחנות אוטובוס. היבט חשוב הוא שצל המסופק על ידי עצים בוגרים הוא צל רחב יותר וגבוה יותר מאשר צל של תחנה כלשהי ולכן השפעה היא משמעותי הרבה יותר.

טבע עירוני בפני עצמו הוא רק תנאי אחד לשם חיזוק של תחבורה בת קיימא. לדוגמה אם יש הפרדת שימושי קרקע או חסימות של הולכי רגל בגלל בלוקים ארוכים, כבישים מהירים באמצע העיר , או בנייה בצפיפות נמוכה (פרבור משתרע) אזי לטבע עירוני תהיה השפעה חלשה אם בכלל על תחבורה פעילה. לעומת זאת אם יש את התאנים האלה אבל אין טבע עירוני, הדבר מקשה על פיתוח תחבורה בת קיימא. במיוחד משמעותי היבט של עומסי חום במדינות חמות.

לתחבורה בת קיימא ותחבורה פעילה יש יתרונות כלכליים, בריאותיים, סביבתיים וחברתיים רבים - הפחתת תאונות דרכים, אורח חיים פעיל המשפר את הבריאות, הפחתת זיהום אוויר מתחבורה, הפחתת עומס נפשי (הנגרם עקב רעש ושעות נהיגה ארוכות), הפחתת זיהום רעש) ועוד. הקטנת נזקים בריאותיים אלה חוסכת סבל הנגרם מהם, וחוסכת כסף. בנוסף יש חסכונות כלכלים אחרים - הקטנת הוצאות על מכוניות ודלק, הקטנת אובדן זמן עקב פקקי תנועה, פחות הוצאות זמן וכסף על חנייה, וצמצום פערים חברתיים הנגרמים עקב אי שוויון תחבורתי. יתרונות סביבתיים כוללים הפחתת זיהום אוויר, זיהום מים וזיהום קרקע, הפחתה של פליטת גזי חממה והקטנת קיטוע של שטחי מחייה בנוסף השפעות רבות נוספות נגרמות עקב הפחתה של מגמות פרבור.

במידה מסויימת מדיניות התומכת בעירוניות מתחדשת ותחבורה בת קיימא יכולה לעודד שמירה על טבע עירוני ובכך שני היבטים אלה מהווים מערכת סינרגטית או "מוצרים משלימים".

  • הולכי רגל, רוכבי אופניים, משתמשי תחבורה ציבורית , וכן והורים לילדים קטנים (שהולכים איתם ברחובות או נמצאים בגינות ציבוריות) נהנים באופן מיוחד מטבע עירוני ומעצים בעיר הדבר נובע מכך שהם לא נמצאים במזגן של המכונית. הם מודעים יותר גם לבעיות כמו זיהום רעש. לפיכך אוכלוסיה זו ערה יותר לפגיעה בעצים ובטבע עירוני ודורשת שמירה על עצים ונטיעה של עצים חדשים.
  • ללא תחבורה בת קיימא יש גידול מתמיד בדרישה למכוניות בשטחים המוקדשים לכבישים בעיר ובמיוחד לחניות. דבר זה הוא חלק מתהליך גדול יותר של ביקוש מושרה. גינות ציבוריות, גינות פרטיות, ועצים ברחוב נגדעים לטובת חניות , מגרשי חניה, ו/או הרחבת כבישים.
  • אחת ההשלכות של תכנון מוטה רכב פרטי הוא הקמת כבישים מהירים, מחלפים, וכבישים רחבים בתוך המרחב העירוני. דוגמאות לכך הן נתיבי איילון בתל אביב, וכביש בגין בירושלים. דוגמה בולטת עוד יותר היא הקמה של אוטוסטרדות רבות בתוך ערים בארצות הברית כמו לוס אנג'לס. בנוסף לכך יש הרחבה של כבישים עירוניים קיימם- לדוגמה דרך פתח תקווה (כיום דרך בגין) בתל אביב שהורחבה בשנות ה-70 על חשבון צמחיה שהייתה במקום. תשתיות אלה דורשות תשתית כבישים ישרות וארוכות וכריתת עצים שנמצאים ברחוב. לעומת זאת תכנון מוטה הליכתיות דורש רחובות צרים יותר (שקל לחצות אותם ומקצרים מרחקי הליכה) וכן דורש בלוקים קצרים - בלוקים כאלה לא מחייבים בהכרח קווים ישרים ויש בהם יותר חופש להתפתל סביב עץ או חלקה של עצים.

יחד עם זאת, חלק מהתשתיות של תחבורה בת קיימא יכולות להתנגש עם שימור על עצים וטבע עירוני- לדוגמה הקמה של רכבת כבדה, רכבת קלה, רכבת תחתית או קו BRT עלולים לגרור תכנון חדש של הרחוב שידרוש כריתת עצים. גם סלילה של שבילי אופניים עלולה לדרוש שינוי של חתך הרחוב ולכן גם כריתה של עצים. עירוניות מתחדשת דוגמת זו של ברצלונה או פאריס שיש בה עדיפות להולכי רגל פירושה צפיפות עירונית גבוה ודבר זה עלול להתנגש עם דרישה לשטח לטבע עירוני. ומצד שני במקומות כמו קופנהגן, ברלין, או אמסטרדם יש צפיפות נמוכה יותר ויותר מקום לטבע עירוני. במקומות אלה עיקר הטבע העירוני מרוכז בשלוש צורות - חצרות פנימיות כחלק מבנייה מרקמית, עצים כחלק מהרחוב (ללא גינות קדמיות) לשם מתן צל ונוי, ופארקים וגינות משחק.

תרומת טבע עירוני לפעילות ברחוב, להנאה ממנו

מאותן סיבות שטבע עירוני משפר את התחבורה הפעילה, הוא גם מקל על ביצוע של פעילות גופנית למטרות כושר, קיום של משחק במרחב הציבורי, פעילות נופש, התרגעות ותיירות ברחובות ובפארקים, וכן שוטטות ברחובות או קניות ברחובות. ההשפעות של שיפור האקלים עדיין חשובות, אבל בפעילויות פנאי יש חשיבות גבוה יותר לגורמים שנותנים הרגשה נעימה ברחוב כלומר להבטים כמו נוי, הפחתת רעש ואוויר נקי - שכן בפעילות פנאי יש יותר חופש לציבור לבחור באיזה מרחב הוא שוהה לעומת שימוש בתחבורה פעילה.


מבחינת בטחון אישי, טבע עירוני יכול להיות בעל יתרון או חסרון בהתאם לאופי הרחוב. אם ברחוב יש הרבה הולכי רגל או רוכבי אופניים (בגלל שיותר אנשים נהנים ללכת דרכו) הוא בטוח יותר לעומת רחוב נטוש. אם מדובר בטבע עירוני מנותק ומרוחק מהולכי רגל, אזי מדובר במרחב שעלול להיות מוקד לתקיפה בגלל העדרם של עדים ו/או של תאורה. ראו גם תכנון עירוני למניעת פשיעה.

השפעות של טבע עירוני על הכלכלה המקומית

טבע עירוני הוא מוצר יקר מאוד היום. נכסים המצויים בסביבה מרובת עצים זוכים לשווי גבוה יותר. בין היתר בגלל נוף יותר יפה ברחוב וכן בגלל היתרונות האחרים של עצים ברחוב. בקולורדו בוצע מחקר שהראה כי ערכי נכסים היו גבוהים בשיעור של 5-15% לעומת נכסים ללא עצים. ‏[4] לפי מחקרים, על כל עלייה של 1% בהכנסה הממוצעת בשכונה, יש עלייה של 1.76% בשטחי הטבע העירוני בשכונה זו‏[13].

חיזוק הכלכלה המקומית העירונית - עצים במרחב הציבורי העירוני עשויים להגביר שימוש בתחבורה רכה ולכן מחזקים את הכלכלה העירונית ומקטינים משיכה לקניות מחוץ לעיר שמהוות חלק ממגמות של פרבור. תחבורה בת קיימא מגדילה נוכחות גבוה יותר ברחוב של אנשים - בדרכם לעבודה , לתחבורה ציבורית או למקומות אחרים. בנוסף לכך עצם זה שהרחובות נעימים יותר מושך כאמור אנשים נוספים - אנשים שיוצאים לטיול על הילדים, תיירים, אנשים שעוסקים בספורט נופש ועוד. כמות גדולה יותר של אנשים ברחוב פירושם הגדלה של הכנסות של עסיקם ברחוב ושיפור הכלכלה העירונית.

בנוסף לכך לעצים יש השפעה ישירה על קניות - מחקר משנת 2005 של Kathleen L. Wolf מאוניברסיטת וושינגטון מצא כי צרכנים היו מוכנים לשלם יותר (בשיעור של 12%) בחנויות שממוקמות ברחוב עם עצים, לעומת חנויות עם עיצוב דומה שממוקמות ברחוב ללא עצים.[14] [6]

תוחלת חיים גבוהה יותר

מחקר יפני מצא כי קבע כי נוכחות של עצים משפרת את הבריאות וכי אוכלוסייה מבוגרת המתגוררת במרחק הליכה מפארקים מרובי עצים זכתה לתוחלת חיים ארוכה יותר ממבוגרים המתגוררים בשכונה ללא עצים. ‏[4][15]

המתאם בין טבע עירוני לבין תוחלת החיים ארוכה יותר יכול להיות מוסבר דרך מספר משתנים מסבירים. הסבר אחד הוא שמדובר במתאם למשתנה שלישי - שכן אוכלוסיה עשירה יותר חיה בשכונות עם יותר צמחייה ואוכלוסיה עשירה יותר גם חיה יותר זמן (אי שוויון בריאותי). הסברים נוספים יכולים להיות שטבע עירוני משפר את הבריאות ולכן יש תוחלת חיים גבוה יותר. שיפור הבריאות של האוכלוסייה יכול לנבוע ממספר אפיקים - בגלל הפחתה בהשפעות בריאותיות של זיהום האוויר, שיפור מיקרו אקלים ובלימת גלי חום ובקור קיצוניים, אפשרות של ביצוע יותר פעילות גופנית ועידוד אורח חיים פעיל, הפחתה של מתח נפשי, הפחתה של נזקי זיהום רעש, הפחתה של לחץ דם, שיפור תפקוד הלב ושיפור המערכת החיסונית.

טבע עירוני וגזי חממה

השארת הקרקע חשופה ללא חיפוי אורגני, מעלה את פליטות גז החממה חמצן דו חנקני (N2O). כאשר מכסים לדוגמה מטעי תפוחים או ענבים בחיפוי אורגני (לא דווקא כדי להפחית פליטות), פליטות הגז הזה יורדת ב-28%. כאשר לא גורפים את העלים ונותנים לצמחים לצמוח הם מהווים חיפוי אורגני טבעי.‏[16].

עשב טבעי קולט גזי חממה יותר ממה שהוא פולט - הוא קולט 0.38 קילוגרם פחמן דו חמצני למטר רבוע בשדה טבעי בתוך העיר, כלומר 3.8 טון להקטר‏[17]. הפחמן נאגר בתוך הקרקע. האדמה מתחת לשדה עשב טבעי מאכסנת בתוכה 200 טון של פחמן דו חמצני להקטר(10,000 מטר רבוע) בקנדה‏[18]. שדה עם עשב טבעי קולט 0.12-0.28 טון פחמן דו חמצני בשנה לאקר אחד(4046.86 מטר רבוע) בארצות הברית. לכן לבעלי חוות בארצות הברית משלמים כדי שלא יכסחו את הדשא‏[19].

לעומת זאת, מדשאות מטופלות על ידי העירייה פולטות הרבה גזי חממה יותר ממה שהם קולטות. מדשאה בגודל של הקטר, פולטת לאוויר 697-2,433 ק"ג פחמן דו חמצני בשנה (כ-1.5 טון בממוצע להקטר) כאשר ההערכה העליונה שווה לחצי מהכמות שפולטים בזמן של הקפת העולם ‏[20].

סך הכל הפסקת הפגיעה בעשב יכולה להפחית פליטות בכ-5.3 טון פחמן דו חמצני לשנה להקטר.

אם נוטעים גם עצים ושיחים ונותנים להם לגדול בחופשיות, ההשפעה החיובית יכולה להיות גדולה עוד יותר. יערות ממוזגים באקלים חם אוגרים בתוכם 500 טון פחמן להקטר‏[21]. אקר אחד של יער יכול לקלוט בממוצע 2.6 טון פחמן דו חמצני בשנה‏[22]. מה שאומר כ-6.4 טון פחמן דו חמצני להקטר יער בשנה. שטח השטחים הירוקים בישראל הוא כ-3 מטר רבוע לתושב בעוד שבאירופה המערבית זה כ-2 0-40 מטר לתושב‏[23]. ניתן לכפול בגודל האוכלוסייה וכך לקבל את סך השטחים הירוקים בישראל. כפול כ-8 .5 מיליון (אוכלוסיית ישראל בתחילת 2016)‏[24]=25.5 מיליון מטר רבוע=2,550 הקטר. שהם 25.5 קילומטר רבוע, המהווים קצת יותר מ-0.1% משטחה של מדינת ישראל.

מכאן יוצא שאם נותנים לעשב לצמוח בחופשיות ניתן להפחית את הפליטות השנתיות של ישראל 13,515 טון פחמן דו חמצני. אם נותנים גם לשיחים ולעצים לצמוח הדבר יכול לחסוך כ- 16,320 טון פחמן דו חמצני בשנה.

קשר סטטיסטי להפחתה באלימות ובפשיעה

נוכחותם של עצים קשורה באופן סטטיסטי להפחתת תופעות פשיעה כגון ונדליזם, גרפיטי, השלכת אשפה ואלימות. מחקר בשיקגו הראה כי באזורים בהם כמות עצים רבה שיעורי הפשיעה נמוכים ב-7% לעומת שכונות ללא עצים.‏[4][25]

דבר זה יכול להיות מוסבר במספר אפיקים - אפיק אחד הוא קשר למשתנה שלישי - בשכונות עשירות יותר יש יותר עצים ויש גם פחות פשיעה כזו בגלל נוכחות גדולה יותר של משטרה ופחות נוכחות של חברי כנופיות. הסבר אחר הוא שיש קשר סיבתי - כחלק ממניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי - לדוגמה הגדלת כמות הולכי הרגל ברחוב מונעת עבירות כאלה. היבט נוסף הוא שעצים גורמים להקטנת מתח נפשי שקשור גם כן בוונדליזם ואלימות.

השפעות אקולוגיות ובריאותיות נוספות

  • חסכון במים וחשמל (צמחי בר בשילוב נכון של עצים שיחים ועשב, אינם דורשים השקיה מלאכותית, וכאשר יש פחות חום וקור קיצוני, מפעילים פחות מזגנים).

סכנות לטבע עירוני

השטחים הירוקים בתוך הרחובות סובלים מהטיפול האינטנסיבי ביותר - הדשא מכוסח, השיחים גזומים, זיהום אוויר מהרחוב לא נחסם ולא מטוהר, כמעט אין אפשרות לציפור פרפר או דבורה לשרוד או לשגשג

באופן כללי קיימות שתי סכנות עיקריות לטבע העירוני. סכנות אלה הן סכנות כלליות ונכונות גם לטבע העירוני בישראל:

  • בנייה על שטחי טבע עירוניים. בישראל יש הגנה יחסית חזקה יותר על השטחים הפתוחים מחוץ לעיר והגנה חלשה הרבה יותר על השטחים הירוקים בתוך העיר. קיימת טענה כי אם ישמרו על שניהם לא יהיה איפה לבנות, אז עדיף כבר לשמור על היערות הגדולים מחוץ לעיר. טענה זו לא נכונה כי נכון ל-2017 בישראל ניתן לבנות מיליוני יחידות דיור חדשות (ראה פסקה שמירה על הטבע העירוני בדף זה). בנוסף בתכנון מוטה רכב פרטי יש לעתים קרובות השמדה של שטחים ירוקים, כמו חצרות ליד הבית לדוגמה, לשם חניות.
  • גינון אינטנסיבי: גיזום וכריתה של עצים ושיחים ללא צורך, כיסוח, גריפת עלים, ריסוס צמחי בר ושתילת צמחים זרים אשר זקוקים לדישון והשקיה במקום. רוב השטחים הירוקים בעיר נמצאים בפגיעה מתמדת מצד הגינון האינטנסיבי אשר במוקדם או במאוחר מביאה לשחיקת קרקעות כלומר להפיכתן ללא פוריות. לשקם אותן אחר כך קשה.

סכנות נוספות לטבע עירוני כוללות:

הרס שטחים פתוחים בגלל בנייה ופיתוח

תהליך ארוך טווח של גידול אוכלוסיית ישראל יחד עם תהליך של צמיחה כלכלית גוררים הגדלת הביקושים לדיור ולתשתיות נוספות כמו תחבורה ומסחר. דברים אלה גוררים הגדלת הביקוש לשטחים חדשים לבנייה. בנוסף קיימת מגמה של פרבור בישראל - תהליכים אלה גורמים ללקיחה של שטחים טבעיים וכן שטחי חקלאות ובנייה עליהם של דירות ותשתיות עירוניות נוספות. ניתן לחסוך חלק גדול מההרס על ידי מדיניות של עירוניות מתחדשת המקדמת בתוכה עיר קומפקטית וצפופה המאפשרת הליכה ברגל ותחבורת אופניים. ניתן לקדם בניה צפופה על ידי מגדלי מגורים שעלולים ליצור בעיות אחרות או על ידי בנייה מרקמית. להשוואה על הבדלים - בפאריס גרים 20 אנשים לדונם [7] ואילו ביוסטון טקסס גרים כ-1.4 אנשים לדונם. [8] - ההבדלים העיקריים נובעים מדפוסים של פרבור ותכנון מוטה רכב פרטי שקיימים בארצות הברית (ובמדינות נוספות) המעודדים בנייה בזבזנית בשטח שמקלה על שימוש במכוניות פרטיות אבל מקשה על שימוש בתחבורה ציבורית - מולה קיימת כאמור עירוניות מתחדשת ותכנון מוטה תחבורה ציבורית.

היבט אחר שמשפיע על כמות הבנייה הוא כמובן גידול אוכלוסין בישראל. בנוסף גידול האוכלוסין גם מייקר את יוקר המחייה בדרכים שונות כמו הגדלת הביקוש למים, הגדלת הביקוש לדיור, הגדלה של פקקי תנועה, והקטנת הקרקע והמים עבור חקלאות בישראל דבר שפירושו הגדלת התלות בייבוא תוצרת חקלאית טרייה דבר שגורם לייקור המזון בישראל. מומחי סביבה שונים דוגלים בייצוב אוכלוסין מסיבות הקשורות בקיימות והקושי לקיים אוכלוסיה גדולה יותר ויותר.

גינון אינטנסיבי

ריסוס בחומרי הדברה, כיסוח של עצים ושיחים, גריפת עלים, גיזום הקבוע פוגעים קשות בטבע העירוני‏[32][33]:

כל ארבעת מרכיבי "הטיפול" האינטנסיבי יחד, מחסלים כמעט לגמרי כל אפשרות לערך אקולוגי של העשב, השיחים והעצים.‏[34] עד כדי כך שהיום נוהגים לקרוא למדשאות מודרניות "המדבר הירוק" ‏[35]

חומרי הדברה הורגים את צמחיית הבר יחד עם בעלי החיים התלויה בה, ועלולים לגרום גם לנזקים לבני האדם בסביבה. שתילה של צמחים ממינים הזרים גורמת לבעיית רגישות של הצמחים וכן להתאמה פחות טובה של הצמח לצמחים ולבעלי החיים המקומיים. הצמחים הזרים דורשים השקיה ודישון מה שגורם לבזבוז מים וכסף לזיהום ולפליטת גזי חממה. אם משתמשים בדשן כימי נגרמים נזקים נוספים.

כיסוח של מדשאות הורג או פוצע את הדשא לא מאפשר לו להצמיח פרחים אשר היו משמשים כמקור מזון לציפורים והיו מאפשרים ריבוי טבעי. כמו כן דשא מכוסח כמעט לא יכול לשמש כמקור מזון ומחסה לבעלי חיים, לכסות את הקרקע ולהגן עלייה מהתייבשות, מסוגל הרבה פחות לחזק את הקרקע בשורשים ולמנוע אובדן קרקע וסחף קרקע. מכיון שאת הגזם בדרך כלל מסלקים, הוא לא יכול לשמש כמקור מזון לצמחים חדשים אחרי שירקב. יש כאן התערבות חוזרת במחזור החנקן ומחזור הזרחן - במקומם הזרחן והחנקן שנעלמו מהמערכת יש לספק למערכת מקורות חדשים של חומרי הזנה אלה - בדרך כלל על ידי שימוש בדשן כימי שהוא תוצר של כרייה ואשרמייצר בעיות נוספות.

גריפת העלים מונעת מהם לכסות את הקרקע ולשמש כמקור מזון לבעלי חיים שונים אשר נחוצים לקיום הקרקע הפורייה כמו תולעת הגשם ולשמש כמקור מזון לצמחים חדשים אחרי שירקבו ויהפכו לקרקע. העלים יחד עם רקב צמחי אחר משמשים כקומפוסט טבעי וכן כחיפוי קרקע.

גיזום עלול להרוג או לפצוע שיחים ועצים. כמו כן לפעמים הוא פוגע בהצמחת פרחים אשר היו משמשים כמקור מזון לציפורים וחרקים והיו מאפשרים ריבוי טבעי. כמו כן שיחים ועצים גזומים "היטב" כמעט לא יכולים לשמש כמקור מזון ומחסה לבעלי חיים, לכסות את הקרקע ולהגן עלייה מהתייבשות, מסוגלים הרבה פחות לחזק את הקרקע בשורשים, לתת צל. הגיזום בישראל גם לא מקצועי במיוחד. הקורסים להכשרת עובד גינון בארץ נמשכים 12 יום. במדינות רבות הקורס אורך שנה, ולאחר מכן צריך לעבוד כמתמחה בגיזום במשך זמן נוסף.‏[36]. מכיון שאת הגזם מסלקים הוא לא יכול לשמש כמקור מזון לצמחים חדשים אחרי שירקב ויהפוך לקרקע. כמו כן אז עצים גזומים נותנים פחות צל לאנשים והופכים הליכה ברגל שימוש בתחבורה ציבורית ועוד לחוויה הרבה פחות נעימה. מחסור בצל גורם לכן להחמרת שינויי אקלים ואי החום העירוני.

נקודה חיובית אחת היא שמכיון שהחוק מגן על העצים, הגוזמים בדרך כלל מתנהגים אתם בקצת יותר זהירות והגיזום שלהם הוא לא "עד הסוף". לעומת זאת החוק לא מגן כלל על השיחים והעשב, אם לא מדובר בפרחים מוגנים, ואפשר לעשות אתם כל מה שהעירייה או הדיירים רוצים, למרות שזה פוגע גם בעצים.

תשובות לטענות נפוצות של "מתנגדי" הטבע העירוני

בדרך כלל האנשים לא מתנגדים לטבע העירוני באופן כללי אבל יש הרבה אשר מעדיפים שיכרתו להם את העצים בחצר או שיעשו דשא סינתטי או שאם יש דשא אז שיהיה בגובה של 5 סנטימטר בלבד. אנו מביאים כאן את הטענות נפוצות ביותר שלהם והתשובות להם.

טענה:

"אם לא יכסחו את הצמחים, יצמחו קוצים בגובה 2 מטר ואי אפשר יהיה לעבור"

תשובה:

את הצמחים החד שנתיים מומלץ לקצור כאשר הם התייבשו לגמרי: זה קורה במאי, יוני או יולי תלוי בכמות המשקעים בעונה ובאופן הפיזור שלהם. זה מונע סכנת שרפות ונותן לצמחים בשנה הבאה לצמוח טוב יותר. אם זאת מומלץ להשאיר מהם איזה שהוא חלק מהצמח בצמוד לקרקע, כדי שהקרקע תהיה מכוסה באיזו שהיא מידה. את הצמחים הרב שנתיים - שיחים, עצים, צריך לעזוב בשקט. כך לא יהיו "קוצים בגובה 2 מטר".

במקום בו האנשים עוברים ומשחקים קבוע לא יצמחו קוצים כאלה בגלל דריכה. במקום בו האנשים לא עוברים באופן קבוע ההפרעה שלהם הרבה יותר נמוכה.

קוצים גבוהים צומחים כאשר הקרקע נפגעת במיוחד מחום והתייבשות, בהעדר הצללה - וכאשר בגיזום וכיסוח מורידים את כל הירק הקרקע נותרת חשופה לשמש, ממחסור בחומרי תזונה בקרקע בגלל כיסוח גיזום וסילוק הגזם, מפגיעה במבנה הקרקע שוב בהרבה מקרים בגלל הגינון האינטנסיבי. אם יהיו בחצר עצים שיחים ועשב שיתנו צל הסיכוי לקוצים כאלה ירד משמעותית‏[37].

טענה:

"אם ניתן לעשב לצמוח יהיו בעלי חיים לא נעימים כמו נחשים, עקרבים, עכברושים"

תשובה:

חצר ממוצעת קטנה מידי מכדי לשמש בית גידול לעכברים, עכברושים והטורפים שלהם - הנחשים, באופן טבעי. לכן חיות כאלה בחצר הינם תוצאה של פעילות אנושית: זריקת פסולת המשמשת למזון, דליפות ביוב המספקות מים. אם לא יזרקו זבל בחצר או בבית, אם לא יהיו דליפות ביוב, הם לא יופיעו.

נחשים ועקרבים נוטים להתרחק מבני אדם. אם במשטח כלשהו עוברים או משחקים אנשים קבוע אלה יעדיפו להתרחק. בנוסף לא יהיה שם עשב גבוהה בגלל דריכה ולכן הם יעדיפו להישאר באזורים אחרים, במיוחד אם הדריכה תהיה קבוע כלומר מאוקטובר כאשר העשב רק מתחיל לצמוח. להפך אם כל הזמן להתרחק מהעשב מהפחד שיש שם מישהו הוא יצמח גבוה מאוד ואז יש יותר סיכוי שמישהו יתיישב בו.

אפשר לטפל בבעלי חיים אלה באמצעות הדברה ביולוגית לדוגמה להושיב בחצר קיפוד. רק הריח שלו מרחיק את בעלי החיים האלה.

לבסוף הסיכון מהחיות האלה קטן משמעותית מהסיכונים מהעלמות הצמחייה. לדוגמה מזיהום האוויר שאותו כאמור הצמחייה יכולה להוריד משמעותית‏[38]. כמות האנשים שמתים בשנה בגלל הכשת נחש או עקיצת עקרב בישראל, היא פחות מאחד, כלומר זה קורה פעם בכמה שנים. התמותה מזיהום האוויר בישראל היא כ-2 ,200 בשנה, כאשר אחד מסוגי הזיהום המסוכנים ביותר הוא זיהום חלקיקי אותו הצמחייה יכולה להוריד משמעותית‏[39]. תמותה משמעותית קיימת גם בגלל גלי חום ועץ אחד יכול להוריד את הטמפרטורה ב-4 מעלות, כמה עצים שיחים ועשב בחצר - בהרבה יותר.

מעגל ההרס שגורם הרס הטבע העירוני

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - פרבור בישראל

הרס הטבע העירוני יוצר מעגל הרס כי הוא יוצר סוג של לולאת משוב חיובית באופן הבא: כאשר הירק בתוך השכונות נהרס על ידי חניות, בניה, גיזום, כיסוח, גריפת עלים וריסוס בחומרי הדברה, התושבים סובלים מכך קשות ומחפשים מקום ירוק יותר. הם מוכנים לשלם הרבה בעבור בית במקום שנראה יותר ירוק (ראה פרבור). במקרה כזה הולכים לשטחים הירוקים שעוד נשארו מחוץ לעיר כמו יערות כורתים חלק ממנו ובונים בתוכו שכונה עם בתים עם מעט קומות (צמודי קרקע).

הדבר יוצר אשליה של מקום ירוק. במציאות האפקט הפוך. סך השטח המכוסה בירק קטן כי חלקת יער גדולה נכרתת. אם המשפחות מהבתים האלה ירצו לצאת לפיקניק בטבע הן תאלצנה להצטופף בשטחי עיר קטנים יותר. ליד הבתים שלהם לא יהיה ירק שיגן עליהם מהרעש והזיהום עקב מכוניות. את ההשלכות השליליות של הקטנת השטח הירוק כמו יותר גזי חממה, זיהום אוויר, אי חום עירוני, פקקי תנועה נאלצים לשאת לא רק תושבי השכונה אלה גם יתר תושבי העיר ובמידה מסוימת גם יתר תושבי הארץ והעולם.

אם נתאר לעצמינו שהדבר קורה בעיר בצורת עיגול, בה המרחק בין המרכז לקצה הוא 5 קילומטר ושכונה אחת היא ברוחב קילומטר, כאשר אוכלוסיית כל שכונה היא 10,000 איש, הרי שכאשר בונים שכונה חדשה במקום יער הצמוד לעיר, מספר האנשים שבתאוריה אמורים להימצא קרוב יותר ליער הוא 10,000. מספר האנשים שהיער התרחק מהם הוא לפחות 50,000. כל אלה גם ירצו לעבור למקום ירוק יותר, והמעגל חוזר על עצמו. אפקט זה הוא חלק מאפקט הבייגלה של פרבור.

בעיר בה יש הפרדת שימושים (כמו ברוב ערי ישראל) האדם גר במקום אחד, עובד במקום אחר, מבלה במקום שלישי וכן הלאה. תכנון עירוני כזה אשר רק למראית עין שם דגש ל"שטחים ירוקים" הופך לתכנון מוטה רכב פרטי כי המרחק בין היעדים השונים גדל. האזורים האלה יוצרים חיץ בין איזורים שונים בעיר, והתחבורה צריכה לעקוף אותם מה שלוקח זמן ודלק. דבר המקשה על תחבורה בת קיימא ותחבורה פעילה. מאותם סיבות צפיפות נמוכה מידי של בנייה עירונית מקשה על פיתוח תחבורה ציבורית ועל תחבורת אופניים או הליכה ברגל. אם מנסים להעביר את הכביש דרך היער- שטח היער הרציף נקטע וזה פוגע במי שחי בו - דבר המכונה קיטוע שטחי מחייה. תכנון כזה עלול להיות חלק ממגמות של פרבור או של פיתוח מגדלי מגורים בדפוסים של תכנון מוטה רכב פרטי אשר משרים אשליה של "כפר" או "ירוק בעיניים" כאשר בפועל הדבר תורם לצמצום דרסטי של השטחים פתוחים והתניידות גבוהה יותר במכוניות עם השפעות סביבתיות חברתיות ובריאותיות רבות ומשמעותיות כמו פקקי תנועה, זיהום אוויר, תאונות דרכים, התחממות עולמית, אורח חיים יושבני ועוד.

הדרך הנכונה להגיע למגורים באורח אקולוגי היא שיקום הטבע העירוני בשכונות הקיימות. פרטים על כך אתם יכולים למצוא בפסקה "שמירה על טבע עירוני"

שמירה על טבע עירוני

אם הגעתם לדף זה כדי לברר איך אפשר להגן על עץ או שיח גדול מכריתה או גיזום היכנסו לכאן.

ברמת המדיניות כדי לשמור על הטבע העירוני צריך קודם כל לבצע את הפעילויות הבאות:

1. ניתן וצריך לבנות במדינת ישראל תוך שמירה על השטחים הירוקים בתוך העיר ולפעמים הגדלה שלהם. בשביל זה צריך לנצל את 4 השיטות לבנייה ירוקה המספקת עירוניות צפופה וקומפקטית :

4 הכלים האלה מסוגלים לספק מיליונים רבים של יחידות דיור תוך העצמת הטבע העירוני. לדוגמה בתל אביב גרים כיום כ- 450 אלף איש בצפיפות של כ- 8 אנשים לדונם. זאת לעומת פריז שיש בה כ-20 אנשים לדונם. ניתן לכן להוסיף עוד כמיליון אנשים שיוכלו לגור בתל אביב לבדה.

2. למזער את הגינון האינטנסיבי כגון: כיסוח, גיזום, כריתה, גריפת עלים, ריסוס צמחי בר ושתילת צמחים מיובאים במקומם, ולעודד גינון אקסטנסיבי עד כמה שניתן. כמו-כן, שימור משאבי הקרקע והמים בשטחים הפתוחים ועידוד מיזמים קהילתיים, כגון גינות קהילתיות, יערות-מאכל ואימוץ שטחי טבע עירוני יביאו להפקת תועלת סביבתית מרבית מכלל השטח הציבורי הפתוח.

3. מספר פרויקטים של שימור אתרי טבע עירוני מקודמים ברחבי הארץ, כגון נחל עין זהב בקריית שמונה, פארק ראש ציפור בתל אביב ועמק הצבאים בירושלים. יש גם דוגמאות רבות של פרויקטים דומים בחו"ל. חייבים להמשיך ולקדם פרויקטים כאלה ביתר-שאת.

4. יש ישובים בהם הטבע העירוני הוא יותר מפארקים ועשב בחצרות. אחת הדוגמאות של טבע עירוני מפותח מאוד היא חיפה, בה היער ממש נכנס לתוך מספר שכונות. מחיר הדירות בשכונות האלה בחיפה תמיד גבוה יותר בהשוואה לשכונות אחרות. יש לשמור על השטחים האלה ולהרחיבם.

5. הבנייה בארץ התאפיינה רוב השנים בהקצאת שטח נרחב של חצרות מגוננות מסביב לבתים, ודוגמה מובהקת לכך היא תכנית גדס בתל אביב. שיטות הבנייה בשנים האחרונות נוטות ליצור בתים כלל ללא צמחייה בחצר, רק עם בטון ולבנים וכמה עציצים. זה נעשה במקרים רבים למען חניות לרכב הפרטי מה שמנוגד להתחייבויות של ישראל להפחית את הנסועה הפרטית ובעל השפעות סביבתיות ניכרות. יש לחדש את הנוהג הקודם ביתר-שאת ולדאוג שלפחות 80% משטח החצר בכל בית יכוסה בירק.

6. יש לעודד גגות ירוקים וקירות ירוקים, התורמים הן למיתון הטמפרטורות במבנים ולחיסכון באנרגיה והן להפחתת זיהום האוויר.

לסיכום, יש להגדיל את שטח השטחים הירוקים בעיר עד כמה שניתן -- החל מהפארקים ועד לחצרות הבתים. יש לדאוג שלכל תושב בישראל יהיו לפחות 9 מ"ר של שטח ירוק (הנורמה המומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי). היום בישראל זה רק 3 מ"ר לתושב‏[40] ושיטות הבנייה הקיימות מצמצמות את השטח הזה במהירות. חייבים להפוך את הכיוון באמצעים המפורטים במסמך זה.‏[41][42].


גם ללא שימוש במגדלים ניתן להגיע לצפיפות עירונית גבוהה מאוד - לדוגמה כ-20 תושבים לדונם שקיימים בפאריז. זאת לעומת צפיפות נמוכה פי 12 שקיימת בעיר יוסטון בטקסס. החשיבות היא לבנייה מרקמית ולבנייה בצפיפות גבוהה מחד והקטנת הגינות הקטנת מסביב לבניין ודגש על מסדרונות אקולוגיים ושטחים ירוקים בלתי מפורעים מאידך, תוך שילוב היבטים אלה יחד עם תכנון של תחבורה בת קיימא. מאידך שימוש במגדלים כשלעצמו לא מבטיח צפיפות עירונית גבוהה.

ישנם מספר ארגונים בישראל אשר שומרים על הטבע העירוני. ביניהם מגמה ירוקה, עץ בעיר, החברה להגנת הטבע, ירוק בלב, ופורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה, כמו כן יש ארגונים למען קידום עירוניות מתחדשת, אקולוגיה עירונית ותחבורה בת קיימא אשר מאפשרים הקצאת שטחים ומשאבי תכנון למען טבע עירוני - ביניהם מרחב, 15 דקות, ישראל בשביל אופניים והעמותה לכלכלה בת קיימא.

החל מנובמבר 2008, כל עץ בוגר בישראל הוא אילן מוגן על פי חוק. לפי החוק אם מעוניינים לכרות עץ בוגר או להעתיקו למקום אחר - יש לקבל אישור מהגורם המוסמך שהוא פקיד היערות האחראי על האזור בו צומח העץ - פקיד היערות של קק"ל, של העירייה, של המועצה האזורית או המועצה המקומית. [9]

דוגמה לשמירה על טבע עירוני היא מה שקורה בברסלונה. העיר החליטה לעשות צעדים אגרסיביים להתנתקות מהרכב הפרטי. תנועתם תתאפשר בעיקר מחוץ למיני שכונות שבכל אחת מהן יהיו כ-9 בלוקים ובתוכם תנועת המכוניות תוגבל והשטחים הירוקים יורחבו‏[43].

בדוח השלישי של מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים בעמוד 89 הומלץ: "להשקיע מאמצים בהחדרת חשיבות השמירה על המגוון הביולוגי העירוני לתודעת כל בעלי העניין, ולשילוב התייחסות למגוון ביולוגי בבניית תכניות היערכות לשינוי אקלים ברשויות המקומיות. לצורך כך, נדרשת בניית התכנית, והקמת מערך הסברה להעלות את המודעות לחשיבות השמירה על המגוון הביולוגי במרחב האורבאני ותת-אורבאני בכלל, ובמסגרת היערכות לשינוי אקלים בפרט."

הומלץ לבצע סקר טבע עירוני בעיר, לחקור את התהליכים המשפיעים עליו, ולבנות תכנית המשמרת אותו. האמצעים העיקריים לשימור הטבע העירוני לדעתם הם:

א. שמירה על משאבי טבע (שמורות טבע, בתי גידול ייחודיים, שטחים מוגנים אחרים) קיימים בתחום העיר.

ב. תכנון כולל של מערך שטחים פתוחים בעיר, תוך מתן מקום של כבוד לטבע הנמצא בו, למשל יצירת פארק עירוני סביב ערך טבע ייחודי (כמו בריכת החורף באתר משרד הרישוי בחולון), יצירת מסדרונות אקולוגיים אשר מחברים בין ערכי הטבע בעיר לכדי יצירה של רשת אקולוגית ברחבי העיר (כמו שנעשה במקומות מסוימים בנתניה, ירושלים).

ג. שילוב מערכות טבעיות בתהליכי התחדשות עירוניים, למשל יצירת בבתי גידול חדשים (כמו שיקום המחצבה בכרמיאל).

ד. שילוב מערכות טבעיות בראיית התכנון והניהול השוטף בעיר, למשל פעולות שונות ל"יירוק" העיר, כגון גגות ירוקים (כמו שכבר נעשה במקומות מסוימים בתל אביב, פתח תקווה, גני רמת הנדיב).

ה. יערות קהילתיים לחיבור האדם לטבע – טיפוח של יער הנמצא בשטח העיר, הוספת מתקנים לנופש ופנאי, סיורים מודרכים וכל פעילות אחרת היוצרת חיבור בין אנשים לטבע שביער. במדינת ישראל ניתן למצוא דוגמאות רבות של יערות קהילתיים המנוהלים בשיתוף פעולה עם קק"ל.

ו. גינות קהילתיות – מקום לגידול פירות וירקות אורגניים, מפגש חברתי, תרומה לקהילה, כלכלה, נופש, פנאי. לגינות גם פוטנציאל לתרום למגוון הביולוגי בעיר. גינות אלה יכולות לתרום למיתון השפעות שינוי אקלים על-ידי גידול צמחים חסכניים במים. מידע אודות צמחים אלה ניתן לקרוא באתר של משרד החקלאות; רשימה של צמחים מומלצים ניתן להוריד מאתר "נקודה ירוקה" (פאוקר 2012)

ז. פארקים עירוניים לחיבור האדם לטבע – הקמת פארקים גדולים בלב העיר, עם מתקנים המאפשרים פעילויות נופש ופנאי, לפעמים סביב ערך טבע מסוים.

ח. נטיעת עצים – בפארקים, וכחורשות. עצים מעודדים קינון של ציפורים, מספקים צל ובכך תורמים למגוון הביולוגי בעיר. בנוסף הם תורמים למיתון השפעות שינוי אקלים על-ידי קיבוע פחמן. מידע אודות תועלות העצים ניתן לקרוא באתר של משרד החקלאות.

ט. פעילות חינוכית – חוות חקלאיות/אקולוגיות, גנים בוטניים וזואולוגיים, אשר מאפשרים לימוד על המגוון הביולוגי לתלמידי בתי הספר וגם לציבור הרחב.

י. טיפול במינים פולשים – ביעור מינים פולשים מאתרי טבע עירוניים‏[44]. יש לציין, שבעוד שצריך להימנע מהכנסת מינים פולשים על ידי האדם ואם יש כאלה צריך לטפל בהם בהעברתם לארץ המוצא ולא בהשמדה, הרי שאם מין כלשהו נכנס בגלל שינויי אקלים, כדי להחזיר את המין הישן, צריך להחזיר את האקלים הנורמלי.

למרות הפגיעה הנרחבת של שינויי האקלים בישראל, נכון לאוגוסט 2017 לא קיימת בישראל עדיין תכנית להערכות לשינויי אקלים, מאושרת על ידי הממשלה.

טבע עירוני בישראל

סקירה כללית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - טבע עירוני בישראל

מצב הטבע העירוני בישראל הוא באופן כללי לא טוב ומדרדר במהירות. כל שנה כורתים בערים הגדולות בישראל 7,500 עצים, 85% מהבקשות לכריתה מאושרות והרשויות הממונות על השמירה לעיתים קרובות מתמקדות בשתילת עצים אחרים במקום‏[45], למרות שעץ ותיק הוא בעל יתרונות אקולוגיים גדולים יותר מעץ חדש: עץ גדול יכול לספוח יותר זיהום אוויר כי הוא תופס נפח גדול יותר, ובאשר לקליטת פחמן דו חמצני עץ גדול יכול לספוח בשנה אחד את אותה כמות שעץ בינוני סופח בכל ימי חייו‏[46]. כמות השטחים הירוקים לנפש ביישובים בישראל נמוכה בהרבה מתקן ארגון הבריאות העולמי נמוכה מהכמות במערב אירופה או באיסנבטול. כמובן שיש ערים עם פחות שטחים כמו טוקיו, בואנוס איירס. ניתן לראות את המצב בישראל לפי התבלה הבאה:

מקום כמות שטחי טבע עירוני לתושב במטרים רבועים
המינימום לפי תקן ארגון הבריאות העולמי 9
המינימום לפי תקן מדינת ישראל מ-2008 10
וינה 120
שטוקהולם 87.5
סינגפור 66
אמסטרדם 45.5
לונדון 27
איסטנבול 6.4
הממוצע לערי ישראל 3
שכונה עשירה בישראל (צפון תל אביב) 13
שכונה עניה בישראל(פלורנטין) 1
טוקיו 3
בואנוס איירס 1.9

[47][48]. זאת בשונה ממצב היערות מחוץ ליישובים שהמצב שלהם בישראל יותר טוב מהרבה מדינות אחרות כי ישראל היא בין המדינות הבודדות ששטח היערות שלה גדל בגלל נטיעת היערות.


אי אפשר להסביר את המצב העגום של הטבע עירוני בצפיפות אוכלוסייה גבוהה כי ערים רבות באירופה צפופות יותר מהערים בישראל. לפי הנתונים שמביא דרור רשף בחוברת ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל "בדונם ממוצע בתל אביב גרים 8 אנשים, בירושלים 6 אנשים ובמודיעין 1.4 ,זאת לעומת פריז שבה גרים 20 אנשים לדונם. בצפיפות של פריז, בתל אביב יהיה מקום לעוד מיליון תושבים, ובירושלים יוכלו לגור עוד 9.1 מיליון תושבים."

מכאן שהסיבות הם התעלמות מחשיבות הטבע העירוני. הסיבות העיקריות הם הקצאת כמות קטנה של שטחים ירוקים בערים מההתחלה, בנייה על השטחים שהוקצו - בניינים, כבישים חניות ועוד, הפיכת חצרות מסיבית משטחים ירוקים לבטון ואספלט וגינון אינטנסיבי - גיזום, כיסוח, גריפת עלים, ריסוס בחומרי הדברה. באופן כללי העיריות במיוחד לא אוהבות להשאיר טבע עירוני במצב טבעי - כזה שלא עולה כסף ומים לטפל בו. המחיר מגולגל על האזרח דרך הארנונה ועוד תשלומים.

התלות ברכב הפרטי הגורמת להפיכת שטחים ירוקים לחניות וכבישים. קיים יחס יחס מזלזל מצד הקבלנים ומתכנני הערים המעדיפים לבנות על השטחים הירוקים שבתוך העיר במקום לאכלס דירות ריקות לבנות במקום חניות, להגביה בניינים ולבנות במקום שטחי תעשייה, צה"ל וקניונים נטושים. הגינון אינטנסיבי הורס גם את מה שנשאר כ"שטח ירוק" והופך אותו ל"מדבר ירוק" - הכינוי של המדשאה באנגליה.

תמונה של שכונת פלורנטין מלמעלה. רואים שיש מעט מאוד ירק. בשכונת פלורנטין יש מטר רבוע 1 של טבע עירוני לתושב. תקן ארגון הבריאות העולמי הוא 9 מטרים רבועים. התקן הישראלי הוא 10 מטרים רבועים. קרדיט: צולם על ידי הצלם מיכאל יעקובסון.

בישראל קיימת משיכה כללית, חזקה וקבועה של האוכלוסייה לטבע עירוני. כך לדוגמה, אם בודקים שתי דירות שהן דומות במרבית המאפיינים – שתי דירות שלושה חדרים בגודל דומה – האחת קרובה לפארק והשנייה רחוקה ממנו, ניתן לראות כי הדירה הקרובה(ברחוב יוסף אשרמן) מוצעת למכירה בסכום של 1,510,000 ₪, ואילו הדירה הרחוקה – שנמצאת במרחק של קילומטר וחצי מהפארק, ברחוב אני מאמין – מוצעת למכירה בסכום של 1,250,000 ₪. פארק מעלה ערך דירה הממוקמת סביבו בכ-9.25 אחוזים. הפארק מייצר בקרה אקלימית המפחיתה טמפרטורה ומפחיתה עלויות חשמל בכ-105.5 שקל לשנה למשקי הבית שסביבו.‏[49].

כמו במדינות אחרות גם בישראל, בגלל שהאנשים רוצים לחיות במקום ירוק לעתים קרובות כורתים חלקת יער ובונים במקומו יישוב חדש כדי שמסביבו יהיה יער. התוצאה היא כמובן הפוכה: יש פחות יער ופחות ירק לכולם, כולל לדיירי השכונה (כלומר כאשר הם ירצו ללכת לפיקניק הם יתקלו בצפיפות גדולה יותר). לעומת זאת על ידי אמצעים כמו הפיכת חניות וכבישים מיותרים לשטחים ירוקים והפסקת הגינון האינטנסיבי אפשר להגדיל משמעותית את השטחים הירוקים ליד הבית. כדי להבין איך בדיוק זה קורה קראו את הפסקאות על רמת גוראל והשטחים הבלתי מרוססים בתל אביב בהמשך.

רמת גוראל: דוגמה לתכנון פרברי הורס טבע עירוני ומוטה רכב פרטי

דוגמה קיצונית לתופעה כזו היא מה שקורה בתכנית "רמת גוראל" בחיפה. התכנית מדברת על בניית שכונה על "גבעת העיזים" המקום האחרון עם גוש גדול ורציף של יער בחיפה. בנוסף השכונה הזאת יחד עם המשכה "רמת טוסקאנה" עלולה לחסום את המעבר מיערות חיפה, שהם כרגע מובלעות צרות עם חיבורים צרים אחת לשנייה בתוך העיר לפארק הכרמל-גוש יער גדול מחוץ לשטח העיר, מה שימנע מחיות הבר לעבור בחופשיות בהן דבר שיביא בסופו של דבר להעלמות היערות האלה כמערכת אקולוגית עצמאית אשר לא תלויה באדם.

רמת גוראל מהווה תכנית עם תכנון מוטה רכב פרטי באופן קיצוני. חוץ מההשפעות הרגילות של בניית שכונה פרברית ומרוחקת (כמו לדוגמה, מרחק רב בין השכונות מה שמוביל ליותר מכוניות, מה שמוביל ליותר כבישים כי יש יותר פקקים מה שמוביל קיטוע ופגיעה בטבע העירוני) יש השפעות נוספות. השיפועים ברחובות המתוכננים בה הם כאלה שלא יאפשרו נסיעה על אופניים ויקשו על הליכה ברגל של מעבר ל-500 מטר לאדם רגיל ויותר מ-200-300 מטר לאדם עם מוגבלויות, אזרח ותיק או עגלה עם תינוק. בעצם בגלל השיפוע החד לא בנו על הגבעה הזאת עד עכשיו. ברור שכל תנועה בתוך השכונה תעשה באמצעות מכוניות.

בנוסף כאמור השכונה משמידה את הגוש הגדול האחרון של יערות חיפה ובטווך הרחוק-את יערות חיפה בכלל. מכאן שבעתיד תושבי מטרופולין חיפה (שמונה כ-909,000 איש) יצטרכו לנסוע לפיקניק לפארק הכרמל. במקרה הטוב עם יעשו לשם אוטובוס מיוחד אפשר יהיה לנסוע בו אבל יצטרכו לעשות כמה קוים חדשים מה שכמובן יגביר את הפליטות. במקרה הרע עם לא יעשו אוטובוסים רק ברכב פרטי אפשר יהיה להגיע ליער. היום כמה מאות אלפים מתושבי המטרופולין יכולים להגיע ליער ברגל(מרחק של מאות או עשרות מטרים) והשאר באוטובוסים עירוניים רגילים, כי היער נימצא בין השכונות ולפעמים בתוכם.‏[50][51]

בר בעיר-דוגמה לפרויקט מוצלח של שיקום ושמירה על הטבע עירוני בישראל

טבע עירוני בשכונת רמת אביב, בתל אביב. תושבי השכונה הצליחו לעבור לשכונה ירוקה יותר תוך העצמת הטבע עירוני. צילום: פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה.

הדוגמה הטובה ביותר בישראל למגורים ירוקים בתוך העיר היא מה שיחד עם עיריית תל אביב ביצע "פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה": בחלק מהשטחים הירוקים בתוך תל אביב (כמו פארקים וגנים ציבוריים) הריסוס הופסק הכיסוח צומצם לפעם בשנה לאחר שהצמחייה התייבשה, הגיזום הוגבל לגיזום בטיחותי, כתוצאה מכך בעיר נוצרו מספר שטחים טבעיים קטנים תוך צמצום הוצאות ניכר לעירייה‏[52]. סביר להניח כי התושבים ליד השטחים האלה פחות ירצו לעבור לשכונה אחרת בגלל מחסור בירק.

הסבר מפורט על המיזם שניקרא "בר בעיר" יחד עם מפת השטחים הטבעיים בתל אביב אתם יכולים למצוא כאן.

ראו גם

קישורים חיצוניים

פעילות
מידע

הערות שוליים

  1. ^ מרכז ידע להערכות לשינויי אקלים בישראל מתווה להיערכות הרשויות המקומיות אוגוסט 2013
  2. ^ [1]
  3. ^ American Planning Association Climate Change Management 2007
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 משרד החקלאות ופיתוח הכפר נטיעות והגנה על עצים במרחב העירוני מסמך מדיניות - מחוז תל-אביב 2015
  5. ^ אלינה ארביטמן עומס תרמי כבד 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
  6. ^ ד"ר מיכל צרפתי, רינת שפרן קיימות וסביבה ככלי, פיתוח בשלטון המקומי, מדריך יישומי לרשויות המקומיות, פרק "הצללה במרחב העירוני", משרד הפנים, ינואר 2019
  7. ^ Michael Graham Richard [2] 2.12.2013, TreeHugger
  8. ^ טל כהן גשמי סוף עונה 22 למרץ, זווית
  9. ^ Olivia Rosane Natural Medicine: More Doctors Prescribing Time Outdoors 22.10.2018, Ecowatch
  10. ^ Sam Nickerson This Is the Best Type of Green Space for Your Mental Health, Experts Say 2 לאוגוסט 2019, Ecowatch
  11. ^ 11.0 11.1 Deborah Franklin How Hospital Gardens Help Patients Heal scientific american, March 1, 2012
  12. ^ Georgia urban forestry publication , A canopy for good health .shade healthy trees, healthy cities’ healthy people 2004
  13. ^ ויקיפדיה Relationship between neighborhood income and tree canopy cover
  14. ^ Kathleen L. Wolf, “Business District Streetscapes, Trees, and Consumer Response”, Journal of Forestry 103, no. 8 (2005): 396-400.
  15. ^ McPherson Gregory at al. coastal pain community tree guide 2006
  16. ^ אלינה ארביטמן, זווית הגינון העירוני זקוק לחשיבה מחדש, כרמיאל כבר עושה זאת בהצלחה07.11.2016 Xnet
  17. ^ JoeStrout How much CO2 does grass absorb? 04.07.2015 High Frontier Forums
  18. ^ albertapcf Links Between Grasslands and Carbon Storage
  19. ^ Ashley Ahearn Carbon-Offset Cowboys Let Their Grass Grow 01.12.2008 SCIENTIFIC AMERICAN
  20. ^ Ian JohnstonKeep off the grass: Research confirms that highly manicured lawns produce more greenhouse gases than they soak up 18.01.2015 Independent
  21. ^ Mat McDermott How Much Carbon Do Different Forests Store & What Size Offsets Your Driving For a Year?01.03.2010 TreeHugger
  22. ^ trees in trust Greenhouse Gases
  23. ^ אילנה קוריאל הצעת חוק: שטחים ירוקים לכל תושב 23.11.2016, ויינט
  24. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [http://www.cbs.gov.il/hodaot2015n/11_15_355matzeget.pdf אוכלוסיית ישראל בפתח שנת 2016]
  25. ^ Dixon wolf, benefits and risks of urban roadside landscape: finding a livable balanced response, may 2007
  26. ^ מרכז ידע להערכות לשינויי אקלים בישראל מתווה להיערכות הרשויות המקומיות אוגוסט 2013
  27. ^ ויקיפדיה Lawn-Environmental concerns
  28. ^ ויקיפדיה Недостатки обыкновенного газона по сравнению с естественным разнотравьем
  29. ^ מרכז ידע להערכות לשינויי אקלים בישראל מתווה להיערכות הרשויות המקומיות אוגוסט 2013
  30. ^ משרד החקלאות ופיתוח הכפר תראו מה שעץ אחד יכול לעשות - תועלות של העץ שלא דמיינתם
  31. ^ מרכז ידע להערכות לשינויי אקלים בישראל מתווה להיערכות הרשויות המקומיות אוגוסט 2013
  32. ^ ויקיפדיה Lawn-Environmental concerns
  33. ^ ויקיפדיה Недостатки обыкновенного газона по сравнению с естественным разнотравьем
  34. ^ אלינה ארביטמן, זווית הגינון העירוני זקוק לחשיבה מחדש, כרמיאל כבר עושה זאת בהצלחה07.11.2016 Xnet
  35. ^ Kim Eierman Replacing The Green Desert This Fall - Your Lawn Part 2 21.10.2015 daily voice
  36. ^ נעמה ריבה מדינה ללא צל: התוצאות העגומות של הגיזום המוגזם הארץ, 27.06.2017
  37. ^ Jillian Mackenzie How to Combat Weeds ... Gently 30 ליוני 2019, Ecowatch
  38. ^ Bret Rappaport Grow It! Don't Mow It 12.05.2005 Wild Ones
  39. ^ Michael Graham Richard [3] 2.12.2013, TreeHugger
  40. ^ אילנה קוריאל הצעת חוק: שטחים ירוקים לכל תושב 23.11.2016, ויינט
  41. ^ אלכסנדר סעודה, אלון אלירן תמ"א ירוקה 1
  42. ^ Transportation.net רכב כצרכן נדל"ן
  43. ^ David Roberts Superblocks: how Barcelona is taking city streets back from cars 22.04.2017 Vox
  44. ^ מרכז ידע להערכות לשינויי אקלים בישראל מתווה להיערכות הרשויות המקומיות אוגוסט 2013
  45. ^ יאנה פבזנר מה אכפת לאדם 05 לדצמבר 2018, מאקו
  46. ^ N. L. Stephenson, A. J. Das, R. Condit, S. E. Russo, P. J. Baker, N. G. Beckman, D. A. Coomes, E. R. Lines, W. K. Morris, N. Rüger, E. Álvarez, C. Blundo, S. Bunyavejchewin, G. Chuyong, S. J. Davies, Á. Duque, C. N. Ewango, O. Flores, J. F. Franklin, H. R. Grau, Z. Hao, M. E. Harmon, S. P. Hubbell, D. Kenfack, Y. Lin, J.-R. Makana, A. Malizia, L. R. Malizia, R. J. Pabst, N. Pongpattananurak, S.-H. Su, I-F. Sun, S. Tan, D. Thomas, P. J. van Mantgem, X. Wang, S. K. Wiser & M. A. Zavala Rate of tree carbon accumulation increases continuously with tree size 15 לינואר 2014
  47. ^ אילנה קוריאל הצעת חוק: שטחים ירוקים לכל תושב 23.11.2016, ויינט
  48. ^ Baharash Bagherian LIVEABLE CITIES: HOW MUCH GREEN SPACE DOES YOUR CITY HAVE? Baharash Architecture
  49. ^ מתן תמרי, טל בר-און, עדו וייס כמה כסף שווה נוף ירוק? 13.07.2017, זווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה
  50. ^ עמותת ירוק בלב [https://docs.google.com/document/d/1Ze5cHnDkLU6akkmEsUZqldSJ1yAdub2vg7pWeoBMsJ4/edit?hl=iw&chrome=false&rm=demo# מכתב עמותת ירוק בלב לוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז חיפה נגד תכנית חפ/2169א' ]
  51. ^ מיכאל יעקובסון עז בכרמל: שכונה חדשה מאיימת על חלקת טבע נדירה בחיפה 10.03.2017 Xnet
  52. ^ עיריית תל אביב יפו שימור טבע בעיר