סוכות בסימן קיימות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938

סֻוכּוֹת (או חג האסיף) הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי. סוכות הוא החג השלישי מבין שלוש הרגלים המופיעים בתנ"ך, וכאשר בית המקדש היה קיים, היה עם ישראל עולה לירושלים בחג הסוכות.

ממצות החג ומנהגיו הן ישיבה בסוכה, נטילת ארבעת המינים, בקשת "הושענות", מצוות הקהל, שמחת בית השואבה וניסוך המים.

ערכי החג כוללים שלום (סוכת שלום), הכנסת אורחים (אושפיזין), ענווה וכבוד, ועקשנות (התעקשות על מצוות הסוכה גם בזמנים קשים).

ניתן לקשר את החג לקיימות ולסביבתנות בדרכים רבות:

  • הישיבה בסוכה יכולה לסמל יציאה אל היסודות של הדיור. סולידריות עם עניים שאין להם קורת גג.
  • אפשר לראות בישיבה בסוכה גם קריאת תיגר על החפצים הרבים שיש בבית, ולעסוק בנושא של פשטות מרצון. מה גם שסוכות מתקיים זמן קצר לאחר כיפור שבו יש ערך מרכזי של תיקון - תיקון עולם, תיקון הנפש, תיקון חברתי, תיקון פיזי - תיקון במקום לזרוק חפצים ולקנות חדשים.
  • בחג יש דגש רב על הורדת גשמים מכאן אפשר לדבר על טביעת רגל מימית, משק המים בישראל ועל פעולות שניתן לבצע בנושא - לדוגמה מים אפורים.
  • החג הוא גם חג חקלאי של אסיף היבולים ותקווה לשנה ברוכה, וניתן לקשר זאת לביטחון תזונתי וחקלאות בת קיימא.
  • את מצוות הכנסת האורחים ניתן לקשור לחיזוק הקהילה המקומית. בניית סוכה עם השכנים, הזמנת שכנים חברים ומכרים לסוכה, פעילות בגינה קהילתית, שירה בקהילה ועוד.
  • ניתן לקדם את הקהילה על ידי קידום תכנון עירוני טוב יותר שישפר את חיי הקהילה, לדוגמה עיסוק בתכנים של עירוניות מתחדשת ואקולוגיה עירונית.
  • קיימות דורשת שיתופי פעולה עם שכנים גם מעבר לגבול ועם אומות העולם. ניתן להקדיש את החג לפעילויות הקשורות בהבאת שלום, אמנות בינלאומית להגנה על הסביבה, סחר הוגן וכדומה.
דוגמאות לפעילויות
  • הכנת קישוטים טבעיים לסוכה. ראו כאן לדוגמה.
  • ברית עולם- לוקחים אחריות על המים מערך שיעור מאת הדס ילינק.
  • זמן אסיף מערך שיעור מאת הדס ילינק
  • פעילות בסימן פשטות מרצון וחיזוק הקהילה - סדנה כיצד להכין צעצועים לבד; סדנת תיקון צעצועים; הכרות עם משחקים חברתיים (שאינם דורשים הרבה חומרים ואנרגיה אלא בעיקר אנשים אחרים).

קישורים חיצוניים