ביטחון תזונתי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ביטחון תזונתי (Food security) הוא מונח המתייחס להמשך הקיום והזמינות של מזון עבור בני אדם, ומניעת רעב או רעב המוני. דאגות בדבר הביטחון התזונתי ואיומים עליו התקיימו במהלך ההיסטוריה האנושית. קיימות ראיות לשימוש בממגורות כבר לפני עשרת אלפים שנה בסין העתידה ובמצרים העתיקה, כדי לאגור מזון לשימוש בתקופות רעב המוני, עם זאת רק בשנת 1974 נטבע המונח "בטחון תזונתי" בכינוס המזון העולמי כמונח רשמי.

אינדקס מחירי המזון של ארגון המזון העולמי בשנים 1990-2013. 100 מציין רמת מחירים שהייתה בשנת 2002-2004. האינדקס מציין את מחירי הסחורות של בשר, מוצרי-חלב, דגנים, שמנים מהצומח וסוכר על פי משקלם בשוק הייצוא. מאז שנת הבסיס עלתה רמת המחירים הנומינלית פי 2 ויותר. המחירים ירדו אחרי משבר המזון של שנת 2008 אבל חזרו לרמות שיא לאחר מכן והובילו לגידול ברעב עולמי ולמשבר תזונתי ופוליטי במדינות רבות.

במקור בטחון תזונתי הובן כמושג הנוגע למדינות. מדינה שיש לה בטחון תזונתי היא כזו שיש לה די מזון כדי "לתמוך בהגדלה מתמדת של צריכת המזון ולאזן במידה מספקת תנודות בייצור ובמחירים". הגדרה חדשה של המושג ניתנה בפסגת המזון העולמית של 1996; הפעם הדגש ניתן לביטחון תזונתי עבור בני אדם יחידים, במקום אומות שלמות. לפי ארגון החקלאות העולמי, בטחון תזונתי מתקיים כאשר כל האנשים, בכל הזמנים, הם בעלי גישה פיזית וכלכלית למזון מזין בטוח ומספיק שדי בו כדי לתמוך בצרכים התזונתיים שלהם, ובהעדפות המזון שלהם, למען חיים פעילים ובריאים".[1] למשק בית יש ביטחון תזונתי כאשר לכל האנשים בו, בכל הזמנים, יש גישה למספיק מזון לקיום של חיים פעילים ובריאים.[2] אנשים שיש להם בטחון לא חיים ברעב או בחשש מפני מוות ברעב.[3]

נכון לשנים 2011-13, היקף הרעב העולמי כולל כ-842 מיליוני בני אדם שנמצאים במצב של רעב כרוני. [4] בעקבות עוני קיצוני, מלחמות וסיבות נוספות, בעוד שכ-2 מיליארד בני אדם נמצאים במצב של אי-ביטחון תזונתי מעת לעת בגלל רמות משתנות של עוני (נכון לשנת 2003). ארגון החקלאות העולמי מזהה את 4 העמודים של בטחון תזונתי כ: זמינות, גישה, שימוש ויציבות.[5]

לאורך שנים רבות מאז המהפכה התעשייתית, השתפר הבטחון התזונתי בעולם. המקרים של רעב המוני הצטמצמו בעקבות המהפכה הירוקה ושיפור התנובה החקלאית של החקלאות התעשייתית. רעב הפך להיות נדיר במדינות מפותחות ולאחר מכן גם במדינות מתפתחות רבות.

יש מספר תהליכים שמקשים על שמירת ביטחון תזונתי בעולם. מצד אחד גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית תורמים לעלייה בביקוש למזון. מדינות כמו הודו וסין מגדילות את הביקוש שלהם למזון מהחי ובכך מעלים עוד את הביקוש למזון. דלק ביולוגי מציב תחרות בפני גידול חקלאי למזון ולוקח ממנו משאבים לשם תחבורה. מצד שני יש השפעות סביבתיות שגורמות לקשיים בהספקת המזון: התחממות עולמית שגוררת שינויי אקלים כך שגשמים לא נופלים במקום ובזמן שבו הם נחוצים; שיא תפוקת הגז, שיא תפוקת הנפט שתורמים לעליית מחירי הגז הטבעי והנפט ולייקור תשומות לחקלאות של דשן כימי, חומרי הדברה, שימוש בציוד חקלאי כן הובלת המזון וקירור המזון; "משבר המים העולמי"; בנייה על אדמות חקלאיות של מגורים, מסחר ותשתיות לטובת עיור ופרבור; הרס קרקעות חקלאות על ידי המלחת קרקע, זיהום קרקע. עוד סיבות הן פגיעה מתמשכת בפוריות הקרקע וסחף קרקע בעקבות בירוא יערות.

כל עוד אין מצב של קטסטרופה מלתוסיאנית יש קשר ישיר בין עוני ואי שוויון כלכלי בקרב מדינות עשירות לבין רמות צריכה של מזון ואי-ביטחון תזונתי. חלק ניכר מהמשפחות לא סובלות בדרך כלל מרעב כרוני; משפחות עניות יותר סובלות לעיתים מרעב ספורדי. במדינות העניות, יש אחוזים גדולים בהרבה של תת תזונה וכלל האוכלוסייה ובמיוחד התושבים העניים חשופים לסיכון של רעב המוני. דבר זה נכון במיוחד בנוגע לעניים החיים בערים, בזמן רעב יתכנו מצבים בהם עניים כפריים נהנים מגישה טובה יותר למזון יחסית לעשירים עירוניים.

היסטוריה

המהפכה החקלאית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - המהפכה החקלאית

לטענת ההיסטוריון יובל הררי בספרו קיצור תולדות האנושות, המהפכה החקלאית הגדולה - המעבר מציידים לקטים לחקלאות לא הוביל לגידול בביטחון התזונתי אלא להפך. הסיבות לכך קשורות בעיקר לגידול אוכלוסין שהתלווה לגידול בתנובה לדונם. לפי הספר רובים חיידקים ופלדה הגידול באוכלוסייה היה מעט גדול יותר מאשר הגידול בתנובה החקלאית כך שכמות הקלוריות לנפש ירדה בעקבות המעבר לחקלאות. בנוסף הררי מציים סיבות חברתיות רבות שגרמו לכך שחקלאים סבלו יותר מרעב - הסתמכות על פחות מינים למזון יחסית לציידים לקטים הובילו ליותר התמחות אבל ליכולת התמודדות קטנה יותר עם משבר מזון, יותר מלחמות על משאבים ופחות יכולות לעזוב את האדמה גרמו להחרפת הרעב. היבט חברתי שלישי נוגע למיסים המוטלים על האיכרים שלא מאפשרים להם להחזיק כמות מספקת של עתודות מזון לעתיד. היבט נוסף שמגביר את הרעב בקרב איכרים הוא יכולת נמוכה יותר להתמודד עם בצורת, הצפות ואסונות טבע נוספים, בשל הצורך להיצמד לאדמות מסויימות ובשל גמישות מזון נמוכה יותר יחסית לציידים לקטים.

הררי ודיימונד מספקים דוגמאות להכחדת מינים באיים, באוסטרליה ובאמריקה על ידי ציידים לקטים, וכיצד דבר זה צמצם את מקורות המזון.

בטחון תזונתי בחברות חקלאיות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - התמוטטות (ספר)
פסלים מנותצים באיי הפסחא. לאחר קריסת החברה, כילו התושבים את זעמם בסממן הדתי והתרבותי המרכזי של אבותיהם. עד היום איי הפסחא הם חסרי עצים כמעט לחלוטין ומהווים דוגמה לפגיעה קיצונית בחקלאות ובחברה עקב בירוא יערות קיצוני

בספר התמוטטות מתאר הביולוג ג'ארד דיימונד מספר חברות חקלאיות מסורתיות שהתמוטטו עקב גורמים של מחסור במזון יחד עם סיבות אחרות. התושבים של איי הפסחא, איי פיטקרן, האנסאזי, ההתיישבות הנורדית בגרינלנד, בני המאיה ועוד חברות סבלו כולן מחקלאות שאינה בת קיימא וחלקים נרחבים של האוכלוסייה מתו ברעב או נדדו מחברות אלה.

מלתוס וחקלאות תעשייתית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - חקלאות תעשייתית

גידול אוכלוסין גורם לעליית הביקוש למזון, דרישה זו עוררה בעבר את חששו של תומס מלתוס מפני פיצוץ אוכלוסין - מצב שבו האוכלוסייה שמתרבה בגידול מעריכי תעבור את היכולת להגדיל את ייצור המזון שגדלה רק בקצב לינארי או בקפיצות אקראיות.

מלתוס לא לקח בחשבון שני גורמים חשובים. הגורם האחד הוא שהאוכלוסייה לא גדלה באופן מעריכי אלא בגידול סיגמואידי שכן קצב גידול האוכלוסייה לא נשאר קבוע אלא יורד. בכל המדינות בעולם מתרחש תהליך איטי איך יציב של ירידה בפריון הילודה (מספר הילדים שכל אישה יולדת) ודבר זה מאט את קצב הגידול. דבר זה מכונה בדרך כלל מעבר דמוגרפי שנובע משינויים חברתיים וכלכליים כמו צמיחה כלכלית והצורך בהתמחות כלכלית, וכן עלייה במעמד האישה, גישה לאמצעי מניעה ויציאת נשים לעבודה.

גורם נוסף שמלתוס לא לקח בחשבון הוא שינויים טכנולוגים שאיפשרו לקיים חקלאות תעשייתית שהובילה להגדלת היצע המזון. המצאות רבות במהלך המהפכה התעשייתית, כמו טרקטורים, קטפות ומכונות חקלאיות נוספות איפשרו לרתום אנרגיה מחצבית לשם הקטנת עלויות בחקלאות ולעבד שטחים גדולים יותר. מאוחר יותר, במהלך המאה ה-20, יצירת דשן כימי וחומרי הדברה כמו גם שיפור התנובה החקלאית על ידי השבחה גנטית והנדסה גנטית. כל אלו יצרו את המהפכה הירוקה ולכאורה ביטלו את החשש מפני אסון מלתוסיאני.

משברי מזון ומקרי רעב המוניים התרחשו בכל אופן במדינות שונות, בעיקר במדינות עניות, לרוב בצורת, מלחמה או ניהול כלכלי שגוי. מקרה חריג התרחש ברעב תפוחי האדמה של אירלנד באמצע המאה ה-19. שבו היו מעורבים גורם ביולוגי יחד עם נעילה טכנולוגית - הסתמכות גדולה מידי על גידול יחיד ועשיר מאד במזון- תפוח אדמה מזן מזין במיוחד, נתגלתה כבעייתית כאשר תפוחי האדמה נתקפו על ידי מחלה. הגידולים התחליפיים לא סיפקו מספיק מזון ומיליוני אירים היגרו מהמדינה ומתו ברעב.

גבולות לצמיחה ומשברי המזון של המאה ה-21

האופטימיות בתחום המזון נמשכה במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. קריאת אזהרה נכתבה על ידי בני הזוג ארליך בסוף שנות ה-60 בספר פצצת האוכלוסין. תיאור מפורט ומדוייק יותר של האופי הדינמי של בעיות המזון, המשאבים והאוכלוסין נכתב בספר גבולות לצמיחה בשנת 1972. בספר לראשונה נלקחו היבטים רבים בחשבון כאשר יש ניסיון להתייחס אליהם באופן כמותי ועם השפעות דינמיות של התחומים השונים זה על זה. הספר כלל מגבלות של 4 משאבים מתחדשים (מזון קרקע ואדמה; מים; יערות; מגוון מינים ושירותי המערכת האקולוגית) ומגבלות של 3 משאבים מתכלים (דלק מחצבי, חומרים מתכלים אחרים וכיורים לפסולת ולזיהום). עם זאת הדיון בנושאים אלה נתקע במשך שנים רבות, הן בגלל אמירות גורפות ונחרצות מידי (לדוגמה של ארליך) שחזו משבר עוד בשנות ה-70, והן בגלל פרשנות מוטעית לספר גבולות לצמיחה מצד כלכלנים(לדוגמה טענה מוטעית לפיה הספר חזה משבר מתכות בשנות ה-90). בספר קיימים מספר תסריטים שבהן מחסור במשאבים כמו אנרגיה מחצבית או פוספטים מוביל לירידה בפריון הקרקע. אפשרות נוספת היא פגיעה באיכות הקרקע על ידי זיהום או על ידי הרס הקרקע. בכל האפשרויות האלה מתקיים תרחיש של ירידה בכמות הקלוריות הזמינה לנפש עד לאפשרות של התמוטטות החברה.

הביולוג וההיסטוריון הסביבתי ג'ארד דיימונד, תעד כאמור בספר התמוטטות מקרים רבים שבהם משבר סביבתי ומשברי ניהול בחקלאות הביאו לרעב המוני, מלחמות והתמוטטות חברתית בחברות עבר. דיימונד מספק גם דוגמאות לכלכלות מודרנית שבהן יש חקלאות בלתי יציבה מבחינה סביבתית כמו: סין, אוסטרליה, מונטנה בארצות הברית. לפי דיימונד, גם רצח העם ברואנדה בשנת 1994 נבע בחלקו מסיבות של פיצוץ אוכלוסין ומשבר חקלאי חמור ולא רק משנאה אתנית. הספרים של דיימונד (כולל רובים חיידקים ופלדה) תארו גם את התפתחות החקלאות ומנגנונים רבים הקשורים בה כתהליך דינמי ומורכב הכולל לדוגמה תחלואה במחלות ומגיפות בגלל מגע עם חיות מבוייתות וכן את הגידול של האוכלוסייה בעקבות הגדלת הפריון ואת הירידה בביטחון התזונתי במהלך המהפכה החקלאית בראשית ימי החקלאות. הם גם תארו דפוס חוזר של נעילה טכנולוגית במספר חברות שכולל מספר שלבים:

  1. גידול של הפריון החקלאי עקב טכניקה חדשה, מציאת משאבים חדשים או שינוי טכנולוגי.
  2. גידול מהיר של האוכלוסייה עקב זמינות של יותר מזון.
  3. בשלב מאוחר יותר מתברר שהמשאב החדש מכיל בעיות, לדוגמה מדובר בשדות שהיו פוריים בתחילה אבל מאבדים את הפוריות שלהם בהמשך, נוצר לחץ חברתי שכן לא ניתן להקטין את האוכלוסייה בצורה מהירה.
  4. "סירות ההצלה המלאות" - האוכלוסייה גדולה מידי לכמות המזון שניתן לקיים עם המשאבים הישנים, נוצר משבר חברתי ו/או רעב או מלחמת אזרחים שגורמים להקטנת האוכלוסייה או להתמוטטות כללית של החברה.

בשנים 2007-2008 התרחש משבר מזון עולמי. העברת שימושי קרקע חקלאיים לגידול ביו דלק, מחירי דלק סביב 100 דולר לחבית (שהובילו לעלייה במחירי הדשנים, חומרי ההדברה והריסוס), עליה באוכלוסיית העולם, שינויי אקלים, אובדן קרקע חקלאית לשטחי מסחר ומגורים, וגידול בביקוש למזון בקרב אזרחי סין והודו, גרמו לעליית מחירי גרעיני התבואה המשמשים למזון (אורז, חיטה, תירס, סויה וכו'). כתוצאה מכך התערער הביטחון התזונתי עבור מקומות רבים בעולם ובמדינות רבות פרצו מהומות מזון. בשנת 2010-2011 התרחש שוב משבר מזון עולמי, ומחירי המזון הגיעו לשיא של כל הזמנים מאז החלו המדידות בשנת 1990. משבר זה הוא אחת הסיבות המרכזיות למרמור בעולם הערבי שהוביל לנפילת המשטר בתוניס, מצרים וסוריה.

גידול האוכלוסייה עדיין גורם לקשיים הולכים וגדלים בהבטחת גידול מספיק של מזון, וזאת על ידי השפעות סביבתיות שבתורן משפיעות על היכולת לגדל מזון באופן מקיים על ידי חקלאות בת קיימא. בין שינויים אלה ניתן למנות כילוי של אנרגיה והגעה לשיא תפוקת הנפט, גידול בביקוש למשאבים מתכלים אחרים כמו זרחות, התחממות עולמית, כריתת יערות, זיהום מים, זיהום קרקע וסחף קרקע - בכל השינויים האלה גידול אוכלוסין מהווה קטליזטור שמאיץ את המשבר. לדוגמה כריתת יערות לשם הספקת דלק לחימום, מוצרי עץ והספקת מקום מגורים, שהדרישה לכולם גדלה עקב גידול אוכלוסין. היבטים נוספים שמשפיעים הן על הגידול של המזון והן על הביקוש למזון כוללים צמיחה כלכלית, שינויים טכנולוגיים ושינויים חברתיים.

הערכות לעתיד

ספרים בנושא סביבה חקלאות ומזון

הסביבתן לסטר בראון מעריך כי מכל האיומים על המין האנושי, האיום של מחסור במזון הוא "החוליה החלשה", הוא מנתח איום זה בספרו עולם מלא, צלחות ריקות ובספרים נוספים שלו. גם הספר כך נקצור של הביולוג הבריטי קולין טאג' עוסק בשאלות כיצד ניתן להאכיל את כלל אוכלוסיית העולם ואיזה שינויים נדרשים לבצע בחקלאות העולמית לשם כך. חלק נכבד מהספר התמוטטות של ג'ארד דיימונד מתייחס לאפשרות של פגיעה אנושה בציביליזציה הנוכחית עקב משבר חקלאי.

ארגון המזון העולמי

נייר של ארגון המזון העולמי בוחן מגמות ארוכות טווח עד 2050 וחוזה כי בהינתן מספר הנחות ניתן להזין את כל האוכלוסייה העולמית במספיק מזון ואף להגדיל את כמות הקלוריות לנפש ולהוריד את מספר הרעבים. המחקר מתבסס על הערכות האו"ם על תרחישי גידול אוכלוסין וגידול בתמ"ג שיובילו לגידול בביקוש למזון, אף כי בקצב נמוך יותר משהיה בעבר. מול גידול זה המחקר מנסה להעריך כיצד ניתן להגדיל את היבולים החקלאיים על ידי הגדלת כמות האדמה החקלאית המעובדת, כמות המים המוקדשים להשקיית יבולים והגדלת ההפריון החקלאי. לטענת המחקר למרות שיש מגבלות שונות שיביאו לצמיחה נמוכה יותר בתוספת המזון, הביקוש הכולל יכול לענות על ההיצע. עם זאת ייתכנו בעיות איזוריות, שכן לא תמיד ניתן לממש את הפוטנציאל של הגדלת היבולים החקלאיים בשל בעיות כמו מדיניות, מחלות, השקעות נדרשות וכו'. כמו כן גידולי חקלאות להפקת דלק יכולים להיות בעיה רצינית להספקת המזון לאנשים. [1]


ג'רמי גרנתהם

בשנת 2011 כתב ג'רמי גרנתהם, משקיע בריטי שעומד בראש פירמת השקעות ענק בשם GMO, דו"ח על סיכונים סביבתיים לאנושות. גרנתהם אופטימי לגבי שיא תפוקת הנפט והתייקרות של מתכות וטוען כי בשני התחומים תהיה התייקרות מחירים אבל לא אסון. לעומת זאת, הסכנה העיקרית אותה מזהה גרנתהם היא בעיה של בטחון תזונתי עקב שילוב של מחסור באשלג ובפוספט ועקב סחף קרקע. הוא חוזה שהתדלדלות משאבים אלה תתרום לכך שיהיה "בלתי אפשרי" להאכיל את אוכלוסייה עולמית בת כ-10 מיליארד בני אדם שצפויה להיות בתוך 50 שנה, וכי משבר כזה לא יהיה בעתיד הרחוק אלא בימי חיינו. גרנתהם מדגיש כי משבר כזה אינו בלתי נמנע אלא יכול לקבל מענה על ידי התכוננות נכונה, לדוגמה על ידי חקלאות שלא הופכת את הקרקע ובכך מקטינה מאד את סחף הקרקע.[6]

ראש המודיעין של ארצות הברית

דו"ח של ראש המודיעין האמריקאי שהתפרסם באפריל 2013, צופה כי מחירי המזון בעולם ימשיכו להיות תנודתיים עקב שורה של גורמים טבעיים והחלטות מדיניות. הדו"ח מציין כי בטווח הקרוב משבר המזון ימשיך עקב גורמים הטבעיים כמו הצפות, בצורת, גלי חום ומחלות חקלאיות של היבולים ושל בעלי חיים. צעדי מדיניות עשויים להחמיר את המשבר כוללים איסור ייצוא, והסטה של גידולים חקלאיים לשימושים אחרים כמו עיור וכן קניה וחכירה של אדמות חקלאיות בידי מדינות זרות.[2]

הדו"ח מציין כי מדינות שאינן מצוידות במשאבים מאבדות את האמון ביכולתו של שוק העולמי לספק משאבים חיוניים, ומגבירות את המאמצים כדי להגן על האוכלוסייה שלהן. לטענת הדו"ח יש סיכוי גבוהה כי מאמצים אלו יהוו איום על הספקת המזון העולמי. לשם דוגמה מדינות מתפתחות כמו סין ומדינות במפרץ הפרסי קונות אדמות חקלאות ואדמות מרעה ברחבי העולם כאמצעי גידור נגד המשך מגמות הגידול בביקושים והמשאבים שמתקשים לספק ביקושים אלה. הספקת המזון נמצא בסכנה גם מצג מחלות של גרעיני תבואה וזרעי שמן וכן ממחלות שמועברות על ידי בעלי חיים כמו H5N1 ומחלת הפה והטלפיים. בו בזמן התשומות החקלאיות כמו מים, דשן, קרקע ונפט הופכות להיות נדירות ויקרות יותר, ומחריפות את מגמות התייקרות המזון.

בטווח הקצר, בצורת במערב התיכון בארצות הברית ועליית ביקושים של מזון מול דלק וכיבול להאבסת בהמות, צפוי כי מחיר התירס יעלה. מחלת חיטה בשם "חידלון הקנה" שמופצת על ידי גזע עמיד של פטריות Ug99 מתפשטת במדינות אפריקה ואסיה וצפוי להגיע לדרום מזרח אסיה (הודו וסין) ולהקטין את תנובת החיטה. יש עליה בתנובת החיטה של מזרח אירופה, אבל יש תנודתיות ביבולים והממשלה במדינות אלה הוכיחה כי היא מוכנה להטיל מגבלות ייצוא.

המודיעין האמריקאי צופה כי יש איום חלש בשל סכסוך מזון ישיר בין מדינות, אבל יש סיכוי לסכסוך בין חוואים לבין חקלאים. כמו כן יש סיכוי למחלוקות על איזורי דיג שנפגעו עקב דייג יתר. במדינות בעלות משטר חלש עשויות קבוצות אופוזיציה להשתמש במחירי המזון העולים כדי לקדם את האג'נדה שלהן להפלת המשטר הקיים. [3]

כנס האו"ם בנושא מסחר ופיתוח

כנס האו"ם בנושא מסחר ופיתוח הוציא דו"ח בשנת 2013 שבו הוא מזהיר כי משבר המזון של שנת 2008 היה אות אזהרה והזדמנות לבחון מחדש הנחות מהעשורים האחרונים בתחום החקלאות והמזון. הדו"ח קורא למעבר מהיר לחקלאות בת קיימא לפני שיהיה מאוחר מידי. [4]

גורמים המשפיעים על הביטחון התזונתי

בספר תכנית ב' טוען לסטר בראון שקיימות מגמות ארוכות טווח של הגברת הביקוש למזון מצד אחד ומגבלות על המשך הספקת המזון מצד שני. מגמות אלה גורמות לכך שהסיכון למזון הולך ועולה.

הביקוש למזון גדל בגלל:

המגבלות על הספקת המזון כוללות:

חוקרים אחרים מציינים מגבלות נוספות: מגבלות תשומות על החקלאות - שיא תפוקת הזרחן, שיא תפוקת הנפט ושיא תפוקת הגז שעלולים לייקר תשומות כמו דשן כימי וחומרי הדברה. המחקר גבולות פלנטריים מציין מגבלות נוספות של שיבוש מחזור הזרחן ומחזור החנקן. מגבלות נוספות הן הצריכה והלקיחה של בני האדם מתוך סך הייצור הראשוני שגורם לשיבוש שירותי המערכת האקולוגית.

גידול אוכלוסין

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - גידול אוכלוסין
אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור). וזאת בהנחה שלא יתקיים אסון מלתוסיאני

גידול אוכלוסיית העולם הוא אחד הגורמים המרכזיים הגורמים לשינויים בביטחון התזונתי, הן בחברות היסטוריות והן בימינו. השפעה מרכזית אחת היא שגידול האוכלוסייה מגביר את הביקוש למזון. היות וגידול אוכלוסין יכול לעבוד לפי עקרון של גידול מעריכי הגידול בביקוש אינו בהכרח לינארי, אלא מתגבר עם הזמן. עם הזמן גידול האוכלוסין יכול גם להתמתן עקב מעבר דמוגרפי.

הביולוג פול ארליך, מי שכתב את הספר פצצת האוכלוסין, מציין כי לגידול האוכלוסין יש השלכות רבות אחרות. לדוגמה איכות האדמות החקלאיות יורדת בגלל חוק תפוקה שולית פוחתת. כך שאם מליון התושבים הראשונים במדינה מסויימת משתמשים באדמות החקלאיות ובמים הטובים ביותר, המיליון הבאים משתמשים במשאבים פחות יציבים ופחות איכותיים. במילים אחרות, גידול האוכלוסין יוצר השפעה לא רק דרך גידול הביקוש למזון, אלא גם על היצע המזון. השפעות אלה אינן לינאריות. כאשר יש צפיפות אוכלוסין נמוכה ומשאבים רבים, השפעות על היצע המזון הן נמוכות, וככלל שיש יותר אנשים השפעתן גדלה:

  • גידול האוכלוסין מביא לצמצום השטח החקלאי. הדבר גם מגביר את התמריץ של חקלאים להפוך את שטחי האדמה שלהם לשטחי נדל"ן, ובנייה על אדמות חקלאיות לצורכי דיור, מסחר, ותשתיות כמו כבישים.
  • גידול האוכלוסין מגדיל גם את משבר המים העולמי וגורם להטיית מים מהחקלאות אל המגזר הפרטי, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. גידול האוכלוסייה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, זיהום מי תהום, הגברת המלחת מי תהום על ידי שאיבת יתר והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים.
  • גידול האוכלוסייה מגביר את הביקוש לאנרגיה ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון.
  • גידול יותר מזון בשיטות אינטנסיביות יותר, כדי לספק יותר מזון ליותר אנשים, שוחק היבטים רבים הן בקרקע החקלאית ובמשאבים הדרושים לה, והן במערכות אקולוגיות המספקות שירותים לקרקעות חקלאיות.

דלק ביולוגי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מזון מול דלק

התייקרות האנרגיה (ראו בהמשך) מספקת תמריץ גדל לפיתוח גידולי ביו דיזל ותחליפי נפט ממקור צמחי. פרוש הדבר הוא הסטת משאבי חקלאות של קרקע, עובדים, דשן, ציוד וכסף מחקלאות-מזון לחקלאות-דלק. דבר זה מכונה מזון מול דלק - התושבים העניים בעולם נאלצים להתחרות באותו שוק עם הביקוש לדלק למכוניות של התושבים העשירים בעולם.

גידול בדרישה למוצרים מהחי

בעוד במערב גדל טרנד של צמחונות וטבעונות, המגמה השלטת בעולם היא שיפור במצבם הכלכלי של מיליארדי אנשים. חלק מהשפעת שינוי זה הוא גידול בביקוש מצידם למוצרים מהחי. בעלי החיים, בעיקר תרנגולות, פרות וכבשים מספקים חלב, בשר וביצים, ודורשים שטחי מראה וגידול תבואה. כיום חלק נכבד מהגרעינים בעולם מגודלים להאכלת בעלי חיים שאינם אדם. לפי החוק השני של התרמודינמיקה גידול כזה חייב להסתכם בבזבוז אנרגיה - כלומר שמזון המופק מבעל החיים יספק פחות אנרגיה יחסית לצריכת אנרגיה ישירה ממזון צמחי. לכן הדרישה הגדלה למוצרים מהחי פרושה גם הגדלת הדרישה למזון מהצומח.

שוק הסחורות העולמי

שוק הסחורות העולמי מגלגל מיליארדי דולרים בשנה. השוק אינו חופשי לגמרי, אלא מנווט על ידי גורמים אינטרסנטים. קרנות גידור (קרנות פרטיות למיליונרים בלבד) משתמשות בכוחן הפיננסי כדי לבצע "תקיפת שוק" בשוק הסחורות. הקרנות קנו כמויות גדולות של סחורות או של חוזים עתידיים של הסחורה במטרה להעלות את מחירה (בדומה למנגנון של הרצת מניות בבורסה). ידועות דוגמאות מתחום הקקאו, וייתכן שגם בתחום החיטה עבד מנגנון דומה.[5]

בצד הגדלה זמנית של מחירי סחורות ומזון, יש לשוק הסחורות השפעות נוספות. גזירת הרווח של קרנות הגידור באה על חשבון משקיעים פרטיים ומוסדיים שאינם מבצעים תעלולים כאלה. פגיעה נוספת היא ביצרנים של חומרי גלם, מפעלים מייצרים, וחקלאים. הספקולציות על סחורות יכולים לגרום לתנודות גבוהות בחומרי גלם עבור יצרנים כמו ברזל פלדה או המתכת כסף. במצב זה העלויות עבור יצרנים של אופניים לדוגמה, עולות שכן אי וודאות גדלה בהוצאות מתרגמת עבור היצרן בעלויות גבוהות יותר (שכן הוא צריך לבטח את עצמו כנגד עליה של חומרי הגלם). חקלאים קטנים נפגעים מכך שהם לא יודעים האם היבול שלהם ימכר בסוף השנה ברווח גדול או בהפסד גדול בגלל שעד סוף העונה ייתכן והמחיר ישתנה לחלוטין. הגדלת אי-הוודאות של החקלאים מתרגמת למחירי מזון גבוהים יותר ולסגירה של חוות קטנות יותר ולהקמת חוות ענק שמסתמכות על שיטות חקלאות בלתי מקיימות.

שיפורים בפריון החקלאי

מחקרים בבוטניקה, אגרונומיה, ופרקטיקות של השבחת זנים, הנדסה גנטית ועוד הובילו לשיפור עצום בתנובה החקלאית לדונם. במדינות עניות רבות בעולם עוד לא יושמו פרקטיקות אלה בגלל עלותן הכלכלית, בגלל אינטרסים מסחריים ובגלל היבטים חברתיים. כמו כן מחקרים רבים נוספים נעשים במטרה לשפר עוד יותר את הפריון החקלאי, וכן להגדיל את ההיצע בדרכים אחרות כמו גידול זנים שדורשים פחות מים, זנים שיכולים לחיות באדמות מלוחות יותר, בשטחים שיש בהם פחות מים ועוד.

לסטר בראון טוען כי הפריון החקלאי במדינות המפותחות הגיע ל"מישור" ולמרות מאמצים רבים להגדיל אותו אין התקדמות רבה בנושא זה. בראון מביא לדוגמה את תפוקת החיטה בבריטניה, צרפת וגרמניה בהן הגידול בפריון החקלאי הגיע לשיא ואינו מצליח לעלות מעל לשיא זה. דוגמאה נוספת היא פריון גידול האורז. ביפן הגיע הפריון לשיא ונעצר, סין מעלה את הפריון שלה אך פריון זה מתכנס לכיוון הפריון היפני.

השיפורים בפריון החקלאי באים לעיתים קרובות על חשבון הקיימות והעמידות של החקלאות. לעיתים קרובות השיפור בפריון מקודם על ידי שימוש במונוקולטורה - שימוש בזן אחד שיש לו תכונות של צמיחה מהירה. אבל שימוש כזה מצמצם את המגוון הביולוגי ועלול גם לבוא על חשבון תכונות של עמידות של הצמחים בפני מזיקים שונים. המקרה המפורסם ביותר הוא רעב תפוחי האדמה באירלנד במאה ה-19. עקב שימוש אינטנסיבי בתפוחי אדמה מזן מסויים מזין במיוחד, התפשטות מחלה בתפוחי האדמה גררה מצב שבו החלקות הקיימות לא יכלו לכלכל משפחות תוך שימוש בגידולים אחרים. כתוצאה מתמותה ברעב ובעוני והגירה מסיבית של תושבים, אוכלוסיית אירלנד הצטמצמה בתוך שנים ספורות ב-3 מיליון איש.

מבחינת קיימות השיפור בפריון החקלאי מושג בדרך כלל על ידי חקלאות תעשייתית שגוררת בעיות שונות כמו סחף קרקע והסתמכות על דלק מחצבי ומשאבים מתכלים אחרים להפקת דשן כימי וחומרי הדברה וכן יוצרים זיהום תעשייתי.

מחלות צמחים ובעלי חיים

היבט חשוב בחקלאות הוא מרוץ מתמיד בין החקלאים ומדענים שונים ובין בני האדם לבין יצורים אחרים שרוצים לאכול את הצמחים החקלאיים או להדביק אותם במחלה. חרקים, ובעלי חיים אחרים כמו מכרסמים וסוגי ציפורים שונות וכן חיידקים, חד תאיים ופטריות מאיימים על התנובה החקלאית ובריאות הצמחים ובעלי החיים המגודלים במסגרת החקלאות.

מצד חיידקים, וירוסים וסוגי פטריות שונות יש תהליכים של התרגלות לחומרי הדברה ולהגנות שונות (במסגרת ברירה גנטית והנדסה גנטית שפותחו על ידי חקלאים כדי להגן על צמחים. דוגמאות למחלות של בעלי חיים כוללות התרגלות לאנטיביוטיקה של מחלות שונות והתפרצות של מחלת הפה והטלפיים ו"מחלת הפרה המשוגעת". בשנת 2013 הודיעה ארצות הברית על הקטנת השימוש באנטיביוטיקה שניתנת לחיות, במאמץ להאט את ההתרגלות לאנטיביוטיקה.

דוגמה למחלות של צמחים כוללות את רעב תפוחי האדמה באירלנד וכן את Ug99 שפוגע בחיטה. היבט דומה הוא התרגלות של חרקים, לדוגמה חגבים או ארבה וכן מיני תולעים הפוגעים בעצים לחומרי הדברה מסוגים שונים.

שמירה על המזון לבני האדם מפני בעלי חיים כוללת גם מאבק מתמיד בחולדות, מיני ציפורים שמנסים לפרוץ לממגורות. כמו כן בני אדם נלחמים בציפורים המנסות לאכול דגים מבריכות דגים.

תרחיש "יום הדין" עבור החקלאות ועבור האנושות כולה, שורטט בספר המדע הבדיוני "בכלות העשב" על ידי ג'ון כריסטופר. בספר מתרחשת מחלה בדגנים אשר מתפשטת במהירות בגידולי האורז והחיטה והתוצאה היא רעב המוני, ומלחמת הכל בכל.

פרבור ועיור

סיבה נפוצה כיום להרס אדמות חקלאיות כוללת את הפרבור והתרחבות הבנייה של ערים ותשתיות כמו כבישים על חשבון אדמות חקלאיות. לפרבור יש היבט של התפשטות מואצת על פי הרעיון של אפקט הבייגלה.

הפרבור והעיור משפיעים לא רק על האדמות שעליהן הן נבנות ערים, אלא יוצרים תופעות נוספות כמו זיהום קרקע, זיהום מים וזיהום אוויר שעלולים להוריד עוד יותר את פריון הקרקעות שנותרו. דוגמה לדבר זה הוא זיהום אוויר שגורר גשם חומצי.

התחממות עולמית ושינויי אקלים

התחממות עולמית ושינויי אקלים עלולים לגרום לקשיים בהפקת מזון. היבולים במקומות שונים בעולם תלוים בקיום של אקלים מסויים. כאשר אקלים זה מתחיל להשתנות מתחילות תופעות כמו בצורת, הצפות, סופות, קרה, גשמים עזים מידי או שלא בעיתם ועוד. כל אלא יכולים להשפיע מאד על היבולים. לדוגמה אחת הסיבות למשבר המזון של 2012 היא בצורת קשה במישורי ארצות הברית.

באופן היסטורי, התקררות אקלים גרמה לקשיי מזון עבור ההתיישבות הנורדית בגרינלנד. שינויי אקלים לקחו חלק גם בהרס של תרבות בני המאיה.

סחף קרקע השפעות סביבתיות נוספות

קיימות מספר השפעות סביבתיות שמשפיעות על פריון הקרקע ועל התנובה החקלאית. השפעה מרכזית כזו היא סחף קרקע שמתרחש במדינות רבות, כולל בארצות הברית ובישראל. פרוש הדבר הוא פגיעה באדמות חקלאיות והקטנת השטח שניתן לעבד אותו.

כמו כן שטח שעובד בעבד באופן אינטנסיבי וכעת יש צורך לעבד אותו בעדינות רבה יותר, פרושו הקטנה נוספת בהיצע המזון. דוגמה לפגיעה קשה של סחף קרקע כוללות לדוגמא את קערת האבק - הרס נרחב של שטחי חקלאות במישורי ארצות הברית בשנות 1930.

השפעות נוספות כוללות בירוא יערות שגורם להצפות, לדלדול חומרי הזנה בקרקע ולסחף קרקע (ראו חקלאות כרות והבער), המלחת קרקעות, פגיעה במערכות אקולוגיות שמספקות שירותים אקולוגיים כמו האבקה ועוד.

שיא תפוקת הזרחן ואיומים על הפקת הדשן הכימי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - שיא תפוקת הזרחן

פוריות החקלאות התעשייתית תלויה בדשן כימי שתלוי בעיקר בהפקת משאבים מתכלים- פוספט אשלג וגז טבעי. בעוד שעתודות האשלג צפוית להספיק למאות שנים, יש סימני שאלה גדולים באשר למחיר ולזמינות של גז טבעי עקב שיא תפוקת הגז ושל פוספטים עקב שיא תפוקת הזרחן.

בתחומים שונים בכלכלה האנושית ניתן להקטין את המצוקה שנוצרת עקב כילוי של משאב מתכלה אחד על ידי טכנולוגיות אחרות או על ידי שימוש בחומרים אחרים. לדוגמה סיבים אופטיים במקום סיבי נחושת להובלת תקשורת, שימוש בצילום דיגיטלי במקום השימוש בכסף לפיתוח צילומים, או שימוש באלומיניום או פלסטיק במקום שימושים שונים בברזל ובפלדה. לעומת זאת, זרחן ואשלגן הם חומרים חסרי תחליף. לא ניתן לספק לצמחים תחליפים אחרים שכן הדבר דורש התערבות בתהליכים ביו-כימיים יסודיים בתאים. כמו כן בהיותם יסודות כימיים, לא ניתן לסנתז אותם מתוך תרכובות כימיות אחרות.

התייקרות אנרגטית ושיא תפוקת הנפט

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - שיא תפוקת הנפט

פעילי קיימות וסביבתנות רבים חוששים ממשבר מזון חריף בעקבות מספר סיבות יסודיות - עליה באוכלוסיית העולם, יחד עם שיא תפוקת הנפט.

פוריות החקלאות התעשייתית תלויה כאמור בדשן כימי שתלוי בהפקת דלק מחצבי. אנרגיה זולה היא תנאי מקדים ליכולת לכרות כמויות גבוהות של אשלג ופוספט והתייקרות אנרגטית צפויה לייקר את עלויות הכרייה ודרכן גם את עלויות הפקת הדשן הכימי. נפט הוא גם מוצר חלופי לגז, כך שעליה במחיר הנפט גוררת אחריה ביקוש גדל לגז הטבעי וגם זה עלול לייקר את עלות הפקת הדשן הכימי. בנוסף נפט הוא חומר גלם מרכזי להפקת חומרי הדברה ולכן התייקרות שלו תייקר חומרים עלה. בנוסף לנפט יש השפעה על מחירי התפעול של ציוד חקלאי כמו טרקטורים, קטפות וקומביאינים, על מחירי הובלת התוצרת החקלאית ועוד.

בנוסף, שיא תפוקת הנפט עלול לגרום לכמה תהליכים במקביל - אינפלציה של חומרי גלם, התייקרות התובלה ובעקבותיה התייקרות של כלל המוצרים, מיתון ואבטלה. דבר זה עם התייקרות המזון עלול לגרום למהומות, מהפכות ומלחמות. יש כלכלנים הטוענים כי השילוב של ייקור המזון עם ייקור הדלק הוא הגורם המרכזי במהומות ובמלחמות אזרחים במזרח התיכון ובמדינות עניות נוספות. אי שקט כזה עלול בעצמו לגרור החרפה בביטחון התזונתי על ידי שיבושים בהספקת המזון ממדינות אלה.

דוגמה למשבר חקלאי ותזונתי על רקע מחסור בנפט בפרט ובדלק מחצבי בכלל, הייתה בצפון קוריאה ובקובה של שנות ה-90, על רקע הפסקת ייצוא נפט זול מברית המועצות. דבר זה הוביל בצפון קוריאה למוות של מיליוני אנשים עקב רעב המוני. קובה הצליחה להתמודד עם המחסור על ידי שילוב של פרמקלצ'ר, חסכון אנרגטי בתחום התחבורה ובתחומים נוספים, מדיניות צנע וצעדים נוספים כמו פיתוח התיירות, דבר שמתועד בסרט כוחה של קהילה.

צמיחה כלכלית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - צמיחה כלכלית

צמיחה כלכלית משפיעה במספר דרכים על הביטחון התזונתי. מצד אחד צמיחה כזו מאפשרת מחקר מדעי ופיתוח טכנולוגי שמאפשרים להגדיל את התנובה החקלאית בטווח הקצר. דוגמה בולטת לכך היא פיתוח המהפכה הירוקה. מצד שני השינוי הטכנולוגי העיקרי שהתרחש בעקבות המהפכה הירוקה הוא השענות דלק מחצבי (לשם חומרי הדברה) וכן כריית פוספט ואשלג וגז טבעי (לייצור דשן כימי) שהם משאבים מתכלים והשינוי החברתי שנגרם בעקבותיה היא גידול באוכלוסיית העולם. לכן המהפכה זו היא סוג של נעילה טכנולוגית - היא יצרה תנאים חברתיים שמקשים מאד את הניתוק ממנה, ומצד שני היא מכילה תנאים להרס עצמי שלה עצמה ושל החברה שתלויה בה.

צמיחה כלכלית תורמת לביקוש למזון בפרט ולתוצרת חקלאית בכלל ולכן היא משפיעה על הביקוש למזון ולא רק משפיעה על התנאים האקולוגיים לגידול המזון. הצמיחה הכלכלית במדינות העניות מגדילה את הביקוש למזון מהחי. היות וכל שדות המרעה הקיימים כבר מנוצלים לגידול בעלי חיים, הגדלת מזון נוסף מבוצעת על ידי הגדלת התשומות החקלאיות דבר שדורש עוד משאבים כמו שטח חקלאי מעובד, מים וכו'. הצמיחה משפיעה גם על לביקוש למזון שמגודל במדינות מרוחקות דבר שגורם לעיבוד אינטנסיבי נוסף.

צמיחה כלכלית מאפשרת רתימת משאבים נוספים לפיתוח חקלאי על ידי השקעות הון במונחים של הון תעשייתי, לדוגמה הכשרה של שדות חקלאיים נוספים, ייצור של עוד טרקטורים, מפעלים לייצור חומרי הדברה ודשנים, פיתוח חקלאות ימית וכו'. עם זאת הדבר בא לרוב במקביל לפגיעה בהון טבעי שחיוני גם הוא לקיום החקלאות.

צמיחה כלכלית משפיעה בדרכים שונות על בזבוז מזון - במדינות עניות צמיחה כלכלית יכולה לגרום להקטנת הבזבוז על ידי שיפור תנאי אחסנה של תבואה ומנעת קלקול בדרכים שונות. אבל בזבוז מזון נגרם גם בגלל מזון שלא נאכל ונזרק - בעיקר במדינות עשירות יותר, וצמיחה כלכלית עלולה להגביר השפעה זו.

משוואת I=PAT מצביעה על כך שצמיחה כלכלית, יחד עם גידול האוכלוסייה, מהווה משתנה בסיסי שמגדיל את רוב הנזקים הסביבתיים שבתורם משפיעים על הביטחון התזונתי. לדוגמה צמיחה כלכלית גורמת להגדלת דרישה להספקת נייר, ומוצרי-עץ שמובילים לכריתת יערות; צמיחה כלכלית מובילה להגדלת השימוש ברכב פרטי ובחשמל שגורמים לעוד התחממות עולמית; הצמיחה הכלכלית גוררת הגדלת הדרישה למים, לשטחי קרקע, להגדלת הזיהום ועוד השפעות רבות, שכולן מערערות את המערכות האקולוגיות שתומכות את המערכות החקלאיות ומספקות להן שירותים אקולוגיים.

השלכות של העדר בטחון תזונתי

אי שקט חברתי ומהפכות

ההשלכה הבולטת והמיידית ביותר של העדר בטחון תזונתי היא אי שקט חברתי: החל מחוסר שביעות רצון מהמשטר, עבור בהחלפת ממשלות בבחירות ועבור במרידות, מהפכות, מלחמות, מלחמות אזרחים, ורצח עם.

לדוגמה, יש חוקרים הטוענים כי המהפכות בעולם הערבי שהתרחשו בתוניס, לוב, מצרים, תימן וסוריה נגרמו בין היתר עקב רעב הולך ומתפשט עקב משבר המזון העולמי של 2008. ועליות מחירי המזון שנמשכו גם לאחריו. לטענת 3 חוקרים מניו אינגלנד, Marco Lagi, Karla Z. Bertrand, וYaneer Bar-Yam, קיים מתאם ברור בין עליית מחירי המזון בשנים 2008 ו-2011 (לפי אינדקס מחירי המזון של ארגון המזון העולמי) לבין מהומות שהיו ב-2008 בהודו, מוזמביק, סודן, מצרים, תימן, מוזמביק, חוף השנהב, האיטי, סומליה ותוניס. וכן למהומות "האביב הערבי" בשנת 2011 בתוניס, אלג'יר, לוב, מצרים, סוריה, תימן, עיראק, אוגנדה, עומאן, ומאוריטניה. [6]

המהפכה הצרפתית התרחשה בין היתר על רקע רעב מתפשט בקרב עניי צרפת. עם זאת, ההיסטוריון יובל הררי טוען כי שינוי בסדר חברתי מתרחש על ידי שינוי של מיתוסים שרווחים בחברה. ללא שינויים אלה, העניים פשוט גוועים ברעב, משום שאין להם אתוס משותף שאיתו הם יכולים להחליף את המשטר הקודם.

הביטחון התזונתי כאיום למלחמת אזרחים או רצח עם מתואר על ידי ג'ארד דיימונד בספר התמוטטות. לטענתו רצח העם ברואנדה בשנת 1994 נבע לא רק משנאה בין שני עמים שונים (הוטו וטוטסי), אלא גם ממצוקת מזון הולכת ומחריפה על רקע גידול אוכלוסין מהיר וכרסום הביטחון הקיומי, שהובילו לכך ששכנים בני אותו עם ניצלו את הכאוס כדי לרצוח זה את זה.

פגיעה נוספת במערכות אקולוגיות

בספר התמוטטות, מביא דיימונד מספר רב של מקרים בהם מצוקת מזון על רקע גידול אוכלוסין ושיטות חקלאיות לא בנות קיימא, הובילה לאימוץ פתרונות קצרי טווח. פתרונות אלה איפשרו לתמוך בגודל האוכלוסייה במשך זמן מה, אבל בהמשך הובילו להרס אקולוגי נרחב יותר, והרס זה הוביל להתרסקות של החקלאות, ייצור המזון והציביליזציה שנשענה על חקלאות זו. דוגמא בולטת לתהליכים אלה הן פרקטיקות ההשקיה בקרב האנסאזי שהובילו לסחף קרקע.

דוגמה נפוצה למנגנון זה הן בחקלאות מסורתית והן בחברות מודרניות היא כריתת יערות בניסיון לפנות שטחים נוספים לחקלאות. היבט זה התקיים בחברת איי הפסחא, בני המאיה, איי מונגרנווה ועוד. בירוא היערות גרם לסחף קרקע שפגע קשות בחקלאות והוביל לקריסה גדולה עוד יותר. דוגמאות מודרניות לבירוא יערות עקב לחץ חקלאי הן חקלאות כרות והבער והן קיימות במדינות עניות רבות.

ביטחון תזונתי בישראל

ביטחון תזונתי היום

נכון לשנת 2012, המצב בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, מתון בהרבה מאשר מצב בטחון המזון במדינות עניות רבות. שכן אין תופעה רעב המוני או תת תזונה במימדים המוניים. יחד עם זאת, המצב בישראל יחסית למדינות מערביות רבות אינו טוב. במחקר משנת 2003, נמצא כי כ-8% ממשקי הבית דיווחו על מצב חמור של אי בטחון תזונתי. פרוש הדבר קושי להבטיח קבלת מזון מאוזן, ומזון בכמות מספקת, חשש מפני מצב בו לא יהיה מספיק אוכל, צמצום גודל הארוחות, דילוג על ארוחות, ובמקרים קיצוניים הימנעות מאכילה במשך יום שלם ורעב. ברוב המשפחות יש נטיה לדאוג קודם למזון לילדים, אבל חלק מהתופעות מתרחשות בקרב מבוגרים וילדים כאחד. [7]

בשנת 2008 מינה שר הרווחה יצחק הרצוג וועדה בשם הוועדה לביטחון תזונתי ברשותו של מנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ'. הוועדה מונתה לבחון את אחריות הממשלה בתחום הביטחון התזונתי, בהקשר של עוני. הוועדה פירסמה את מסקנותיה בסוף מרץ 2008, בין היתר פרסמה הוועדה כי נכון לשנת 2006, 31% מהמשפחות בישראל נאלצו לוותר על מזון חיוני. המלצות הוועדה כללו קריאה לסידור התחום של חלוקת מזון, פיתוח של תוכניות הזנה והגדלת הסיוע לעמותות. בתגובה ביקרו מספר ארגונים חברתיים את המסקנות כהמלצות פשרניות מידי. [8]

מגמות לעתיד

ישראל מצויה במצב רע מבחינת מגמות עתידיות של ביטחון תזונתי. רוב הערך הקלורי של המזון בישראל מגיע מיובא ממדינות אחרות, כך שישראל תלויה במדינות אלה וביציבות של יבוא המזון ושוק המזון העולמי.

גידול אוכלוסיית ישראל הוא הגורם המרכזי שמשפיע על הביטחון התזונתי בישראל. הגידול גורר את הורדת הביטחון הסביבתי על ידי ייקור המזון ותלות גוברת והולכת בייבוא מזון, על ידי מספר היבטים:

  • יותר אנשים במדינה פירושם הגדלת הביקוש למזון.
  • בצד היצע המזון גידול האוכלוסין מביא לצמצום השטח החקלאי הזמין בישראל. הדבר גם מגביר את התמריץ של חקלאים להפוך את שטחי האדמה שלהם לשטחי נדל"ן, ובנייה על אדמות חקלאיות לצורכי דיור, מסחר, ותשתיות כמו כבישים. צמצום שטחי החקלאות מואץ גם בגלל פרבור בישראל.
  • גידול האוכלוסין מגדיל גם את צריכת המים בישראל וגורם להטיית מים מהחקלאות אל המגזר הפרטי, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. גידול האוכלוסייה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, זיהום מי תהום, הגברת המלחת מי תהום על ידי שאיבת יתר והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים. נכון לשנת 2014 הדבר מקבל מענה זמני על ידי התפלת מים אבל התפלה כזו תלויה במחירי האנרגיה ובזמינות האנרגיה, ובכל מקרה התפלה מייקרת את הפקת המים.
  • גידול האוכלוסייה מגביר את הביקוש לאנרגיה ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון.

חקלאות תעשייתית אינה בת קיימא ועלולה לסבול מקשיים שונים כמו התייקרות הדשן הכימי עקב שיא תפוקת הגז (או שיא תפוקת הנפט), גידול אוכלוסיית העולם, סחף קרקע, משבר המים העולמי, שינויי אקלים ועוד. בכל התרחישים אלה, המזון שישראל מייבאת יתייקר לעומת השירותים והמוצרים שישראל מייצאת - כמו פיננסים, שירותים והיי-טק. בנוסף עלולים להתייקר גם הדלק וחומרי הגלם שישראל מייבאת. בעשור של שנת 2000-2010 התייקרו מחירי המזון, הדלקים וחומרי הגלם בשיעור של 200%-350%. המשך הייקור של המזון יגרור לא רק תשלום גבוה יותר עבורו, אלא צמצום המסחר הבינלאומי בו כאשר מדינות שונות יצמצמו את הייצוא בניסיון להגן על אזרחיהם מפני רעב המוני.

ישראל מייצאת אשלג ופוספטים ואולי גם גז טבעי. כל אלה הם חומרי גלם להכנת דשן כימי. מלאי האשלג הישראלי צפוי להסתיים עוד 20 שנה, מלאי הפוספטים הכלכלי צפוי להסתיים תוך 25-35 שנה. גם כמות הגז הטבעי, בהנחה שלא יתגלו עוד מאגרים גדולים, צפוי להסתיים בתוך 25-30 שנה (כתלות בשאלה כמה המדינה תייצא).

ראו גם

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

אוכלוסין

מושגים: אוכלוסיית העולם - צפיפות אוכלוסין - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - גידול אוכלוסין - מעבר דמוגרפי - גידול מעריכי - כושר נשיאה - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - ביטחון תזונתי - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - פיצוץ אוכלוסין - אסון מלתוסיאני - שיא תפוקת הנפט - אוכלוסיית ישראל - גידול אוכלוסיית ישראל - ייצוב אוכלוסין - כלכלת מצב יציב

אוכלוסיית העולם

סרטים וספרים: פצצת האוכלוסין - גבולות לצמיחה - התמוטטות - כלכלת מצב יציב - אריתמטיקה, אוכלוסייה ואנרגיה - תכנית ב'

חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה