ביטחון תזונתי

ביטחון תזונתי (Food security) הוא מונח המתייחס לקיומו של מזון ולגישה של אנשים אליו. משק בית נחשב כבעל ביטחון תזונתי כאשר האנשים בו לא חווים רעב או חוששים מפני גוויעה ברעב. ברחבי העולם כ-852 מיליוני בני אדם נמצאים במצב מתמשך של רעב בעקבות עוני קיצוני, בעוד שכ-2 מיליארד בני אדם נמצאים במצב של אי-ביטחון תזונתי מעת לעת בגלל רמות משתנות של עוני (נכון לשנת 2003).

יש מספר תופעות שגורמות לכך שיותר ויותר קשה לשמור על ביטחון תזונתי בעולם. בין היתר שיא תפוקת הנפט שתורמת לעליית מחירי הנפט ולגידול בעלויות של דשנים כימיי, חומרי הדברה, שימוש בציוד חקלאי מכאני, טיהור מים והובלת מים וכן הובלת המזון וקירור המזון. תופעה אחרת היא " שיא המים" ועליה בעיור. עוד סיבות הן פגיעה מתמשכת בפוריות הקרקע ובזמינת של קרקע חקלאית. סיבות יסודית שמהוות גם חלק מהסיבות אלה הן גידול באוכלוסיית העולם, יחד עם עליה בצריכת המזון ובצריכה בכלל (כולל מוצרים ודלק לדוגמה) של מדינות כמו הודו וסין.

בשנים 2007-2008 התרחש משבר מזון עולמי. העברת שימושי קרקע חלקאיים לגידול ביו דלק, מחירי דלק|סביב 100 דולר לחבית (שהובילו לעלייה במחירי הדשנים, חומרי ההדברה והריסוס), עליה באוכלוסיית העולם, שינויי אקלים, אובדן קרקע חקלאית לשטחי מחסר ומגורים, וגידול בביקוש למזון בקרב אזרחי סין והודו, גרמו לעליית מחירי גרעיני התבואה המשמשים למזון (אורז, חיטה, תירס, סויה וכו'). כתוצאה מכך התערער הבטחון התזונתי עבור מקומות רבים בעולם ובמדינות רבות פרצו מהומות מזון.

בשנת 2010-2011 התרחש שוב משבר מזון עולמי, ומחירי המזון הגיעו לשיא של כל הזמנים מאז החלו המדידות בשנת 1990. משבר זה הוא אחת למרמור בעולם הערבי שהובילו למהפכה בתונסיה ולערעור משטרו של מובארק במצרים.

כל עוד אין מצב של קטסטרופה מלתוסיאנית יש קשר ישיר בין עוני במדינות העשירות לבין רמות צריכה של מזון ואי-ביטחון תזונתי. משפחות שלא חיות בעוני מוחלט לא סובלות בדרך כלל מרעב כרוני; משפחות עניות יותר לא רק שסובלות מרעב מתמשך, אלא שהן חשופות יותר לסיכון של גוועיה ברעב בזמן רעב המוני. דבר זה נכון במיוחד בנוגע לעניים החיים בערים, בזמן רעב יתכנו מצבים בהם עניים כפריים נהנים מגישה טובה יותר למזון יחסית לעשירים עירוניים.

גורמים משפיעים

בטחון תזונתי ושיא תפוקת הנפט

פעילי קיימות וסביבתנות רבים חוששים ממשבר מזון חריף בעקבות מספר סיבות יסודיות - עליה באוכלוסיית העולם, יחד עם שיא תפוקת הנפט. בעוד שהאוכלוסיה גדלה, וגדל גם הביקוש למזון מצד מדינות ענק כמו סין והודו, כמות השטח החקלאי אינה גדלה ויש קשיים שונים להגדיל אותה - בגלל תהלכים כמו הרס הקרקע. פוריות החקלאות התעשייתית תלויה בדשן כימי שתלוי בהפקת דלק מחצבי. שיא תפוקת הנפט עלול לגרום לכמה תהליכים במקביל - אינפלציה של חומרי גלם, הובלה ובעקבותיה התייקרות של כלל המוצרים, מיתון ואבטלה. דבר זה עם התייקרות המזון עלול לגרום למהומות, מהפכות ומלחמות.

שוק הסחורות העולמי

שוק הסחורות העולמי מגלגל מיליארדי דולרים בשנה. השוק אינו חופשי לגמרי, אלא מנווט על ידי גורמים אינטרסטים. קרנות גידור (קרנות פרטיות למליונירים בלבד) משתמשות בכוחן הפיננסי כדי לבצע "תקיפת שוק" בשוק הסחורות. הקרנות קנו כמויות גדולות של סחורות או של חוזים עתידיים של הסחורה במטרה להעלות את מחירה (בדומה למגנון של הרצת מניות בבורסה). ידועות דוגמאות מתחום הקקאו, וייתכן שגם בתחום החיטה עבד מנגנון דומה.[1]

בצד הגדלה זמנית של מחירי סחורות ומזון, יש לשוק הסחורות השפעות נוספות. גזירת הרווח של קרנות הגידור בעה על חשבון משקיעים פרטיים ומוסדיים שאינם מבצעים תעלולים כאלה. פגיעה נוספת היא ביצרנים של חומרי גלם מפעלים מייצרים וחקלאים. הספקולציות על סחורות יכולים לגרום לתנודות גבוהות בחומרי גלם עבור יצרנים כמו ברזל פלדה או המתכת כסף. במצב זה העלויות עבור ייצרנים של אופניים לדוגמה, עולות שכן אי וודאות גדלה בהוצאות מתרגמת עבור היצרן בעלויות גבוהות יותר (שכן הוא צריך לבטח את עצמו כנגד עליה של חומרי הגלם). חקלאים קטנים נפגעים מכך שהם לא יודעים האם היבול שלהם ימכר בסוף השנה ברווח גדול או בהפסד גדול בגלל שעד סוף העונה ייתכן והמחיר ישתנה לחלוטין. הגדלת אי הוודאות של החקלאים מתרגמת למחירי מזון גבוהים יותר ולסגירה של חוות קטנות יותר ולהקמת חוות ענק שמתסמכות על שיטות חקלאות בלתי מקיימות.

ביטחון תזונתי בישראל

נכון לשנת 2008, המצב בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, מתון בהרבה מאשר מצב בטחון המזון במדינות עניות רבות. שכן אין תופעה המונית של אנשים שגוועים ברעב עקב העדר גישה למזון וכתצואה מכך נזקקים לאישפוז ונמצאים תחת סכנת מוות.

יחד עם זאת, המצב בישראל יחסית למדינות מערביות רבות אינו טוב. במחקר משנת 2003, נמצא כי כ-8% ממשקי הבית דיווחו על מצב חמור של אי בטחון תזונתי. פרוש הדבר קושי להבטיח קבלת מזון מאוזן, ומזון בכמות מספקת, חשש מפני מצב בו לא יהיה מספיק אוכל, צמצום גודל הארוחות, דילוג על ארוחות, ובמקרים קיצוניים המנעות מאכילה במשך יום שלם ורעב. ברוב המשמפחות יש נטיה לדאוג קודם למזון לילדים, אבל חלק מהתופעות מתרחשות בקרב מבוגרים וילדים כאחד. [2]

בשנת 2008 מינה שר הרווחה יצחק הרצוג וועדה בשם הוועדה לביטחון תזונתי ברשותו של מנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ'. הוועדה מונתה לבחון את אחריות הממשלה בתחום הביטחון התזונתי, בהקשר של עוני. הוועדה פירסמה את מסקנותיה בסוף מרץ 2008, בין היתר פרסמה הוועדה כי נכון לשנת 2006, 31% מהמשפחות בישראל נאלצו לוותר על מזון חיוני. המלצות הוועדה כללו קריאה לסידור התחום של חלוקת מזון, פיתוח של תוכניות הזנה והגדלת הסיוע לעמותות. בתגובה ביקרו מספר ארגונים חברתיים את המסקנות כהמלצות פשרניות מידי. [3]

בהקשר של שיא תפוקת הנפט, ישראל מצויה במצב קשה - רוב הערך הקלורי בישראל מיובא מבחוץ. בתרחיש שיא תפוקת הנפט יתייקרו הדלקים, חומרי הגלם והמזון ביחס למוצרים שישראל מייצאת - כמו פיננסים, שירותים והי-טק. אוכלוסיית ישראל משיכה לגדול וכך מורע הבטיחון התזונתי - הן על ידי הגדלת הביקוש למזון, והן על ידי צמצום השטח החקלאי הזמין בישראל. בנוסף גידול האוכלוסיה מגביר את הביקוש לאנרגיה ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון. הדבר גם מגביר את התמריץ של חקלאים להפוך את שטחי האדמה שלהם לשטחי נדל"ן. גידול האוכלוסין תורם גם למשבר המים בישראל שחיוני עבור חלקאות מקומית: על ידי איטום פני הקרקע, זיהום מי תהום, הגברת המליחות על ידי שאיבת יתר והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים.

ראו גם

• סחף קרקע
• שיא תפוקת הנפט

• אסון מלתוסיאני
• משבר המזון העולמי 2007-2008
• המהפכה הירוקה
• גידול אוכלוסין
• הנדסה גנטית
• פרמקלצ'ר
• עיר מעבר
• חקלאות נתמכת קהילה
• הקרן לביטחון תזונתי

קישורים חיצוניים

• ביטחון תזונתי בויקיפדיה האנגלית
• פורטל הבטחון התזונתי, על ידי IFPRI, מכון מחקר במימון ממשלות ותאגידים.
• זוהו הגורמים למשבר המזון העולמי שהתרחש ב 2007-2008, חדשות האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, 24.01.2011
• Place oriented ecological footprint analysis -- The case of Israel's grain supply Meidad Kissinger, Dan Gottlieb, Ecological Economics, v69, june 2010
• מומחים מזהירים: על הרשויות בארץ להיערך למחסור עתידי במוצרי מזון חיוניים צפריר רינת, הארץ 27/02/11
• האו"ם: מחירי המזון בעולם עלו לשיא היסטורי YNET 3.2.2011
• מי ברעב, מי ברווח יוסי אלוף, ynet 17.07.11

חקלאות

סוגיות ובעיות: המהפכה הירוקה - ייצור ראשוני - קרקע - בליית קרקע - הומוס - משבר המים העולמי - חומרי הדברה - דשן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - מחזור הזרחן

חקלאות מקיימת: פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - קומפוסט - שמירת זרעים - גינה קהילתית - סיעוף - יערנות חקלאית - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

סרטים: הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה