השלכות סביבתיות של בגדים

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השפעות סביבתיות של בגדים כוללות השפעות סביבתיות של בגדים לבגדים יש השפעות סביבתיות רבות כולל שימוש בחומרי הדברה הפקת דשן כימי ושימוש במשאבי קרקע לשם גידול כותנה ובדים נוספים.

השפעות סביבתיות של בגדים

השלכות סביבתיות של גידול כותנה

מדי שנה מגדלים בעולם 27 מיליון טונות של כותנה, בעיקר במדינות דרום אמריקה, אסיה, הודו ואפריקה. לפי החוקרת קייט פלטשר, הדבר דורש 2.5% מסך הקרקע מעובדת בעולם. כמו כן הדבר דורש 13% מסך קוטלי החרקים בעולם. לפי הערכה לשם ייצור חולצת טי בודדת, נדרש שימוש ב-150 גרם של קוטלי חרקים. ‏[1] [1] חשיפה כרונית בקרב עובדים או שכנים לאתרי ריסוס או מפעלים, עלולה לגרור שורה של נזקים בריאותיים מחומרי הדברה כולל הגדלת הסיכוי לסרטן, סוכרת, השפעות על מערכת הרבייה, השפעות על עוברים מתפתחים, מוטגניות (שינוי גנים), השפעות לרעה על מערכת העצבים (נוירוטוקסיות) לדוגמה פרקינסון.[2] ובנוסף חומרי הדברה יוצרים בעיות סביבתיות שונות כמו פגיעה ארוכת-טווח בקרקע החקלאית.

גידול כותנה דורש שימוש מאסיבי במים - נדרשים כ-1,540 ליטר מים כדי לגדל קילו כותנה.‏[1] דבר זה עלול להחמיר את משבר המים העולמי. כמו כן נדרש ליטר אחד של נפט לייצר קילו אחד של כותנה. הנפט נדרש לשם ייצור חומרי הדברה, תפעול מכונות חקלאיות, דלק למטוסי ריסוס ושינוע הכותנה למפעלי טוויה. ‏[1]

השלכות סביבתיות של צביעת הבדים

מפעלי טקסטיל עושים שימוש בכמויות גדולות של מים כדי לצבוע בדים. לעיתים קרובות המים זורמים לנהרות וגורמים לזיהום מים. בעיה כזו מתרחשת לדוגמה בסין. ‏[1] בנוסף, הכותנה עוברת תהליך של ניקוי והלבנה שנועדו לקבע את הצבע יותר טוב על הבד ולקבל את הגוון הרצוי. את הכותנה מלבינים עם מוצרים מבוססי כלורין, כמו sodium hypochlorite ו-sodium chlorite. לעתים משתמשים גם ב-hydrogen peroxide לפני הכלורין. הלבנה כזו מחלישה את סיבי הבד, מה שגורם מאוחר יותר לפירוק והרס מהיר יותר של הבגד - חלק מהתיישנות מתוכננת. ‏[1]

החל מ-2011 מוביל ארגון גרינפיס קמפיין ציבורי Detox My Fashion, להגברת מודעות ציבורית לנושא של צבעים רעילים בתעשיית האופנה.‏[3]. מספר חברות אופנה גדולות התחייבו לשיפור בתהליך היצור שלהן. לפי מחקר של גרינפיס, בשנת 2008 יוצרו 260 מיליון זוגות ג'ינס באזור גואנגג'ואו בסין, ואלו היוו 40% ממכנסי הג'ינס שנמכרו בארצות הברית באותה שנה. לפי גרינפיס, הדלתה של "נהר הפנינה" הסמוך הפכה לאחד המקומות מזוהמים ביותר בסין באותה תקופה. לפי מרכז הפיקוח הלאומי של סין, בנהר זורמים כ-8,655 טונות של כימיקלים רעילים, יותר מ-65 אלף טון של אמוניה וחנקות וכ-60 אלף טון של דלק לים בכל שנה. ‏[1]

חלק מנזקי הצביעה קשורים בשילוב הדפסים שונים על גבי הבד בשלבים השונים של גזירה ותפירה. שימוש בשיטות דפוס שונות כדי ליצור אפקטים שונים, דורשות שימוש מאסיבי בכימיקלים. לעתים, בסיום הצביעה הבדים מעובדים בחומרים כמו PCP שנועדו לשמר את הבד בתנאי שינוע ואחסון.‏[1]

שינוע הבדים

בגלל האופי העולמי של תעשיית הביגוד, בגד יכול לעבור מרחקים גדולים עד ליעד. לדוגמה גידול כותנה בפרו, נארגת בהודו, נתפר לג'ינס בבנגלדש, עוברת תהליכי אשפרה במדינה נוספת ורק אז נמכרת בארצות הברית או בישראל. שינוע כזה צורך נפט שהוא משאב מתכלה, גורם לזיהום אוויר וזיהום ימי וגורם לפליטת גזי חממה שגוררים התחממות עולמית.‏[1]

השלכות סביבתיות של אריזות הבדים

בשל האופי הגלובלי של הייצור, יש צורך להעביר את בגדים מרחקים גדולים אל הלקוחות. עם סיום התפירה, כל בגד נארז בנפרד בשקית ניילון עם ג'ל סיליקה לספיחת לחות. השקיות נארזות בתוך קופסאות קרטון ופלסטיק. הקופסאות נארזות במכולה ונשלחות בדרך כלל דרך הים. לעיתים קרובות אחר הפתיחה, בחנות או במחסן, האריזות מושלכות לפח. אין שימוש חוזר באריזות ומחזור של פלסטיק מייצר בעיות שונות.‏[1]

צריכת יתר של בגדים

בגלל המחיר הזול של הבגדים לקוחות רבים מתפתים לקנות עוד ועוד בגדים, נעליים וכו'. לפי הנתונים רוב הנשים לובשות 80% מהזמן 20% מהבגדים שלהן. גברים לובשים רוב הזמן רק חצי מהבגדים שלהם. שאר הבגדים מונחים ללא שימוש בארון.‏[1] פירוש הדבר הזה גורר ביקוש לדירות גדולות יותר, תורם לתחושה של עומס ואי סדר בבית, שהוא חלק מעומס חפצים- דבר שיכול לעודד אי שקט נפשי ויצירת מתח נפשי.

פתרונות

פתרון מהותי וחשוב הוא פשטות מרצון - צריכה והחזקה של מעט בגדים, תוך שמירה על מצב טוב של הבגדים, על איכות הבד, התפרים, התאמת הבגד לגוף וכו'. עוד פתרון אפשרי הוא קניית בגדים מיד שנייה - דבר זה מעניק לבגד לפחות עוד סבב אחד של חיים - אם כי דבר זה הוא כבר חלק מתעשייה שלמה של בגדים שבמסגרתה מייצרים וזורקים בגדים רבים כשרק חלק קטן מהם מגיע לחנויות יד שנייה וגם שם לא הכל יכול להימכר ומועבר הלאה או נזרק.

פתרונות מערכתיים יותר כוללים חקלאות בת קיימא לשם מניעת זיהום תוך כדי גידול צמחים לבגדים וכן כלכלה מעגלית או מעריסה לעריסה שבה אין בעיה להפוך את הבגדים לקומפוסט.

פתרונות של כביסה בת קיימא יכולים לסייע למנוע זיהום ובעיות שונות עקב הכביסה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

פעילות
מידע
וידאו

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 1.9 אילנה לייזין, מחזור החיים של הבגדים שלנו, זווית, 26 במרץ 2017
  2. ^ ד"ר תמר ברמן, השפעות בריאותיות של חומרי הדברה, המחלקה לבריאות וסביבה, משרד הבריאות, כנס "מדברים הדברה" 2014
  3. ^ קמפיין Detox My Fashion גרינפיס, ארצות הברית