מס פחמן

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מס פחמן (באנגלית: Carbon tax) הוא מס שנגבה על פליטת פחמן דו חמצני שמוטל על תכולת הפחמן שיש בדלקים. פחמן נמצא בכל דלק הידרו-קרבוני (פחם, נפט וגז טבעי) והוא מומר לפחמן דו חמצני בזמן הבערה שלו, פחמן דו חמצני הוא גז חממה שעליית הריכוז שלו באטמופסירה מחזקת את אפקט החממה ויוצרת התחממות עולמית. לעומת זאת שימוש באנרגיה מתחדשת ובאנרגיה גרעינית לא פולט פחמן דו חמצני. המטרה של מס פחמן היא להפחית את האצת שינוי האקלים ואת הנזקים שתהליך זה גורם בתחומים כמו סביבה, בריאות, חקלאות, ונזקים חברתיים, כלכליים ופוליטיים שנגרמים מכך.

היות והתחממות עולמית גוררת בעיות רבות פליטה של גזי חממה נחשבת בחקר הכלכלה השפעה חיצונית שלילית ואף עלולה ללסכן את האנושות. פליטת גזי חממה עקב שריפת דלק קשורה בצורה הדוקה לתכולת הפחמן בדלקים, ניתן למסות פליטות אלה על ידי מיסוי תכולת הפחמן בדלקים בכל נקודה במחזור החיים של מוצרים אלה.

מס פחמן מציע יתרונות כלכלים וחברתיים. הוא מגדיל את הכנסות הממשלה וניתן להטיל אותו באופן הדרגתי, ללא שינוי פתאומי בכלכלה, בו בזמן הוא גורם להפנמת עלויות כך שהוא משפר יעילות כלכלית. המס מספק תמריצים כלכליים ליצרנים וצרכנים של אנרגיה לעבור לחלופות אחרות וגם לצמצם בצריכת הפליטות.

מס פחמן מציע אמצעי שייתכן שהוא יעיל להפחתת פליטות, מבחינה כלכלית מס פחמן הוא סוג של מס פיגו, הוא גורם לסוכנים במגרש הכלכלי להכיר בעלויות שהם משיתים על כלל החברה ועל הדורות הבאים, שהיא דומה לסבסוד או לקיחה בכוח של ערך. אם הממשלה מעבירה את המיסוי לעידוד חלופות כמו אנרגיה מתחדשת הדבר עשוי לאפשר תמריץ חיובי בכיוון זה כמו גם לסייע לפיתוח או לחדירה ויישום של טכנולוגיות חדשות. ללא דבר זה הממשלה עלולה לעבור "התמכרות למס" ולא לעודד חלופות בגלל הכנסות קלות מקהל שבוי. מיסי פחמן עלולים להיות מס רגרסיבי שמטיל עלויות גבוהות יותר אנשים עניים יותר בחברה. ניתן להפחית את ההשפעה הזו על ידי הפניית חלק מהמיסוי לסיוע לאנשים עניים. יש לציים כי גם חלק מההשפעות של התחממות עולמית הם גם בגדר "מס רגרסיבי" - לדוגמה פגיעה בחקלאות גורמת התייקרות מזון שפוגעת יותר בעניים ופליטי אקלים ממדינות אחרות מגיעים לשכונות עניות ומשפיעות עליהן יותר.

מס פחמן כמו גם רוב הצורות של מיסוי פיגו יכולים להיות נחותים מבחינת שיקולי קיימות לעומת סחר בפליטות שמוטל על ידי מכסות על פליטות, בשל העובדה שגובה המס ידוע אבל כמות הפליטות תלויה בשיקולי העדפת הצרכנים והיצרנים, דבר זה מטיל את מחיר אי הוודאות על כלל הפלנטה, ועל הדורות הבאים. לעומת זאת מכסות פליטה עשויות לייצר וודאות אקלימית גבוהה יותר (תהיה כמות מסויימת של פליטות) ומטילה את אי הוודאות למחיר הפליטה על היצרנים והצרכנים.

עד שנת 2018 לפחות 28 מערכות של מיסוי פחמן ברמה הלאומית או התת-לאומית הוכנסו לשימוש או מתוכננות להיכנס לשימוש. מחקרים מראים שמיסוי פחמן מוריד בצורה אפקטיבית פליטות של גזי חממה. [1] במאי 2019 הודיעה קנדה על הטלת מס פחמן בכל שטחה. [2]

קיימת התנגדות למיסי פחמן כמו גם לצעדים אחרים של רגולציה סביבתית, התנגדות זו נוגעת לרוב לסיכון כי חברות יעבירו מפעלים למדינות אחרות והדבר יגרור אבטלה. עם זאת הטענה היא כי מיסי פחמן הם יעילים יותר מתקנות ישירות ואף עשויים לתעסוקה רחבה יותר. טענה זו גם פחות רלוונטית עבור צרכנים גדולים של דלקים הידרוקרבונים כמו תחנות כוח לייצור חשמל, כלי רכב ומטוסים שקשה להעביר אותם למדינה אחרת. מדינות שמייצרות אחוז גבוה מהחשמל שלהן באמצעות דלק הידרו-קרבוני כמו ארצות הברית, רוסיה, וסין מתנגדות למיסי פחמן. כמו כן חלק מההתנגדות נוגע לקשרי הון שלטון - חברות של דלק מחצבי כמו חברות נפט מפעילות לובי פוליטי ואמצעי לחץ נוספים כמו גם תעמולה בניסיון למנוע כל שינוי - כחלק מהמדיניות של הכחשת אקלים.

קישורים חיצוניים

Stub general.png ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לאקו-ויקי ולהרחיב אותו.