השפעה חיצונית
בכלכלה, השפעה חיצונית (Externality) היא עלות או תועלת שנגרמת מפעולה כלשהי (בעיקר עסקה הנערכת בשוק) ומוטלת על אנשים או פירמות שלא מעורבים ישירות באאותה הפעולה. במילים אחרות, מבצע הפעולה אינו נושא לבדו בכל העלויות או קוצר את כל הרווחה מפעולתו.
כתוצאה מכך, בשוק משוכלל מבחינות אחרות, מעט מדי או יותר מדי מהסחורה תהיה נצרכת מכדי להגיע לרווחה חברתית במובן של יעילות פארטו. מסיבה זו השפעה חיצונית נחשבת בכלכלה נאו קלאסית כסוג של כשל שוק. במידה ושאר אנשי החברה מסביב למבצע ההחלטה מרוויחים יותר כתוצאה מפעולת הסוכן הכלכלי המקבל אותה, אזי ההחלטה (חינוך, ביטחון, שיפור פני העיר), אזי הסחורה תהיה בצריכת חסר על ידי מקבלי החלטות אינדיבידואליים. מנגד, אם העלויות לסביבה או לחברה חורגות מהעלויות למבצע ההחלטה היחיד (זיהום הסביבה, פשיעה), אזי הסחורה תהיה בצריכת יתר מנקודת ראות של החברה. השפעות חיצונית שליליות נקראת עלויות חיצוניות.
תוכן |
עלויות חיצוניות
ניתן לטעון (ראו לדוגמה המאמר ייצור מחסור) שעלויות חיצוניות הן נפוצות יותר מאשר השפעות חיצוניות חיוביות: במקרה שיש השפעה חיצונית חיובית יש אינטרס לצד היוצר את הפעולה לנסות לעודד מודעות אליה, ל"גדר אותה" ולהפנים אותה לתוך השוק (למשל באמצעות סובסידיות עירוניות לשיפוץ חזיתות בניינים) כדי להרוויח ממנה כסף. לעומת זאת, במקרים של השפעה חיצונית שלילית, לצד הנפגע מהפעולה יש אינטרס להפנים את העלויות אל תוך המערכת השוקית, בהנחה שהוא מודע לפגיעה זו.
במקרים רבים של השפעה חיצונית שלילית, יש אי סימטריה במידע - המעורבים בפעולה של ההשפעה החיצונית מודעים לקיום ההשפעה החיצונית או לאפשרות לקיום של השפעה כזאת, ואילו הנפגע אינו מודע לקיום השפעה כזאת, ולעיתים קרובות אינו יכול לדעת עליה. במקרים רבים רק לאחר שנים רבות מתחיל להתעורר חשד בקיום בעיה, וגם אז צריך לנסות ולחפש מי גורם לבעיה ואחר כך להוכיח שאכן הוא גרם לבעיה ולא מישהו אחר. לדומגה זיהום בארות מים באיזור התעשייה של חולון נתגלה רק אחרי עשרות שנים שהמפעלים המזהמים פעלו במקום.
כשמדובר בהשפעה חיצונית שלילית, האינטרס של מבצעי הפעולה הוא להסתיר ככל הניתן את פעולתם, להפחית בחשיבות ההשפעה השלילית של פעולה זו, ולנסות ככל יכולתם למנוע קיומם של היטלי השפעה חיצונית המיועדים להפנים את ההשפעה אל תוך המערכת השוקית. הדבר כולל השפעה על העיתונות, לובי פוליטי והנפקת מחקרים מוטים והשפעה על מומחים מקצועיים להנפקת דעות מטעם תעשיות מזהמות ופוגעניות.
נוסף לבעיה זו מתקיימים מקרים רבים בהם התועלת מקיומה של השפעה חיצונית שלילית מרוכזת בידי מספר קטן של גורמים חזקים ומעניקה להם כוח להשפיע על המערכת השלטונית לטובתם, ואילו העלויות מתפזרות על פני מיליוני אנשים שצריכים להתאחד מבחינה פוליטית כדי לדרוש את הפנמת העלויות. אפשר להצביע על דבר זה בתחום השפעות חיצוניות של מכוניות ובתחומים רבים אחרים.
מבחינה עובדתית, רוב העלויות החיצוניות אינן מופנמות אל השוק, למרות מחוייבות תאורטית לדבר זה במסגרת נסיון של כלכלנים נאו קלאסיים ל"שוק משוכלל"ושל פוליטיקאים ל"שוק חופשי".
הפנמת עלויות חיצוניות ומס פיגוביאני
על פי התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית כאשר יש השפעה חיצונית שלילית גבוה מספיק, ניתן להפנים אותה אל תוך מערכת השוק באמצעות היטל שייגבה על ידי הממשלה, יותאם לעלות המשוערת של ההשפעה החיצונית השלילית, ויועבר ישירות לפעילות המפצה את הנפגעים או מיועדת להפחית את אותה השפעה חיצונית שלילית. פעולה זו קרויה גם מס פיגוביאני.
למשל, העלות של כניסת רכב נוסף לאזור אורבני צפוף ברכבים איננה קשורה רק לדלק שאותו הוא שורף, אלא גם קשורה לשעות שבהן הוא שוהה באזור האורבני ומוסיף עומס על הכבישים, גורם לזיהום אוויר עירוני (בניגוד לזיהום בכלל, שעלותו לציבור פחותה), ועוד עלויות. מס גודש הוא דוגמה סוג של מיסוי פיגוביאני שבו כל רכב שנכנס לאזור עירוני מוטל מס המותאם לעלויות אלו. במיסוי פיגוביאני אידאלי לפי התואריה הנאו קלאסית הממשלה גובה את הכסף, והוא מועבר לשיפור התחבורה הציבורית בעיר, למערכות לספיגת זיהום אוויר עירוני בעיר שבה נסע הרכב, ולשיפור תשתית הכבישים שנפגעה במהלך הנסיעה, לפיצוני נפגעים ועוד.
הפנמת העלות החיצונית למערכת השוק תסייע לפופולריות של פתרונות חלופיים, זולים יותר, לכניסה עם רכב לאזור העירוני - כמו הסעות מאורגנות, שיתוף ברכבים, נסיעה בתחבורה ציבורית תחבורת אופניים או עבודה מהבית. היתרון בהפנמת העלויות בשיטת ההיטל הוא שהממשלה לא צריכה לקבוע מה יעשו האזרחים וכיצד עליהם לפתור את בעיותיהם - כל אזרח יעשה את מה שיותר יעיל בשבילו, מבחינה כלכלית, וכך נשמר חופש ברמה המיקרו כלכלית. למרות זאת הממשלה משפיעה על כיוון המאקרו כלכלי של הקטנת הפגיעה באזרחים על ידי הקטנת הכדאיות של פעילות מזיקה ושיפור הכדאיות של פעילות שמשפרת את הרווחה החברתית.
אם הפנמת של השפעה חיצונית, מבועצת ללא עלויות, אזי ההפנמה מובילה את השוק לשוב ולהשיג יעילות פארטו - תכונה שכלכלנים נאו קלאסיים מייחסים לשוק משוכלל - כלומר לשוק שאין בו כשלי שוק. אם עלות ההפנמה עצמה היא גבוהה - לדוגמה אם יש צורך במחקר ובמעקב שוטף אחר מזהמים כדי לקבוע כמה כל אחד מהם ישלם, עלול להתרחש מצב בו עלות המנגנון של הפנמת העלויות עולה יותר מהבעיה אותה הוא אמור לתקן.
ביקורת
המושג של השפעה חיצונית רווח מאד בהקשר של כלכלה סביבתית. מדידת ההשפעה החיצונית והפנמת ההשפעה החיצונית אל תוך השוק נתפסת לעיתים קרובות כפתרון לבעיה. להלן מספר ביקורות על המושג.
אי התאמה לשאלות קיימות בגלל היות המדד סובייקטיבי
הפנמת ההשפעה החיצונית באה לפתור בעיה של יעילות פארטו ולא בעיה של קיימות. בעיית הקיימות - האפשרות שהתנהלות לא נכונה של השוק תגרום לפגיעה מאסיבית בחברה או להכחדה כוללת שלה - לא מופיעה בכלל במודל הכלכלי - גם לא בזה שמכיל אפשרות של השפעה חיצונית.
בהקשר של קיימות, כמות הזיהום או ההפרעה למערכות הטבעיות, תלויה במשתנים אובייקטיבים, חיצוניים למין האנושי, כמו כמות גזי החממה שהאטמוספירה תוכל לקלוט לפני שהדבר יגרור לשינויי אקלים קשים שעלולים לגרום נזק משמעותי לחקלאות ולרעב. באופן דומה גם דלדול שכבת האוזון ובעיות סביבתיות אחרות יכולות לעבור מעבר פאזה ולגרום לנזק חמור ואו בלתי הפיך בהקשר של סף פיזי מסויים שהוא אובייקטיבי.
בניגוד לכך, ההחלטה על כמות ההפרעה לסביבה על פי הפנמת השפעה חיצונית היא דבר סובייקטיבי שתלוי לדוגמה בהעדפות הציבור. החלטה זו יכולה להשתנות בהתאם למידע על ההפרעה, חשיפה חוויתית אליה, העדפות תרבותיות וידע על השפעות ההפרעה. השפעה נוספת היא של אי שוויון כלכלי שעשוי לשנות את כמות הזיהום שציבור יכול לתפוס כנסבל. גם קיום של מוצרים אחרים ומחירם יכול להשפיע על החלטה על מחיר שוק חזוי של השפעה חיצונית. אם לדוגמה עלות של זיהום אוויר באיזור מסויים נגזרת מהשפעת הזיהום על תחלואה במחלות לב, שיפור בתרופות או בטיפולים נגד מחלות אלה יכול להוריד את עלות זיהום האוויר. בניגוד לדבר זה, השפעות אובייקטיביות על המערכת הסביבתית של זיהום לא השתנו.
אפשר לתת משל לדבר זה על ידי כלכלת "רובניזון קרוזו". גודל ההפרעה המקיים של רובניזון על האי, הוא דבר סובייקטיבי. היות ורובינזון הוא אדם בודד, לא מתקיימת בכלכלה זו שוק, ולכן אין בה השפעות חיצוניות. עם זאת רוביזנון עלול ליצור הפרעה חזקה מידי, שתוביל למותו.
בעוד שהשפעה חיצונית יכולה לגרום להגברת ההפרעה הסביבתית על ידי כך שמי שמייצר אותה לא משלם את העלות הכלכלית עליה, הפנמת ההשפעה החיצונית מקטינה את בעיות הקיימות של ההפרעה לסביבה, אך לא מתומדדות איתה בצורה מלאה.
זנב ארוך והשפעות ארוכות טווח
בהשפעות חיצוניות רבות, הדברים שנמדדים בקלות ויכולים להפריע לאנשים הם השפעות מיידיות וגלויות. לדוגמה השפעת זיהום אוויר בתוך העיר, או רעש ליד כביש סואן.
בניגוד להשפעות אלה, קיימות השפעות בעלות "זנב ארוך" של השפעות מושהות, סמויות מהעין או בעלות השלכות על תהליכים ארוכי טווח. השפעות אלה יכולות להיות חשובות יותר מההשפעות קצרות הטווח, אבל בגלל אופיין קשה לתת להם מחיר שוק.
דוגמאות להשפעות אלה כוללות זיהום משבשים אנדוקרינים, דלדול דלק מחצבי, תרומה לסחף קרקע, פגיעה במגוון מינים, בירוא יערות, פגיעה במערכות אקולוגיות ועוד. לדוגמה משבשים אנדוקרינים עלולים לגרום לפגיעה ביכולת הרבייה של אנשים שנשחשפים אליהם כאשר הם עוברים. בעוד שמדובר בנזק מהותי וקשה, יש קושי לשים לדבר זה תג מחיר, במיוחד כשהפגיעה היאם אורכת טוווח, ומשתתפים בה גורמים שונים. בעוד שלזיהום אוויר ניתן לקשר בקלות רבה יחסית בין מפעל מזהם או מכונית, ולראות גם את המחיר שאנשים מוכנים לשלם על כך (לדוגמה בהבדלים במחירי דירות בין בתים סמוכים למפעל מזהם ובין בתים שרחוקים ממפעל כזה), במקרה של משבשים אנדוקרינים, אנשים מוכנים לשלם הרבה כסף ולעבור תהליכים כואבים כדי לטפל בבעיות פוריות או כדי לטפל בילדיהם שסובלים ממום, אך ההשהייה בין סיבה לתוצאה ואי הוודאות הקשורה לנושא מקשים על מתן מחיר שוק להיבטים אלה - הן בהקשר שאנשים אינם יודעים מה הקשר בין שני התחומים והן בקושי לזהות מי בדיוק גרם לאיזה נזק ואיך הדבר מתרגם לכסף.
לפעמים עובר זמן רב בין הפגיעה לבין הנזקים שהיא גורמת. לדוגמה התחממות עולמית, סחף קרקע או דלדול דלק מחבצי. במקרה זה לא קיים ייצוג בשוק לרצונם של הצרכנים בעתיד. נניח שתושבי חולון לדוגמה היו שמחים לשלם למניעת זיהום קרקע על ידי מפעלים, כדי לשמור על איכות המים שלהם, הבעיה היא שהם אינם מסוגלים לעשות זאת מול מפעלים שפעלו באיזור התעשייה של חולון בשנות 1950 וזיהמו שם את הקרקעות. הכלכלה הנאו קלאסית מנסה לספק התייחסות כלפי העתיד על ידי המושג של היוון אלא שמושג זה מביא לכך שתוצאות ארוכות טווח הן תמיד בעלות מחיר כלכלי אפסי. בעיה נוספת של היוון הוא שהוא מביא את נקודת המבט של הצרכנים הנוכחיים כלפי העתיד, ולא את נקודת המבט של הצרכנים העתדיים כלפי ההווה. ייתכן ולצרכנים העתידיים יש נכונות רבה לשלם על אי זיהום בהווה, אבל אין להם כיצד לבצע תשלום כזה.
גמישות המחיר
הערכת המחיר של השפעה חיצונית היא דבר מרכזי בנסיון להפנים את ההשפעה, אלא שמחיר הוא נתון נקודתי. מבחינת ביקוש, המחיר יכול להשתנות עם שינוי בטעמי הצרכנים, בידע שיש להם לגבי ההפרעה, בחוויה שהם חוווים, ההכנסה שלהם, סל המוצרים האחרים ועוד. ייתכן גם שינוי בהיצע בגלל שינויים טכנולוגיים.
גם ללא היבטים אלה, כלומר טעמי הצרכנים זהים וגם עלויות הייצור והשיווק זהות, שינוי בכמות המוצר גורר שינוי בביקוש ובהיצע. כלכלה נאו קלאסית מתייחסת להיבטים הראשונים בתור שינוי של עקומות הביקוש וההיצע, ולסוג השני כאל תזוזה על עקומות נתונות של ביקוש והיצע. השאלה בכמה משתנה הכמות המבוקשת כאשר משתנה המחיר (בהנחה של עקומות ביקוש והיצע נתונות), קרויה גמישות הביקוש. לדוגמה במוצרי קוסמטיקה, או מסעדות יוקרה, סביר שעליה במחיר תגורר ירידה משמעותית של הביקוש. לעומת זאת במוצרי בסיס כמו אנרגיה ובמיוחד מזון או מים, העלאת המחיר גוררת ירידה פחות משמעותית של הביקוש. ההבדלים בין גמישות הביקוש מתחדדים ככל שרמות הצריכה של המוצר קרובות יותר למינימום הכרחי. במקום זה, אנשים מנסים להגדיל את ההכנסה על ידי עבודה נוספת או לצמצם צריכה של מוצרים אחרים בעלי ביקוש גמיש יותר.
מסיבות אלה הערכות של השפעה חיצונית עלולות לתת מחיר נמוך מידי. אם בעיה כשלהי משפיעה על מחיר המזון יהיה לזה תג מחיר מסויים. אבל אם כמות המזון תקטן או תתייקר (בגלל אותה השפעה חיצונית או בגלל השפעות אחרות) התרחיש הסביר הוא עליה במחיר הראלי של מוצרי המזון ואיתה גם בתג המחיר שניתן להשפעה החיצונית על המזון.
תת הערכה
פעמים רבות קשה למדוד את ההשפעות ואת הגורמים השונים, וקשה למדל את השפעתם על האוכלוסיה ולכן גורמים רבים פשוט אינם מובאים בחשבון. לדוגמה נוהל פרת של משרד התחבורה בישראל, שנוסח בשנת 2006, משמש לשם בדיקת הכדאיות הכלכלית (או התועלת לחברה) של פרוייקטים תחבורתיים. הנוהל כולל הערכת השפעות על הסביבה. הנוהל מציין השפעות סביבתיות רבות שיש לפרוייקטים תחבורתיים: רעש, זיהום אוויר, פגיעה בערכי טבע (מסדרון אקולוגי, פגיעה בערכי חי וצומח), פגיעה בשטחים פתוחים, מפגעי חזות ונוף, פגיעה בשטחים חקלאיים, זיהום מי תהום עקב מי נגר מזוהים.[1]
מתוך רשימה זו, מוערכים בישראל (נכון לשנת 2011) רק רעש וזיהום אוויר. גם אלה מחושבים בצורה חלקית, לדוגמה זיהום אוויר מתחשב רק בחומר חלקיקי ומתעלם מסוגי מזהמים אחרים כמו בנזן, אוזון בגובה הקרקע. הנוהל מתחשב בגודל האוכלוסיה הגרה במקום ולא באוכלוסיה שחשופה בפועל לזיהום - לדוגמה עיר כמו תל אביב מכילה 400 אלף תושבים אבל מנקזת אליה עוד מאות אלפי אנשים. כמו כן הנוהל מתחשב בהשפעות מקומיות ולא מערכתיות - לדוגמה אין התחשבות בכך שעוד כבישים מעודדים שימוש מוגבר ברכב (ולכן הגדלת בעיות הקשורות ברכב פרטי גם במקומות אחרים), או בזיהום שמקורו בבתי הזיקוק (שתורמים לדוגמה לזיהום האוויר במפרץ חיפה.
כמו כן, הרשימה המקורית של בעיות הסביבה אינה מתייחסת כלל לבעיות סביבתיות אחרות שעלולים לנבוע מפרוייקטים של תחבורה כמו תרומה לדלדול דלק מחצבי ודלדלול משאבים מתכלים נוספים, פגיעה במערכות אקלוגיות, איטום פני הקרקע ומניעת חלחול למי התהום, התחממות עולמית, גשם חומצי ועוד. השפעות חברתיות רבות אינן מופיעות נוהל הפרט כמו תרומה לפרבור או לאי שוויון כלכלי פגיעה במרקם העירוני ותרומה לפשיעה.
בעיות נוספות
קיים חוסר במידע ובידע על אודות ההשפעות הסביבתיות של פעולות שונות. עצם איסוף המידע דורש השקעה שתקזז חלק מההפנמה (בייחוד בשנים הראשונות ליישום התהליך).
חלק גדול מהמוצרים הנפגעים מהשפעות חיצוניות הם מוצרים ציבוריים ולכן אין להם מחיר הנקבע על ידי מערכת המחירים.
בנוסף, הפנמה מדוייקת של עלויות חיצוניות דורשת פעולה תקינה של מערכת מחירים משוכללת - וזו בדרך כלל לא מתקיימת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- השפעה חיצונית בוויקיפדיה האנגלית
- הצעות לשינוי נוהל פרת Hague Consulting Group שנת 2000
