לובי פוליטי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לובי או שדלנות הינה פעולה של הפעלת לחץ בפרלמנט ובמקומות נוספים, קבוצה זו לרוב נשכרת כדי לשדל ולגרום לחברי פרלמנט להצביע על פי רצונו של השוכר, שהוא לרוב תאגיד או פירמה גדולה או התאחדות תעשייתית, ולעיתים רחוקות יותר ארגון עובדים, ארגון צרכנים, ארגון חברתי או סביבתי.

לרוב הלובי של תעשיות וחברות גדולות הוא משמעותי יותר הן בגלל הכסף הרב שחברות אלה משקיעות והן בגלל שביכולתן להפעיל מנופים נוספים כגון השפעה על העיתונות, סיוע לפוליטיקאים ומפלגות על ידי תרומות ועוד. לוביזם מחזק את המנגנון שעליו הצביעו כלכלנים כמו אדם סמית (בספר עושר האומות) ומנסור אולסון (בספר הלוגיקה של פעולה קבוצתית) שבה קבוצה קטנה מצליחה להשפיע על הפוליטיקה תוך יצירת נזקים בריאותיים, סביבתיים וכלכליים לכלל הציבור. לקבוצה קטנה כזו קל לזהות אינטרסים משותפים, להתארגן יחד (משום שהיא קטנה יחסית) ואילו לציבור הרחב קשה לזהות את הבעיה ולהתארגן יחד מולה.

דוגמאות ללובי פוליטי בחתך של תעשיות שונות

לובי של תעשיות נשק

לובי של תעשיות הנשק החם האישי לובי זה פועל למען הסרת מגבלות ממכירת נשק-חם כמו רובים, אקדחים ואחרים, ולמנוע הטלת מגבלות על מכירה, שיווק ונשיאה של נשק חם.

הפצה של סוגים שונים של רובים אקדחים ותת מקלעי הורגת עשרות אלפי אנשים בשנה במדינות שאין בהן מלחמות או מלחמות אזרחים והורגת מאות אלפים עד מליוני אנשים בשנה במדינות שיש בהן מלחמות אזרחים, ארגוני טרור, גרילה או מלחמה עם מדינה שכנה.

בשנת 2011 מתו בארצות הברית 31 אלף בני אדם עקב נשק חם, כלומר כ-90 אנשים בממוצע בכל יום. מתוך מקרי המוות האלו מתו כ-19 אלף (62%) עקב מקרי רצח, 11 אלף (36%) התאבדויות, ו-600 תאונות (2%). מקרי מוות כתוצאה מנשק חם היו אחת מעשר סיבות המוות המובילות בארצות הברית.[1][1] ארבע ילדים ונערים נהרגים מנשק קל בכל יום. [2] מחקר משנת 2011 בחן נתונים של שנת 2003 בין המדינות העשירות בעולם. שיעור כלל סיבות המוות מנשק חם בארה"ב היה גובה פי 7 בארצות הברית לעומת המדינות האחרות. [1] נתונים דומים של מקרי הרג, רצח, התאבדות ותאונות נשק קיימים לגבי מדינות אחרות שבהן יש תפוצה רחבה של נשק כמו מדינות רבות בדרום אמריקה.

לובי של תעשיות הנשק הצבאי - פועל כדי להשפיע על מדיניות החוץ של מדינות, הלובי פועל כדי לקבל הקלות על שיווק נשקים שונים לצבאות, ארגוני גרילה, שבטים ועוד כאשר נשק זה לעיתים משמש בסופו של דבר למעשי טבח, רצח, אלימות, אונס ועבדות בשיטות שונות.

במדינות רבות באפריקה מדרום לסהרה נשק קל וכבד מקל על אלימות מכל הסוגים: מלחמות, מלחמות אזרחים, ארגוני גרילה, ארגוני טרור, רצח בין שבטים, רצח ספורדי ברחוב, שוד ורצח, אונס ורצח, עובדים בכפייה, עבדות תחת איומי נשק, ילדים עבדים שמשפחתם נרצחה, חיילים ילדים שגויסו על ידי רצח משפחתם, שפחות מין ועוד.‏[2] הן במדינות אלה והן במדינות נוספות פועלים ארגונים שונים מטעם חברות הנשק כדי לספק נשק, הדרכות וסיוע מסוגים שונים לכל הכוחות הלוחמים. תכופות פעילות זו מבוצעת בניגוד לאמנות שונות שנועדו להגביל הספקת נשק לאיזור. דוגמה לפעילות של סוחרי נשק (בעיקר נשק קל) במדינות שונות מוצגת בסרט העלילתי "שר המלחמה" שמבוסס על דמותו של סוחר נשק רוסי בשם ויקטור בוט.[3]

לובי של עסקי המכוניות

לובי של עסקי המכוניות - שמקדמים פרבור ותכנון מוטה רכב פרטי וגורמים להשפעות בריאותיות של מכוניות הכוללות זיהום אוויר מתחבורה, תאונות דרכים, אורח חיים יושבני ומתח נפשי.

לובי המכוניות מתמקד גם במניעת חקיקה להכנסת אביזרי בטיחות, לדוגמה במשך מספר שנים התקיים לובי נגד הפיכת חגירת חגורות בטיחות לאמצעי בטיחות חובה במכוניות. בארצות הברית פעלה התעשייה למנוע פרסום בספרו של ראלף ניידר Unsafe at Any Speed בשנת 1965. ג'נרל מוטורס ניסתה לאיים על ניידר במגוון אמצעים כולל מעקב וניסיונות הכפשה, ניידר תבע את החברה בבית המשפט וזכה, ובשימוע בסנט נאלץ נשיא החברה להתנצל בפני ניידר על איומים והטרדה. בשנות ה-90 הייתה התנגדות להכנסת כריות אוויר ולמבחני ריסוק שיבחנו בטיחות של מכוניות מול הולכי רגל. [4]

הלובי הפוליטי של המכוניות עוסק גם במניעת קידום של תחבורה ציבורית, ונגד תקנות להפחתת זיהום אוויר מתחבורה והגבלות על רקע התחממות עולמית.

לובי של עסקי הטבק

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - הכחשת נזקי העישון

בשנת 2004 העריך ארגון הבריאות העולמי כי עישון טבק גורר מוות מוקדם של 5.4 מיליוני בני אדם בשנה[3] וכי 100 מיליון בני אדם מתו בטרם-עת במהלך המאה ה-20 עקב עישון.[4] המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית מעריך כי עישון טבק הוא "גורם הסיכון הניתן למניעה החשוב ביותר לבריאות האנושית במדינות מפותחות וגורם חשוב למוות מוקדם ברחבי העולם כולו".[5] עבור רוב המעשנים הפסקת עישון היא הפעולה הרפואית המשמעותית ביותר להארכת חייהם ושיפור מצבם הבריאותי. עישון הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם, כולל מחלת לב כלילית ושבץ; למספר רב של מחלות סרטן כולל סרטן הריאה וסרטנים אחרים של הפה, הוושט ומערכת השטן והעיכול וסרטן הדם; למחלות של מערכת הנשימה; ולמחלות ובעיות נוספות הקשורות למערכת הרבייה וללידה.

הלובי של תעשיית הטבק עוסק מאז שנות ה-50 בהכחשת נזקי העישון לבריאות והכחשת האופי הממכר של מוצרי הטבק - הלובי נלחם נגד מחקרים ופרסומים המצביעים על השפעות בריאותיות של עישון טבק, ניסה לפרסם ולהדגיש מחקרים המראים שאין השפעה כזו, ולמנוע צעדים של מחוקקים נגד שיווק, פרסום ומכירה של סיגריות למבוגרים ולקטינים. הלובי ניסה מנוע חוקים נגד עישון פסיבי, למנוע פרסום אזהרות נגד עישון על חפיסות הסיגריות, לאפשר הפצה של סיגריות לקטינים (דרך מכונות אוטומטיות לדוגמה), לאפשר פרסום סיגריות בכל מדיה אפשרית (כולל בבתי קולנוע, לוחות מודעות ברחוב, עיתונים ועוד). הלובי הצליח במשימה זו וגרם להשהיה במודעות הציבורית ובצעדים של רשויות נגד עישון במשך כ-30-40 שנה. השינוי העיקרי בתחום החל עם פעילות אינטנסיבית יותר מצד רשויות הבריאות בארצות הברית, בשנות ה-90, לדוגמה מצד מנהל המזון והתרופות. פעילות זו הוביל לצעדים משפטיים שהובילו לחשיפה של מסמכים פנימיים של תאגידי הטבק. מסמכים אלה חשפו את שיטות הפעולה שכללו זריעת בלבול והפצת דיסאינפורמציה מצד חברות הטבק כלפי התקשורת, הציבור ומקבלי ההחלטות.

לובי של חברות עם מפעלים מזהמים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - הכחשת זיהום

על פי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי כמו זיהום אוויר, זיהום מים ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר ורפואה מונעת. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, וסרטן.[5] סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו בשנת 2012 על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה, עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. ארגון הבריאות העולמי העריך כי נכון לשנת 2012 זיהום אוויר ל-7 מיליון מקרי מוות בשנה, והוא גורם המוות של אחד מכל שמונה אנשים. מקרי המוות העיקריים המיוחסים לזיהום אוויר (ביתי וחיצוני) נגרמים משבץ, ומחלת לב כלילית, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), סרטן ריאות וזיהומים חריפים בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים. [6][7] [8] בנוסף לכך זיהום אוויר גורם לנטל תחלואה במחלות רבות כולל מחלות לב, מחלות נשימה, סרטן הפרעות נוירולוגיות והתפתחות ילדים.

לובי פוליטי של חברות מזהמות פועל מזה שנים כדי לבצע הכחשת זיהום בקרב הציבור ובקרב מקבלי החלטות. הלובי נועד לצמצם את החקיקה נגד זיהום סביבתי, ולהמעיט ככל האפשר את המודעות להשפעות של זיהום כזה על בריאות הציבור. לדוגמה לנסות להזים את הקשר בין זיהום אוויר לבין סרטן או מחלות לב.

לובי של חברות נפט

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - הכחשת התחממות עולמית

לובי הפועל לקידום צעדים הנוחים לתעשיית הנפט כמו אישור שאיבת נפט בשמורות טבע, גיבוי פוליטי וצבאי לשאיבה באיזורי סכסוך, סיוע מול ממשלות זרות, הפחתת תמלוגי טבע, מניעת חקיקת חוקים להגנת הסביבה, קידום תכנון מוטה רכב פרטי ועוד. לובי זה עסק בשנים האחרונות בצורה אינטנסיבית בהכחשת אקלים - ניגוח הרעיון כי קיימת התחממות עולמית וכי זו מתקיימת בגלל פעילות אנושית כמו פליטת גזי חממה.

לובי של תאגידים הכורתים יערות

לובי שמונע הכרזה על איזורי יער מסויימים כשמורות טבע, ומעקב מגבלות סחר על כריתת עצים נדירים ועוד.

לובי של תעשיית המזון

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - כלכלת השמנה, פוליטיקה של המזון בארצות הברית

חברות מזון רבות מעודדות ומשווקות תזונה לא בריאה בתחום שנקרא כלכלת השמנה. החברות מעודדת את הגדלת צריכת המזון, ומטשטשות את הקשר בין צריכת מזון לא בריא לבין השפעות בריאותיות שלו. כמו כן החברות מסתירות את ההשלכות האקולוגיות של גידול מזון.

חברות רבות משווקות מוצרים לא בריאים שמכילים עודף של סוכר, מלח, שומנים. התעשיות הבולטות הן מזון מהיר, משקאות ממותקים, מוצרי חלב מעובדים, בשר מעובד ומזון מהחי. החברות נוקטות בנהלים לא בריאים שונים כדי להגדיל את רווחי התעשייה. לדוגמה הוספת מלח או חומרי שימור כדי לשמור על חיי המדף של מוצרים שונים. בנוסף חברות מזון מתנגדות בדרך כלל הכנסה של רגולציה להגנת הסביבה, בטיחות העובדים, ובריאות הצרכנים.

דוגמה מוכרת ומתועדת של היבטים אלה קיימת בפעילות הלובי הפוליטי של תעשיות המזון והמשקה בארצות הברית וחברות לובי דומות הפועלות במדינות אחרות, כולל בישראל.

חברות המזון משתמשים בלוביסטים, תביעות, תרומות כספיות, יחסי ציבור, פרסום, חברויות והתאגדויות, תרומות, איומים ומידע מוטה כדי לשכנע את הקונגרס, הסוכנויות הפדרליות, מומחי תזונה ובריאות ואת הציבור שכל אחד מהתפישות הבאות נכונה:

  • (א) המפתח לתזונה בריאותית הוא האיזון, השונות, והמתינות.
  • (ב) כל מזון יכול להיות חלק מדיאטה בריאה.
  • (ג) אין כזה דבר כמו אוכל טוב או רע.
  • (ד) עודף משקל הנו תוצאה של אי פעילות גופנית, לא של אכילת יתר.
  • (ה) המחקר בנושאי בריאות ודיאטה הוא כה לא מבוסס עד שאין טעם לנסות ולאכול בצורה בריאה.
  • (ו) רק שעור זעיר מהאוכלוסייה יכול לקבל תועלת מהנחיות תזונתיות לכלל הציבור.
  • (ז) דיאטה היא עניין של אחריות אישית וחופש הבחירה.
  • (ח) העידוד לבחירה של אוכל בריא יותר אינו מדעי.
  • (ט) התערבות הממשל בבחירת הדיאטה מיותר, לא רצוי ולא תואם את עקרונות הדמוקרטיה – למעט כאשר ההתערבות הנה לטובה הגברת המכירות של מוצריהן.

עם הצהרות שכאלו, נציגי תעשיית המזון פונים להפחדות מפני טוטליטריות ורגשות דומים כדי לטעון טענות שתזונאים רבים מתנגדים להם. מזונות מסוימים טובים יותר לבריאות מאשר אחרים. אך תעשיית המזון מתנגדת בחריפות לרעיון זה, ומקדישה אמצעים משמעותיים, מיומנות פוליטית רבה ופניה לרגש כדי להניא ניסיונות של קידום "אכול פחות" לשיח הציבורי על תזונה.

חלק מחברות המזון הן מונופול או שבענף שלהן יש אוליגופול והן שומרות על מראית עין של מגוון ותחרות על ידי החזקה של מותגים וחברות בת שכולן שייכות לאותה חברת פירמידה גם בהיבטים אלה חברות לא מעוניינות בהתרבות רגולציה כמו הגבלים עסקיים.

לובי של תעשיית התרופות

לובי פוליטי של תעשיית התרופות שנועד בין היתר הקל על שיווק תרופות לציבור הרחב, לרופאים וכחלק ממדיניות הבריאות הכוללת של המדינה. פעילות אחת של הלובי היא קידום תרופות ללא מרשם. פעילות אחרת היא הדגשת היתרונות בתרופה לציבור הרחב כדי שהתרופה תוכר בסל התרופות.

לובי של חברות קוסמטיקה

בשנת 2015 פרסם העיתון 'הניו-יורק טיימס', כתבת תחקיר בת שני חלקים על עובדות בסלוני יופי בארצות הברית. הכתבה הראשונה נגעה לתנאי העבודה של העובדות והכתבה השנייה טענה כי העובדות בסלוני יופי חשופות לריכוזים גבוהים של חומרים רעילים הגורמים לסרטן, הפלות ומומים בעוברים וכן למחלות במחלות נשימה ומחלות עור. לטענת העיתון, מחקרים מצאו גם כי בקרב עובדים בתחום הטיפוח – מניקוריסטים, מעצבי שיער ומאפרים – יש שיעור גבוה של מקרי המוות ממחלות הסרטניות לימפומת הודג'קין ומיאלומה נפוצה.[9]

החוק הפדרלי בארצות הברית לבטיחות בתחום הקוסמטיקה הוא חוק בן 75 שנה, והוא אינו מחייב חברות לספק מידע על בטיחות של מוצרים למנהל המזון והתרופות. מאבקים לשנות את המצב סוכלו על ידי לוביסטים של תעשיית הקוסמטיקה. גורמי תעשייה טוענים שאין סיכון בריאותי אולם מומחי בריאות סבורים אחרת. התלונות הגוברות של מניקוריסטיות וייטנאמיות מאוקלנד שבקליפורניה, הובילו לכך שעובדי שירותי הבריאות האסיאתיים, ארגון קהילתי, התארגנו לשם הגבלת שימוש בכימיקלים בסלוני יופי במדינה, אבל מאמץ זה נבלם גם כן על ידי לובי של תעשיית הקוסמטיקה.[9]

מסגור של לובי פוליטי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מסגור

ג'ורג' לייקוף, פרופסור לבלשנות מארצות הברית טוען כי מסגור הוא נקודת מפתח בהתחזקות הימין בארצות הברית החל משנות ה-70. לטענתו ארגונים שמרניים במימון תאגידים גדולים ומיליארדים החלו לממן חוקרים עם אוריינטציה ימנית באוניברסיטאות, לממן צוותי חשיבה ימניים, לממן ירחונים מקצועיים שבהם חוקרים אלה יכולים לפרסם את משנתם ולקדם אותם בתקשורת המסחרית הפופולרית. לטענתו יש גופים שפועלים ללא הרף לשיבוץ מומחים אלה בתקשורת כך שהם מופיעים הרבה יותר ממומחים אחרים - לדוגמה הרבה יותר מנויורלוגים בטלוויזיה. הוא מוסיף כי דבר זה גורם לאפקט מסגור סביב סוגיות חברתיות ופוליטיות באופן שמטה את השיח לטובת כוחות שמרניים וימניים. ‏[10]

לייקוף טוען כי בנושא של לובי פוליטי, ההשפעה של הלוביסט תלויה בעיקר בנכונות חברי קונגרס לקחת כסף או טובות הנאה אחרות מטעם הלוביסט. לכן השאלה החשובה היא לאו דווקא התנהגות הלוביסט עצמו אלא כיצד מגינים אל האתיקה של חברי הקונגרס. מרגע שיש מסגור של הנושא על הלוביסטים והתנהגותם, זה פחות משנה אם אתה בעד או נגד רפורמה בנושא לוביסטים, יש הצלחה בהסטת הדיון משאלות אחרות כמו איך משנים את המוסדות של הקונגרס או משפרים את האתיקה של חברי הקונגרס. ‏[10]

השפעות של לובי פוליטי

פגיעה בדמוקרטיה

הלובי הוא לרוב כלי בידי קבוצות אינטרסים חזקות, ופירמות מסחריות כדי להשפיע על הנבחרים באופן שעוקף את המנגנון הדמוקרטי של הבחירות. היכולת של בעלי הון ותאגידים גדולים לרכז כמות גדולה של כסף משמשת אותם כדי לשכור לוביסטים, בתמורה לוביסטים אלה משפיעים על החקיקה כך שזו תאפשר העברת נתח גדול יותר של הרווחים לידי בעלי הון, תאפשר להם לצבור מעמד מונופוליסטי ועוד היבטים רבים כמו הקלות במיסוי, או קבלת סבסודים שונים. משום כך לובי פוליטי נחשב לרוב כדבר שפוגע בדמוקרטיה - הוא נותן כוח פוליטי מוגזם לקבוצות מסויימות - בעיקר לאינטרסים מסחריים, תאגידים גדולים ולבעלי הון, על פני אינטרסים אחרים (כמו שוויון, בריאות או קיימות), עסקים קטנים ובינוניים ושאר החברה.

לובי יכול להיות דבר שמעודד שחיתות שכן לוביסטים ושולחיהם יכולים לפתות את נציגי הציבור באמצעות שוחד, טובות הנאה, או הבטחות למשרות עתידיות. היבט נוסף ורחב יותר מהשחיתות הוא קשרי הון שלטון שגורמים לפגיעה הן ביעילות של המשק והן בכושר התפקוד של הממשלה. דוגמה אחת היא יצירת שוק ריכוזי לדוגמה בשוק הבנקאות בישראל, דוגמה אחרת היא פגיעה בביטחון בגלל החלטות שנועדו למקסם רווחים של חברות במקום לקדם את כשירות הצבא.

לובי פוליטי בארצות הברית על רקע של אי שוויון כלכלי גדל וקפיטליזם למקורבים מעקרים את הדמוקרטיה והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה לבין הסיכוי שחוקים דומים יעברו. אם יש תמיכה של 10% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות הייתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה. בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[6] [11]

הפגיעה בדמוקרטיה אינה נעצרת ברמה הפוליטית, היכולת לבצע לובי פוליטי נרחב מצד העשירים פרושה שהם יכולים לקבל סבסוד ממשלתי ולהשית על הציבור השפעות חיצוניות נרחבות, לפי הערכה אחת, לובי של 5.8 מיליארד דולר בארצות הברית הניב סבסוד ועלויות על התושבים בסך 4,000 מיליארד דולר. [7] נוצר מעגל אכזרי שבו אם אין לך מספיק כסף אין אפשרות להתמודד במרוץ לפוליטיקה משנת 2000 יש עליה חדה בעלויות של קמפיין לנשיאות ארצות הברית.

אי יעילות כלכלית

לובי פוליטי מעודד גם חוסר יעילות של השוק ותורם לשוק ריכוזי- חברות מצליחות בזכות כישורי הלובי שלהן ולא בגלל כושרן התחרותי בשוק.

פירמות נעזרות בממשלה על ידי מגוון שיטות - סיוע ממשלתי ישיר בכסף, חקיקה שמחייבת תקן מסויים שרק לחברה אחת יש, יצירת ביקוש מושרה על ידי חקיקה, או זכייה במכרזים שהושגו על ידי לובי. לדוגמה בתוכנית הטלוויזיה "עובדה" נחשף כי חברת 3M שכרה לוביסטים ישראלים בעקבות כך שבסניף הישראלי נתקעו עם מלאי גדול של חומר זוהר. החברה רצו לשווק אפודים למע"צ, אבל הלוביסטים שכנעו אותם להעביר חוק כך שכל נהג יחויב באפוד. לטענת הלוביסטים הם ניסחו את החוק. החברה הכניסה סעיף שמחייב שהאפודים יעמדו בתקן האירופאי, דבר שפירושו היה שכל האפודים יהיו מתוצרת M3, ולא מתוצרת של מתחרים סינים שאינם עומדים בתקן.[8]

מחקר משנת 2011 מצא כי מבין הפירמות הציבוריות הגדולות בארצות הברית, הפירמות שמשקיעות יותר בלובי פוליטי, משיגות הישגים פחות טובים עבור בעלי המניות שלהן. ההסבר לכך הוא שבעוד שהפירמה נהנית מהשפעת הלובי, עיקר הרווחים בפירמות כאלה מתנקזים לטובת בעלי עניין (משקיעים גדולים בפירמה) ומנהלים בכירים ולא מגיעים אל בעלי המניות או להשקעות מועילות בחברה. [9]

עיוות נוסף ברמה מאקרו כלכלי יכול להיווצר, כאשר השוק נוטה להשקעות מוטות השקעה ממשלתית כמו תעשיות ביטחוניות, תעשיות חלל, וכדומה ויש בו תת השקעה בענפים אחרים.

פגיעה בבריאות

יש מקרים רבים ובולטים שבהם יש אינטרס ציבורי לצמצום מכירה של סוגי מוצרים או שירותים מסויימים, ו/או בשינוי דפוסי הצריכה שלהם לכיוון מוצרים חלופיים, משום שמוצרים פוגעים בבריאות הציבור. בחלק מהמקרים מוצרים גורמים לפגיעה מהותית בבריאות הפועלים במפעלים או של מוכרים העובדים בתעשייה מסויימת. במקרים רבים מנצלים תאגידים גדולים את כוחם הכלכלי כדי להפעיל לחץ על פוליטיקאים, פקידים ואף על דמויות תרבויות מובילות כדי להקטין את המודעות הכללית לנזקים שהמוצרים שלהם גורמים, ליצור אווירה אוהדת למוצרים שלהם, למנוע מדידה של הנזק הבריאותי הנגרם ולמנוע פרסום של נזק זה, למנוע חקיקה או רגולציה נגד השיווק והצריכה של מוצרים אלה ולשמר "פלחי שוק" או ליצור קהל לקוחות חדש. חלק ממאמץ זה מבוצע על ידי פרסום, שיווק, שיווק בבתי ספר, וארגוני יחסי ציבור כחלק מתרבות הצריכה, חלק נוסף של המאמץ הוא בלובי פוליטי מצד החברות ואיגודי תעשייה. הדבר כולל את תעשיות הנשק החם האישי, תעשיות הנשק הצבאי, עסקי מכוניות, תעשיות המזון, תעשיות התרופות, תעשיות הטבק, חברות מזהמות וחברות קוסמטיקה.

חשש לקיום קרטל

העמותה לדמוקרטיה מתקדמת חשפה את העובדה כי חברת הלובי "פוליסי", שהיא בבעלות בוריס קרסני, מייצגת בו זמנית מספר גדול של חברות וגורמים מאותו ענף שאמורים להתחרות זה בזה, או שהם נמצאים בניגוד אינטרסים מובהק וזאת בתחומים של תקשורת סלולרית, בנקאות וביטוח, תשתיות ותרופות.[[10] דבר זה מהווה לעדת העמותה,] דוח העמותה חשף כי החברה מייצגת את כל חברות הסלולר הוותיקות שאמורות להתחרות זו בזו; את התאחדות הבנקים, התאחדות חברות הביטוח, את בנק הפועלים, ובנקים נוספים, שגם הם אמורים להתחרות זה בזה; את התאחדות בוני הארץ, שיכון ובינוי, דרך ארץ, וגופים נוספים מענף התשתיות והבנייה ובענף הרפואה החברה מייצגת את התאחדות התעשיינים - ענף הפרמצבטיקה (שכולל את רוב חברות התרופות), קופת חולים לאומית, ארגון הרוקחים בישראל, וחברות תרופות נוספות. גופים אלה אמורים להימצא לא פעם בניגוד עניינים זה עם זה. בנוסף החברה מייצגת גם את תאגיד הסיגריות פיליפ מוריס. עוד מייצגת החברה גם חברות בתחום המזון, בתחום הביטוח והאנרגיה. לפי העמותה קיים חשש שבו חברת הלובי הענקית מהווה מעין "מיני פרלמנט" שיכול להפגיש בין האינטרסים של חברות שונות, כמו כן באותו ענף חברת הלובי יכולה להפגיש בפועל או רק לתאם עמדות של מספר לקוחות באופן שהיה עבירה פלילית לו היו עושים זאת לבד, שכן הדבר מהווה חשד לקרטל.[11]

אי שוויון כלכלי

דבר נוסף שדבר זה מעודד הוא אי שוויון כלכלי כאשר קבוצות אוכלוסייה, ובעיקר בעלי הון או סקטורים מסויימים מקבלים סיוע מכספי ציבור, ובעצם דואגים שהנבחרים יסבסדו אותם, בתמורה לטובות הנאה לאותם נבחרים.

בשנת 2010 הממשל הפדרלי בארצות הברית שילם 83.5 מיליארד דולר בעבודות לתעשייה הביטחונית ולתעשיות אחרות הקשורות ללובי פוליטי, זו עלייה של יותר מ-300% מאז 1989 במונחים ריאליים.[12]

הוצאות גבוהות של הממשלה ודה-רגולציה יצרו מעמד גבוה וגדל של קבלנים, לוביסטים ועורכי דין בוושינגטון. המגזר הפרטי הוציא ב-2010 יותר מ-3 מיליארד דולר לפעילות לוביסטים בניסיון להשפיע על הממשלה, כמעט כפליים יחסית לעשור הקודם.[13]

מסיבות אלה נחקקו בחלק ממדינות המערביות חוקים שמטרתם להגביל את חופש הגישה שיש לחברות לובי כלפי מקבלי ההחלטות בגופים הציבוריים.

לובי בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - לובי בישראל

לפי תחקירים בדה מארקר וב"עובדה" פירמות רבות שוכרות בדרך קבע לוביסטים הפועלים מטעמן בכנסת. הפירמות באות מהתחומי התקשורת, תחבורה, אנרגיה, תשתיות, בנקים, ביטוח, טלוויזיה ועוד.

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' תקפה את כניעת חברי הכנסת ללוביסטים בדיון בכנסת על חוק ההסדרים של 2007:[14]

בדיעבד, עשיתי חשבון מהיר אילו סעיפים הצלחנו להוריד ולפצל ואילו לא הצלחנו, והגעתי למסקנה מאוד מאוד עגומה, שהסעיפים שבהם הפגנו את כוחנו כחברי כנסת היו ברובם המכריע כאלה שמחיקתם עלתה בקנה אחד עם אינטרסים של גורמים רבי עוצמה, שהייתה להם השפעה ישירה על חברי כנסת מובילים

לטענתה, כמעט כל הסעיפים בחוק ההסדרים אותם הצליחו חברי כנסת לשנות, היו סעיפים שבהם היה לגוף רב עוצמה אינטרס.

בכל פעם שנלחמנו על עניין צודק, וראיתי סביבי התאספות חסרת תקדים של לוביסטים - ואנחנו כבר מכירים את פניהם - ידעתי שיש לנו סיכוי לנצח. אני אומרת את זה בצער ובכאב
.

בשנת 2012 פורסמה כתבה של התוכנית עובדה על קורס של חברת הלובי "גלעד לובינג" ללוביסטים צעירים. בקורס פרטו הלוביסטים את יכולות ההשפעה שלהם. דוגמה אחת היתה קידום חוק שקידם גלעד ארדן המחייב נהגים הישראלים ללבוש אפוד זוהר שמחוייב בתקן האירופאי עבור חברת M3. דוגמה אחרת היתה קידום חיסון נגד סרטן צוואר הרחם על ידי רונית תירוש ובתה הדוגמנית רותם תירוש, דבר שנועד להבטיח "פור" לחברת החיסון MSD בשוק על פני פירמה המתחרה, ובכך לתפוס נתח שוק גדול יותר.[15]

לטענת עובדי חברת הלובי "גלעד לובינג" יש להם השפעה גם על מרכז המחקר והמידע של הכנסת, גוף שאמור לספק מידע אובייקטיבי לכנסת. הם יוזמים שאלה או בקשה למחקר דרך חברי הכנסת, ובמקביל הם יוצרים קשר עם הרפרנט, כדי להעביר אליו מידע ותשובות מוכנות מראש לאותן שאלות. כך הם חוסכים עבודה לחוקר ומקלים על עבודתו ובמקביל משפיעים על הדו"ח שיצא בסופו של דבר.[16]

באופן דומה לוביסטים משפיעים על פקידים ומקבלי החלטות. צורה אחת היא על ידי זה שהם נפגשים עם הפקידים, תוך שהם מקפידים לציין עבור אילו חברות הן עובדים. כך שהפקידים מודעים לכך שקידום אינטרסים של אותה פירמה אולי יתורגם בעתיד למשרה באותה פירמה. דרך אחרת היא השפעה על ידי מתן מידע מסויים לפקידים. בתוכנית עובדה נחשפה עבודת לובינג עבור חברת "מי עדן". החברה רצתה לשנות תקנות של משרד הבריאות, כך שיותר לתינוקות לשתות מים מינרלים, בניגוד להנחיות קודמות שהתנגדו לכך כדי לתת פלואוריד במי השתייה. חבר הכנסת אורלב יזם פניה למשרד הבריאות עם שאלה בנושא. במקביל חברת הלובינג ביררה דרך עובדת משרד הבריאות מי במשרד מטפל בנושא, והעבירה לו מידע שמכוון לקידום הנושא. כך שבסופו של דבר הותר להשתמש במים מינרלים. על פי ההיגיון השיווקי שהציגו הלוביסטים הרעיון הוא ליצור שוק של מים מינרלים כבר מגיל 0, כך שגם כשהם גדלים והופכים לילדים ואחר כך מבוגרים יתרגלו הוריהם לתת להם מים מינרלים והם לצרוך אותם.[17]

בעקבות הכתבה, התפרסמו מספר כתבות נוספות ויו"ר הכנסת ראובן ריבלין יזם מספר צעדים להגברת עבודת הלוביסטים.

וועדת זמיר לנושאי אתיקה של חברי כנסת

הוועדה הציבורית להכנת הצעה לקובץ כללי אתיקה לחברי הכנסת או "הוועדה להכנת כללי אתיקה לחברי הכנסת" בראשות השופט בדימוס יצחק זמיר, מונתה ב-24 באוגוסט 2003 על ידי יושב ראש הכנסת ה-16, ראובן ריבלין, בעקבות פרשת "ההצבעות הכפולות". על הוועדה הוטל לבחון באופן יסודי את כללי האתיקה של חברי הכנסת, ולהציע קובץ חדש של כללי אתיקה. המלצותיה הסופיות של וועדת כללי האתיקה לחברי הכנסת הוגשו בדצמבר 2006.

המלצותיה הסופיות של וועדת זמיר, מכילות התייחסות מקיפה לעבודת הלוביסטים בכנסת. הוועדה מציינת כי לובי מופעל לא רק על ידי חברות מסחריות אלא גם על ידי קבוצות אזרחים ולכן אינה מעוניינת למנוע לובי לחלוטין, אלא להסדיר את הנושא.

הוועדה הציע לקבוע לקבוע בכללי האתיקה שחבר הכנסת יימנע ממתן התחייבות אישית לשדלן, או לשולחו של שדלן, או לשלוחו של שדלן, כי הוא יצביע או יפעל בדרך מסוימת. נוסף על כך, נקבע בכללי האתיקה כי חבר הכנסת יימנע מלקבל טובת הנאה משדלן, במישרין או בעקיפין, שכן טובת הנאה עלולה להשפיע על חבר הכנסת.

הסדרת פעילות לובי בישראל

בשנת 2008 אישרה הכנסת הצעת חוק פרטית של הח"כים שלי יחימוביץ וגדעון סער, להסדרת פעילות הלוביסטים. לפי החוק, יפורסמו באתר הכנסת כל הפרטים הקשורים לפעילות הלוביסטים, ובנוסף כל לוביסט ישא תג מיוחד שיזהה את פעילותו ואת הגופים שהוא פועל בשמם.

בהסבר לחוק נאמר כי דלתות הכנסת פתוחות להלכה לפני כל, אך בפועל המצב הקיים מקפח את הרוב, שאינו בקיא בעבודת הכנסת ולא מוזמן כמו הלוביסטים לדיוני הוועדות, וכך נשמע בעיקר רק קולם של בעלי העניין בנושאים הנוגעים לציבור כולו.

לפי החוק, היתר הפעילות יינתן על-ידי יו"ר הכנסת לאדם או גוף המבקש להיות לוביסט לאחר שיצהיר מי לקוחותיו הקבועים או הארעיים. כל הפרטים הקשורים לפעילות זו יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת. בנוסף כל לוביסט ישא תג מיוחד שיזהה את פעילותו ואת הגופים שהוא פועל בשמם.

החוק לא מתיר פעילות של לוביסט שהיה שר או חבר כנסת בתקופת כהונה קודמת לפעילותו, או שהוא עובד או קשור לחבר כנסת למפלגה או לסיעה. החוק אוסר על הלוביסטים לדרוש מחברי הכנסת מחויבות להצבעה על חוק או החלטה; לתת או להציע לחבר כנסת טובת הנאה כלשהי (ועל הח"כים נאסר לקבל טובת הנאה);להטעות חברי כנסת ביחס לעובדות מהותיות בנושאים שהם פועלים לקידומם. עבירה על כללים אלה תשלול את היתר הפעילות במשכן הכנסת.

הגבלת פעילות לוביסטים

בעקבות תחקיר "עובדה" מפברואר 2012 החליט יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, למנוע כניסה של לוביסטים למספר איזורים בכנסת כמו מזנון הכנסת, מבואת מליאת הכנסת, מתחם הלשכה המשפטית ומרכז המידע והמחקר של הכנסת. כן נאסרה כניסה למתחם לשכות יו"ר הכנסת, מנכ"ל הכנסת ומזכירות הכנסת, כניסה לוביסטים למתחמים אלה תותר רק בהזמנה אישית של חבר כנסת או מנהלים של אותם יחידות ובליווי שלהם, [18]

ריבלין הוציא הנחיות חדשות לפיהן חל איסור על עובדי הכנסת (ביניהם עובדי מרכז המידע של הכנסת) לקיים קשר עם שדלנים, במישרין או בעקיפין. כל מפגש בין עובד כנסת לשדלן יותנה באישור בכתב ומראש של מנהל בכיר. כן הורה ריבלין כי לכל מפגש שאושר, ייערך סיכום בכתב וכן יוגש כל חומר בכתב שנמסר על ידי חברת הלוביסטים. כל עובד בכנסת מחוייב לדווח למנהלו הישיר על מפגש אקראי שנערך עם שדלן ועל תוכנו. [19]

ריבלין מתכוון להיפגש עם ראשי הסיעות בכנסת, כדי להביא לאישור של סעיפי הקוד האתי הנוגעים למגע בין חבר כנסת לשדלן, שהומלצו על ידי ועדת זמיר לכללי אתיקה לחברי כנסת (הוועדה הציבורית להכנת הצעה לקובץ כללי אתיקה לחברי הכנסת ),[20]

כמו כן הודיע ריבלין על כוונתו לאסור נוכחות שדלנים בעת הצבעות בוועדות הכנסת. הוא קבע כי יש לאסור הגשת ניירות עמדה ישירות לחברי כנסת וכי ניירות עמדה או מסמכים מטעם לוביסטים, יוגשו למנהלי הוועדות ויפורסמו בפורטל הוועדה באינטרנט. בנוסף דרש יו"ר הכנסת להגביל את מספר הנציגים שרשאים לנכוח בוועדות מטעם חברה, לנציג אחד - בין אם הוא שדלן, יועץ משפטי או כל נושא משרה אחרת. [21]

ראו גם

קישורים חיצוניים

לובי בישראל

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Richardson EG, Hemenway D. Homicide, suicide, and unintentional firearm fatality: comparing the United States with other high-income countries, 2003. J Trauma. 2011 Jan;70(1):238-43. doi: 10.1097/TA.0b013e3181dbaddf
  2. ^ איילת שני ישראל בוכה בדמעות תנין על הפליטים, ומחזקת את שלטונם של הרודנים באפריקה, ראיון עם אייל רייניך, מנהלן סיוע במשלחות לאיזורי אסון, מוסף הארץ, 30.07.2016
  3. ^ World Health Organization (2008). The Global Burden of Disease (2004 Update ed.). Geneva: World Health Organization.
  4. ^ "WHO Report on the Global Tobacco Epidemic". World Health Organization. 2008.
  5. ^ "Nicotine: A Powerful Addiction", Centers for Disease Control and Prevention.
  6. ^ 7 million premature deaths annually linked to air pollution ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014
  7. ^ Air Pollution, Heart Disease and Stroke from the website of the American Heart Organization January 5, 2008
  8. ^ Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002
  9. ^ 9.0 9.1 SARAH MASLIN NIR,Perfect Nails, Poisoned Workers,New York Times.com, MAY 8, 2015
  10. ^ 10.0 10.1 ג'ורג' לייקוף, George Lakoff: Don't Think of an Elephant, הרצאה ביו-טיוב, 2012
  11. ^ Gilens and Page, Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens, Perspective on Politics, 2014
ביזור וריכוזיות

רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית

Movie poster the corporation.jpg

דוגמאות: שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל

כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה

אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch

ספרים וסרטים: קטן זה יפה -הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון (ספר) - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים

תעשיות פוגעניות
תעשיות שונות: תעשיית הטבק - אלכוהול - תעשיית הנשק החם - תעשיית הבשר - תעשיית המכוניות - תעשיית הנפט - תעשיות מזהמות - תעשיית ההשמנה - תעשיית הסוכר - תעשיית התרופות

רקע ושיטות פעולה: הכחשת אלימות - קפיטליזם של מקורבים - מוצר ציבורי - סיכון מוסרי - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - האמת על באמת - תורת ההונאה - לובי פוליטי - קשרי הון שלטון - הפרטת המחקר - תביעת השתקה - השפעות ההון על העיתונות - דיסאינפורמציה - הכחשת נזקי העישון - הכחשת זיהום - הכחשת אקלים - תרבות הצריכה