אבולוציה של המוסר

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אבולוציה של המוסר מתייחסת לתהליך חברתי ארוך טווח של הופעה ושינוי של התנהגות מוסרית אנושית במהלך האבולוציה האנושית. ניתן להגדיר מוסר כמערכת של רעיונות על התנהגות נכונה ושגויה. בחיי היומיום, המוסר קשור בדרך כלל להתנהגות אנושית, ולא מוקדש הרבה מחשבה להתנהלות החברתית של יצורים חיים אחרים כמו בעלי חיים.

התחומים המתפתחים של הביולוגיה האבולוציונית ובפרט הפסיכולוגיה האבולוציונית טענו שלמרות המורכבות של התנהגויות חברתיות אנושיות, ניתן לייחס את מבשרי המוסר האנושי להתנהגויות של חיות חברתיות רבות אחרות, לדוגמה אמפתיה ודוגמאות של אלטרואיזם בקרב יונקים כלפי בעלי חיים מאותו מין, וכלפי בעלי חיים ממינים אחרים לרבות האדם. הסברים סוציוביולוגיים של התנהגות אנושית נותרו שנויים במחלוקת.

משך עשרות אלפי שנים, האנושות חיה בקבוצות של ציידים לקטים, בחברות בעל תרבויות אנימסטיות. מוסר היה לכאורה טבוע בטבעם של הדברים והיה חלק מקיום הקהילה של אנשים במקום מסויים. המוסר נגע להתנהגות נכונה כלפי בני אדם אחרים מהשבט, כלפי אנשים אחרים, כלפי בעלי חיים, מקומות, צמחים, רוחות המתים ועוד. המוסר נתפס כדבר טבעי ובלתי משתנה שהוא מובן מאליו. אין לו מקור ידוע אלא הוא מתקיים באופן טבעי, בדומה לדוגמה לכוח המשיכה או לירידת הגשם בעונות הגשומות. בחברות אלה הרעיונות לגבי "כיצד נכון להתנהג" נוגעים הן לגבי שאלות מעשיות - לדוגמה איזה מאכלים מותר לאכול, כיצד לגדל ילדים, מתי לצאת לצוד, והן לגבי שאלות שנתפסות כיום כמוסריות כמו האם מותר לשקר או עד כמה לסכן עצמנו עבור ידיד בצרה. המוסר אינו מוגבל רק לחברי השבט או לגבי בני החברה האנושית - הוא גם יכול לכלול התנהגות אתית כלפי בעלי חיים או מקום או עץ, או ציפיה מצד נהר או ברדלס להתנהג בצורה מסויימת, מעין קוד חוקים משלו (שאינו זהה לזה של האדם), כלפי יצורים אחרים וכלפי בני אדם. הד לרעיונות אלה ניתן לראות בסיפורים עממים שונים, במנהגי שבטים אינדיאנים או ב"ספר הג'ונגל" שבו לזאבים, נחשים, קופים וברדלסים וכן לג'ונגל עצמו (מערכת אקולוגית יש חוקים נוקשים למדי שמכתיבים את ההתנהגות לגבי מה מותר ומה אפשרי לעשות.

עם התפתחות דתות פוליתאיסטיות ואתאיסטיות אנשי דת ראו במוסר דבר קבוע, בלתי משתנה, שמצד אחד כל אדם נולד איתו ומצד שני הוא ניתן מטעם אלוהים ומופיע בכתבי הקודש ומפורש על ידי כוהני דת. בדתות אלה יש בדרך כלל הפרדה ברורה הרבה יותר בין בני האדם לבין בעלי החיים והטבע. מופיעים רעיונות של עליונות האדם על הטבע, וכי הטבע - בעלי החיים והצמחים - נתונים למרותו של האדם שיכול לעשות בהם כרצונו. רעיון זה מתכתב עם רעיון של חברה היררכית שבה יש אלוהים/אלים, מלך, אצולה, סוחרים, איכרים ועבדים. באופן דומה לכך שהאדם נועד לכאורה לשלוט בטבע והכל סר למרותו של אל-עליון כך גם בני האדם נועדו לשרת את האל, שמביע את רצונו לגבי הסדר הרצוי באמצעות כתבי קודש, ובמיוחד דרך כוהנים ומלכים. התפתחות הערים, התמחות כלכלית של הופעת חיילים שכירים, כסף ופקידות תורמת להתפתחות מלוכה ותפיסה מלוכנות שמייצרת מערכות מוסר היררכיות שמקורן לכאורה בדתות ואלים.

פילוסופים התווכחו במשך שנים לגבי מהו מוסר ומאיפה הוא מגיע. מדענים חברתיים ראו את המוסר כהבניה חברתית, ולפיכך כיחסי מבחינה תרבותית; יש כיום מדענים שמבצעים חקירות של המוסר באמצעות מדע וטוענים שיש קשר בין מדע לבין מוסר. לפי הסברים אלה המוסר אינו ייחודי בהכרח לבני האדם שכן מקורותיו במבנים ביולוגיים שקיימים גם בקרב בעלי חיים אחרים. תפיסה זו של המוסר דומה למדי לתופעות אחרות כמו שפה - המוסר יושב על "חומרה" כללית שהיא משותפת לרוב בני האדם, בכל התרבויות (למעט לדוגמה פסיכופתים), בדומה ליכולת ללמוד שפה אנושית שמשותפת לכל בני האדם. על גבי תשתית זו יש תהליך לימוד חברתי שבו אנשים לומדים, מה נחשב מוסרי ומה לא בחברה בה הם גדלים - בדומה לרכישת שפה ספציפית. בדומה להתפתחות שפות שונות במקומות שונים התפתחו דגמי מוסר שונים בחברות שונות, בין היתר על רקע שוני בסביבות מחייה (לדוגמה חברה נוודית מדברית, חברה חקלאית, חברה עירונית ועוד) ועל רקע שוני במבנים חברתיים וטכנולוגיה. עם התפתחות תהליכים כמו המהפכה המדעית, עידן הנאורות, גלובליזציה ואקולוגיה מתקיימים תהליכים חברתיים ותרבותיים שונים שמשנים את התפיסה המוסרית ובעקבות זאת משתנים גם מוסדות חברתיים ואף יש פיתוחים טכנולוגיים שיכולים לתמוך בכיוון זה. דוגמאות אלה כוללות לדוגמה את התנועה לביטול העבדות, התנועה למעבר לרפובליקות ודמוקרטיות ויציאה ממלוכנות, תנועות שונות למאבק בגזענות, התנועה הפמיניסטית, התנועה הפרוגרסיבית ותנועות למען סביבתנות וקיימות.

במהלך אלפי השנים האחרונות ניתן לראות שינויים שונים בתפיסות מוסריות של חברות ויחידים. דוגמאות לכך כוללות:

  • המעבר מחברות אנימסטיות שבהן כולם חברים בקהילה משותפת, לקהילות גדולות יותר של נגידויות, שבטים וערי-מדינה שבהן יש היררכיה פוליטית, מעמדית והבחנה מוסרית בין בני אדם שונים. עם זאת החברות האנימסטיות החילו במקרים רבים את המוסר רק על חברי החבורה או השבט שלהם והיו נתונים במאבקים מתמידים על טריטוריה והגנה מול שבטים יריבים. יש קושי לקיים שלום ואנטי גזענות בחברה שבה השבטים האחרים מאימים על הקיום שלך. מבנים של ציידים לקטים גם התקשו לקיים חברות גדולות ולכן היה קושי להחיל אמות מידה של מוסר על זרים ולשתף איתם פעולה.
  • רעיונות המוסר היהודי - בניגוד לחברות המעמדיות מאד של מצרים ומסופוטמיה, ביהדות התפתח לאט רעיונות מוסר שוויוניים. במקום "אבות אכלו בוסר שיני בנים תכהנה" התפתח הרעיון של "איש בחטאו ימות". בחברות מסופוטמיה נפוץ הרעיון כי אב המשפחה הוא השליט והבעלים על שאר המשפחה ואחראי לריסון שלהם. זהו חלק מרעיון שקיים עד היום של מודל האב המחמיר. לפי רעיון זה נשים וילדים הם רכוש של אב המשפחה (גם המורחבת). מעשים לא מוסריים שלהם מכתימים אותו. מעשים לא מוסריים של אב המשפחה יכולים לקבל עונש כמו הרג ילדים, מכירת ילדות לשפחות וכו'. ביהדות התקיים תהליך שבו כל אדם אחראי להתנהגות מוסרית שלו ונשים וילדים אינם רכוש האב. כמו כן ביהדות התפתחו חוקי מוסר אוניברסליים יותר (לפחות בתוך החברה פנימה) - לכל בני האדם המקבלים את היהדות יש חוקי מוסר אחידים- ללא הפרדה בין "אדם נעלה" לבין "אדם נקלה". כמו כן נדחה הרעיון של "עין תחת עין" תמורת רעיונות כמו זה שאלוהים גומל לרשעים ולא תמיד תפקיד החברה להעניש אותם בצורה של הרג או כריתת איברים. היהדות נעה בין יחס של עוינות ואף רצח עם כלפי עמים יריבים לכיוון של שילוב וסובלנות כלפי עמים אחרים כמו חוקים למען מהגרים (גרים) או למען רווחה של עבדים. רעיונות נוספים ביהדות נוגעים לאמפתיה וסיוע כלכלי לעניים כמו רעיונות של שמיטה, מעשר ועוד.
  • המדענים הראשונים מופיעים בים האיגאי ליד יוון. הם הראשונים שמסבירים את העולם ללא נוכחות של אלים וללא הצדקות תאולוגיות לתופעות שונות. מתחיל להיווצר דיון מאיפה הגיעו בני האדם, כיצד יודעים אם התנהגות מסויימת היא מוסרית. הוגים כמו דמוקריטוס מעלים ספקות כלפי הפרדה גזעית טבעית ועבדות ומתייחסים לאנשים שונים בצורה דומה.
  • דתות וניתוח פסיכולוגי- בודהיסטי - הבודהיזם ובעקבותיו זרמים מזרחיים חילוניים אחרים כמו טאואיזם וזן, עוסקים פחות בסוגיות של שכר ועונש מצד האלים ויותר בתהליכים של הנפש. תהליך "שכר ועונש" מתקבל לא בידי האלים אלה בעקבות סבל שנגרם לתודעה בעקבות דברים כמו הצמדות, תשוקה, כעס ועוד. עם זאת יש לעיתים גם שימוש בהסברים על-טבעיים כמו "קארמה" ו"גלגול נשמות" כדי להסביר דברים כמו "צדיק ורע לו" או חוסר הוגנות חברתית, מלחמות, עוני ועוד.
  • התפתחות אימפריות האימפריה הבבלית, הפרסית, של אלכסנדר מוקדון ושל רומא. האימפריות כובשות עמים אחרים אבל בניגוד לעבר הן לא משמידות את כל האנשים הזרים אלא נכנסות לתהליך חברתי ארוך טווח של אזרוח. בדורות הראשונים הנכבשים הם עבדים ושפחות, עם הזמן המלכים תופסים את עצמם כשליטים של כלל האוכלוסייה שתחת פיקודם ולא דווקא רק של העם שכבש את העמים הראשונים. כמו כן בגלל לקיחת שפחות וקיום יחסי מין איתן, נולדים ילדי תערובת שיש להם הורים זכרים בני העם השליט ואמהות מצד העם הנכבש - ומעמד של ילדים אלה מקשה על הפרדה חדה בין העם הכובש לנכבשים. היות וכולם כפופים לחוקים ממשל דומים ויש תהליכי מסחר ותהליכי חברות מתחילים נישואי תערובת וערבוב בין עמים. העמים שבתחילה היו נכבשים הופכים להיות חלק מהאימפריה ומקבלים יותר זכויות. עם זאת כל האימפריות האלה הן בעלות שלטון מלוכני וברבות מהן עדיין יש הבדלים ניכרים לטובת העמים הכובשים ולטובת המדינה שבמרכז האימפריה - לדוגמה זכויות יתר לרומאים, שלטון מרכזי מרומא ועוד.
  • הופעה והתפשטות הנצרות ואחריה האיסלם מתחילה תהליכים של דתות אוניברסליות. לראשונה דתות מאחדות בין עמים שונים. דת אינה של עם מסויים אלה משותפת לאנשים מעמים שונים. כל אדם שמקבל את עיקרי הדת יכול להצטרף אליה. לדבר זה השלכות שונות - לדוגמה קשה יותר להצדיק רצח עם של אנשים בעלי אותה דת. כמו כן מבחינת אנשי הדת, אנשים בני עם אחר שהם מאמינים הם חלק מהקהילה ומקור להכנסות וכוח - ולכן הרס של החברה שלהם אינו דבר רצוי. עם זאת המעמד בתוך דתות רבות הוא עדיין תלוי גזע - לדוגמה עבדות של שחורים והפליה שלהם נמשכת במשך מאות שנים למרות שהם עברו לאיסלם או לנצרות. מופיעים צידוקים לעבדות על רקע רעיונות שונים כמו חמלה נוצרית או דמוקרטיה שמנסים להסביר שעבדות היא דבר נסבל ואף מחויב המציאות או דבר שהוא מוסרי מבחינה דתית כי אלוהים תומך בו.
  • תופעות החילון אגנוסטיות ואתאיזם משנות שוב את המוסר - עד לתקופה זו רוב הרעיונות של מוסר, לפחות במערב התקיימו בזכות "סדר נצחי" שנקבע לכאורה בידי אלוהים. דברי אלוהים והמוסר נקבעו לכאורה בכתבי הקודש, מפי נביאים (אנשים שדיברו עם אלוהים) וחכמים וההכרה בנביאים אלה התבטאה על ידי היכולת שלהם לחולל ניסים - מעשים "על טבעיים". החילון המדע והאתאיזם מפקפקים בקיומו של האלוהים ולכן דורשים מקור אחר לגמרי של מוסר - המוסר הופך להיות פרי של מוסכמות חברתיות, של פילוסופיה ושל מאבקים חברתיים. עם זאת מאוחר יותר הוגים חברתיים כמו ריצ'ארד דוקינס מצביעים על כך שגם המוסר הדתי עבר ועובר בעצם תהליך שינוי בעקבות שינויים חברתיים וטכנולוגיים שונים - נכון שכתבי הקודש אינם משתנים - אבל הפרשנות לכתבי הקודש משתנה עם השנים. חוקים מסויימים (כמו המצווה להרוג יהודי שעבד בשבת) נזנחים ורעיונות אחרים מקבלים פרשנות וניתן להם דגש רב יותר. קיים פקפוק כלפי רעיונות מסורתיים כמו זה של מרחבי עיון לא חופפים - כלומר שהדת והמדע נוגעים לנושאים שונים ולא ניתן לבחון סוגיות דתיות באמצעות המדע, כמו כן קיים פקפוק ברעיונות לפיהם רק אנשי דת או פילוסופים יכולים לדבר על מוסר או על היתרון שלהם בדיון בנושאים אלה, ואין קשר בין המדע. לפי רעיונות אלה יש קשר חשוב בין מוסר לבין אמת, ויש קשר חשוב בין השיטה המדעית לבין התקרבות לאמת או לכל הפחות לפסילה של רעויות שגויים ודעות קדומות.
  • תנועות אנטי גזעניות ורעיונות של אוניברסליזם כמו נצרות, קוויקרים ועוד - מתחילים לראות בכל בני האדם יצורים שווים, ומתפתח לאיטו הרעיון של זכויות אדם לכל. תנועות כמו התנועה לביטול העבדות, תנועות עצמאות לאומיות כמו התנועה של מהטמה גנדי, התנועה לזכויות האזרח. דבר זה התגבר במיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה שבה אליטות במערב אירופה ובצפון ארצות הברית - שהיו גם אליטות כלכליות ופוליטיות ראו בגזענות דבר מסוכן שיכול להעלות כוחות כמו הנאציזם ולגרום רצח עם וסבל לעמים אחרים כולל השואה ומעשי ברברית נגד עמים אחרים. הראיה של גזענות כדבר לגיטימי בחברה הולכת ונעלמת.
  • בעקבות רעיונות כמו אבולוציה, ואקולוגיה בני אדם רואים קשר גבוה יותר בינם לבין בעלי חיים אחרים ובינם לבין מערכות אקולוגיות. תנועות של סביבתנות וקיימות ושל זכויות בעלי חיים רואות בפגיעה בטבע, בבעלי חיים, בזיהום ובהשפעות סביבתיות נוספות סוגים של אלימות כלפי בני אדם החיים כיום, כלפי הדורות הבאים וכלפי בעלי חיים אחרים. אם בעבר אלימות הייתה נניח לרצוח מישהו בסכין עולה התודעה שניתן לפגוע באחרים בדרכים עקיפות יותר כמו זיהום או כריתת יערות או שינוי אקלים. רעיונות כמו ספינת החלל כדור הארץ, מערכות מורכבות והוליזם מתחילות להתגבש ולראות קשרים של מערכות שונות זו על זו ושל אנשים בחברות או במדינות שונות שהפעילות שלהם משפיע על אחרים. עולה צורך חזק יותר בדברים כמו הסכמה חברתית, אנטי גזענות, דמוקרטיה, הקשבה למדענים, סובלנות ועוד - לא רק כדי למנוע מלחמות או רצח עם אלא גם כדי למנוע אסונות סביבתיים שעלולים לסכן את כלל האנושות.

ראו גם

קישורים חיצוניים