גלובליזציה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

400px-P ktip.svg.png זהו מושג בסיסי בכלכלה בת-קיימא

גלובליזציה או עולמיות (באנגלית: Globalization) היא תהליך שבו בני האדם בעולם כולו עוברים איחוד לעבר חברה אחת. תהליך זה נובע משילוב של כוחות כלכליים, טכנולוגיים, חברתיים, תרבותיים, תקשורתיים ופוליטיים.

פעמים רבות משתמשים במונח גלובליזציה, כדי להתייחס לגלובליזציה כלכלית שהיא תהליך האיחוד של הכלכלות המקומיות והלאומיות לעבר כלכלה בינלאומית ועולמית, באמצעות סחר, השקעות במדינות זרות, זרמי הון, הגירה והפצה של טכנולוגיה, הסכמים, מוסדות ומוסכמות תרבותיות. עם זאת יש היבטים שונים לגלובליזציה (כמו גלובליזציה תרבותית או גלובליזציה תקשורתית וכו') וההתייחסות להיבט היא לפי ההקשר. בספרות ובעיתונות הכלכלית יש באופן היסטורי יותר התייחסות לתהליך, יחסית לתחומים אחרים.

במובן האידאולוגי, המילה גלובליזציה משמשת גם לתאור הצעדים הנאו-ליברליים או הקפיטליסטיים שקשורים לגלובליזציה כלכלית, ואת התפיסה שתהליך זה של הפיכת כדור הארץ למערכת חברתית-כלכלית אחת הוא טבעי, הכרחי ורצוי. מתנגדי הגלובליזציה, שחלקם מכונה תנועת האנטי גלובליזציה נחלקים בין זרמים שונים כמו תומכי לאומיות; מצדדי כלכלה מקומית; ותומכים ברעיון של עולמיות, אבל במינון אחר בין עולמי ומקומי או בעל אופי אחר (לדוגמה תומכים בממשלה עולמית או לחלופין באנרכיזם).

פעמים רבות משתמשים במונח גלובליזציה כמונח נרדף למונח בין-לאומית (Internationalization), וגלובליזציה מוגדרת לפעמים גם כהפיכת כל דבר לבין-לאומי או לעולמי במובן שהוא לא קשור לארץ מסויימת. אבל יש המבדילים בין המונחים (לדוגמה הכלכלן האקולוגי הרמן דיילי). "גלובלי" או "עולמי" פירושו "עולם אחד" כיחידה אחת, בעוד ש"בין-לאומי" (בין מדינות) פירושו שיש אינטראקציה בין אנשים במדינות שונות שבהן יש ייחוד לשפות, עמים, תרבויות, שפות, לאומים, גבולות, כלכלות, ומערכות אקולוגיות.

יש הטוענים כי גלובליזציה הוא תהליך מתמשך שהחל לפני אלפי שנים, עם זאת, יש הסכמה כי תהליך זה הואץ באופן משמעותי במאות האחרונות ובעשורים האחרונים, ולפעמים מתייחסים למונח רק בהקשר של הגלובליזציה המודרנית. השורשים של תהליך זה מצויים במסעות הכיבוש והסחר של מעצמות אירופה (פורטוגל, ספרד, הולנד, צרפת, ואנגליה) ביבשות אמריקה באפריקה ובאסיה, הקולוניאליזם.

היסטוריה של הגלובליזציה

קיצור תולדות האנושות
מאת יובל נח הררי

פרופ' יובל נח הררי, בספרו קיצור תולדות האנושות טוען כי להיסטוריה האנושית יש כיוון, שהוא מעבר מאלפי חברות קטנות ומופרדות לחברות יותר ויותר גדולות, שהקשרים ביניהן יותר ויותר משמעותיים. הררי טוען כי בעוד בקנה-מידה של מאות שנים ניתן לראות מגמות לכאן ולכאן, ברזולוציה של אלפי שנים המגמה היא ברורה.

הררי מציין 3 מנגנונים שקידמו את הגלובליזציה בצורה ניכרת והם כוללים את הכסף והמסחר שאיחדו את המערכת הכלכלית לכדי מערכת כלכלית עולמית עם יותר ויותר קשרים בתוכה. המנגנון השני הוא אימפריות שכבשו שטחים ואוכלוסיות גדולות יותר ויותר והביאו להאחדה של רעיונות, מערכות משפטיות, סדר חברתי, מיתוסים וטכנולוגיות. המנגנון השלישי הוא התפשטות והשתנות הדתות מדתות מקומיות לדתות אוניברסליות.

הררי מציין עוד כי רוב תהליך הגלובליזציה הושלם עוד לפני 1492 (גילוי אמריקה) וכי עיקרו קשרים בין רוב אוכלוסיות העולם שחיו באסיה, אירופה ואפריקה. עוד לפני גילוי אמריקה על ידי האדם הלבן, יכל עולה רגל מוסלמי מאפריקה שעלה לעיר מכה לפגוש מוסלמי שהגיע מסין לדוגמה.

המשך תהליך הגלובליזציה, לאחר 1492 מורכב ממסעות גילוי, כיבוש ומחקר יחודיים למדינות האירופאיות. בניגוד לאומות אחרות, האירופאים הקפיטליסטים שילבו את הכיבוש המחקר ואיסוף מתודי של מידע מכל הסוגים (בוטני, גאוגרפי, היסטורי, ביולוגי, תרבותי ועוד) ששימשו חלק מהמהפכה המדעית לשם הבנה טובה יותר של העולם ושל המדע שמתורגמים לפיתוח טכנולוגי או להבנה טובה יותר של העולם (גאוגרפיה לדוגמה) שבתורם יאפשרו עוד התרחבות, כיבוש ושליטה על משאבים, עמים ועוצמה. תקופה זו מכונה קולוניאליזם ודעיכתה התרחשה בעיקר מאז מלחמת העולם השנייה.

לאחר תקופת הקולוניאליזם, במהלך המאה ה-20, הגלובליזציה השתנתה במובנים רבים. האימפריות האירופאיות נסוגו ממדינות רבות, שבחלקן קמו מדינות לאום ובחלקן (בעיקר באפריקה) החלו מלחמות אזרחים. מדינות רבות נוהלו במשך זמן רב על ידי מיליציות צבאיות, או דיקטטורים. המדינות המערביות עברו מכיבוש ישיר, לשיטות השפעה אחרות כמו נאו-קולוניאליזם, שבהן השליטה על המשאבים של המדינה נוצל לעיתים קרובות על ידי שוחד לאליטה עשירה שייצא את המשאבים לתאגידים מערביים במחיר זול, ובמקביל התקיים והתחזק סחר רב לאומי בין מדינות.

החל בשנות ה-80, חל שינוי נוסף בצורה של נדידת מפעלים, הון ושיטות ייצור מהעולם העשיר אל המדינות העניות בקצב מתגבר, כך שמרכזי ייצור צמחו במהירות בדרום קוריאה, הודו, סין, ברזיל ומדינות אפריקה. ובמקביל ירדו הפערים הממוצעים בין המדינות וחלה עליה באי שוויון כלכלי פנימי בתוך מדינות עניות ועשירות כאחד.

היסטוריה המאוחרת של הגלובליזציה חופפת בעצם להיסטוריה של הקפיטליזם, כי במהותו הוא שואף להתרחבות, ומספק את הכלים לכך.

לקריאה נוספת

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביזור וריכוזיות

רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית

Movie poster the corporation.jpg

דוגמאות: שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל

כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה

אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch

ספרים וסרטים: קטן זה יפה -הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון (ספר) - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים