מזהמים אורגניים עמידים
מזהמים אורגניים עמידים (Persistent organic pollutant - POP) הינה מחלקה של כימקלים שנשארים יציבים בסביבה, יכולים לנדוד מרחקים גדולים, מצטברים באופן ביולוגי רקמות של בני אדם ובעלי חיים, ושיש להם השלכות משמעותיות על הבריאות ועל הסביבה. הם לפעמים מכונים גם PBT - יציבים, מצטברים ביולוגית, ורעילים. הם כוללים חומרים כמו דיוקסין,PCB, DDT, חומרים מעכבי בערה על בסיס ברום, או טריבוטילטין (tributyltin TBT). מזהמים אורגניים עמידים שפוזרו לסביבה יכולים לנדוד באוויר או במים לאוזרים מרוחקים מאוד ממקור ההפצה שלהם, ולהשפיע לאחר שנים רבות לאחר פיזורם לסביבה.
המגמה הכללית של מזהמים אורגניים יציבים היא בדרך כלל:
- סינטוז \ פיתוח
- שימוש נרחב באזורים נרחבים בצפון אמריקה ובאירופה.
- חששות מפני היציבות וההצטברות שלהם ברקמות.
- שימוש מוגבל.
תוכן |
השפעות
סוכרת מסוג 2
ביולי 1976 התפוצץ מתקן במפעל כימיקלים סמוך לעיירה האיטלקית סווסו, ושיחרר לאוויר אלפי קילוגרמים של דיוקסין. מחקרים שנערכו באיזור מצאו באופן מפתיע כי יש בו עליה מתמדת של תחלואה בסוכרת מסוג 2. דבר זה גרם לעריכת מחקרים על הקשר בין שני הדברים.
ד"ר דיוק הי-לי, מדען קוריאני, מצא לפחות 25- סוגים של מזהמים אורגניים שרידיים הקשורים בהתפתחות של סוכרת. לפי הי לי POP משמשים גורם מתווך בין השמנה לבין תנגודת לאינסולין- השלב הראשון בהתפתחות סוכרת מסוג .2 ההצטברות שלהם בתאים שומניים מחריפה את הבעיה. [1]
מניעה
במאי 2001 נערכה ועידת שטוקהולם ברשות מספר ממשלות מערביות. הועידה החליטה על הפסקת הייצור והשימוש ב-12 המזהמים האורגניים העמידים שנחשבו לחמורים ביותר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מזהמים אורגניים עמידים בויקיפדיה האנגלית
