כלכלה בת קיימא

כלכלה בת קיימא (Sustainable Economics) או כלכלה מקיימת היא מערכת כלכלית בת קיימא, כלומר כלכלה במסגרת חברה המתקיימת על פני שנים רבות ומאפשרת קיום של חברה כזו. מעבר להגדרה זו, יש הסכמה מועטה על השאלה מהי כלכלה מקיימת. היבטים דומים לכלכלה בת קיימא הם פיתוח בר קיימא, ניהול ארוך טווח וכלכלת מצב יציב.

תחומי המחקר העיקריים העוסקים בכלכלה בת קיימא הם כלכלה אקולוגית, כלכלה סביבתית, אקולוגיה תעשייתית. שמות נוספים לתחומים אלה הם כלכלת משאבי טבע או ניהול משאבי טבע וסביבה. תחומים אלה נעזרים בתחומי מחקר נוספים כמו מערכות מורכבות, אקולוגיה, תרמודינמיקה, היסטוריה סביבתית, אקולוגיה עירונית, עיצוב בר קיימא ועוד.

השפעות סביבה וכלכלה

ערך מורחב - השפעות סביבתיות

ערוץ של נהר Daxia River שזורם אל הנהר הצהוב ומדגים בליית קרקע נרחבת ברמות הלס של סין. בליית קרקע גורמת הן לפגיעה בסביבה על ידי סחופת בנהרות, הן לפגיעה בכלכלה עקב פגיעה בפריון והן סכנת קיימות כלפי החברה התלויה באדמות לשם חקלאות

רוב ההגות בהקשר של כלכלה מקיימת מתייחסת להשפעות ההדדיות של האדם על הסביבה הטבעית ושל המערכת הסביבתית על האדם. את ההשפעות העיקריות של הכלכלה האנושית על הסביבה ניתן לחלק למחלקות הבאות :

• ניצול והשפעה על משאבים מתחדשים מדובר בעיקר במשאבים מתוך המערכת הביוספרית ותוך הסתמכות על הייצור הראשוני מאנרגיית השמש, כמו דיג, ציד, חקלאות, מים). בצד השימוש הישיר במשאבים אלה,
• ניצול של משאבים מתכלים, בעיקר משאבים מקליפת כדור הארץ. משאבים כמו דלק מחצבי), פוספטים ומחצבים אחרים.
• זיהום סביבתי על ידי חומרים רעילים או סינתתיים, שינוי הריכוזים של חומרים אחרים והשפעה על המחזורים הביוגאופיזיים, המערכת הביוספרית והגיאו-פיזית .
• הרס של בתי גידול והמערכות האקולוגיות - על ידי פעולות כמו בניית כבישים, בירוא יערות, חקלאות כרות והבער, הרס הקרקע וסחף, צייד, סכרים, עיור, תחבורה יבשתית אווירית וימית, זיהום אור ועוד.

השפעות אלה בתורן, יכולות להתרגם למשבר סביבתי עולמי או איזורי המשפיע על רווחת בני האדם:

• השפעות זיהום מצטבר על בריאות האדם, על תוחלת החיים, על פריון האדמה, והיכולת לגדל מזון, על הרווחה ועל יכולת הרבייה.
• גידול ניצול משאבים מתחדשים מוביל להורדת יכולת ההתחדשות של משאבים מתחדשים, בצורה שיכולת ההתחדשות שלהם נפגעת או למצד של קריסה כוללת (אם או בלי יכולת שיקום אנושית).
• הרס בתי גידול יכול להשפיע הן על הרווחה הסובייקטיבית של הנאה מנוף ובעיקר על ידי ערעור המערכת האקולוגית כולה דבר שמשפיע על דברים כמו גידול מזון, כמות ואיכות מי השתיה, אפשרות של הצפות, ועוד.
• קריסת המערכות הטבעיות עקב ניצול יתר, הרס בתי גידול או זיהום, עלולה לא רק לגרור אובדן של זרם של משאב חומרי מתחדש, אלא גם אובדן של שירותי המערכת האקולוגית שפרושה לא פעם נזק משמעותי שקשה לתקנו.
• דלדול המשאבים המתכלים עלול לגרום לירידת האיכות שלהם, עליה בזיהום ובאנרגיה הדרושים להפקת כל ק"ג חומר, להתייקרות כספית שלהם ובסופו של דבר לכילוי שלהם.

באופן מסורתי, יש פחות דגש על היבטים אחרים של קיימות, כלומר גורמים חברתיים (חינוך, תכנון משפחה, אי שוויון, שחיתות, מהומות, מלחמות, נשק גרעיני וכו') או חיצוניים (פגיעת שביט בכדור הארץ) שעלולים להוביל לקריסה כלכלית או חברתית. אם כי ברור כי גורמים אלה משפיעים על נושאי הקיימות הסביבתית ומושפעים ממנה (ראו לדוגמה הספר התמוטטות (ספר) וכן דיון בהמשך).

ספינת החלל כדור הארץ

ערך מורחב - ספינת החלל כדור הארץ

בשנת 1966 כתב הכלכלן קנת בולדינג מאמר מפורסם בשם בואה של כלכלת ספינת החלל כדור הארץ.

הדימוי של בולדינג מצביע על כמה נקודות מרכזיות בהן שונה כלכלת אנשי החלל הנמצאים בחללית, מכלכלה של בוקרים במערב הפרוע, שהינו דימוי הן לכלכלה הנהוגה בפועל והן לתאוריה הכלכלית שמסבירה אותה הכלכלה הנאו קלאסית. דיויד קורטן פיתח נושא זה תחת השם "בוקרים בספינת חלל" בספרו משנת 1995 "כשתאגידים שולטים בעולם".

צפיפות האוכלוסיה והשפעות הדדיות

בעולם הבוקרים האוכלוסייה דלילה מאוד, המרחבים עצומים ואדם אחד אינו משפיע על חברו. בדומה לכך מניח רוב הניתוח הנאו קלאסי שכל אדם מבצע החלטות בשוק במנותק מהמעשים של אנשים אחרים, ללא כל השפעה הדדית. בנוסף, רווח של אדם אחד אינו בא על חשבונו של אחר. בחללית לעומת זאת, המרחב מוגבל וקיימת השפעה חזקה של אדם על רעהו.

משאבים מתכלים

בעולם הבוקרים יש כמדומה משאבים בלתי נדלים של אדמה, זהב, ושאר משאבי טבע. בדומה לכך מניחה התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית שמשאבי טבע הינם בלתי מוגבלים, וכי באמצעות שיפורים בטכנולוגיה, ניתן להשיג כל כמות של משאב טבע. לעומתם, חיים האסטרונאטים עם מלאים מוגבלים וסופיים של חומרי גלם וזרם מוגבל של אנרגיה.

פסולת

בדומה לחומרי הגלם, נדמה כי בגלל המרחב הגדול, במערב הפרוע אין שום בעיה לזרוק פסולת, וכי האדמה והרוח יבלעו או יפזרו כל דבר שנזרק. בחללית לעומת זאת, לא רק מלאי המזון והמים מהווים מגבלה אלא גם הקצב שבו ניתן למחזר את הפסולת (משאב הכיור) והמשאבים שהדבר דורש. אשפה שאינה מטופלת יוצרת הפרעת זיהום גדלה והולכת.

קצב הצריכה כמדד לאיכות חיים

כמו כן, בחללית המטרה אינה לקיים זרם מהיר ככל האפשר של חומרים שיהפכו לאשפה, אלא לצרוך באופן זהיר ואיטי את המלאים, ולמחזר במידת האפשר את מה שניתן. בשל ההשפעה ההדית, אף איש חלל לא יחשוב על צריכה בלתי הכרחית, אלא אם נענו הצרכים הבסיסיים של כל חברי הצוות וקיים מלאי גדול של אספקה לעתיד.

מערכות מורכבות

בספינת החלל, בניגוד לתאור הנאו קלאסי או למערב הפרוע ה"ריק", קיימות מערכות המספקות שרותים תומכי חיים (ראו שירותי המערכת האקולוגית). מערכות אלה הינן מסובכות ומורכבות, והן יכולות לתפקד או להתקלקל, דבר התלוי בין היתר במצב התחזוקה שלהן. מובן שיריות בספינה או זיהום מתתפשט עלולות לפגוע במערכות, ובכך לסכן את חיי אנשי החלל.

חוקי דיילי לקיימות

חוקי דיילי לקיימות , שהוגדרו על ידי הכלכלן האקולוגי הרמן דיילי מגדירים תנאים פיסיקליים ברורים לכך שכלכלה תהיה מקיימת:

• עבור משאבים מתחדשים כמו אדמה, מים, יערות, דגים - גבול השימוש המקיים לא יכול לעבור את קצב ההתחדשות של המשאב. לדוגמה דיג דגים הוא לא מקיים אם הוא מתבצע בקצב גדול יותר מאשר קצב הריבוי של אוכלוסיה הדגים שנותרה.
• עבור משאבים מתכלים כמו דלקים מחצביים, עופרות מתכת, או מי תהום עמוקים - קצב השימוש המקיים לא יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב של משאב מתחדש שיכול להוות תחליף למשאב המתכלה, כאשר משתמשים בו באופן מקיים.

לדוגמה - מאגר נפט יהיה בשימוש מקיים אם בחלק מהרווח ממנו יושקע באופן סיסתמטי בנטיעת עצים, חוות טורבינות רוח ותאים פוטווולטאים כך שכאשר הדלק יגמר, יתקיים עדיין זרם זהה של אנרגיה מתחדשת.

• הגבול המקיים של קצב הפליטות של מזהם לא יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו ניתן למחזר מזהם זה או שהוא יכול להקלט בבטחה בכיור שלו.

לדוגמה ביוב יכול להיות מוזרם באופן מקיים לתוך נחל, אגם או אקוויפר בקצב שאינו גדול יותר מאשר הקצב בו בקטריות ואורגניזמים אחרים יכולים לקלוט את חומרי התזונה שבו, מבלי שהם עצמם יהפכו למפגע שיערער את היציבות של המערכת האקולוגית המימית הנדונה.

חוקי דיילי לקיימות, כמו גם חוקי הצעד הטבעי לקיימות. הם חוקים ברורים למדי, אך מצד שני הם קשים ליישום וכן הם אומרים מעט על השאלות כיצד מתנהלת חברה וכלכלה בת קיימא בפועל, לדוגמה מה הם ההסדרים החברתיים או הטכנלוגיים ששוררים בחברה שבה יש כלכלה בת קיימא, ומאפשרים את הקיום של חוקים פיזיקליים אלה.

גבולות לצמיחה

ערך מורחב - גבולות לצמיחה

דונאלה מדווז ואחרים כתבו החל משנות ה-70 את הספר גבולות לצמיחה (ספר) ו-2 ספרי המשך. הספרים תעדו את המאמצים של חבורת חוקרים מתחום חקר המערכות לנסות לבנות מודל ממוחשב (עולם 3), שיתחשב בחוקי דיילי לקיימות מצד אחד, ויריץ על פני זמן את התגובות בין גורמי סביבה חברה וכלכלה פיסית (כלומר גדלים פיסיים של הכלכלה).

למרות שלספרים היו השפעה נרחבת, בין היתר על הפופלאריות של מושג גלישת היתר, והביקורת שבספרים על הצמיחה הכלכלית ועל הגידול באוכלויסה, הם לא זכו לייסד מסורת נרחבת בקרב חוקרי הכלכלה הבת קיימא. כיום משתמשים בשיטות דומות ובשיטות משוכללות יותר של הדמיות ממוחשבות דינאמיות ואי-לינאריות בתחומים רבים כולל בכלכלה, אבל אין הרבה מחקרים בולטים שלקחו את הקו המחקרי של שילוב מערכות אלה יחד עם נסיון לבנות מודל של הקשרים בין הכלכלה המערכת האקולגית והחברה האנושית.

גורמי ייסוד

הנוסחה הבסיסית והגסה ביותר לחישוב השפעה של חברה אנושית על הסביבה מתבוננת ב-3 גורמי ייסוד.

השפעת האדם על הסביבה = כמות בני האדם * כמות הפסולת (או התוצר הכלכלי) לנפש לשנה * טכנולוגיה.

נוסחה זו אינה מדוייקת. כמות התוצר הכלכלי אינה מקבילה בדיוק לכמות הפסולת - שכן הדבר תלוי לדוגמה בכמויות של מחזור ובדפוסי הייצור (ראו בהמשך).

טכנולוגיה גורמת פעמים רבות להגדלת הזיהום על ידי הגדלת כמות הצריכה. לדוגמה חקלאים שעוברים לעיר ולאחר מכן מתחילים לקנות מכוניות. עם זאת טכנולוגיה מסוגלת להיות דבר שמקטין את הזיהום או משפר ייעילות של תהליכים ובכך מוריד את התלות בחומרי גלם מתכלים.

עקומת קוזנץ הסביבתית טוענת כי ככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר הזיהום עולה בתחילה, ולאחר רמת שיא, הזיהום הסביבתי קטן. אולם קיימות ראיות חזקות לכך שדבר זה אינו מדוייק וכי התבוננות זו נכונה בעיקר לסוגים מקומיים מסויימים של זיהום (כמו חלק מזיהום האוויר בחלק מהמדינות) וכי בהקשר הרחב יותר שכולל גם דלדול משאבים או היקפי זיהום נרחבים או טביעת רגל אקולוגית הטענה של קוזנץ אינה נכונה.

למרות שכמות הצריכה והיצור יכולים להיות חשובים, ויש תרבויות (כמו ארה"ב, יפן וקנדה) שבהם טביעת הרגל האקולוגית גבוהה מאוד, יש מקומות רבים שבהם גורם משמעותי להתגברות בעיות הסביבה והקיימות היא אוכלוסיה גדלה בקצב מתמיד. בעיה זו נכונה בעיקר לעולם השלישי, ופחות לעולם הראשון שבו עיקר ההשפעה הסביבתית מתקבלת על ידי צריכה גבוה מצד אחד, והשפעה חזקה על ההתנהלות הכלכלית העולמית מצד שני.

קיימות חלשה מול קיימות חזקה

הכלכלה האקולוגית מבחינה בין קיימות חלשה לבין קיימות חזקה. קיימות חלשה מניחה כי הון שנוצר בידי בני אדם, כמו מכונות או מפעלים, הוא בעל תחליפיות גבוהה כלפי "הון טבעי" שאמור לייצג את המערכות הטבעיות. קיימות חזקה מניחה כי הון מעשה ידי אדם הוא בעל יכולת נמוכה להחליף את ה"הון הטבעי". לפ גישה זו האדם יתקשה לייצר כמויות משמעותיות של חמצן, לדאוג לחלחול מים משמותי למאגרי מי תהום או להתגונן מפני קרינה אם תדלדל שכבת האוזון.

הדוגלים בקיימות חלשה, לפי הגדרה זו, הם רוב הכלכלנים השייכים לזרם של כלכלה נאו-קלאסית כולל הענף של כלכלה סביבתית. לפי ג'וליאן סימון לדוגמה, המגבלה היחידה של הכלכלה היא כושר ההמצאה של השכל האנושי, ולא המגבלות הטבעיים. בספר לטובת הכלל תוקפים הרמן דיילי וג'ון קוב ג'וניור את הטענה של סיימון. הם מצביעים על כך כי ככל שמתקדמים בהבנת המדע, אנו מודעים יותר לגבולות אותם אי אפשר לפרוץ: חוקים כמו חוק שימור חומר-אנרגיה, החוק השני של התרמודינמיקה או מגבלות מהירות תורת היחסות הם כולם חוקים שמגדירים בפירוש מה אנשים אינם מסוגלים לעשות, ודווקא מצמצמים את טווח האפשרויות שנמצא בידי האדם.

הכלכלה האקולוגית דוגלת בקיימות חזקה, בין היתר בגלל הסתמכות על מודל זרמים ומאגרים של הכלכלן ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן. לפי גישה זו, ההון המלאכותי הוא אמנם תחליפי לעבודת אנשים - כך שכמות עובדים מועטה עם הרבה הון יכולה להחליף עובדים רבים עם מכשירים מועטים, אבל ההון אינו תחליפי לזרמים של חומר בעל אנטרופיה נמוכה או לאנרגיה - אלו באים מתוך המערכת הטבעית ולא ניתן להסדר בלעדיהם גם עם כמות גדולה של הון ועובדים.

הכלכלן פרנק רוטרינג כמו גם הוגים אחרים, מקבלים הגדרה זו עם הסתייגות. הם מתנגדים להגדרה של הון טבעי משום שהם רואים בדבר מושג מלאכותי שמכפיף את הטבע, שהוא מערכת מורכבת, או מערכת של זרמים ומאגרים, להגיון של "הון" שבו אין משמעות לנתיב היסטורי או לסדר פנימי.

הויכוח על צמיחה כלכלית

נקודת מחלוקת מרכזית בתחום היא האם צמיחה כלכלית ושיפורים טכנולוגיים יכולים או לא יכולים לשפר את מצב הסביבה ואת מצב הקיימות, האם צמיחה היא דבר טבעי או כזה שנובע מלחצים פוליטיים כלכליים, וכן האם צמיחה כלכלית משפרת את הרווחה או מזיקה לה.

בגלל ההשקפה שלהם על קיימות חזקה ואל חוסר תחליפיות של ההון המאלכותי את הטבעי, קוראים רוב הכלכלנים האקולוגים לכלכלת מצב יציב, כלומר לכלכה ללא צמיחה או לכלכלה שצומחת אבל לא בהיבטים החומריים, אלא בתחומים אחרים כמו אומנות, שירותים וכו'.הביקורת מהכיוון האנרגטי יותר של המחנה של הכלכלה האקולוגית על ההשקפה האחרונה גורס כי גם ידע דורש אנרגיה לשם שימורו (בגלל שידע הוא סוג של אנטרופיה נמוכה, לפי תורת המידע ומשום ששימור הידע דורש השקעת אנרגיה), ולכן גם צמיחה מסוג "רוחני" יותר תתקל במגבלות טבעיים.

מעריסה לעריסה

הכימאי הגרמני דר' מיכאל בראונגארט והארכיטקט והמעצב האמריקאי ויליאם מקדונו, הציעו את המהפכה התעשייתית הבאה ומאוחר יותר את הספר מעריסה לעריסה. הקורא לשינוי התעשייה האנושית באמצעות עיצוב מקיים.

מקדונו ובראונגארט, הציעו לקיים מערכות תעשייתיות, עסקיות, עירוניות ועוד שבהן טכניקות הייצור אינן רק יעילות מבחינה חומרית או כלכלית, אלא גם ללא זיהום וללא פסולת. במערכת "מעריסה לעריסה" כל זרמי החומרים הנכנסים פנימה ויוצאים החוצה נתפסים כגורמי הזנה טכניים או ביולוגיים. יסודות הזנה טכניים ניתנים למיחזור או לשימוש חוזר ללא איבוד של איכות, ואת יסודות הזנה הביולוגיים ניתן לאכול, לעכל או להפוך לקומפוסט או כחומר הזנה ליצור אחר. לעומת זאת המונח מ"עריסה לקבר" מתייחס לפירמה שלוקחת אחריות על סילוק האשפה שנוצרת מהמוצרים שלה, אבל לאו דווקא על השבה לשימוש של מרכיבי המוצרים שלה.

דוגמאות היסטוריות

החברות ההיסטוריות של ציידים לקטים מוכרות לרוב כדוגמאות לכלכלות מקיימות. כל החברות האנושיות במשך רוב ההיסטוריה האנושית, שארכה מאות אלפי שנים, חיו בסוג כזה של חברה. למרות זאת החברות של ציידים לקטים לא תמיד היו מקיימות ולפעמים עברו נכחדו בעקבות ניהול לא זהיר של משאבי טבע, מחלות, סכסוכים עם שכנים, אסונות טבע שכילו את בסיס המזון, הצפות ועוד.

עם זאת, החברה של ציידים לקטים ככולה היתה חברה מקיימת הרבה יותר יחסית לכלכלה המודרנית וחיה על פי המגבלות המערכת האקולוגית. בעיני חלק מההוגים בעיקר בזרמים של אקולוגיה כהה , אנרכיזם ופרימיטיביזם, רבים מהיסודות של המשבר הסביבתי וחלקים ניכרים מהבעיות החברתיות נעוצים במהפכה החקלאית שהחלה לפני כ-10,000 שנה. המהפכה הזאת איפשרה הגדלה משמעותית של מספר בני האדם וגם את כל הטכנולוגיה והמדע, אבל במקביל היא שינתה דפוסים רבים בחיי בני האדם. שיטות תזונה אחרות, הקיום של ערים על הצפיפות והאלימות שבהן, העליה של מלכים שהקימו צבאות, גבו מיסים, שעבדו אנשים לעבדים וגרמו למלחמות המונית הם רק חלק מההשפעות של המהפכה החקלאית.

עם המהפכה התעשייתית עלתה עוד יותר ההשפעה של הכלכלה האנושית על הסביבה על יזי זיהום והפרעה ישירה. ובמקביל גדל קצב הניצול של משאבים משאבים מתחדשים שהכלכלה הפיקה מהביוספרה וכן גדל קצב הניצול של משאבים מתכלים כמו נפט שהכלכלה הפיקה מתוך קרום כדור הארץ.

בספר התמוטטות (ספר), סוקר ג'ארד דיימונד מספר חברות שעברו קריסה חברתית או אקולוגית ומנסה להבין מה היו הסיבות לכך. דימונד סוקר תרבויות רבות שעברו קריסה חברתית וכלכלית, כאשר בדרך כלל יש לכך גם סיבות סביבתיות.

• אי הפסחא (ציוויליזציה אשר התמוטטה לגמרי בשל נזק סביבתי).
• אי הפיטקרן בפולינזיה הצרפתית (נזק סביבתי ודעיכת המיסחר).
• בני אנסאזי מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית (נזק סביבתי ושינוי אקלים).
• בני המאיה מאזור אמריקה המרכזית (נזק סביבתי, שינוי אקלים, ושכנים אויבים).
• הנורדים אשר שכנו בגרינלנד (נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית).

לבסוף, דיימונד דן גם בשלושה סיפורי הצלחה מן העבר:

• האי הקטנטן טיקופאה השוכן באוקיינוס השקט.
• ההצלחה החקלאית של אזור מרכז גינאה החדשה.
• ניהול היערות בתקופת אדו ביפן.

השפעת גורמים חברתיים על קיימות

הגורמים אותם מזהה דיימונד כגורמים שמשפעים על התמוטטות של חברות הם:

1. השפעה אנושית על הסביבה שגורמת למשבר סביבתי וקיומי.
2. שינויי אקלים
3. יחסי איבה עם תרבויות שכנות עוינות
4. נתק או הפסקה במחסר וביחסי ידידות עם תרבויות תומכות ושכנים ידידים
5. תגובה לתהליכים בעיתיים - גורמים כלכליים תרבותיים ופוליטיים שמונעים לזהות את הבעיה ולהתמודד איתה.

באופן דומה מזהים כלכלנים רבים מזרם הכלכלה האקולוגית כי לאי שווין כלכלי וחברתי יש השפעות סביבתיות ניכרות.

מדדים של קיימות וכלכלה בת קיימא

מדדים לקיימות

חוקי דיילי לקיימות גבולות פלנטריים גבולות לצמיחה הצעד הטבעי טביעת רגל אקולוגית טביעת רגל מימית טביעת רגל פחמנית אנרגיה גלומה החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה ניתוח מחזור חיים ייצור ראשוני הערכת המילניום של המערכת האקולוגית שרותי המערכת האקולוגית אוכלוסיית העולם מדד הפלנטה המאושרת מד קידמה אמין

קיימים מדדים הן בתחום המיקרו כלכלי והן בתחום המאקרו כלכלי למידת ההשפעה של הפעילות הכלכלית על הסביבה ודרכה על הקיימות.

• טביעת רגל אקולוגית טביעת רגל מימית וטביעת רגל אנרגטית מודדות אילו השפעות יש לפעילות כלכלית או אנושית אחרת על הסביבה - כנתון אחיד של שטח (טביעת רגל אקוליגית) או כנתון מדוייק יותר שמתבונן על היבט אחד בלבד.
• הספר אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם (ספר) מנסה לתת כלים ואומדנים להשפעות פעיליות שונות על צריכת האנרגיה.
• ניתוח מחזור חיים היא דרך להשוואות השפעות בעיקר בתחום המיקרו של מוצרים או תהליכים שונים.
• קיים מדד של האו"ם ושל הOECD לגבי דרכים לצריכה ולייצור באופן מקיים.

החשיבות של מדדים כאלה היא בהשווה בין פעיליות שונות - כמו לדוגמה בשאלה איזה פעילות מבזבת יותר אנרגיה - קניית עיתון או קריאת העיתון במחשב, טיסה או נסיעה ברכבת וכו'. קשה יותר ליישם אותם כמדדים אוניברסלים בגלל שהבעייה של קיימות קשורה למספר מנגונים שקריסה של כל אחד מהם בנפרד מהווה בעיה קשה. כך לדוגמה מדד של קיימות בהקשר של מים יהיה חשוב יותר במדינה כמו ישראל לעומת מדינה כמו קנדה.

• קיימים מגוון גדול של מדדים שמנסים להתייחס הן לשאלה של קיימות סביבתית והן לשאלות של רווחה חברתית, מדדים אלה נכללים מוזכרים בדרך כלל כמדדים חלופיים לתמ"ג. עם זאת הם אינם מודדים את מידת הקיימות של משק, אלא משלבים בין רמת האושר או רמת הייצרנות של משק לבין היבטים של קיימות, ניצול מקורות או זיהום הסביבתי.

קיימים מדדים והערכות שונות לשאלה עד כמה תלויה הכלכלה בשרותי המערכת האקולוגית במשאבים מתחדשים או במשאבים מתכלים, ואיך משפיעה הזיהום על בריאות בני האדם ורווחתם.

• קיימים מחקרים רבים ומפורטים בשאלות הקשורות להשפעות מזהמים שונים על בריאות הציבור וכן חישובים של העלויות הכלכליות של דבר זה. הדבר מפותח בעיקר בהקשר של זיהום אוויר וזיהום מים וחשיפת עובדים לזיהום במקום עבודתם. הדברים ניכרים יותר כאשר מדובר בחומרים מזהמים ידועים כמו כספית, עופרת, מתכות כבדות נוספות, דיוקסין, אזבסט וחומרים נוספים.
• קיימים פחות מחקרים ומידע בהקשר של זיהומים אחרים ארוכי טווח כמו השפעות נוספות של דיוקסין על מערכת הרביה, PCB, מזהמים אורגניים יציבים ועוד, בעיקר על היקף ההשפעה הכלכלית של מזהמים אלה, שהשפעתם יכולה להתבטא שנים רבות לאחר החשיפה.
• הערכת המילניום לאקוסיסטמות היא מחקר מקיף בשאלה עד כמה משפיע האדם על הסביבה, ואילו השלכות יש לדבר זה על החברה האנושית.
• מחקרים בתחום השפעות כלכליות של התחממות עולמית כמו דו"ח שטרן מנסים לאמוד את ההשפעות האפשריות של התחממות עולמית על הכלכלה האנושית.
• החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה, והספרות סביב שיא תפוקת הנפט מודדים יעילות של אנרגיה וכן השפעות של דפוסי הפקת דלקים מתכלים על החברה האונשית
• הכלכלן רוברט קוסטנזה וחוקרים נוספים ניסו לבצע הערכה כספית של השירותים שהטבע מספק ופרסמו את המחקר בירחון נייצ'ר, 1997: 16-54 טריליון (10 בחזקת 12) דולר, בעוד התל"ג העולמי המצרפי עמד אז על 18 טריליון דולר.

יישום כלכלה מקיימת בענפים שונים

למרות שאין תאוריה מגובת מהי כלכלה בת קיימא באופן כללי. קל יותר להצביע מהם הדפוסים של כלכלה מקיימת כאשר מסתכלים על ענפי משק שונים. הדבר כולל את:

• חקלאות בת קיימא כמו פרמקלצ'ר וחקלאות ביודינמית
• מעבר לאנרגיה מתחדשת וחסכון משמעותי באנרגיה - בעיקר על ידי הקטנת הוצאות אנרגיה בתחבורה, בחימום או קירור, בצריכת מוצרים (הוצאה עקיפה) בחשמל ובמזון.
• בנייה מקיימת כמו בנייה באדמה בנייה בלבני קש ובאופן רחב (ופשרני) יותר בנייה ירוקה
• תחבורה בת קיימא ותכנון עירוני מקיים - תחבורה ברכבות ואוניות למרחקים גדולים, ושימוש בשילוב של תחבורה ציבורית, עירוניות מתחדשת ושימוש מוגבר בהליכה אופניים וכן עירוב שימושי קרקע וקיצור מרחקי היוממות.
• רפואה מקיימת - רפואה המתמכת בעיקר על רפואה מונעת כמו תזונה בריאה יותר, תחבורה פעילה ופעילות גופנית ומודעות גופנית כדי למנוע חלק ניכר מהבעיות הרפואיות וחלק מהמחלות.
• ניהול מקיים של משאבי טבע וסביבה - של משאבי המים ושל משאבים מתחדשים אחרים כמו יערות, נחלים, ימים, ועוד.
• בתחום התרבותי יש הדגשה של הערכה מחודשת לתרבויות מקומיות ומסרותיות שיש להן פעמים רבות היבטים סביביתיים או מקיימים בהקשר האקולוגי והחברתי. הערכים של מגוון, שוויון, דמוקרטיה, סובלנות ופשטות מרצון בולטים בנסיונות לקדם תרבות מקיימת, כתחליף לתרבות הצריכה שמגדילה את הצריכה ומטשטשת את הנזק הסביבתי והחברתי או מציגה אותם כדבר טבעי, חיוני או חיובי.
• צריכת מזון מקיימת יותר - צריכת מזון מקומי (Locavore), מזון ממקורות צמחיים יותר (ראו השפעת מזון מהחי על הסביבה), מזון אורגני או ממקורות פרמקלצ'ר וחקלאות נתמכת קהילה. הסתמכות על מגוון מקורות תזונה, התנועה למזון איטי ומזון טרי ועונתי יותר (כחלק מהדרכים לגיוון, לחיזוק הכלכלה המקומית ולהקטנת ההשקעה האנרגטית במזון), והכנת המזון על ידי הנבטה, פחות בישול או טבעונאות או בישול באנרגיה מתחדשת כמו תנור שמש
• קיימות חודרת בצורה רכה יותר גם לתחומים רבים נוספים הכוללים לדוגמה נגרות ירוקה, יערנות מקיימת, עיצוב מקיים, תיירות אקולוגית, מיחשוב ירוק, חומרי נקיון אקולוגיים, צבעים אקולוגיים, פנסייה ירוקה, בנקאות ירוקה ועוד. בתחומים רבים יש צעדים כנים ונסיונות ראשונים לצד גרינווש או חוסר יכולת של הענף לעבור לקווים מקיימים יותר בגלל הרגלים של הצרכנים, העדר רגולציה מתאימה יחד עם כשלי שוק של השפעות חיצוניות, דומיננטיות של גורמים מזהמים על הענף שנהנים מהשפעות חיצוניות שליליות, נעילה טכנולוגית ועוד.

מודלים לכלכלה בת קיימא

• המודל הקפיטליסטי לכלכלה בת קיימא, גם עם בשינויים רבים, ותוך התסמכות על עקרונות "מעריסה לעריסה" מוצג בספר קפיטליזם טבעי (ספר)
• מודל האנרכיסטי אחד לכלכלה כזו מוצג בספר בולו'בולו (ספר)
• חלק ניכר מההוגים של מודלים כלכליים לכלכלה בת קיימא מושפעים מההגות של חיזוק קהילות, מדגישים את חשיבות המגוון ואת החשיבות של תהליכם דמוקרטיים, סובלנות וערכים הקרובים לסוציאל -דמוקרטיה או לאנרכיזם. הספרים האלה כוללים את תכנית ב' 2.0 (ספר) של לסטר בראון, התפנית הגדולה: מאימפריה לקהילת כדור הארץ של דיוויד קורטן, לטובת הכלל (ספר) של הרמן דיילי וג'ון קוב ג'וניור.

ראו גם

• הגישה של כלכלה אקולוגית
• כלכלה אקולוגית
• העמותה לכלכלה בת קיימא
• I=PAT
• כלכלת מצב יציב