תומאס מלתוס

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף תומס מלתוס)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תומאס רוברט מלתוס Thomas Malthus (פברואר 1766 – 23 בדצמבר 1834), כומר, דמוגרף אנגלי וכלכלן פוליטי. מלתוס ידוע בעיקר עקב תחזיותיו הקודרות, אשר השפיעו רבות על חוקרי מדעי החברה בזמנו.

דיוקן של תומס מלתוס

תוכן

ביוגרפיה

מלתוס נולד למשפחה אמידה, אביו היה חבר אישי של הפילוסוף דייוויד יום ומכר של ז'אן-ז'אק רוסו. למעשה, מלתוס חונך בביתו עד כניסתו לקולג' ישו (Jesus College) בקיימברידג' בשנת 1784. בקולג' הוא הצליח לקנות השכלה במגוון תחומים, תוך שהוא זוכה בפרסים על נאום באנגלית, לטינית ויוונית. המקצוע הראשי שלו היה מתמטיקה, והוא זכה בתואר המאסטר ב-1791. שנתיים לאחר מכן, נבחר כחבר סגל בקולג'.

מלתוס התחתן ב1804, לו ואישתו נולדו 3 ילדים. ב-1805, מלתוס הפך הפרופ' הראשון בבריטניה (ואולי גם בעולם כולו) בכלכלה פוליטית ב- East India Company College אשר בהרטפורדשייר. בקולג' זה הוא פיתח תאוריה של ביקוש והיצע לא תואמים, לה הוא קרא שפע (glut). על אף שהתאוריה שלו נחשבה מגוחכת בזמנו, היא אושרה לאחר מכן על ידי השפל הגדול ועבודותיו של ג'ון מיינרד קיינס.

מלתוס נפטר ב-1834, ונקבר באנגליה.

עבודתו

אסון מלתוסיאני

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אסון מלתוסיאני

השקפותיו של מלתוס פותחו במידה רבה כראקציה להשקפות האופטימיסטיות של אביו וחבריו, במיוחד רוסו וויליאם גודווין. ב1798 מוציא מלתוס את מאמרו המפורסם "על עקרון האוכלוסייה".

מלתוס חזה כי אוכלוסיית העולם מכפילה עצמה כל הזמן, בעוד ייצור המזון גדל לאט הרבה יותר. והתוצאה לפי מלתוס תהה צמצום משמעותי של מזון לכל אדם. דבר זה מכונה אסון מלתוסיאני. תחזית זו התבססה על הרעיון שגידול בלתי מרוסן של האוכלוסייה גדל בשיעור מעריכי, כאשר אספקת המזון גדלה בשיעור חשבוני. משמעות הדבר לפי מלתוס היא, קטסטרופה ורעב גדול אשר בסופו של דבר יובילו לצמצום האוכלוסייה.

השפעת התאוריה של מלתוס על ההתייחסות של כלכלנים ואנשי ממשל לטיפול באוכלוסייה הייתה רבה: בעבר, פוריות שפירושה מספר רב של ילדים, נחשבה יתרון כלכלי כיוון שהיא הגדילה את מספר העובדים הפוטנציאלים לכלכלה. מלתוס לעומת זאת, הסתכל על פוריות מנקודת מבט חדשה והצליח לשכנע כלכלנים רבים כי למרות שעובדים רבים מגדילים את הברוטו של התוצרת הם נוטים להקטין את תוצרת לנפש.

רבים מכלכלני המאה ה-20, כדוגמת ג'וליאן סימון, ביקרו מסקנות אלו. הם טענו כי למרות התחזיות של מלתוס ונאו-מלתוסיאנים, צמיחה מסיבית בשיעור גאומטרי של האוכלוסייה במאה ה-20, לא יצרה את הקטסטרופה לה הם ציפו, אשר נמנעה בעיקר עקב השפעות שמקורן בהתקדמות הטכנולוגית (ובמיוחד המהפכה הירוקה, התקדמות בפיתוחים טכנולוגים של חקלאות). בנוסף, עקב שיכלולים טכנולוגיים והתקדמות הרפואה, גם רמת התמותה של האוכלוסייה באנגליה ירדה, ולא מהסיבות אותן ציין מלתוס.

כתוצאה מכל השכלולים הטכנולוגיים, נמנעה במאה ה-20 הקטסטרופה אותה חזה מלתוס אשר עלולה להיגרם לטענתו מהתפוצצות אוכלוסין. שכלולים אלו כללו, בין השאר, פיתוח האגרומכניקה – בעקבות פיתוח המכונות החקלאיות התקצר זמן העיבוד. פעולה זו הכניסה למעגל עיבוד החיטה שטחים קרים בצפון אמריקה ובסיביר המאפשרים גידול חיטת חורף. כמו כן, פותחו דשנים וחומרי הדברה שאפשרו גידול בתפוקה. כאשר, בעקבות המהפכה הירוקה, פותחו זני חיטה ואורז המניבים כמויות גדולות יותר של גרעינים.

התאוריה של מלתוס, זכתה לביקורת רבה לאורך השנים כיוון שלא הצליחה לחזות התקדמות טכנולוגית, ועקב הפסימיות הרבה בה, אשר טענה לקטסטרופה עולמית. למרות זאת, ישנם נאו-מלתוסיאנים אשר טוענים כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית יש עדיין רעב גדול בעולם, במיוחד בארצות המתפתחות. מספר הרעבים בעולם עומד בעשורים האחרונים על כ-800-900 מיליון בני אדם. מספר זה נגרם לא עקב מחסור אלא עקב עודף מזון בעולם אשר אינו מחולק בצורה שווה. ניתן לראות זאת ברבות ממדינות אפריקה הנמצאות על סף רעב, או בהתפרצויות רעב ידועות באתיופיה, צ'אד ועוד.

מלתוס כאחד מאבות זרם הקיימות

עבודתו של מלתוס הצביעה על נושא חשוב - הקשר בין אוכלוסין ומזון. ומלתוס הוא אחד ההוגים הראשונים שמתייחס לנושא העוני. בדעיבד היתה לעבודתו השפעה חשובה על הקשרים בין מזון, אוכלוסין וטכנולוגיה.

בנוסף ניתן לראות במלתוס את אחד החלוצים של החשיבה מקיימת בכך שהמנגון שהוא הציע מהווה בעצם מקרה פרטי של גבול שהטבע מציב בפני בני האדם על גידול של האוכלוסיה ושל הפעילות הכלכלית הפיזית. הד לרעיון זה היה בספר "שאלת הפחם" של ויליאם סטנלי ג'בונס שדיבר על מגבלה בעקבות מגבלה אנרגטית. הרחבה של רעיונותיו של מלתוס, נוצרה בספר גבולות לצמיחה בשנות ה-70 של המאה ה-20, שהרעיון המרכזי בו ששורה של מגבלות טבעיות שונות עלולות לגרום להחטאה מלמעלה ולקריסה של האוכלוסין ו\או של הכלכלה.

מבקריו של מלתוס משתמשים בטיעון לפיו מלתוס טעה, כדי לנגח כל טיעון בדבר מגבלות טבעיים על הצמיחה. לפי עמדה זו כשם שמלתוס שגה, כך שוגים גם הוגים אחרים שהולכים בדרך דומה. מנגד ניתן לטעון שמלתוס לא שגה לגמרי (שכן חלק מהעניים מת מרעב), ושהוא ניתח את המערכת בצורה סטאטית, כמערכת פשוטה וללא התחשבות בפיתוחי הטכנולוגיה. בעוד שהתחשבות בשאלות טכנולוגיות נותרה שאלה קשה לפתרון, ההסתכלות הדינאמית והמורכבת אפיינה דווקא את ממשיכי דרכו של מלתוס, בניגוד לתאוריה הנאו קלאסית בעלת ההסכלות הסטטית והלינארית.

מלתוס והכלכלן האנגלי בן תקופתו דייוויד ריקרדו ניהלו בינהם מספר ויכוחים עזים. בעוד שריקארדו ראה במעמד האצולה, השולט על האדמות, מעמד פרזיטי שאינו תורם דבר לחברה, מלתוס ראה במעמד זה את אחד התורמים החשובים לכלכלה. הכלכלן הרמן דיילי מציין בספרו לטובת הכלל כי בלהט הויכוח בין הפועלים התורמים את ידיהם וזמנם לתהליך הייצור, לבין קפיטליסטים התורמים את כספם ובכך מאפשרים קניית מכונות וציוד, נשכח הצד השליש שתרם לייצור - האדמה והטבע, שכן מאמד זה יוצג על ידי האצולה השנואה. הן לפועלים והן לקפיטליסטים היה אינטרס להתעלם מתרומה זו שכן לשניהם היה אינטרס במחירי אדמות, רנטות ומזון נמוכים.

השפעות

בשנות השלושים של המאה ה-19, כתיבתו של מלתוס השפיעה על הרפורמות שהנהיגו הויגים (מפלגה בריטית בעלת השפעה), אשר יצרו את חוק העניים של 1834. התאוריה של מלתוס השפיעה גם על שני המייסדים של תורת האבולוציה – צ'ארלס דרווין ואלפרד ראסל וואלאס.

בספרו הידוע "מוצא המינים" דרווין הצביע על כך שהתאוריה שלו היא יישום הדוקטרינה המלתוסיאנית, באזור שבו הגורם של אינטליגנציה אנושית אינו מעורב. ואילו וואלס טען, כי מדובר בצירוף מקרים מעניין מאוד שגם הוא וגם דרווין הובלו לתאוריה של אבולוציה באופן עצמאי, על ידי קריאה של מלתוס.

השפעתו של מלתוס הייתה רבה גם על פרנסיס פלייס, אשר תנועתו הנאו-מלתוסיאנית הייתה הראשונה לתמוך במניעת הריון. ואילו הדאגה מהתאוריה של מלתוס, אף עזרה לקדם את הרעיון של מפקד תושבים לאומי בבריטניה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
תוכן
ניווט
ערכת כלים