אמרטיה סן

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אמרטיה ק. סן (נולד ב-3 בנובמבר 1933 בהודו) הוא כלכלן וזוכה פרס נובל לכלכלה על עבודותיו בתחום הנשים, תאורית התפתחות האדם, כלכלת רווחה וחקר המנגנונים בבסיסו של העוני, ועל תרומתו בתחום הפוליטי לתאוריה הליברלית.

משנת 1998 עד 2004 הוא עמד בראש טריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג', והיה האסיאתי הראשון שעמד בראשו של קולג' אוקסברידג'. אמרטיה סן מעורב בדיון על גלובליזציה. הוא העביר הרצאות למנהלים בכירים של הבנק העולמי אבל הראה את מחוייבותו לשינוי מלמטה על ידי כך ששימש כנשיא לשם כבוד של ארגון הסחר ההוגן אוקספם.

מבין תרומותיו הרבות לכלכלת פיתוח, סן הוציא מחקר חלוציים בתחום אי שיוויון מגדרי, כך שהוא מקפיד תמיד לכתוב "היא" במקום "הוא" כאשר הוא מתייחס לאדם מופשט.

כיום (2006) הוא מכהן כפרופסור באוניברסיטת הרווארד. הוא מלמד גם באוניברסיטת גדוונפור, שבכלכותה, ובבית הספר לכלכלה בדלהי. ספריו התפרסמו בלמעלה מ-30 שפות.

עבודות חשובות

המאמרים החלוציים של סן מסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים של המאה ה-20, עזרו לפיתוח תאוריית הבחירה הציבורית, שהגיעה לראשונה למקום בולט בעבודתו של הכלכלן האמריקני קנת' ארו. בשנות החמישים, בזמן שעבד בתאגיד ראנד, ארוו הראה כי כל חוקי ההצבעה, בין אם הם הכרעת רוב או רוב מיוחס או סטטוס קוו, חייבים לבוא בסתירה עם נורמה דמוקרטית כשלהי. התרומה של סן לנושא הייתה להראות תחת אילו תנאים תאוריית חוסר היתכנות של ארוו אכן תתקיים, וכמו כן הוא הרחיב והעשיר את התאוריה של בחירה חברתית, על ידי הידע שלו בהיסטוריה של החשיבה הכלכלית ובפילוסופיה.

בשנת 1981 סן פרסם את הספר "עוני ורעב: מאמר על זכות וקיפוח", שבו הוא מדגים כי משבר רעב לא נובע ממחסור במזון, אלא מאי שיוויון הטבוע בתוך מנגנונים של חלוקת המזון. בנוסף לעבודתו החשובה על הסיבות למגיפות רעב, עבודתו של סן בכלכלת פיתוח הייתה בעלת השפעה ניכרת בפיתוח של דו"ח הפיתוח האנושי, שמפורסם על ידי תוכנית הפיתוח של האו"ם. פרסום שנתי זה, המדרג את המדינות באמצעות מגוון של מדדים כלכליים וחברתיים, חב הרבה לתרומה של סן וכן לתאורטיקנים אחרים של בחירה חברתית בתחום של מדידה כלכלית של עוני ואי-שוויון.

גישת היכולת

התרומה המהפכנית של סן לכלכלת פיתוח ולמדדים חברתיים הוא המושג של "יכולת"'. על פי סן, פיתוח מלמעלה למטה תמיד יבוא לפני זכויות אדם כל עוד ההגדרה של המונחים תשאר מעורפלת (האם 'זכות' היא דבר שחייבים לתת אותו או דבר שפשוט לא ניתן לשלול אותו?), לטענתו ממשלות צריכות להמדד כנגד היכולות הממשית של אזרחיהן. לדוגמה, בארצות הברית לאזרחים יש "זכות" היפותטית להצביע בבחירות. לפי סן, מושג זה הינו ריק למדי. הוא שואל האם כל התנאים ההכרחיים מתקיימים כך שלאזרחים יש יכולת להצביע. תנאים אלו יכולים להתפרס מהתחום הרחב ביותר, כמו הזמינות של חינוך, אל התחום הצר ביותר, כמו תחבורה אל הקלפי. רק כאשר מוסרים מחסומים כאלו, ניתן להגיד כי האזרח פועל באמת מתוך ברירה אישית. לפי סן, על החברה הספציפית עצמה לספק רשימה של יכולות מינימום שמובטחות על ידי אותה חברה. לשם דוגמה ליישום של 'גישת היכולת' בפועל, ראו את ספרה של מרתה נוסבאום "פיתוח נשי ואנושי".

זכויות נשים

סן כתב מאמר שנוי במחלוקת בדו-שבועון הספרותי 'ניו יורק ריוויו אוף בוק', שכותרתו "למעלה מ-100 מיליון נשים חסרות", שבו הוא סוקר את ההשלכות הקטלניות של זכויות לא שוות בין המגדרים במדינות העולם השלישי, במיוחד באסיה. מחקרים אחרים, כמו זה של אמלי אוסטר טענו שמדובר בהערכת יתר.

כלכלת רווחה

סן היה חלוץ מבין הכלכלנים של סוף המאה ה-20 בהתעקשותו לשאול שאלות על ערך, שמזה זמן רב הורחקו מדיון כלכלי "רציני". הוא הערים את אחד האתגרים הראשיים העומדים בפני המודל הכלכלי הנאו קלאסי שהעמיד את האינטרס העצמי כגורם העיקרי של הפעילות האנושית. בעוד שקו המחשבה של סן נשאר בשולי הכלכלה, אין ספק בכך שעבודתו עזרה לשנות את סדר העדיפיות של סקטור משמעותי של כלכלנים, אנשי פיתוח ופוליטיקאים של האו"ם.

כלכלת רווחה מנסה להעריך צעדים של מדיניות כלכלית במונחים של ההשפעות שלהם על הרווחה של החברה. סן, שהקדיש את הקריירה שלו לנושאים כאלה, כונה "המצפון של המקצוע". החיבור רב ההשפעה שלו "בחירה קולקטיבית ורווחה חברתית", (1970), שהתייחס לנושאים כמו זכויות הפרט, שלטון הרוב, וזמינות של מידע על התנאים של הפרט, עורר השראה בקרב חוקרים להפנות את תשומת ליבם לנושאים של רווחה בסיסית. סן פיתח שיטות של מדידת עוני שהניבו מידע מועיל לשיפור המצב הכלכלי של העניים. לדוגמה, העבודה התאורטית שלו על אי שיוויון נתנה הסבר מדוע בחלק מהמדינות העניות יש פחות נשים ביחס לגברים למרות העובדה שנולדות יותר נשים מאשר גברים ותמותת תינוקות הינה גבוה יותר בקרב גברים. סן טען שהסטייה ביחס זה נבעה מטיפול בריאותי טוב יותר ומהזדמנויות טובות יותר שהוצעו לגברים בתקופת הילדות במדינות אלה.

רעב המוני ואי שוויון

העניין של סן בנושאי נשים נובע מנסיון אישי. בתור ילד בן תשע הוא היה עד לרעב המוני במדינת בנגל בשנת 1943, שבה נספו שלושה מיליון איש. סן הסיק מאוחר יותר שאובדן חיים עצום כזה היה בלתי הכרחי. הוא האמין כי הייתה הספקת מזון מספקת בהודו באותו הזמן, אבל חלוקת המזון נמנעה היות וקבוצות ספציפיות של אנשים – במקרה זה פועלים כפריים – איבדו את משרותיהם ולכן את היכולת שלהם לקנות את המזון. בספרו "עוני ורעב: מאמר על זכות וקיפוח" (1981), סן גילה כי במקרים רבים של רעב, אספקת המזון לא פחתה באופן משמעותי. תחת זאת, מספר גורמים חברתיים וכלכליים כמו ירידה בשכר, אבטלה, מחירי מזון עולים ומערכת גרועה של חלוקת מזון, הובילו לתופעות של גוויעה ברעב בקרב קבוצות מסוימות באוכלוסייה.

ממשלות וארגונים בינלאומיים המטפלים במשברי מזון הושפעו מעבודתו של סן. השקפותיו עודדו קובעי מדיניות לשים לב לא רק להקלה על סבל מיידי, אלא גם למצוא דרכים להחליף את ההכנסה האבודה של העניים, לדוגמה, על ידי פרוייקטים של עבודה ציבורית, ושמירה על מחירי מזון יציבים. בתור מגן תקיף על חופש פוליטי, סן האמין כי רעב לא מתרחש בדמוקרטיות מתפקדות היות והמנהיגים שלהם חייבים להיות קשובים יותר לדרישות של האזרחים. כדי להשיג צמיחה כלכלית, הוא טען, יש לבצע רפורמות חברתיות כמו שיפור שרותי החינוך והבריאות הציבוריים לפני שמבצעים רפורמות כלכליות.

האדם הכלכלי ואנוכיות

סן מבקר את "העקרון הראשון של הכלכלה" שנוסח על ידי אדג'ווארת' (Francis Ysidro Edgeworth) בשנת 1881 (בספר "Mathematical Psychics") לפיו סוכנים כלכליים מונעים רק על ידי אינטרס עצמי. סן טוען כי אדג'ווארת' הניח כי הנחה זו אינה מדוייקת, אבל פיתח אותה בכל מקרה, שכן לפי סן, אדג'ווארת האמין בכך שאנשים מתנהגים בצורה כזו בסיטואציות מסויימות כגון מלחמה או חוזים. לטענת סן הטעות של אדג'ווארת' נעוצה בכך שהוא שולל את היתכנות של זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם) ומכאן קופץ למסקנה לפיה תועלתנות היא הברירה היחידה האחרת האפשרית. סן טוען שבין העדפת עצמך, לבין העדפת כל היישויות האחרות, יש מגוון רחב של קבוצות כגון משפחה, חברים, קהילות מקומיות, קבוצות עמיתים, ומעמד חברתי. רעיונות כגון אחריות למשפחה, אתיקה עסקית, מודעות למעמד וכו' מתייחסים לקבוצות התייחסות אלה כך שפסילת זולתנות כתאוריה טובה אינה בהכרח מובילה לאגואיזם.[1]

סן מבקר את האדם הכלכלי ואת ההנחה לפיה אנשים מתנהגים תמיד ובכל מצב בצורה אנוכית. סן מצטרף ל-Leif Johansen ותוקף את הטיעון לפיו אנשים יגידו את האמת רק במידה והדבר משתלם להם כלכלית. להלן תאור של סיטואציה יום-יומית שבה כביכול נפגשים שני זרים המתנהגים בצורה רציונלית ואנוכית לפי הנחות מודל זה:

"היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.
-- "רציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, [1]

השאלה לפי סן היא לא אם אנשים תמיד אומרים את האמת, אלא האם הם תמיד ממקסמים את התועלת שלהם (ללא כל התחשבות בזולת) כאשר הם משיבים על שאלות. לפי סן יש לדבר זה השלכות לגבי הניתוח של תפקודם של מוצרים ציבוריים. שכן לפי ההנחה הסטנדרטית של אדם אנוכי, כל סוכן כלכלי יצהיר שהמוצר הציבורי כלל אינו שימוש כלפיו. ולא יהסס לשקר כדי לזכות ביתרון כלכלי. הנחת התנהגות כזו (וגישה כללית של רציונליות כלפי אמירת אמת) נבחנה מאוחר יותר על ידי דן אריאלי בספרו האמת על באמת, אריאלי מוצא שהמנגנון לגבי אמירת אמת ושקר מורכב יותר וגלבי רוב האנשים הוא אינו נובע משיקולים רציונליים של תמריצים, אלא מיכולת לשמור על תדמית פנימית של יושר.

פרסים

  • פרס נובל לכלכלה מטעם הבנק השבדי על עבודתו בתחום כלכלת רווחה (1998)
  • בהרט רנטה, אות ההוקרה האזרחי הגבוה ביותר בהודו (1999)
  • מדליית אייזנהור, למנהיגות ושרות בארצות הברית (2000)
  • אלוף של כבוד, בריטניה (2000)
  • אות ההוקרה של ההומניסט הבינלאומי מהאיגוד הבינלאומי להומניזם ואתיקה (2002)
  • אות הערכה על מפעל חיים מטעם לשכת המסחר ההודית (2003).

סן קיבל תואר לשם כבוד במעל 90 אוניברסיטאות בעולם כולל אוניברסיטאות הרווארד, ייל, קולומביה, מישיגן, אוקספורד ועוד מוסדות אקדמיים בולטים ברחבי העולם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

כלכלה נאו-קלאסית

אישים: ויליאם סטנלי ג'בונס - קרל מנגר - לאון ואלראס - אלפרד מרשל - ג'ון בייטס קלארק - אירווינג פישר - קנת' ארו - פול סמואלסון - מילטון פרידמן - פרדריק הייק

מושגים: ניתוח שולי - תפוקה שולית - פונקציית ייצור קוב דאגלס - תועלת שולית - תאוריית שיווי המשקל הכללי - תאוריית העדפה הנגלית - יעילות פארטו - תחרות משוכללת - כשל שוק - השפעה חיצונית - צמיחה כלכלית - האדם הכלכלי - הון - יתרון יחסי

ביקורת: כלכלה קיינסיאנית - כלכלה אקולוגית - כלכלה התנהגותית - כלכלה מוסדית - כלכלה אבולוציונית - כלכלה בודהיסטית - מחלוקת קיימברידג' על ההון - הפרכת הכלכלה - תורת ההונאה - אמרטיה סן - קנת' בולדינג - ג'ון קנת גלבריית - הא-ג'ון צ'אנג - גבולות לצמיחה - מודל זרמים ומאגרים - ספינת החלל כדור הארץ - מערכות מורכבות

ביזור וריכוזיות

רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית

Movie poster the corporation.jpg

דוגמאות: שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל

כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה

אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch

ספרים וסרטים: קטן זה יפה -הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון (ספר) - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים