חקלאות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חקלאות (באנגלית: Agriculture) היא מגוון של פעולות שונות אשר מכוונות לייצור מזון, ומוצרים אחרים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים (לרבות דגים) או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם.

שדה חיטה ענק בארצות הברית, דוגמה לחקלאות תעשייתית הנפוצה כיום. שדות ענק כאלו מכונים מונוקלצ'ר או גידול סוג אחד של צמח בשטח עצום, ויש להן השלכות סביבתיות רבות.

החקלאות היא אחד מתחומי העיסוק הקדומים של האדם וקיימת מזה כ-10,000 שנה. מקור המילה חקלאות היא מן המילה הארמית "חקל" שפירושה "שדה". להיסטוריה של החקלאות הייתה זיקה חזקה להיסטוריה האנושית והשינויים בחקלאות היו גורמים משמעותיים בתמורות חברתיות שחוותה האנושות, כולל התהליך של התמחות בפעילות מסוימת, מגורי קבע ועוד. התפתחות החקלאות, ובמיוחד המהפכה הירוקה איפשרה להגדיל במידה רבה ביותר את כמות המזון העומד לרשות החברה האנושית, ובכך להגדיל את אוכלוסיית העולם לממדיה הנוכחיים, המשך גידול האוכלוסייה ועצם קיומה תלוי ביכולת להמשיך את קיום החקלאות.

החקלאות שקיימת היום – חקלאות תעשייתית אינה בת קיימא והיא מכלה את בסיס המשאבים המתחדשים, המשאבים המתכלים ושירותי המערכת האקולוגית שתומכים בקיומה. דבר זה מהווה בעיה לגבי הביטחון התזונתי העולמי. כמו כן בשנים האחרונות יש הסתמכות גדולה והולכת על הנדסה גנטית והשתלטות של תאגידי ענק על התחום. לחקלאות יש שורה של השפעות סביבתיות כולל פגיעה בתנאים החיוניים להמשך קיומה כולל אובדן קרקע, קיטוע שטחי מחייה והרס בתי גידול, זיהום על ידי חומרי הדברה ודשן כימי, פליטת גזי חממה ותרומה להתחממות עולמית, שיבוש של מחזור הזרחן ומחזור החנקן. חקלאות כרות והבער תורמת חלק חשוב בבירוא יערות, מדבור סחף. רוב שימושי הקרקע והמים בעולם מוקדשים לחקלאות.

יש ניסיונות שונים לפתח חקלאות בת קיימא, ולהבטיח בטחון תזונתי, "חופש מזון" או חקלאות שוויונית יותר. הללו כוללים לדוגמה פרמקלצ'ר, חקלאות ביו אינטנסיב, מזון אורגני וקיום סחר הוגן במוצרי חקלאות. ארגונים שונים כמו ארגון המזון העולמי , סוכנות ההגנה על הסביבה של האו"ם וארגונים וחוקרים נוספים מנסים לכוון את החקלאות ואת שוק המזון העולמי לכיוון מקיים יותר.

היסטוריה של החקלאות

המהפכה החקלאית

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - המהפכה החקלאית, קיצור תולדות האנושות, רובים חיידקים ופלדה

בטרם היות החקלאות, במשך רוב הזמן בו בני אדם חיו, הם התקיימו כציידים לקטים לצד מיני אדם אחרים. תקופה זו נמשכה כ-2.5 מיליוני שנים. לפני כ-300,000 שנה נתגלה הדרך לשלוט באש דבר שהביא לשינוי תזונתי ולכוח רב יותר של בני האדם מול מינים אחרים. לפני כ-70,000 שנה התרחשה המהפכה הלשונית שבעקבותיה התפשט המין האדם הנבון על חשבון השטחים של בני אדם אחרים ונדד ליבשות אחרות, תוך פיתוח של תרבות, מיתוסים אומנות ופיתוח טכנולוגיות חדשות, עם זאת במשך כ-60,000 שנה בני האדם המשיכו להיות ציידים לקטים ולא עברו לחקלאות.

לפני כ-10,000 שנים שנה החלו מספר מקומות בעולם, בעיקר במזרח התיכון ובסין לביית בעלי חיים וצמחים לצורך חקלאות. תופעה זו התפתחה מאוחר יותר במרכזים נוספים. במשך מאות ואלפי שנים החקלאות התפתחה בלי שלבני האדם יהיו מודעים להשלכות העמוקות של תהליך זה על חייהם. תהליך זה קרוי המהפכה החקלאית. מהפכה זו דחקה את קבוצות הציידים לקטים או שגרמה להם להשתמש גם הם בשיטות חקלאיות. באופן פרדוקסלי, התוצאה הייתה ירידה באיכות המזון וירידה באיכות החיים ובתוחלת החיים, שכן במקביל לעליה בתנובת המזון לדונם, חל גם גידול אוכלוסין מעט גבוה יותר מהגידול בתנובה. שינויים רבים נוספים התרחשו עקב החקלאות בחיי האנשים כולל מעבר ליישובי קבע, עליה במחלות, עבודה במשך שעות רבות יותר במלאכות שאליהן הגוף האנושי אינו מותאם, תזונה פחות איכותית המבוססת על גרעינים, הקמת ממלכות מיסים ומלחמות ועוד.

עם הזמן התפשטה החקלאות עוד ועוד, בשל יתרונות אבולוציוניים שהיא הציע לחברות החקלאיות על פני הציידים לקטים. גידולים שונים עברו בין מרכזי חקלאות שונים ומינים נוספים בויתו. השיטות החקלאיות שוכללו והצמחים והחיות עברו התאמה גנטית כדי להתאים יותר לחיי החקלאות. תהליך זה לווה בסבל עבור בעלי חיים וכן עבור בני האדם שגידלו אותם. כמו כן התפשטות חקלאות של בעלי חיים, והגידול באוכלוסייה גררו מגפות שנוצרו ממעבר של חיידקים וירוסים וטפילים מהחיות המבויתות לבני האדם, יחד עם השימוש ביישובי קבע ולאחר מכן גם בערים צפופות.

קיום החקלאות היה תנאי הכרחי (אך בלתי מספיק) לקיום של ממלכות בנות מיליוני בני אדם. היה צורך במיתוסים כדי ליצור סדר חברתי שיתמוך בחברות אלה שכן גודלן היה גדול מידי מכדי לבסס אותן על הכרות או אלימות ישירה כמקובל בחיות חברתיות בטבע. בעקבות החקלאות החל להתקיים אי שוויון כלכלי וחברתי וריבוד של החברה שלא התקיים קודם לכן. במשך הזמן גדלה אוכלוסיית העולם ממספר מיליוני בני אדם שחיו בחברה של ציידים לקטים לכמיליארד וחצי אנשים בסוף המאה ה-19.

החקלאות עצמה השתכללה על ידי גילוי מחזור הזרעים, רסן, ממגורה והמצאות נוספות. החקלאות אפשרה שינויים טכנולוגים רבים, צמיחה כלכלית והתפתחות של רכוש, כסף התמחות כלכלית ומסחר ומוסדות חברתיים מורכבים. החקלאות גם יצרה מוטיבציה לפיתוח מוסדות אלה - לדוגמה קיום של מעמד לוחמים (שהתפתח לצבאות ומדינות) לשם הגנה על היבולים והשדות מפני שבטים אחרים. מסחר לשם יכולת התמחות וסוג של ביטוח (העודפים של השנה נאגרים ככסף ומאפשרים לקנות מזון בשנים גרועות יותר), ופיתוח של תעלות השקיה בשומר ובבבל - דבר שחייב שיתוף פעולה ותאום בין איכרים שונים כמו גם פיתוח יכולות הנדסיות.

מיכון החקלאות והמהפכה התעשייתית

החקלאות המשיכה להשתכלל במשך אלפי שנים. בין היתר על ידי גידול זנים יותר ויותר פוריים. עם הזמן התפתחו עוד מרכזים חקלאיים (לדוגמה במרכז אמריקה, בצפון אמריקה, במזרח ובמערב אפריקה, בגינאה החדשה ועוד). עם הזמן נדדו מיני מזונות ומינים חקלאיים בין היבשות. תהליך זה הואץ עם האצת הגלובליזציה במיוחד מאז גילוי יבשות אמריקה על ידי האירופאים.

הגידול החד באוכלוסיית העולם החל מהמהפכה התעשייתית ועד היום התאפשר תודות למיכון החקלאות ובצורה כללית יותר הודות לחקלאות תעשייתית. מכשירים כמו מנפטת כותנה, או קומביין חסכו עבודה רבה והוזילו את מחירי המזון.

המהפכה הירוקה

החל משנות ה-50 החלה מהפכה נוספת בעולם - המהפכה הירוקה. מהפכה זו שילבה בין דשן כימי, חומרי הדברה וטיפוח זנים בעלי ייבול גבוה (על ידי השבחת מינים ולאחר מכן על ידי הנדסה גנטית) כדי להגדיל בצורה דרסטית את הפיריון החקלאי ליחידת שטח. אוכלוסיית העולם האנושית הגיעה כבר ל-7 מיליארד אנשים והחקלאות התומכת בכך מורכבת גם ממיליארדי פרות, חזירים ותרנגולות.

בד בבד, גרמה החקלאות התעשייתית לנזקים סביבתיים ניכרים והגדילה את התלות של החקלאות והמזון במשאבים מתכלים ובראשם דלק מחצבי, פוספטים ואשלג.

ענפי החקלאות

בספר כך נקצור מבחין הביולוג קולין טאג' בין שלושה ענפים עיקריים של החקלאות שמשלמים זה את זה ופועלים בטכנולוגיות ובדרכים שונות:

  • חקלאות גנים ומטעים שבה מגדלים כל צמח בפני עצמו, במיוחד עצים ושיחים גדולים לפירות.
  • חוואות שמגדלת בעלי חיים שיכולים לקבל תזונה גם מתאית שבני האדם אינם מסוגלים לעכל.
  • חקלאות קרקע שבה מגדלים את רוב הערך הקלורי לבני האדם בשדות בגידול מאסיבי - בעיקר לשם גידול דגנים, קטניות ושורשים.

באופן היסטורי יש מתחים בין ענפים אלה, בעיקר בין חוואים לבין חקלאים, לדוגמה פלישה של עדרים אל שדות ומטעים. דוגמה למתחים אלה נמצאים בסיפור קין והבל בתנ"ך. עם זאת במשך רוב ההיסטוריה החקלאית, הסוגים השונים של ענפי החקלאות משלימים זה את זה. לדוגמה יש מקומות שבהם קשה לגדל עצים או שדות בגלל תלילות קרקע גבוהה או מיעוט גשמים, וכן בפאתי שדות, ושם קל לגדל בעלי חיים. בעלי החיים כאמור מסוגלים גם לאכול תאית שבני האדם אינם מסוגלים לעכל ובכך להגדיל את מלאי המזון משטח נתון. מצד שני בעלי החיים מספקים דשן ביולוגי וכן דלק ביולוגי.

חקלאות בכלכלה

חקלאות היא אחד משלושת הסקטורים הכלכליים המרכזיים בכלכלה, כאשר השניים האחרים הם תעשייה ושירותים. ברוב המדינות יש מעבר מעיסוק בחקלאות לתעשייה ולשירותים. במדינות המתועשות אחוזים בודדים בלבד מסך העובדים מועסקים בחקלאות, זאת בגלל מיכון ותיעוש של החקלאות. החקלאות מספקת מזון (לבני אדם ולבעלי חיים בחקלאות ובמשקי הבית), בדים וסיבים (לבגדים, שטיחים וצרכים אחרים) וכן מוצרי תעשייה נוספים (כמו עץ, גומי, ועוד).

נכון לשנת 2016, התוצר החקלאי העולמי מהווה רק 6% מהתוצר העולמי הגולמי (מצרף סך התוצרים הלאומים הגולמיים) היות וסכום זה עומד על $75.73 טריליון דולר, מדובר על תוצרת חקלאית בשווי של 4.54 טריליון דולר בשנה. ‏[1]

דבר זה ממחיש את הפער בין חשיבות של מוצר לקיום ולרווחה חברתית לבין המשקל שלו בתוצר מקומי גולמי. ללא חקלאות רוב אוכלוסיית העולם תגווע ברעב שכן היא הבסיס לרוב משק המזון העולמי. לעומת זאת כלכלנים ובעיקר כלכלנים נאו-קלאסיים נוטים למדוד חשיבות של דברים לרווחה חברתית לפי המחיר והמשקל שלהם בתוצר מקומי גולמי - מתוך הטענה כי אם דבר הוא חשוב יותר יוציאו עליו יותר כסף. התשובה לפרדוקס לכאורה זה היא הסתכלות על גמישות המחיר ביחס לכמות. המחירים של מוצרים שונים וגם הגודל היחסי שלהם בתוצר המקומי הגולמי, הם גודל מקומי שיכול להשתנות בעקבות שינוי בכמות המוצר. אם כמות המזון לאדם יורדת מחירו הולך וגדל ואנשים מוותרים על מוצרים אחרים כדי לקנות מזון. דבר זה תומך בראייה כלכלית היררכית (כמו פירמידת הצרכים של מאסלו או סדר העדפה לקסיקוגרפי) ומקשה על ניתוח כלכלי רגיל שרואה בכל המוצרים דברים ברי-החלפה.

ההוצאה על מוצרי חקלאות משתנה על פני מדינות. במדינות עשירות יותר חלק גדול יותר מסך הצריכה מוצא אל תעשייה ושירותים ולכן אחוז נמוך יותר מסך הצריכה מושקע במוצרי חקלאות. נכון לשנת 2016 במדינות עניות כמו ניגריה או הודו צריכת מוצרי חקלאות מהווה 17% מסך ההוצאות של כלל תושבי המדינה, סין מוציאה 9% מסך התמ"ג על מוצרי חקלאות וברזיל 5.4%, דנמרק, אוסטרליה ורוסיה מוציאות כ-4% מהתמ"ג על מוצרי חקלאות, ורוב המדינות המערביות מוציאות פחות מ-3% מהתמ"ג על מוצרי חקלאות - נורווגיה והולנד 2.8%, קנדה ושוויץ 1.8%, יפן 1.2% וארצות הברית 1.1%, גרמניה 0.8%, בריטניה, איחוד האמירויות ובלגיה מוציאות 0.7% על מוצרי חקלאות. [1]

המדינות החקלאיות הגדולות כאשר מסתכלים במונחים של תמ"ג עולמי כוללות את סין (830 מיליארד דולר), הודו (330 מיליארד דולר), ארצות הברית (188 מיליארד דולר), ברזיל (129), אינדונזיה (128), רוסיה, יפן, טורקיה, ואיראן (54 מיליארד דולר).

תשומות לחקלאות

גידולים חקלאיים דורשים תשומות שונות כגון זרעים, חומרי הזנה, אדמה, אור-שמש ומים. אלו התשומות הבסיסיות הנדרשות לשם תהליכים כימיים בצמח ובמיוחד לשם פוטוסינתזה. בנוסף השתמשו בתשומות של עבודה של עובדים בני אדם ובעלי חיים אחרים. במאות השנים האחרונות, עם מעבר לחקלאות תעשייתית, גדל הפריון החקלאי – כמות התנובה שמספקת כל יחידת קרקע, ומיכון העבודה אפשר גם הורדת מספר העובדים בענף. אבל דברים אלה הושגו על ידי הגדלת התשומות והתבססות על כריית משאבים מתכלים - דשן כימי שמיוצר מגז טבעי (יצירת אמוניה על ידי לקיחת חנקן מהאטמוספירה בתהליך האבר-בוש), פוספט ואשלג ונפטלשם הפקת חומרי הדברה. בנוסף נדרשות מתכות ואנרגיה לשם ייצור ותפעול מכונות חקלאיות שונות. בנוסף למשאבים מתכלים אלה, החקלאות מנצלת משאבים מתחדשים - מים, קרקע וזרעים.

עובדים בחקלאות

למרות שחקלאות מהווה רק 6% מסך הצריכה של העולם, נכון לשנת 2016 החקלאות מעסיקה 34% מסך העובדים בעולם. היות ובעולם יש 3.435 מיליארד עובדים מדובר ב 1.1 מיליארד בני אדם. ‏[1] רוב העובדים האלה מצויים במדינות העניות ועובדים בעבודות כפיים. לאורך השנים כמות העובדים בחקלאות הולכת ויורדת עקב מיכון בחקלאות ועקב יתרון לגודל - כך שמשקים קטנים יותר נסגרים ומאוחדים עם משקים גדולים אחרים שמשתמשים ביותר מכונות ובפחות פועלים. נכון לשנת 2016 יש עובדים בהספקת שירותים 43% מכלל העובדים ו-22% מהעובדים נמצאים בתעשייה - זאת לעומת המצב לפני המהפכה התעשייתית, שבה רוב רובם של העובדים עבדו בעבודות חקלאיות, מצב שבו רוב האנשים בעולם עבדו בחקלאות התקיים אפילו לאורך רוב רובה של המאה ה-20. מגמות אלה של הפחתת העובדים בחקלאות גורמת לתופעות חברתיות רבות בינהן עיור ושינויים בצרכים של חינוך ושינויים בדרישה להשכלה ולהתמחות כלכלית. כמו כן הורדת כמות העובדים בחקלאות אינה דבר שמתרחש רק בגלל שינוי טכנולוגי אלא גם עקב היכולת לספק תשומות של חומרים מתכלים - ראו בהמשך.

במדינות עניות יותר אחוז גבוה יותר מהעובדים עוסקים בחקלאות (ועובדים אלה משתמשים בפחון הון תעשייתי) - בהודו 49% מהעובדים עוסקים בחקלאות [2] בסין עובדים בחקלאות 33% מהעובדים. [3], בברזיל 15% [4], ביוון 12% מהעובדים [5], בנורבגיה 2.7% מהעובדים [6], בארצות הברית עסקו בחקלאות (וכן בדיג וביערנות) 0.7% מכלל העובדים [7], ובישראל 1.1% מהעובדים [8] ההוצאה הנמוכה על חקלאות מסך התוצר העולמי יחד עם כמות גדולה של מועסקים בחקלאות וריכוזיות בהון החקלאי (במונחים של אדמה , ציוד, פטנטים) פרושה תרומה משמעותית של מבנה זה לאי שוויון כלכלי וכן לאי שוויון בין מדינות.

זרעים ובריאותם

החקלאות תלויה ביכולת לגדל ולהשביח זרעים וצמחים, כך שאלו יניבו צמחים בוגרים וכן תוצרי מזון שבני האדם יכולים לאכול. התפתחות ההיסטוריה של החקלאות היא בחלקה מציאת זנים חדשים של צמחים ובעלי חיים ומציאת התנאים שמאפשרים לגדל אותם בתנאים שנוחים לאדם - ביות. כמו כן התקיים תהליך איטי של השבחת הצמחים ומציאת הצמחים בעלי הפירות או הזרעים שיניבו כמות מקסימלית של יבול, בעלי טעם טוב או ערכים תזונתיים טובים יותר, שיהיה קל לגדל אותם ושיהיו עמידים למחלות ולתנאי מזג אוויר שונים. לדוגמה גידולי תירס עברו תהליך הדרגתי מקלח קטן עם מעט זרעים לקלח המוכר לנו כיום. איזורים שונים בעולם עברו לחקלאות כתלות ביכולת שלהם להגיע לגידולים פוריים יותר וחלק מהגידולים החקלאיים בוייתו רק במאות השנים האחרונות. נעשים מאמצים רבים כדי לעלות את הפריון החקלאי של גידולים חקלאיים שונים כמו גם להתמודד עם מחלות ובעיות אחרות כמו התחממות עולמית או לפתח זנים בעלי אורך חיי מדף ארוכים יותר.

חלק מהבעיה בטיפוח גידולים חקלאיים נוגע להתרגלות של מזיקים, להתמודדות של זרעים עם תנאי סביבה משתנים או מחלות וכן לשינויים בגנום של הצמחים. יש קושי לשמור על מגוון גנטי רחב היות וחלק מהזנים הפחות נפוצים של גידולים חקלאיים מגודלים על ידי פחות חקלאים. בעיה נוספת היא זנים שנכחדים או גידולם מספיק עקב מחלות (דוגמה קיצונית היא רעב תפוחי האדמה באירלנד באמצע המאה ה-19. כמו כן קיימת בעיה של הוצאת פטנטים של הנדסה גנטית ונסיונות של תאגידי חקלאות להשתלט על כמות גדולה של זרעים - כך שבסיס המזון האנושי עלול להיות מוגן בפטנט של מספר מצומצם של חברות גדולות. גם ללא מצבי קיצון חלק מהבעיה שהדבר עלול לגרום הוא ייקור תשומות הזרעים עבור חקלאים.

קרקע ושטחי חקלאות

איזורים עם קרקעות מעובדות (לפחות 30% מהשטח מעובד) ברחבי העולם בשנת 2000. רבע מהשטח היבשתי של כדור הארץ הן אדמות מעובדות. איזורים רבים אינם מתאימים לעיבוד חקלאי בגלל שהם קרים מידי או יבשים מידי. איזורים אחרים מכוסים יערות שכריתה שלהם גוררת בעיות לחקלאות.

לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי", גוף של תוכנית הסביבה של האו"ם, השטח היבשתי של כדור הארץ הוא כ-15 מיליארד הקטר. בשנת 2000, סה"כ השטח החקלאי של האנושות כיסה שליש מסך השטח היבשתי. שטח זה כולל 1.5 מיליארד הקטר של שטחי חקלאות מעובדים (שדות, מטעים וכו') ועוד 3.5 מיליארד הקטר שטחי מרעה - שהם כמעט כל השטח של אדמות עשב (4.1 מיליארד הקטאר). יתר השטח מתחלק כך: 5 מיליארד הקטר הן מדבריות, קרחונים וכו', 3.9 מיליארד הקטר הן יערות, ו-0.36 מיליארד הקטר מכוסות בערים ובתשתיות.

לפי הערכת המילניום של המערכת האקולוגית כ- 24% מתוך השטח היבשתי בעולם הם שטחי חקלאות מעובדים - כלומר איזורים שבהם 30% מהשטח הינו שטח מעובד. דבר זה מדגיש שלא כל האיזורים בעולם שווים. מרכזי החקלאות כיום הם אירופה, מזרח אירופה ורוסיה, איזור הקוואקז, הודו, מזרח סין ודרום מזרח אסיה, אפריקה מדרום לסהרה, מזרח דרום אמריקה ומזרח צפון אמריקה. לכאורה ניתן לעבור לשטחי אדמה אחרים אבל שטחים אלה פחות מתאימים לחקלאות -מדבריות, אדמות קרח, איזורים צחיחים מידי, עם אדמה פחות איכותית או פחות מידי אור שמש. שטחים שלכאורה הם רזרבות לשטחי חקלאות נוספים הם יערות - ואכן באיזורים שונים שטחי אדמה שנהרסים מסיבות שונות כורתים יערות אחרים ועוברים לגדל בהם - חקלאות כרות והבער - הבעיה היא שבלי מערכת אקולוגית מתפקדת של יער יש תהליך מואץ של אובדן אדמה וסחף קרקע שגורמים לכך שתוך שנים ספורות צריך לעבור הלאה לחלקות חדשות.

ב-50 השנים האחרונות, בכל שנה נהרסו יערות בשטח ממוצע של 13 מיליון הקטר, או סה"כ שטח יער של 650 מיליון הקטר. [9]

בין השנים 1970-2000 השטח החקלאי המעובד נשאר אותו דבר כמעט - 1.5 מיליארד הקטר מעובדים ‏[2] הערכות לגבי השטח הכללי הניתן לעיבוד -נעות בין 2 מיליארד ל-4 מיליארד הקטר - תלוי בהגדרות של מה זה שטח ניתן לעיבוד.

האוכלוסייה גדלה אבל השטח נשאר דומה, ולכן השטח החקלאי לאדם יורד, מ-0.6 הקטר לאדם בשנות ה-50, ל-0.25 הקטר לאדם ב-2000. (62) היכולת לכלכל מספר גדול של אנשים נבעה מגידול בפריון חקלאי לדונם.

שני משאבים מתחדשים נמצאים בירידה בהקשר החקלאי. האחד הוא איכות הקרקע (עומק אדמה, תכולת הומוס, פוריות)-וכו'. דבר זה לא ניכר בגלל דישון כימי. הדשן הכימי הוא משאב מתכלה וגורם להשהייה של הסימנים לאובדן הפוריות. דבר זה עלול להוביל ל"תגובת יתר"[3]

עוד נוהג לא מקיים הוא נטישת האדמות ואובדן קרקע ומעבר לאדמות חדשות (בעיקר ליערות)- חקלאות כרות והבער- זה מקטין את פוטנציאל הקרקע החקלאית הכוללת.[3]

מתוך הספר גבולות לצמיחה:"[3]

זרם המזון שמקיים את האוכלוסייה האנושית מיוצר על ידי מעבר מתמיד לאדמות חדשות, בעודו משאיר מאחוריו קרקעות מנוצלות, מומלחות, בלויות, או סלולות.

בספר התמוטטות מקיים הביולוג ג'ארד דיימונד דיון בסוגים שונים של בעיות קרקע כמו סחף וכיצד בעיות אלו תרמו להרס של מספר תרבויות חקלאיות כמו האנסאזי. דיימונד מדגים גם כיצד זיהום קרקע וסחף קרקע פוגעים בחקלאים מודרניים בארצות הברית ובסין. לפי דיימונד, בעיות קרקע אלו הן אחת ההשפעות סביבתיות המרכזיות שמאיימות על קיום האנושות.

נושא בריאות האדמה והקשיים שלה זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב רבה יותר במסגרת מחקרים ותוכניות על אובדן קרקע. יש החושבים כי שיטות שונות כמו חקלאות אנכית, חלקאות עירונית או חקלאות הידרופונית יהיו קרש הצלה בנושא זה - אם כי בדרך כלל מדובר בגידולים אינטסיבייים שדורשים תנאים קפדניים, הגנה ותשומות גבוהות - אלו גידולים מתאימים לגידולי ירקות בכמות קטנה וקשה לראות אותם מחליפים שטחים עצומים הדרושים לגידול דגנים או גידולים דומים המספקים את רוב המזון.

מים

86% מהמים בשימוש האנושות משמשים לצורכי חקלאות, 9% משמשים לתעשייה ושירותים ועוד 5% משמשים לשם שימוש ביתי ישיר. 84% מתוך המים משמשים לצריכת מים בתוך מדינות, בעוד ש-16% הם "מים וירטואליים" ששימשו בסחורות שיוצאו למדינות אחרות

רוב טביעת הרגל המימית העולמית של האנושות מוקדשת להשקיית שדות ומטעים באדמות חקלאות מעובדות. בשנת 2007 צרך כל אדם בממוצע 1,243 קוב לשנה ישירות ובעקיפין. מתוך כמות זו 57 קוב הלכו לצריכה ביתית, 119 קוב נצרכו במוצרי תעשייה, ו-1,067 קוב שהם 86% נצרכו לגידול מוצרי חקלאות כמו מזון, בגדים ועוד.[10]

בחלק מהמדינות טביעת הרגל המימית גבוהה בשל צריכה גבוהה יותר של מוצרים בזבזניים במים - לדוגמה צריכת בשר בקר גבוהה בארצות הברית. בחלק מהמדינות הדבר נובע משיעורי אידוי גבוהים - לדוגמה באיראן. באופן כללי גידול מזון מהחי דורש תשומות גבוהות יותר של מים, כאשר לפעמים מדובר בעזים הרועות בשטחי מראה ודורשות מעט מים גשם, אבל בדרך כלל מדובר בתרנגולות, חזירים ופרות הדורשים מים להשקיה וכן מים המשמשים לגידול זרעי תערובת.

דלקים ומשאבים מתכלים אחרים

חקלאות תעשייתית דורשת דשן כימי שמיוצר מגז טבעי (להכנת אמוניה), פוספט ואשלג. בנוסף חקלאות כזו דורשת נפטלשם הפקת חומרי הדברה ולשם תפעול של מיכון חקלאי, שינוע של מים להשקייה וכן אכסנה של תוצרת חקלאית ותובלה שלה למקומות שונים בעולם.

לפי מחקר במימון האיחוד האירופי, שיצא לאור בשנת 2012,פעילויות החקלאות ב -27 מדינות האיחוד צרכו יחד אנרגיה בסך 1,071 PJ (בהנחה כי 1,000 שווה ערך טונה נפט toe הם 0.041868 PJ) נכון לשנת 2008, ירידה מנתון של 1,257 PJ בשנת 1998. נתון זה מהווה 2.2% מצריכת האנרגיה הכוללת של מדינות אלה. נתון זה משתנה בין 0.4% ועד 6% במדינות שונות. עם זאת נתונים אלה מייצגים רק את צריכת האנרגיה הישירה של החקלאות. לדוגמה במחקר שבוצע בגרמניה נמצא כי הפקת דשנים לחקלאות דרשה 83.7 PJ שהם פי 2 יחסית לצריכה האנרגיה הישירה (42) של החקלאות. [11]

תהליכים כמו שיא תפוקת הנפט, שיא תפוקת הגז, שיא תפוקת הפוספט וכן השפעות של החקלאות על המערכות האקולוגיות מהווים סכנה להמשך יכולת הקיום של החקלאות ומאיימים לייקר אותה.

צריכת שירותי המערכת האקולוגית

קיום של חקלאות בת קיימא מחייב שירותים שונים המסופקים על ידי מערכות אקולוגיות - שירותי המערכת האקולוגית. הדבר כולל לדוגמה ייצוב קרקעות ומניעת סחף קרקע על ידי יערות, שירותי האבקה על ידי דבורים, חיפושיות וחרקים אחרים, הסעת גשם לתוך היבשת, החדרת מים לתוך מי התהום (למניעת אידוי שלהם ולאגירה), ייצוב אקלים ועוד.

אקלים יציב

אחד הגורמים המשפיעים על הפריון ועל הבריאות של המערכות החקלאיות הוא האקלים. שינויים בחום והקור הממוצעים, רוחות חזקות, גלי קור, גלי חום, שינויים בעונות הגשמים, סופות ועוד גורמים לאובדן יבולים ולפעמים גם לנזק בלתי הפיך לאיזורי חקלאות שלמים. תהליכים של שינויי אקלים יכולים להתרחש בד בבד עם תהליכים של מדבור ואובדן קרקע - לדוגמה אדמות יבשות יותר הן אדמות רגישות יותר לסחף על ידי רוחות בגלל אובדן של שורשים ושל עלים שמייצבים את הקרקע ומגינים עליה מפני ייבוש מפני השמש. בעקרון ניתן להתאים סוגי גידולים שונים לתנאים שונים - לדוגמה לגדל תירס במקום חיטה כדי לאפשר גידול צמחים באיזור יבש יותר. אבל דבר זה כרוך במחיר של התאמות שונות ואינו תמיד אפשרי.

גורמים ותהליכים המשפיעים על החקלאות

קיימים מספר גורמים ותהליכים המשפיעים על הביקוש למזון ולסיבים (לדוגמה כותנה, פשתן) ולכן משפיעים על הביקושים לחקלאות, וכן גורמים המשפיעים על יוקר התשומות לחקלאות, על הפריון החקלאי וההיצע של החקלאות.

גידול אוכלוסין

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - גידול אוכלוסין

גידול אוכלוסין הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על החקלאות בכך שהוא מגביר את הביקוש למזון ולסיבים. דבר זה מהווה לחץ על ממשלות להגדיל את התפוקה החקלאית בכל מחיר כדי לנסות להתמודד עם בעיות של רעב ובטחון תזונתי.

עם זאת, גידול הפריון החקלאי לא רק מעלה את כמות המזון לנפש, אלא גם מוריד את עלות המזון ובכך מעודד גידול אוכלוסייה נוסף. תהליך כזה התרחש במהלך המהפכה החקלאית.

הערכות הן שאוכלוסיית העולם תתייצב במהלך המאה ה-21 על 9-10 מיליארד בני אדם, וזאת עקב ירידה בפריון הילודה, ככל הנראה עקב הגדלת ההתמחות הכלכלית, עליה במעמד האשה ומעבר דמוגרפי.

הגדלת צריכת המזון לנפש

צמיחה כלכלית מעודדת "הגדלת טביעת הרגל החקלאית" של כל אזרח בממוצע. הדבר נובע הן מצריכה גדולה יותר של מזון מהחי לנפש, הן מצריכת מזונות מתוחכמים ויקרים יותר לגידול כגון אבוקדו (שצורך יותר מים), הן מגידולי חקלאות לסיבים (יש ביקוש ליותר בגדים ולכן הגדלת צריכת הכותנה לנפש) והן בגלל גידולי חקלאות להפקת דלק למכוניות.

פיריון חקלאי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - פריון חקלאי

בתקופה בין 1950 ל-2000 תפוקת הגרעינים העולמית עלתה ביותר מפי 3. בשנים 1950-1975 הייתה עליה של 3.3% לשנה, יותר מאשר 1.9% לשנה עליה באוכלוסייה העולמית. אבל התפוקה לאדם הואטה וירדה ב-5 העשורים האלה, ותפוקת גרעינים לאדם הגיעה לשיא בשנת 1985.

עבור הקטר של אורז התפוקה עלתה מ-2 טונות לשנה בשנות ה-60, ל-3.6 טונות ב-1995, יבולים בתנאי מעבדה הם 10 טונות. תירס בארצות הברית עלה מ-5 טונות להקטר לשנה ב-1967 ל-8 טונות ב-1997, חוואים הטובים ביותר מגיעים ל-20.

לפי הספר גבולות לצמיחה, באופן ברור הגידול ביבול הוא יותר קשה ויותר יקר (עמ' 62). כמה מומחי חקלאות אמריקאים דאגו כבר ב-1999 מפני הגעה ל"מישור בתפוקה".

ירידה בפוריות;

אובדן ההומוס מואץ - מ-25 מיליון טונות בשנה לפני המהפכה התעשייתית ל-300 מיליון טונות לשנה במאות האחרונות, ל-760 מיליון טונות בשנה ב-50 השנים האחרונות. - דבר זה מוריד את פוריות האדמות וגם תורם להתחממות עולמית [3]

השפעות חקלאיות של התחממות עולמית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - שינוי אקלים וחקלאות

התחממות עולמית היא "מכפיל סיכונים", כלומר מחזקת סיכונים אחרים כך שרגישות הביו-פיזיקלית של החקלאות גדלה. ‏[4]

ההשפעות העיקריות של התחממות עולמית על החקלאות הם:

  • טמפרטורות גבוהות יותר משפיעות על בריאות הצמחים, בעלי החיים, והחקלאים, מגבירות את הבעיות מצד מזיקים ומקטינות מאגרי מים, מה שמגביר את הבעיות הנגרמות מיובש ושל סחף קרקע.
  • שינויים בדפוסי ירידת משקעים יגדילו את משבר המים ואת מתח הבצורת עבור יבולים וישנו את מאגרי המים להשקייה. הם גם מקטינים את יכולת התכנון של חקלאים בהקשר של שתילת עצים.
  • הגידול בתדירות של אירועי מזג האוויר קיצוניים (בצורות, סופות), עלול להשפיע בצורה חזקה על היבולים ועל משק המזון מהחי. זה גם עלול להשפיע בצורה חזקה או להרוס תשתיות פיזיות עבור חקלאות (כגון קווי השקייה, טראסות וכו').
  • ריכוזים גבוהים יותר של פחמן דו חמצני באטמוספירה עשויים במשך תקופה מוגבלת, לגרום לדישון פחמן "טבעי", ולכן לשפר את הפריון החקלאי.
  • טמפרטורת גבוהות יותר הולכות יחד עם ריכוזי אוזון גבוהים יותר. אוזון מזיק לכל הצמחים, אבל סויה, חיטה, שיבולת שועל, אפונה ירוקה, פלפלים ומספר מינים של כותנה הם רגישים במיוחד.

אובדן אדמות חקלאיות

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - אובדן קרקע, סחף קרקע, מדבור, פרבור
סוגים של שימושי קרקע ותכסית קרקע בשטח היבשתי של כדור הארץ כיום (במיליוני הקטר. רוב השטח שאינו מדבר או יער מנוצל כבר היום לצרכי חקלאות - כאדמות מרעה או אדמות מעובדות. המגמות החזויות לשנת 2050 הן שהשטח המיוער צפוי להצטמצם והשטח העירוני והמדברי צפוי לגדול

קיים תהליך ארוך טווח, שמאיץ בעשרות השנים האחרונות של אובדן קרקע - דבר זה משפיע על שטחי קרקע חקלאיים ועל שטחי קרקע פוריים אחרים כמו שטחי יערות, ושטחי מערכות אקולוגיות יבשתיות נוספות. שטחי אדמה חקלאית נהרסים עקב סחף קרקע, מדבור, עליה בריכוז המלחים, עיור פרבור ועוד. [3]

מסיבות כלכליות (תפוקה שולית פוחתת), רוב האדמות המעובדות כיום הן האדמות היותר טובות - ככה שאנחנו מאבדים את האדמות הטובות לטובת הפחות טובות. סוכנות הסביבה של האו"ם העריכה בשנת 1986, שב-1,000 השנים האחרונות האנושות הפכה כ-2 מיליארד הקטר של אדמות חקלאיות לאדמות בור.[3]

100 מיליון אדמות מושקות אבדו עד כה בגלל המלחת קרקעות, ועוד 110 מיליון צפויות לעבור אובדן פוריות מסיבה זו [3].

הערכה העולמית הראשונה של אובדן קרקע בהתבסס על מחקר השוואתי על ידי כמה מאות חוקרים פורסמה בשנת 1994. 38% מהאדמות (562 מיליון הקטר) של האדמות החקלאיות המעובדות עוברות בליית קרקע (בנוסף לכך עוברות סחף קרקע 21% מהאדמות המרעה ו-19% מאדמות היער) ברמות שונות של חומרה [3]

אובדן קרקע לטובת שימושי עיור ודרכים - לפי הספר גבולות לצמיחה הנתונים עולמיים לא ידועים, אבל כנראה שהם חמורים - העיר ג'קטרה לדוגמה מתפשטת לעבר גידולי חקלאות בקצב של 20,000 הקטר בשנה, וייטנאם מאבדת 20,000 הקטר בשנה של אדמות אורז, תאילנד איבדה 34,000 הקטר למסלולי גולף בין 1984 ו-1989. סין איבדה 6.5 מיליון הקטרים של אדמה חקלאית בין 1987 ל-1992, אך באותו זמן הפכה 3.8 מיליון הקטר של יער ומרעה לאדמות חקלאות. ארצות הברית סוללת כבישים על כ-17,000 הקטרים אדמות חקלאות בשנה[3].

פיתוחים טכנולוגיים בחקלאות

מספר כלים ידניים פותחו במשך ההיסטוריה לצרכי חקלאות: את, טוריה, קלשון, מגל, חרמש, מזמרה, מקצרה, מקטפה, מחרשה, מורג, וקלטרת. פותחו גם מבנים חקלאיים לשם הגנה על צמחים, בעלי חיים והתוצרת החקלאית מפני פגעי מזג האוויר ומפני בעלי חיים, מבנים אלו כוללים: ממגורה, אסם, לול, רפת, בית אריזה, מכון חליבה, בריכות דיג. פותחו מבנים וכלים לניוד, הובלת מים וניקוז: טראסה, תעלות השקיה, בארות ובורות מים, מקווי מים מלאכותיים, מזלף, צינור, ממטרה, משאבות מים, מתז, טפטפת, מרסס, מסנן מים, מחשב השקיה ובארות אוויר.

המהפכה התעשייתית הובילה למיכון חקלאי רב, ראשית על ידי מכונות שנרתמו לסוסים ולבהמות אחרות, ובהמשך על ידי מכונות המונעות על ידי נפט ודלק מחצבי. כלים מודרניים ומכונות לחקלאות כוללים: מקטפה, קטפת כותנה, משדדה, טרקטור, מערפל, קומביין, מכון חליבה, מאביס, מערבל מזון, מערכת ממוחשבת לניהול יחידה חקלאית.

פיתוחים טכנולוגיים חשובים כוללים ניסיון להעלות את הפריון החקלאי ולהגביר את העמידות נגד מזיקים חקלאיים. פיתוחים אלא כוללים פיתוח תרופות לצמחים, פיתוח חומרי הדברה חדשים, פיתוח זנים חדשים, ופיתוחים בתחומי ביו-טכנולוגיה והנדסה גנטית.

עיור, הקטנת מספר העובדים והגדלת הריכוזיות בחקלאות

מיכון החקלאות, והתחרות העולמית הגוברת בתחום, מובילים תהליכים ארוכי טווח של הגדלת גודל השדות והחוות הממוצעות מחד, והקטנת אחוז החקלאים מאידך. תהליך זה נמשך מאז ראשית המהפכה התעשייתית ונובע גם מיתרונות לגודל של החוות הגדולות יותר מול החוות הקטנות יותר, במיוחד ככל שמתקדמים בשיטות של חקלאות תעשייתית. כתוצאה מכך יש מעבר של עובדים חקלאיים מהחקלאות לענפים אחרים (תעשייה ושירותים) וכן תהליך של עיור. דבר זה תורם גם להגדלת הריכוזיות כלכלית בתחום וכן להגברת החשיבות של שיקולים כלכליים בתחום, אל מול שיקולים אחרים כמו קיימות בריאות או זכויות בעלי חיים.

הקטנת אחוז העוסקים בחקלאות יכולה להיות בעלת השפעות פוליטיות מנוגדות. מחד היא מקטינה את אחוז המצביעים החקלאיים ובכך מקטינה את הייצוג שלהם במפלגות פוליטיות. הכלכלן האקולוגי הרמן דיילי מציין כי הפועלים ובעלי ההון היו מצויים בקונפליקט ביניהם במהלך המאה ה-19 וה-20, אבל לשני הצדדים היה אינטרס משותף מול החקלאים ובעלי האדמות - להוריד את מחירי המזון לרמה נמוכה ככל האפשר. ירידה דומה בכוח החקלאים ניכרת גם בירידה בייצוג שלהם במפלגות בישראל. מאידך, ככל שיש פחות חקלאים ששולטים על שטחים גדולים של אדמות, קל להם יותר לשתף פעולה, כמתואר בספר הלוגיקה של פעולה קבוצתית. דוגמה לשיתוף פעולה כזה ניתן לראות בארצות הברית ובאירופה שם מקבלים תאגידים חקלאיים סובסידיות נרחבות מהמדינה תודות ללובי פוליטי אפקטיבי.

הספקת מזון

על פי הספר גבולות לצמיחה יש מספיק מזון כדי להאכיל את כל בני האדם במידה מספקת. סך הגרעינים שהופקו בשנת 2000 בעולם יכלו לכלכל 8 מיליארד בני אדם ברמת קיום. אלא שדבר זה דורש שחלוקת המזון תהיה שווה, ללא גידול של דגנים לבהמות, וללא אובדן תוצר למזיקים או תוצרת שנרקבה בין הקציר לצריכה.

"זה לא כולל את היבול של שורשים, ירקות, פירות, דגים וחיות מרעה שגודלו ממרעה ולא מגרעינים, - ואז היה מספיק כדי לתת ל-6 מיליארדי האנשים בסוף המילניום תזונה מלאה ומגוונת".(גבולות לצמיחה, עמ' 57)

השפעות סביבתיות של חקלאות

חקלאות שאיננה בת קיימא כמו לדוגמה חקלאות תעשייתית, גוררת השפעות סביבתיות חשובות, בין היתר זיהום חקלאי, סחף קרקע, מדבור, וערעור של מחזור החנקן ומחזור הזרחן - שניהם גם חיוניים להמשך החקלאות וגם מושפעים ממנה.

חקלאות רחבת היקף נחשבת כיום לאחת הסיבות המרכזיות לאירוע ההכחדה בהולוקן - זאת היות ו-37% מתוך השטח היבשתי כבר תפוס על ידי חוות או שטחי מראה, וחלק ניכר משאר השטח הוא מדבריות או טונדרות קרח.[12] שטח גדול נוסף הוא שטחי יערות ואלו נמצאים במגמת הצטמצמות בשל חקלאות כרות והבער והיבטים נוספים של בירוא יערות.

על פי הסוכנות להגנת הסביבה האמריקנית כ-80%-90% מבעלי החיים שנמצאים בסכנת הכחדה נפגעים בין היתר בגלל קוטלי חרקים‏[5].

דרור העצים האירופאי-אסייתי. הוא היה המטרה העיקרית של הקמפיין בסין ב 1958-1960. לאחר מכן, היה צריך לייבא דרורים בדחיפות ממדינות אחרות כדי למנוע רעב.

אחד המקרים המפורסמים של השפעה סביבתית שלילית בחקלאות שאיננה בת קיימה היתה הדברת הדרורים בסין. בשנים 1958-1961 שרר רעב המוני קשה בסין. לפי הנתונים הרשמיים של ממשלת סין מתו מהרעב כ 15 מיליון בני אדם. לפי הערכות של ארגונים אחרים מספר הנספים ברעב גבוה יותר מ 20 מילון ועד 45 מיליון. הסיבות לרעב היו צעדים במסגרת "הקפיצה הגדולה" בסין - כמו לדוגמה, הכרזה על תיעוש טוטאלי שבמסגרתה הממשלה מכרה לחם תמורת מכונות. חוקרים רבים סבורים כיום כי אחת הסיבות המרכזיות לרעב הייתה השמדת הדרורים. השמדת הדרורים החלה ברמה המקומית עוד בסוף 1955. לאחר תחילת הקמפיין התחיל ויכוח בעיתונות ובין המדענים, כאשר חלק מהמדענים יצאו נגד הקמפיין. ב 1957 העיתון הראשי בסין ג'נמין ג'יבאו אמר שלא צריך להשמיד את הדרורים ביערות ובערים-רק בשדות. אבל ב 1958 הממשלה הסינית הכריזה על קמפיין- מלחמה ב 4 המזיקים: חולדות, יתושים, זבובים ודרורים. הדרורים נכנסו לרשימה כי הם אכלו חלק מהזרעים שנטעו האיכרים-כל דרור אכל 4.5 קילוגרם לשנה. ב 18 למרץ 1958 קרא מאו דזה-דונג להשמיד את 4 המזיקים. הקמפיין מול הדרורים זכה להרבה יותר הצלחה מהקמפיין נגד שלושת המזיקים האחרים, כי היה קל יותר לצוד אותם. הסינים החלו להשמיד את הדרורים בכל הארץ כאשר הנלהבים ביותר השמידו גם את שאר הציפורים הקטנות. לאחר כשנה מספרם של הדרורים פחת דראסטית, היבול גדל במידת מה והמפלגה הקומינסטית הסינית דיווחה על הישגים. אבל, מלבד הזרעים אכלו הדרורים גם חרקים כמו ארבה- הם סיפקו שרות אקולוגי חינמי של הדברה ביולוגית. כאשר פחת מספרם של הדרורים בצורה משמעותית גדלה אוכלוסיית הארבה בצורה דראסטית ולאחר עוד שנה היבול החל להיעלם ובמדינה החל רעב המוני, קשה מאוד. הארבה אכל את האורז הרבה הרבה יותר משאכלו אותו הדרורים והותיר את האיכרים בסין ללא מזון.

לאחר שנתיים בדיוק ב 18 למרץ 1960, מאו דזה דונג הכריז על סיום הקמפיין נגד הדרורים, והסינים החלו באופן דחוף לייבא דרורים חיים מקנדה ורוסיה. בתחילת המאה 21 הסינים פתחו בקמפיין להגנת הדרורים. ‏[6][7][8].

חקלאות במינים אחרים

קיימים מינים אחרים מחוץ למין האנושי המקיימים חקלאות. חקלאות זו אינה סוג של טכנולוגיה אלא סוג של קו-אבולוציה של שתי מינים או יותר. דוגמה אחת היא מינים של נמלים המגדלות כנימות עלים ו"חולבות" אותן. סוג אחר של חקלאות קיים בקרב סרטנים ומינים אחרים המקיימים סימביוזה עם בקטריות ומסייעים להם להשיג חומרי מזון או בהגנה שלהם, ו"קוצרים" אותם מעת לעת.[13]

באופן דומה ניתן להתייחס גם למעלי גירה המשתמשים בחיידקים המסוגלים לעכל עשב כאל סוג של "חקלאות". סידור דומה קיים בקרב אלמוגים ואצות שחיות בתוך האלמוג, מספקות לו מזון שהן מפיקות מפוטוסינתזה וזוכות להגנה. במובן זה חקלאות היא מקרה פרטי של שיתוף פעולה בין מינים.

חקלאות בישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - חקלאות בישראל

בדומה למדינות מערביות אחרות, יש מעבר מחקלאות לענפים כלכליים אחרים. כיום בישראל רק 1% מהעובדים עוסקים בחקלאות. גידול אוכלוסיית ישראל גורר הסבת שטחי חקלאות לשטחי מסחר, תעשייה, תשתיות ומגורים, ומגמה זו מואצת גם על ידי מגמות של עיור והפרבור בישראל. כמות השטחים המעובדים בישראל עומדת על כ-15% משטח המדינה. גידול האוכלוסין גורר גם שינוי במשק המים והסבת הקצאת המים מהחקלאות לטובת המגזר הפרטי, התעשייה והשירותים.


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה