חקלאות
חקלאות היא מגוון של פעולות שונות אשר מכוונות לייצור מזון, ומוצרים אחרים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים (לרבות דגים) או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם.
החקלאות היא אחד מתחומי העיסוק הקדומים של האדם. להיסטוריה של החקלאות הייתה זיקה חזקה להיסטוריה האנושית והשינויים בחקלאות היו גורמים משמעותיים בתמורות חברתיות שחוותה האנושות, כולל התהליך של התמחות בפעילות מסוימת. התפתחות החקלאות, איפשרה להגדיל במידה רבה ביותר את כמות המזון העומד לרשות החברה האנושית, ובכך גם את גידול האוכלוסייה בעולם לממדיה הנוכחיים.
לאורך ההיסטוריה וביתר שאת היום, החקלאות אינה בת קיימא והיא מכלה את בסיס המשאבים המתחדשים והמתכלים שתומכים בקיומה. דבר שמהווה בעיה לגבי הביטחון תזונתי התזונתי העולמי. כמו כן בשנים האחרונות יש הסתמכות גדולה והולכת על הנדסה גנטית והשתלטות של תאגידי ענק על התחום.
יש נסיונות שונים להביא את החקלאות לפסים מקיימים יותר, ולהבטיח "חופש מזון" או חקלאות שיוויניות יותר. הללו כוללים לדוגמה פרמקלצ'ר, חקלאות ביו אינטנסיב, וקיום סחר הוגן במוצרי חקלאות.
מקור המילה חקלאות היא מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה".
תוכן |
חקלאות במינים אחרים
קיימים מינים אחרים מחוץ למין האנושי המקיימים חקלאות. חלקאות זו אינה סוג של טכנולוגיה אלא סוג של קו-אבולוציה של שתי מינים או יותר. דוגמה אחת היא מינים של נמלים המגדלים כנימות עלים ו"חולבים" אותן. סוג אחר של חקלאות קיים בקרב סרטנים ומינים אחרים המקיימים סמביוזה עם בקטריות ומסייעים להם להשיג חומרי מזון או בהגנה שלהם, ו"קוצרים" אותם מעת לעת.[1]
באופן דומה ניתן להתייחס גם למעלי גירה המשתמשים בחיידקים המסוגלים לעכל עשב כאל סוג של "חקלאות".
היסטוריה
המהפכה הירוקה
החל משנות ה50 קיימת בעולם המהפכה הירוקה שהובילה לכך שפיריון ליחידת שטח עלה מאוד, אך בד בבד גרמה לנזקים סביבתיים ניכרים והגדילה את התלות של החקלאות במשאבים מתכלים ובראשם דלק מחצבי.
תעסוקה וכלכלה
42% מכוח העבודה בעולם עוסק בחקלאות. זהו העיסוק הנפוץ בעולם. לעומת זאת, התוצר החקלאי מהווה רק 5% מהתוצר העולמי הגולמי (מצרף סך התוצרים הלאומים הגולמיים), אם כי נתון זה תלוי במחסור שבו מצוי המזון.
הספקת מזון
"יש מספיק מזון כדי להאכיל את כולם במידה מספקת. סך הגרעינים שהופקו בשנת 2000 בעולם יכלה לכלכל 8 מיליארד בני אדם ברמת קיום, אם החלוקה היתה שווה, לא היה חלוקת מזון לבהמות, ללא אובדן למזיקים או שנרקבה בין הקציר לצריכה".
"זה לא כולל את היבול של שורשים, ירקות,פירות, דגים וחיות מראה שגודלו ממראה ולא מגרעינים, - ואז היה מספיק כדי לתת ל6 מילאירדי האנשים בסוף המילניום תזונה מלאה ומגוונת".(גבולות לצמיחה, עמ' 57)
צמיחה בתחום החקלאות
שטחי חקלאות
בין השנים 1970-200 השטח נשאר אותו דבר כמעט - 1.5 מיליארד הקטר מעובדים (עמ 59) הערכות לגבי השטח הכללי הניתן לעיבוד - בין 2 מיליארד ל-4 מיליארד הקטר - תלוי בהגדרות של מה זה שטח ניתן לעיבוד.
האוכלסויה גדלה אבל השטח נשאר דומה, ולכן השטח החקלאי לאדם יורד, מ-0.6 הקטר לאדם בשנות ה-50, ל-0.25 הקטר לאדם ב2000. (62) היכולת לכלכל מספר גדול של אנשים נבעה מגידול בפיריון לדונם.
פיריון אדמה
בתקופה בין 1950 ל2000 תפוקת הגרעינים העולמית עלתה ביותר מפי 3. בשנים 1950-1975 היתה עליה של 3.3% לשנה, יותר מאשר 1.9% לשנה עליה באוכלוסיה העולמית.
אבל התפוקה לאדם הואטה וירדה ב-5 העשורים האלה, ותפוקת גרעינים לאדם הגיעה לשיא בשנת 1985.
עבור הקטר של אורז התפוקה עלתה מ2 טונות לשנה בשנות ה60, ל3.6 טונות ב-1995, יבולים בתנאי מעבדה הם 10 טונות. תירס בארצות הברית עלה מ-5 טונות להקטר לשנה ב1967 ל - 8 טונות ב1997, חוואים הטובים ביותר מגיעים ל 20.
"באופן ברור הגידול ביבול הוא יותר קשה ויותר יקר (עמ 62). כמה מומחי חקלאות אמריקאים דאגו כבר ב1999 מפני הגעה ל"מישור בתפוקה".
גבולות לצמיחה
2 משאבים מתחדשים נמצאים בירידה האחד הוא איכות הקרקע (עומק אדמה, תכולת הומוס, פוריות)- זה לא ניכר בגלל דישון כימי- הם משאב מתכלה ומשהים את הסימנים לאובדן הפוריות. דבר זה עלול להוביל ל"גלישה מלמעלה"[1]
עוד נוהג לא מקיים הוא נטישת האדמות ומעבר לאדמות חדשות (בעיקר ליערות)- זה מקטין את פוטנציאל הקרקע החלקאית הכוללת.[1]
מתוך הספר גבולות לצמיחה:
- "זרם המזון שמקיים את האוכלוסיה האנושית מיוצר על ידי מעבר מתמיד לאדמות חדשות, בעודו משאיר מאוחריו קרקעות מנוצלות, מומלחות, בלוייות, או סלולות."[1]
אובדן אדמות
אדמה אובדת עקב סחף קרקעות, עליה בריכוז המלחים, עיור (ובמיוחד פרבור) ומדבור. [1]
רוב האדמות המעובדות הן האדמות היותר טובות - ככה שאנחנו מאבדים את האדמות הטובות לטובת הפחות טובות. סוכנות הסביבה של האו"ם העריכה בשנת 1986, שב-1000 השנים האחרונות האנושות הפכה כ-2 מיליארד הקטר של אדמות חלקאיות לאדמות בור.[1]
100 מיליון אדמות מושקות אבדו עד כה בגלל המלחה, ועוד 110 מיליון צפויות לעבור אובדן פוריות מסיבה זו [1].
הערכה העולמית הראשונה של אובדן קרקע בהתבסס על מחקר השוואתי על ידי כמה מאות חוקרים פורסמה בשנת 1994. 38% מהאדמות (562 מיליון הקטר) של אדמות חלקאיות נוכחיות עוברות בליית קרקע (בנוסף 21% מהאדמות המראה ו19% מאדמות היער) ברמות שונות של חומרה [1]
אובדן קרקע לעיור ודרכים - נתונים עולמיים לא ידועים, אבל כנראה שהם חומרים - גקטרא מתשפטת לגידולי חקלאות בקתב של 20,000 הקטר בשנה, ויאטנם מאבדת 20,000 הקטר בשנה של אדמות אורז, תאילנד איבדה 34,000 הקטר למסלולי גולף בין 1989 ו1984. סין איבדה 6.5 מיליון הקבטים בין 1987 ל1992, אך באותו זמן הפכה 3.8 הקטר של יער ומראה לאדמות חלקאות. ארצות הברית סוללת על כ17,000 הקטרים אדמות חקלאות בשנה[1].
ירידה בפוריות
אובדן ההומוס מואץ - מ-25 מיליון טונות בשנה לפני המפכה התשייתית ל300 מיליון טונות לשנה במאות האחונות , ל760 מילי טונות בשנה ב50 השנים האחרונות. - דבר זה מוריד את פוריות האדמות וגם תורם להתחממות עולמית [1]
קישורים חיצוניים
- חקלאות בויקיפדיה האנגלית
- מה רע במערכת המזון שלנו פוסטר של אוקספם על הסיבות והפתרונות לרעב במדינות העניות, 2012
הערות שוליים
| חקלאות |
|
סוגיות ובעיות: המהפכה הירוקה - ייצור ראשוני - קרקע - בליית קרקע - הומוס - משבר המים העולמי - חומרי הדברה - דשן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - מחזור הזרחן |
|
חקלאות מקיימת: פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - קומפוסט - שמירת זרעים - גינה קהילתית - סיעוף - יערנות חקלאית - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא |
|
סרטים: הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה
|
