פעולה ירוקה
פעולה ירוקה היא ארגון הפועל בישראל לקידומו של שינוי חברתי אקולוגי. היא הוקמה על ידי מספר פעילים למען איכות הסביבה בשנת 1994, וכיום היא עמותה ציבורית ללא מטרות רווח. דרכי הפעולה של 'פעולה ישירה' הינן פעולה ישירה לא אלימה, עבודה קהילתית והעצמת נוער וצעירים.
למרות שפעולה ירוקה היתה תמיד ארגון קטן, שהאג'נדה שלו לא היתה מקובלת בקרב הציבור הרחב או הארגונים הסביבתיים האחרים, ההשפעה שלה היתה גדולה מאוד. דרך פעפוע רעיונות על ארגוני סביבה ובהמשך גם ארגוני חברה, הפכו מושגים רבים (כמו פרבור, צדק סביבתי, פעולה ישירה, תרבות הצריכה ועוד) שהיו בעבר נחלתם של קומץ אנשים בארץ, לרעיונות מוכרים או מקובלים בתוך הארגונים הסביבתיים בארץ ולעיתים גם בקרב אוכלוסיה רחבה יותר.
אידאולוגיה
עמותת פעולה ירוקה מאמינה כי בעיות סביבה לא מתרחשות עקב חוסר תשומת לב, אלא נגרמות בעקבות אינטרסנטים אנושיים. פוליטיקאים צרי אופקים ותאגידים כלכליים הם האחראים להרס הרב בארץ, כמו גם בעולם כולו. ההרס האקולוגי הוא רק עוד פן של ניצולו של אנשים ויצורים חלשים יותר. ככזה הוא מצטרף לשורה ארוכה של עוולות אנושיות כגון אי-שוויון וחברתי, אבטלה ומצוקה. שיקולי רווח, והם בלבד, הם הקובעים את ההחלטות המעצבות את פני החברה, כמו גם את פני הארץ.
הנפגעים הראשונים מבעיות סביבה הם אוכלוסיות חלשות ומי שיכולתם הכלכלית מוגבלת. לדוגמה אנשים עניים יותר אינם יכולים לשלם עבור מי שתייה נקיים בבקבוקי מים מינרלים, ואינם יכולים לנסוע להרשות לעצמם חו"ל לחופשה. דוגמה נוספת הם אנשים זקנים לדוגמה אשר צריכים לגור במרכז עירוני כדי להיות קרובים לשרותי בריאות, או מי שאינם יכולים להרשות לעצמם לנהוג באוטו (קשישים, ילדים, עיוורים, עניים) ולכן זקוקים גישה לתחבורה ציבורית, אבל כתוצאה מכך נחשפים לזיהום האוויר שבמרכז העיר ובעל כורחם מסכנים את בריאותם.
האידאלוגיה של פעולה ירוקה יונקת ממגון של זרמים כמו אקולוגיה עמוקה, צדק סביבתי, התנועה נגד תאגידים, צדק עולמי,אנרכיזם, דמוקרטיה ודמוקרטיה ישירה, קהילתיות, בודהיזם (אי אלימות) פשטות מרצון, פמיניזם, תנועות שלום ושמאל ועוד.
היסטוריה
פעילים הקשורים לפעולה ירוקה (כמו לדוגמה רותם שפע) קיימו פעולות של פעולה ישירה במגוון תחומים כמו הבניה בחופי חיפה, רמת חובב או כביש חוצה ישראל וכן פעולות של הגברת המודעות לנושאי איכות הסביבה (כגון הבאת יום כדור הארץ לישראל). עם זאת, לקח זמן עד שפעילות ספורדיות אלו, התגבשו לכדי מאבקים ממושכים ומאורגנים יותר, תוך העלאה מתמדת של העלאת הנושא בתקשורת, פעילות ציבורית ושיתופי פעולה עם ארגונים נוספים.
פעולה ירוקה היתה פעילה מאוד במאבקים שונים, יחד עם ארגונים וקבוצות שונות שפעלו בארץ בסוף שנות התשעים. למרות שרוב ארגוני הסביבה בדרך כלל ראו בארגון קבוצה שולית וקיקיונית, הצליח הארגון להביא לשינוי תודעתי בתוך הארגונים, ובעקבות כך לגרום למאבק או לשינוי ציבורי נרחב בהרבה, שלעיתים אף זכה להצלחות.
אחד המאבקים הבולטים היה המאבק נגד כביש חוצה ישראל ולשם קידום תחבורה ציבורית. בעקבות ההתנגדות הגורפת של פעולה ירוקה לכביש ולתפיסה התחבורתית- חברתית-סביבתית שהוא ייצג (השענות על המכונית הפרטית כאמצעי תחבורה), הצטרפו גם ארגונים אחרים כשהבולט מבינהם היה מגמה ירוקה.
מאבק נוסף בו היתה מוערבות גדולה היתה נגד הבניה בחופים - בעיקר בחיפה ובתל אביב (חוף סי אנד סן, והמרינה בהרצליה). פעילים של הארגון, בסיוע של ארגון מגמה ירוקה טיפסו על מנופים והתבצרו בהם, כדי למשוך את תשומת הלב לכך שהבניה במקום היא בעצם בלתי חוקית. פעולות אלו הביאו לצעקה ציבורית נרחבת, לעצירת הרחבה והקמה של פרוייקטים נוספים ובסופו של דבר לחקיקתו של חוק חופים.
פעולה ירוקה גם פעלה להגברת המודעות לנושאי איכות הסביבה ובשנת 1995 נחגג לראשונה בישראל יום כדור הארץ בפסטיבל שהקימה העמותה בנמל תל אביב.
תחום נוסף בו היתה פעולה ירוקה בולטת במיוחד היתה תרבות הצריכה ו"יום ללא קניות". ב-1998 היה ארוע לכבוד היום שאורגן על ידי עמותת אנונימוס, אבל הארוע לא עסק כמעט בתרבות הצריכה, אלא בתכנים "רגילים" של אנונימוס באותה תקופה - היינו בזכויות בעלי חיים. יום ללא קניות הראשון בארץ אורגן על ידי פעילים של פעולה ירוקה בשנת 1999, פעילות זו, יחד עם פעילות בעולם וכתבה של ארנה קזין מעיתון 'הארץ' הובילה לפריצת הנושא לתחום התודעה של הציבור בכלל ושל הארגונים הסביבתיים בארץ (במיוחד מגמה ירוקה) בפרט.
בעקבות נושא זה נכנסה פעולה ירוקה לתחומים אחרים הקשורים בסביבה פוליטיקה וכלכלה כמו התנגדות לארגון הסחר העולמי והתנגדות לאזורי סחר חופשי בארץ (יחד עם סניף ידידי כדור הארץ במזרח התיכון), חינוך בנושא אחריות תאגידים והתנגדות להשתלטות תאגידים על המרחב הציבורי ועל הפוליטיקה. ולאחר מכן גם נושא פרסום במרחב הציבורי וסחר הוגן.
פסטיבל אקטיביזם, החל את דרכו כמפגשים אינטמיים של פעולה ירוקה, שהחלו לגדול הן בהיקף המששתפים והארגונים שהשתתפו בהם (בתחילה רק ארגוני סביבה ובהמשך גם ארגוני שלום לצדק חברתי) והן במגוון הנושאים בו עסקו.
הארגון נקלע בעבר לקשיים תקציביים עקב פעילות של פעילים רבים מידי בשכר, וכמו כן הוא נפגע פרוץ האינתיפדה השניה והחלשות העניין הציבורי בנושאי סביבה. בעקבות האינתיפדה הוא החל לשתף פעולה עם ארגוני שלום, כמו לדוגמה ייבוא של שמן מסחר הוגן שנקנה מפלסטינים במטרה לסייע להם כלכלית.
כמו כן, פעילים רבים שהיו פעילים בארגון החלו לעבוד במסגרות רדיקליות ואחרות שקמו במשך הזמן כמו פעולה עממית, אינדימדיה, אנרכיסטים נגד הגדר, סלון מזל, בוסתן לשלום, באופן טבעי ועוד. מבחינה עיונית, מרכז השל הפך להיות מוקד של העצמה של החשיבה הסביבתית בארץ, וסלון מזל הפך למוקד מפגש לפעילים רדיקליים יותר. מרכזים אלו הקטינו את ההשפעה הישירה של פעולה ירוקה על פעילי סביבה וחברה, אם כי במובנים אידולוגיים הם ירשו והרחיבו (אם כי לא בכל המקרים) במישורים רבים את האג'נדה של פעולה ירוקה.
