בעיות בכלכלה הנאו-קלאסית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Nuvola apps edu languages.png יש צורך לשכתב ערך זה. הסיבה היא המאמר חצי אפוי וכתוב בנקודות.


כלכלה נאו-קלאסית היא סוג המחקר הכלכלי העיקרי הנלמד כיום באקדמיה. במשך השנים התאוריה של כלכלה זו, וקווי המדיניות העיקריים שנובעים ממנה - כלכלה נאו-ליברלית ספגה ביקורות רבות. מסמך זה מסכם כמה ביקורות על התאוריה. זרמי ביקורת בולטים כיום בביקורת על כלכלה נאו-קלאסית כוללים - כלכלה התנהגותית - זרם זה מתאר כיצד אנשים לא מתנהגים בצורה רציונלית, ומהן ההטיות שיש לאנשים בביצוע קבלת החלטות. זרם נוסף ודומה הוא כלכלה ניסויית שטוען שבמקום להניח הנחות-יסוד "פשוטות" ולגזור מהן מסקנות הגיוניות, יש צורך ביותר ניסויים כדי לבדוק איך אנשים מתנהגים באמת, ואיך שינוי מסויים של פרמטר משנה את התוצאה הכלכלית. זרמים הטרודקסיים נוספים כוללים כלכלה אבולוציונית, כלכלה מוסדית וכלכלה אקולוגית.

סיווג סוגי הביקורת

כאשר מדברים על מודל מדעי באופן כללי ניתן לסווג את הביקורות לפי סוגים שונים, דבר זה נכון גם לתאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית.

  • בעיות מתודולוגיות - בעיות באופן החקירה של התחום. שימוש בכלים לא נכונים עלול לגרום להסקת מסקנות שגויה.
  • העדר עקביות – הנחות יסוד סותרות זו את זו או שהן סותרות תוצאות של המודל שנובע מהן.
  • הנחות היסוד לא נכונות- בכל מודל או תאוריה יש הנחות יסוד, ותמיד יש הבדל מסויים בין הנחות היסוד לבין המציאות. עם זאת, לפעמים הנחות היסוד שגויות באופן יסודי. המסקנות הנובעות מהן עשויות לפעמים להראות נכונות, אבל בסופו של דבר המודל הבנוי על הנחות שגויות יצרך להיות מוחלף במודל אחר בעל הנחות נכונות, שיהיה נכון יותר. לדוגמה המודל הפיזיקאי של אריסטו הסתמך על הנחה שכל עצם רוצה להישאר במקומו, דבר שנראה סביר אבל נתברר בהמשך כשגוי- לפי ניוטון ללא הפעלת כוח, כל עצם נוטה לשמור על מהירות קבועה, אלא אם יש חיכוך.
  • השמטת הנחות נסתרות – קיומן של הנחות נוספות, שמניחים אותן באופן נסתר או משתמע, חיוני לתפקוד המודל; הוספתן באופן רשמי משנה את הסבירות של המודל או את תפקודו.
  • קושי של הרחבת המודל – ניסיונות להתאמה טובה יותר של המודל למציאות גוררת בעיות. לדוגמה כלכלה אקולוגית, או הפיכת המודל לדינמי.
  • שימוש סלקטיבי במודל – כאשר רוצים תוצאה פוליטית אחת משתמשים במודל אחד, וכאשר רוצים תוצאה אחרת, "שוכחים" אותו או משתמשים במודל הפוך.
  • המודל לא טוב מבחינה נורמטיבית – (ביקורת פוליטית) המודל נכון, אבל לא רצוי

בעיות מתודיות

  • קתוליות בהתקפה, מיתולוגיה בהגנה- בלימודי תואר ראשון, כאשר הכלכלה פורחת, או כאשר רוצים לקדם מדיניות פוליטית כמו הפרטה מתארים את לימודי הכלכלה כמדע מדוייק, בו הכל ברור. כאשר יש צורך להגן על התאוריה, בגלל כישלון שלה, משבר כלכלי, או מענה למאמר מנומק המצביע על כשל בה, בוחרים באחד הטיעונים הבאים - בעצם יש המון מודלים שונים של הכלכלה (שאת רובם לא מלמדים בתואר ראשון וחלקם סותרים זה את זה), יש הרבה "רעש" בנתונים.
  • ששת הפילים והצב - פיתוח התאוריה כדי לענות לביקורת משתמש בשיטה של "מניחים ההנחות הסטנדרטיות, למעט אחת" - לדוגמה שימוש בכל ההנחות של התאוריה למעט הנחה של רציונליות חסומה - אבל כאשר משלבים 2 סטיות מהמודל הסטנדרטי נוצר מצבים שסותרים את התאוריה הבסיסית.
  • דרך קצרה ארוכה - המודל היסודי פשוט, אבל הרחבתו היא בלתי אפשרית. אחד הנימוקים בעד תאוריה הנאו-קלאסית היא שהיא מפשטת את הדברים כך שהיא מקנה "אינטואיציה" טובה לדרך בה השוק והכלכלה עובדים. אבל כאשר רוצים להתאים את התאוריה בצורה טובה יותר למציאות - לדוגמה לחשוב על בחירת צרכנים בעולם עם רציונליות לא מושלמת, עם מידע חלקי, הדבר מחייב תוספות מסובכות מאוד. דבר זה מזכיר את הוספת מעגלים אפיציקליים במודל הגאוצנטרי של תלמי (בו השמש סובבת סביב כדור הארץ) כדי להתאים את התצפיות למודל במקום לבצע שינוי בסיסי במודל עצמו.
  • העדר קבועים- הכלכלה מדמה את עצמה לא פעם לפיזיקה. שבה יש משוואות מתמטיות המתארות קשרים בין משתנים שונים. במשוואות פיזיקליות, קיימים קבועים המתארים את הקשר בין משתנים שונים לדוגמה E=MC^2 מתאר את הקשר בין אנרגיה וחומר כאשר C הוא הקבוע של מהירות האור. למרות מחקר סטטיסטי רב של שנים רבות אין בעצם קבוע אחד.
  • קושי לספק ניבוי - עם השנים כלכלנים מנבאים פחות ופחות לגבי את העתיד, אם בזמנו של תומס מלתוס, אדם סמית ומארקס, ניבוי תופעות בעתיד היה דבר מקובל, שנמשך אפילו לימיו של ג'ון מיינרד קיינס, אזי במשך השנים כלכלנים פחות ופחות מוכנים לדבר על מגמות לעתיד. דבר זה יכול להצביע על זהירות גדולה יותר בגלל שגילו שהמציאות מורכבת יותר, אבל מצביעה גם על ירידה בביטחון העצמי של המקצוע, שכן היבט בסיסי של מדע הוא היכולת לספק תאוריות שיתנו חיזוי כלשהו לגבי העתיד ויאפשרו יכולת בחינה של איכות התאוריות לפי איכות התחזיות שלהן. (גלבריית - מדוע כלכלנים אוחזים בטעות)
  • אי התייחסות לתאוריות עבר "אין התייחסות לכישלונות עבר לדוגמה אירווינג פישר והכשל שלו לחזות את השפל הגדול, מחלוקת קיימברידג' על ההון)" (אתר להיסטוריה של חשיבה כלכלית; פרנק אקרמן היסטוריה של תאוריות צריכה; פוסט קיינסיאנים; מרקסיסטים; וובלן;)
  • שיווי משקל יציב ויחיד "אין צרכנים שיש להם כסף ולא קנו, אין עודפי סחורה, מחיר יחיד" - "הרבה מחירים, משתנים כל הזמן, עודפי סחורה" (סטיב קין, הפרכת הכלכלה, פרק 8.)
  • מודל סטטי- הכל נקבע בזמן אחד "אין התפתחות בזמן, או פעולה ותגובה" סטיב קין, הפרכת הכלכלה " מודל דינמי
  • א- היסטורי אין התפתחות היסטורית כלכלה היסטורית
  • מודל מתמטי - תרוץ להדבקות בהנחות הישנות. דרור - כלכלה כדת; רמי קפלן כלכלה כתאולוגיה; סטיב קין הפרכת הכלכלה
  • העדר סימוני יחידות אין יחידות בנוסחאות המתמטיות. משוואות פיזיקליות תמיד מכילות את סימני היחידות שהן אמורות לתאר לדוגמה מהירות נמדדת במטרים לשנייה, כאשר מכפילים בזמן מכפילים בשניות וכו'. זה נועד כדי לאפשר דיוק - שמשני צידי המשוואה יש באמת אותם דברים ולא שכחנו שום דבר. בכלכלה הדברים אינם כאלה משוואות כמו משוואת הייצור של קוב דאגלס שאומרת שייצור של מפעל הוא מסוג Y=KL. גורם לדוגמא לבלבול בין זרמים ובין מאגרים. (שמואל אמיר, גבולות לצמיחה, דרור)
  • היעדר ניסויים על התנהגות אי בחינה של הנחות יסוד - כלכלה ניסויית, "כהנמן וטברסקי, פרוספקט תיאורי."
  • בסיס פילוסופי הנחות יסוד מבוססות פילוסופיה מערבית "סתירה לענפי מחקר אחרים - * תקשורת, סוציולוגיה, פיזיקה, ביולוגיה, שיווק, פסיכולוגיה, מדעי המוח, כימיה" דרור - כלכלה בתוך מדעים
  • כלכלה כאמונה דתית "פרוגסון - ""לסמוך על התאוריה הנאו-קלאסית זה עניין של אמונה""" "זו גישה המונעת דיון במונחי יסוד, ולכן זה אינו מדע" "רמי קפלן, כלכלה כתאולוגיה; ג'ואן רובינסון ; ביכלר וניצן"

העדר עקביות

פוזיטיביות אל מול נורמטיביות

מבחינה הצהרתית, הכלכלה הנאו-קלאסית מצהירה פוזיטיבית - כלומר היא מנתחת "איך העולם מתנהג", בניגוד לניתוח נורמטיבי "איך העולם צריך להתנהג". דבר זה נובע בחלקו כניסיון להיות מענה לזרם המרקסיסטי שניסה להציע דרכים לשפר את החברה. לפי הפילוסוף דיוויד יום אי אפשר לקדם היגדים כמו "פעילות X היא רצויה" ללא הנחות נורמטיביות. ודבר זה מוביל לסתירה שכן כלכלנים נאו-קלאסיים מציעים הצעות ומבליטים תוצאות שונות כקווים שראוי לבצע.

אחת ההנחות הנורמטיביות החזקות בכלכלה היא השאלה את טובת מי אנחנו מנסים למקסם. ניתן למקסם את טובתו של האדם הפרטי, קבוצה מסויימת במדינה, את טובת כלל בני האדם במדינה, טובתם של כלל בני האדם, אנשים דתיים יכולים לנסות להגיד שהמטרה היא בכלל קיום "רצון האל". ניתן לשאול שאלות נורמטיביות כמו - איזה ערך יש לרווחה של דורות העתיד או איזה ערך יש לרווחה של בעלי חיים. בחברות מסויימות הרווחה של חלק מבני האדם לא היתה חשובה היות והם נחשבו לרכוש - לדוגמה עבדים שחורים באירופה ובארצות הברית. כלכלנים אקולוגיים ואנשי קיימות וסביבה מצביעים על הערך של צדק סביבתי וצדק בין דורי כדי לדבר על פגיעה אפשרית ברווחה של דורות העתיד. חלק מאנשי הסביבה והקיימות דוגלים בלפחות חלק מהתפיסות של זכויות בעלי חיים לפיהם בעלי חיים אינם רכוש-גרידה ולכן גם לרווחה שלהם יש חשיבות. ניתן אפילו לדבר על החשיבות של המערכת האקולוגית כדבר שתורם לרווחה של כלל האנושות.

לרוב כלכלנים נאו-קלאסיים מניחים הנחות לפיה תפקיד הכלכלה לשפר את רווחת הכלכלה הלאומית (כלל בני האדם במדינה מסויימת, לא בהכרח כולל דורות העתיד - לדוגמה ספרו של אדם סמית - עושר העמים ) או כלל בני האדם בכלל החברה האנושית (בדור הנוכחי). לעיתים כלכלנים מנסים להראות כי בהכרח שיפור כלכלה או הרווחה של מדינה אחת יביא לשיפור הכלכלה או הרווחה של כלל האנשים. דבר זה מתעלם ממצבים של כלכלת שוד ורצח או קולוניאליזם שבו הצמיחה של מדינה אחת יכולה להיות על חשבון מדינה אחרת. כלכלנים משתמשים לעיתים קרובות גם בטיעונים של צמיחה כלכלית ואופטימיזם טכנולוגי כדי לטעון כי מצבם של דורות העתיד יהיה בהכרח טוב יותר - ולכן לא צריך לנסות להבחין בין דורות העתיד לבין ההווה - ודבר זה מחייב התעלמות מבעיות קיימות רבות כמו הכחדת מינים.

טענות נורמטיביות רווחות בכלכלה נאו-קלאסית היא היגדים כמו "סחר חופשי טוב לכולם", יעדים כמו צמיחה כלכלית, הנחה ש"יעילות פארטו היא מטרה לפני כל מטרה חברתית אחרת, או שבעלי חיים הם סוג של רכוש (ואין חשיבות לרווחה עצמם), הנחה שהיוון מגלם נטייה של החברה כולה להעדיף את ההווה וכי כך יש לחשב את הערך הכלכלי של דברים הן כולן דוגמאות להנחות נורמטיבית.

סתירות נוספות

בספר הפרכת הכלכלה מביא הכלכלן סטיב קין מספר הדגמות להגעה לסתירה עצמית במודלים של כלכלה נאו-קלאסית. קין משתמש בין היתר בטיעונים ובשיטות של הכלכלן האיטלקי פיירו סראפה שסותר את תאוריית הייצור הנאו-קלאסית.

לדוגמה סראפה משתמש בהנחות הנאו-קלאסיות, אבל הוא מדקדק בנושאים כמו גודל השוק שבו מדובר. האם מדובר בתעשייה שלמה כמו חקלאות, או בתחום ייצור צר כמו חיטה. בשני המקרים מגיע סראפה לסתירה של הנחות המוצא של התאוריה הנאו-קלאסית. סראפה טוען כי ההנחות לפיהן ביקוש והיצע הם בלתי תלויים זה בזה גורמת לסתירה במודל עם הנחה אחרת והיא שאי אפשר, בטווח הקצר, לשנות את הכמות של לפחות גורם ייצור אחד. כלומר או שכמות העובדים קבועה או שכמות המכונות היא קבועה.

בעיות כלליות בתאוריה

  • כלכלה הכלכלה מנותקת מהתרבות והפוליטיקה התחומים משפיעים זה על זה, כלכלה פוליטית קלאסית לדוגמא; ביכלר וניצן - מיתוס הפריון של ההון
  • תיאור לא פרסונלי "תיאור מחירים וכמויות, " "בלי מוסדות, קליקות ומעמדות (כלכלה קלאסית)" "ביכלר וניצן, מיתוס פריון ההון; רמי קפלן - כלכלה כתאולוגיה "
  • קיימות מובנית - אין אפשרות לאסון אקולוגי- זאת לעומת הרעיון כי הכלכלה מוכלת בתוך האקולוגיה שיש בכלכלה אקולוגית
  • ניתוח שולי, גזירות שינוי קטן מוביל לשינוי קטן "במערכות, שינוי קטן עלול לגרום שינוי גדול" "סטיב קין, כלכלה במערומיה" ניתוח מערכות
  • חיכוך "הסטייה מהמודלים היא עקב רעש, כמו חיכוך בתאוריה של ניוטון" "תרוץ נוח, סטייה קטנה עלולה לגרום לשינוי גדול" ניתוח מערכות
  • מעגל מכני סגור עבודה וצריכה מהווים 2 מעגלים סגורים סתירה לחוק 2 של תרמודינמיקה כלכלה אקולוגית
  • קניית מוצרים הנאה מצריכת מוצרים וכילויים תועלת בפועל מתפקודים שמוצרים נותנים דרור חבילות תפקוד
  • כלכלת חליפין "הכסף אינו נתפס כמוסד חברתי, אלא הוא שקוף, NPG" "כמות הכסף אינה קבועה אלא משתנה על ידי אינטרסים, PG"
  • כסף חוב כסף נוצר על ידי הממשלה "כרוב הכסף מודפס על ידי הבנקים, כסף חוב בעל אופי שונה מכספים אחרים" "grip of death, Bernard A. Lietaer" "ריצ'ארד דאוטוואייט, האקולוגיה של הכסף "
  • מרחב וזמן אין התייחסות לבעיות שמרחקים ותחבורה יוצרים
  • הזנחת השפעות לוואי - """מה הן ההשפעות העיקריות?" "תיאור לא מערכתי, פעולות הן *בעלות השפעה רב מימדית, השפעות קטנות יכולות להצטבר במספרים גדולים"

התאוריה של הייצור

  • תפוקה שולית פוחתת - ככל שגדלה הכמות המיוצרת עולה מחיר הייצור. הטענה הנגדית היא שבפועל, מפעלים מנסים להגדיל את כמות הייצור ככל הניתן" (סטיב קין, פרק 3; פיירו סרפאה; פוסט קיינסיאנים?) זאת בגלל שהם מנסים למקסם רווח בנגזרת גם לגבי כלל אמצעי הייצור אבל גם ביחס לזמן. תאוריה מתחרה היא של פיירו סראפה, לפיה הוצאות שיווק ומימון הן המגבלה. התאוריה טוענת שמכירות של בעלי פירמה אינם מוגבלים על ידי תנאי ייצור או תפוקה יורדת לגודל, אלא על ידי הוצאות שיווק ומימון שאינם קשורים כלל להיבטים של ייצור טכנולוגי.
  • הון הנחה - הון הוא מכונות ומפעלים. בעיה - איך מודדים הון? הון אינו הומוגני, מעגליות רווח הון, ג'ואן רובינסון כדי לדעת את כמות ההון יש צורך לדעת את שיעור הרווח, אך שיעור זה תלוי בכמות ההון. ביכלר וניצן - מיתוס פריון ההון; ; פיירו סראפה. חלופה - הון כמוסד חברתי.
  • y=kl ההנחה היא כי תוצר הוא פונקציה של עבודה והון. הבעיה היא שהון ועובדים הם מאגר, תוצר הוא זרם, סתירה לחוק שימור החומר (האנרגיה). הרמן דיילי וקוב לטובת הכלל, פרק 10.
  • מידע מושלם בעיה - מידע לא מופיע בפונקציית הייצור, טענה - מידע וידע הם דבר קריטי בייצור
  • עלויות מימון הנחה - "ריבית אחידה לכל סכום, NPG. בפועל - קשיי מימון, פרוטקציה, תקרת הלוואה, ריבית יורדת למשקיעי ענק, מינוף פיננסי הלוואות מדינה, PG.
  • עלויות שיווק שיווק לא מופיע שיווק הוא דבר חשוב יותר ויותר לפירמות
  • עקומת ביקוש אופקית- ההנחה היא שכל פירמה רואה מחיר אחיד וביקוש אינסופי, סטיב קין בספר הפרכת הכלכלה בפרק 4, טוען כי דבר זה סותר את החוק המתמטי "חוק החיבור של נגזרות
  • תשלום לפי תפוקה שולית הטענה היא שבתנאי תחרות משוכללת, "השכר, הריבית, הרנטה שווים לתרומה השולית שלהם לייצור". זוהי טענה פוליטית. שכר ורווח (וגם רנטה) נקבעים גם לפי מאבקי כוח בחברה (רמי קפלן, כלכלה כתאולוגיה).
  • עובדים - שכר ושעות עובדים קובעים את השכר המבוקש ואת מספר שעות העבודה "המעבידים קובעים גדלים אלו, העובד רק מחליט אם לעבוד או לא, כשיש לו עוד שיקולים"
  • מונופול "סטייה ממחירי וכמויות שוק, פגיעה ברווחה" חברות גדולות ותאגידים הם בעייתיים גם אם הם אינם מונופול "דיוויד קורטן, כשתאגידים שולטים בעולם; סטיב קין כלכלה במערומיה פרק 4."
  • מונופול - פגיעה ברווחה? - לפי התיאור הסטטי מונופול פוגע ברווחה הכללית. לפי התיאור הדינמי לאו דווקא- תחרות בין כמה חברות גדולות מאלצת אותן להשקיע במחקר ופיתוח, מה שלא אפשרי כאשר אין רווח. המסקנה הסטטית לאו דווקא נכונה במצב דינמי. יוזף שומפטר, תחרות שומפטריאנית.
  • אי התייחסות לזמן בייצור "כלכלה אוסטרית; סטיב קין, פרק 3"

תאוריית הצריכה

  • האדם הרציונלי החלטות כלכליות על פי שיקולי כלכלה בלבד, העדר רגשות ונורמות. חלופה - התבססות על פסיכולוגיה, נוירו-פסיכולוגיה
  • סופר רציונליות יכולת חישוב אינסופית של תגובות הזולת העדר מגבלות חישוביות
  • סופר רציונליות 2 יכולת בחירה בין הרבה סלי תצרוכת בעיה חישובית לא פתירה כשהמספר המוצרים גדל "סטיב קין, פרק 2 "
  • תועלת מונוטונית מצריכה תועלת עקב צריכה "על פני שנים, הצריכה עולה, התועלת יורדת " ריצ'רד איסטרלין קשר מורכב יותר של הנאה ורווחה כוללת
  • יעילות פארטו "העדר כפיה, אי אפשר לשפר מצב אחד בלי לפגוע באחר" אי הבחנה בין פגיעה לבין סיכון חיים דרור התחשבות במוות וצריכת מינימום
  • מידע מלא כולם יודעים הכל על הכל ניצול מידע לא סימטרי
  • עלויות עסקה ביצוע העסקה אינו כרוך בעלויות "בפועל, יש עלויות לעסקה ויש מוסדות שיכולים להוריד אותה" "כלכלת עלויות עסקה, דאגלס נורת'" כלכלת עלויות עסקה
  • החלטה אוטונומית קביעת העדפות פנימית "בפועל, העדפות משתנות על פי פרסום, אופנות, תרבות, חברים, קהילה"
  • תועלת פנימית הנאה רק מצריכה אישית תועלת גם מהשוואה יחסית לאחרים
  • עולם ריק לפני שמתחילים לעבוד אין תצרוכת "הסביבה והחברה מספקים שרותים - סימפטיה, אמון, מחזור חומרים, וויסות טמפרטורה, מידע" "כלכלה אקולוגית, דרור - ייצור מחסור"
  • מחסור סטטי המחסור הינו טבעי וקבוע בגודל והמחסור הוא דינמי -גדל על ידי תהליכי חברה וכלכלה דרור - ייצור מחסור
  • העדר הרגלים, אופנות טורסטין וובלן
  • שנאת סיכון צרכנים מעדיפים סכום וודאי על פני הגרלה "נכון רק בסכום חיובי, טברסקי - בסכום שלילי המצב הפוך" כהנמן וטברסקי פרוספקט כהנמן וטברסקי פרוספקט
  • אגואיזם מוחלט "תועלת של אחרים לא חשובה לאדם, לא חשוב מה יחשבו עלי" "תועלת של משפחה, חברים, קהילה, חברה, אנושות, דורות העתיד וחיות משפיעה עלינו. (לדוגמא, נימוסין, קוד התנהגות). "
  • היוון קבוע בזמן היוון בפרמטר קבוע לכל יום היוון חזק יותר לעתיד קרוב מאשר עתיד רחוק"דיוד לייבסון, היוון היפרבולי" "דיוד לייבסון, היוון היפרבולי"
  • בלבול נוחות והנאה "נוחות - עקב סיפוק גירוי, הנאה - עקב שינוי בסיפוק הגירוי. " טיבר סקיטובסקי
  • פרדוקס אלה "בהגרלה ""זהה"" אנשים מעדיפים שני דברים שונים" סתירה לתורת תוחלת תועלת - כהנמן וטברסקי פרוספקט
  • מרבה הרגליים של רוזנטל אנשים מעדיפים שקל על מיליון שקל """סופר רציונליות"", מידע מלא"

גדלי מאקרו

  • חסכון נשאר קבוע יורד על פני זמן James Duesenberry אפקט ההפגנה; תאוריית תועלת מורכבת יותר
  • צמיחה גידול בתוצר הלאומי הגולמי לנפש עולה גם עקב בעיות אם התל"ג עולה למה אמריקה שוקעת "דומה ל""עולם ריק"". כלכלת מחיר מלא"
  • צמיחה הדרך לשיפור היא צמיחה אינסופית גידול כמות החומר שמעובד על ידי האנושות בעולם סופי חייב להיות חסום.
  • גדלי מאקרו לגדלי המאקרו יש חשיבות "זו סתם סכימה של מספרים, בלי להבחין בין קבוצות ותהליכים" ביכלר וניצן
  • רווחה רווחה - סך כל הכסף שכולם הוציאו \ הרוויחו רווחה גדולה יותר מאותו סכום לעני
  • רווחה רווחה עולה ככולם מרווחים יותר תהליך השינוי משפיע על הרווחה טיבור סקיטובסקי; דרור - ייצור מחסור
  • רווחה רווחה מוחלטת ואישית רווחה היא גם יחסית ותלויית תרבות וחברה
  • גודל אופטימלי לממשלה כמה שוק מול כמה ממשלה יש באופטימום "שאלה שמוציא החוצה מוסדות אחרים כמו דמוקרטיה, קהילה, תרבות"
  • השוואה בין מדינות השוואת גדלים בין מדינות שונות תנאי הרקע אינם הומוגניים
  • השוואה בין מדינות השוואת גדלים בין מדינות שונות "תפקוד כלכלי אינו נקבע רק על פי מה שמתרחש בתוך המדינה, אלא בפעולות שלה בחו"ל, ובפעולות של אחרים בתוכה."
  • עוני עוני נתפס כמוחלט או יחסי לעוני יש מימד מוחלט ומימד יחסי דרור

עוד השגות (ממקור של קורס ביקורת)- למזג

הנחות גלויות לשוויי משקל

  • יצרנים וצרכנים רבים: אף אחד לא מאמין שביכולתו להשפיע על המחירים בשוק
  • הומוגניות: המוצרים וגורמי היצור זהים, ניתן להחליף ביניהם
  • מידע מלא: כל צרכן יודע בדיוק מה מציעים כל היצרנים ובאיזה מחיר
  • אין השפעות חיצוניות: הבחירה שלי משפיעה רק עלי, לא על אחרים
  • אנשים מתנהגים באופן "רציונלי"

בשביל שהשוק המשוכלל יתקיים, הוא מתבסס על שורה ארוכה של הנחות נסתרות שאם לוקחים אותן בחשבון, ייתכן שהוא לא היה מתקיים

  • תועלתנות: כל מה שמעניין את הבנאדם זה לרדוף הנאות ולברוח מכאב
  • רווחה: נובעת מצריכת מוצרים ומ"פנאי"
  • מוסר, נורמות: אחרת למה לא לרצוח מישהו ולקחת לו את הכסף?
  • שווי משקל סטטי: התנאים הדינמיים לא משנים את המשחק
  • אין מדיניות הפליה בין השחקנים: מחיר זול לעשירים ולגדולים
  • אין אלימות: אין מלחמות, פשיעה, עבדות או גזל
  • אין השפעות מערכתיות: השפעה קטנה היום שבעתיד תהיה גדולה
  • אין התמכרות: הרגלים וכו'
  • אין אי ודאות: אי ידיעה מנוטרלת על ידי הסתברות
  • כלכלת רוחות רפאים: בני אדם לא צריכים לאכול
  • ייצור במקביל: ייצור טורי אינו מאפשר לדעת מהי התפוקה השולית
  • הצרכים הם קבועים: לא מושפעים מהכלכלה או החברה (פרסום...??)
  • אין הכרעות חברתיות: האם לצאת למלחמה? האם לסלול כביש?
  • אין מבנים חברתיים קיימים מחוץ לכלכלה: משפחה, סביבה אקולוגית, חברים
  • אין עלויות עסקה: עורכי דין, עלויות רכישת מידע
  • אין עלויות לתחבורה והובלה