כלכלה אבולוציונית

כלכלה אבולוציונית (Evolutionary economics) היא מתודולוגיה כלכלית חדשה יחסית שמתבססת על מודלים מתחום הביולוגיה. היא מדגישה תלויות הדדיות מורכבות, תחרות, צמיכה ומגבלות משאבים.

ההגיון הכלכלי הרגיל (כלכלה נאו קלאסית) מתחיל בהגדרה של מחסור, ומניח את קיומו של "סוכן ראציונלי" שמנסה להשיג רק מטרה אחת - המיקסום של הרווחה שלו\שלה כפי שהיא מוגדרת על ידי אותו סוכן. מניחים גם כי "סל העדפות" או ה"טעמים" של מקבל ההחלטות הוא דבר קבוע ופנימי לסוכן ("העדפות לא תלויות" - "independent preferences" ). בהנתן התנאים האלה הקביעה של ה"החלטה הראציונאלית" של כל סוכן היא תרגיל פשוט בחשבון דיפרנציאלי.

כלכלה אבולוציונית נובעת ממסורות מחקר מודרניות. היא לא מקבלת כנתונים מראש את המאפיינים של האובייקטים אותם בוחרים או של הסוכן שמבצע את הבחירה. היא קוראת תגר על נקודת המבט הניוטונית (בה אפשר להתקדם קדימה ואחורה בזמן) של הכלכלה הנאו קלאסית.

הוגים שבנו יסודות לכלכלה האבולוציונית

באמצע המאה ה-19 החל קרל מרקס לתאר את ההיסטוריה כשלבים התפתחותיים, והכניס את הרעיון כי "טבע האדם" אינו קבוע ואינו ואינו מכתיב את טבען של מערכות חברתיות; לדעת מרקס, ההפך נכון וההתנגות האנושית היא פונקציה של המערכת הכלכלית והחברתית בה הוא חי.

בערך באותו זמן פיתח צ'ארלס דארווין מסגרת מחשבתית כללית להבנה של תהליכים בהם שינויים קטנים ומקריים יכולים להצטבר במשך הזמן לשינויים גדולים שמניבים צורות חדשות לגמרי ("היווצרות המינים", "speciation").

זמן קצר לאחר מכן מספר פילוסופים אמריקאים מאסכולת הפרגמטיזם (ויליאם ג'יימס, צ'ארלס פירס, ג'ון דיואי) המשיכו קו זה וכן נוצרו שתי ענפים חדשים במדע - פסיכלוגיה ואנתרופלוגיה, שניהם היו מכוונים לקיטלוג ופיתוח מסגרות הסברים למגוון של דפוסי התנהגות (אישיים וקבוצתיים).

תורסטן ובלן החל את הקריירה שלו בתקופה סוערת זו. ובלן ראה צורך לכלול בגישה שלו את השינוי התרבותי. לא ניתן להניח "טבע אנושי" אוניברסלי שיסביר את כל הנורמות וההתנהגויות המגוונות שהאנטרופלוגיה הציגה. התרומה שלו ידועה כיום בשם "הדיכוטומיה הטקסית\ אינסטרומנטלית". ובלן טען כי כל תרבות היא מבוססת חומר ותלויה בכלים וכישורים כדי לתמוך ב"תהליך החיים", בעוד שבאותו זמן, נראה שכל תרבות הציבה מבנים של מעמד שעמדו בניגוד גמור לציווי האינסטרומנטליים (טכנולוגיים) של הקבוצה. ההיבט הטקסי התייחס לעבר, ונתמך ותמך באגדות שבטיות, ההיבט האינסטרומנטלי היה מכוון לעבר המגבלות הטכנולגיות כדי לשפוט מבחינה ערכית דברים לפי היכולות לשלוט בתוצאות עתידיות. "דיכוטומיות ובלן" היתה זן של "תאוריית הערך האינסטרומטלית" של ג'ון דיואי.

ובלן כתב מאמר מפורסם בשם "מדוע הכלכלה אינה מדע אבולוציוני".

יוזף שומפטר שחי בתחילת המאה ה-20, כתב את הספר "התאוריה של ההתפתחות הכלכלית" בספר הוא הציע רעיון שהיה רדיקלי בזמנו: הזווית האבולוציונית. הוא ביסס את התאוריה שלו על ההנחה הרגילה של שיווי משקל מאקרו כלכלי. שיווי משקל זה נהרס באופן תדיר על ידי אנשי עסקים ופירמות שמנסים להחדיר המצאות וחידושים כדי לזכות בנתח שוק גדול יותר וברווחים גדולים יותר. החדרה מוצלחת של חידוש מפריעה לזרימה הנורמלית של החיים הכלכליים, היות והיא דוחקת החוצה כמה טכנולוגיות ואמצעי ייצור (לדוגמה מכוניות דחקו החוצה כרכרות ונהגי כרכרות, מחשבים דחקו החוצה מכונות כתיבה וכו').

קנת בולדינג היא אחד מתומכים להכנסת שיטות אבולוציונות במדעי החברה, כפי שאפשר לקרוא גם בנקודת ההשקפה האבולוציונית של קנת בולדינג. קנת ארוו, רונלד קאוז ודאגלאס נורפ הם כמה זוכי "פרס נובל בכלכלה" שידועים בחיבתם לתחום.

הדיון כיום

אחת התרומות העקריות לתחום הכלכלה האבולוציונית היום היתה הפרסום של "תאוריה אבולוציונית של שינוי כלכלי" מאת ריצ'ארד נלסון וSidney Winter. הכותבים התמקדו בעיקר בנושאים של שינויים בטכנולוגיה ובשגרה (רוטינות), והציעו מסגרת מחשבתית לאנליזה שלהם. אם השינוי מתרחש ללא הרף בכלכלה, אזי לטענתם תהליך אבולוציוני כלשהו לפעול, והם הציעו כי תהליך זה הינו דארווינסטי בטבעו. ולכן יש צורך לזהות מנגנונים שמספקים ברירה, יוצרים שונות ומייסידים שכפול עצמי.

הטענה היא כי שווקים מתהנגים כי מנגנוני ברירה. כאשר פירמות מתחרות בינהן, מתחרים שנחלו כשלון לא מצליחים לתפוס נתח שוק מתאים, ופושטים רגל. המגוון של של חברות מתחרות הוא הן לגבי המוצרים שלהם והן לגבי שיטות ההתנהלות שלהן, שמנסות להתאים לשווקים. הן המוצרים והן שיטות הניהול נקבעות על ידי רוטינות שבהן משתשמות הפירמות: דפוסים סטנדרטים של פעולות שמיושמות כל הזמן. על ידי חיקוי של הרוטינות האלה, פירמות גורמים להתרבות של הרוטינות וכך יוצרות ירושה של פעילויות מצליחות.

תאור אקסיומוטי של הכלכלה האבולוציונית

מספר הוגים ניסו לתאר מאפיינים משותפים לאסכולות כלכליות אבולוציוניות. בין היתר על ידיKurt Dopfer Carsten Herrmann-Pillath ו-Hardy Hanappi. לפי הוגים אלה האקסיומות האמפיריות בנויות על שלשות הנחות יסוד: