מאקרו-כלכלה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מאקרו-כלכלה (באנגלית: Macroeconomics) הוא ענף מחקר בכלכלה שעוסק בהתנהגות ובמבנה של כלכלות לאומית או איזוריות כמכלול.

יחד עם מיקרו-כלכלה, מאקרו-כלכלה היא אחד משני תחומי המחקר הכלליים ביותר בכלכלה. באופן מסורתי, מאקרו-כלכלה עוסקת במדדים מצרפיים בקנה מידה גדול כמו תוצר מקומי גולמי, אבטלה, ומדדי מחירים כדי לנסות ולהבין כיצד פועלת המערכת הכלכלית כמערכת אחת.

מאקרו-כלכלה מנסה לפתח מודלים שיסבירו מה הם הקשרים בין גורמים כמו הכנסה לאומית, הוצאה לאומית, צריכה, אבטלה, אינפלציה, חסכונות, השקעות, מסחר בינלאומי ומימון בינלאומי. בניגוד לכך, מיקרו-כלכלה מתמקדת בפעולות של סוכנים כלכליים בודדים כמו צרכנים או פירמות, וכיצד ההתנהגות שלהם משפיעה על מחירים וכמויות בשווקים ספציפיים. שאלה לדוגמה במיקרו-כלכלה תהיה להבין כיצד מתנהג שוק העגבניות במדינה מסויימת, מאקרו-כלכלה לעומתה תנסה להבין לדוגמה כיצד מתנהג המשק הישראלי כולו.

בעוד שמאקרו-כלכלה היא תחום רחב, ישנם שני תחומי מחקר שבמשך שנים רבות היו מרכזיים בתחום זה: הניסיון להבין את הסיבות והתוצאות של מחזור עסקים - תנודות קצרות-טווח בהכנסה הלאומית (תנודות של שפל וגאות), והניסיון להבין את הגורמים ארוכי הטווח לצמיחה כלכלית - עליה בהכנסה הלאומית.

מודלים מאקרו-כלכליים משמשים ממשלות ותאגידים גדולים כדי לנסות ולסייע בפיתוח והערכה של מדיניות כלכלית ושל אסטרטגיה עסקית ארוכת טווח - תכנון ארוך טווח.

גישות ואסכולות

כלכלה קיינסיאנית

עד למאה ה-20 היה מקובל בכלכלה לבצע הסקה מתצפיות על פרטים, פירמות קטנות ושווקים בודדים על התפקוד הכלכלי של משק שלם. הכלכלן בן המאה ה-20 ג'ון מיינרד קיינס טען, באופן תקדימי, שלמאקרו-כלכלה חוקיות שונה מאשר למיקרו-כלכלה. קיינס תקף את ההנחות הקלאסיות שלאחר מכן הפכו לבסיס הכלכלה נאו-קלאסית.

לדוגמה, במשפחה ממוצעת (כלכלת מיקרו) קניה של חבר משפחה אינה משפיעה על הכנסתו של חבר משפחה אחר. לעומת זאת בבחינה מאקרו-כלכלית המצב שונה - יש השפעה רבה של גורמים שונים במשק, אחד על השני ודבר זה מייצר התנהגות שונה של המערכת. כאשר המגזר הפרטי (משפחות שצורכות מוצרים או שירותים) מחליט להקטין את כמות הקניות, יש פחות כסף שנכנס למגזר העיסקי, יש עליה באבטלה וירידה בהכנסות של של המגזר הפרטי.

במיקרו-כלכלה קיימת בדרך כלל הנחה לפיה אין השפעה של עקומת ההיצע על עקומת הביקוש. כמות המלפפונים שהציבור קונה, משפיע על ההכנסה של חלק קטן מהאוכלוסייה, ולכן עליה בקניית מלפפונים (צד הביקוש בשוק המלפפונים) לא משפיע על שוק העבודה וגם לא על מחירי התשומות שיש למוכרי המלפפונים (שכר, רנטה על קרקע, ריבית). לעומת זאת, במשק לאומי הנחה כזו אינה סבירה ויש קשר בין צריכה לבין תעסוקה. יש כלכלנים שתוקפים את התקפות של הנחה זו גם בניתוח מיקרו-כלכלה - התקפה כזו של פיירו סראפה ומובאת בספר הפרכת הכלכלה של סטיב קין.

מאקרו-כלכלה נאו-קלאסית

New classical economics - במשך שנים רבות התמקדה הכלכלה הנאו-קלאסית בתחום המיקרו, והניחה למאקרו-כלכלה. בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, נעשה נסיון לאחד את התחומים ולתת הסברים מיקרו-כלכליים להתנהגות מאקרו-כלכלית באמצעות צבירה של סוכנים שונים (אגרגציה).

לדוגמה, מנתחים התנהגות של פירמה בודדת ואז סוכמים את התנהגות של פירמות רבות כדי לקבל התנהלות של כלל המשק. המודלים של המאקרו-כלכלה הנאו-קלאסית מבוססים על מודלים קיינסיאניים עם שינויים שונים, ובעיקר מתן דגש רב יותר למדיניות המוניטרית כמו שיעורי הריבית והיצע הכסף.

האסכולה הנאו-קלאסית טוענת כי הכלכלה נמצאת תמיד ב"שיווי משקל" יציב או סביב שיווי משקל כזה. התנודות במשתנים המצרפיים (כמו אבטלה או תוצר) נובעים מ"רעש" - פרטים בתוך בחברה שמבצעים אופטימיזציה מחודשת כאשר נחשף מידע חדש על העולם. לדוגמה כאשר עובד מפוטר או מתפטר מפירמה, כאשר משנים אפיק השקעה, או כאשר משנים הרגלי קניה.

עם זאת קיימת ביקורת רבה על מודלים אלה משום שהם לא מכילים בתוכם את ההשפעות ההדדיות בין הגורמים בתוך המערכת, כמו השפעות הריבית על האינפלציה, או השפעות אי-שוויון כלכלי על הצמיחה הכלכלית ועוד.

מוניטריזם

מוניטריזם היא גישת ניתוח ומדיניות שהכלכלן העיקרי שהוביל אותה היה מילטון פרידמן ובית הספר לעסקים של אוניברסיטת שיקגו בארצות הברית - אסכולת שיקגו בכלכלה. המוניטריסטים טוענים כי האינפלציה היא תמיד, ובכל מצב תופעה כספית. המוניטריסטים מתנגדים למדיניות פיסקאלית (שינוי הוצאות הממשלה או התערבות במשק באמצעות סובסידיות או שינוי שער המס) בגלל שלטענתם הדבר גורם ל"דחיקה החוצה" של הסקטור הפרטי על ידי הסקטור הציבורי. יותר מכך, המוניטריזם לא דוגל במלחמה באינפלציה או בדיפלציה באמצעות ניהול ביקושים כפי שמבכרת הכלכלה הקיינסיאנית, אלא רק על ידי מדיניות מוניטרית (כמו שער הריבית), כמו שמירה על גידול קבוע בכמות הכסף במשך הזמן.

נאו-קיינסיאניזם

כלכלה נאו-קיינסיאנית היא זרם ניתוח שפותח באופן חלקי במענה לכלכלה הנאו-קלאסית. הוא מנסה לתת יסודות מיקרו-כלכליים למאקרו-כלכלה על ידי הדגמה כיצד שווקים שאינם בשיווי משקל יכולים להסביר את ניהול הביקושים המצרפי.

פוסט קיינסיאניזם

כלכלה פוסט-קיינסיאנית מהווה פיצול מהקיינסיאניזם ומדגישה את התפקיד של אי וודאות, העדפות לכסף נזיל, ושל התהליך ההיסטורי בתחום של המאקרו-כלכלה.

מאקרו-כלכלה אקולוגית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מאקרו-כלכלה אקולוגית

השאלות וכלי הניתוח של הכלכלה האקולוגית שונים מרוב הזרמים האחרים. כלכלה אקולוגית עוסקת לא רק במה שמתרחש בתוך תת המערכת הכלכלית, אלא גם בקשרים שלה עם מערכות אחרות - המערכת האקולוגית והמערכת הגאו-פיזית, וכן עוסקים בה בתהליכים ארוכי טווח.

מאקרו-כלכלה אקולוגית עוסקת בשאלות כמו האם כלכלה בת קיימא מחייבת כלכלת מצב יציב או שניתן להסתפק ב"צמיחה ירוקה"?; מהם דפוסי הצריכה והייצור מקיימים? מה הקשר בין גורמים כמו צריכה, אי שוויון כלכלי, אוכלוסין או זיהום זה על זה ועל הכלכלה, החברה והסביבה בכלל.

בזרמי החשיבה הנפוצים בחקר הכלכלה, צמיחה כלכלית נחשבת לדבר טבעי, הכרחי וטוב. כלכלה אקולוגית מעמידה הנחה זו בסימן שאלה. יש עוסקים בכלכלה אקולוגית שטוענים שהצמיחה הכלכלית התפתחה לא רק בגלל קפיטליזם וכסף פיאט או פיתוח טכנולוגי, אלא שהיא היתה חייבת את קיומה לשפע של אנרגיה זולה שבאה מדלק מחצבי ודלדול מקורות אנרגיה יגרום לעצירת הצמיחה. טענה נוספת היא כי גידול כזה עלול להוביל לגידול מתמיד של הכלכלה הפיזית וכי דבר זה עלול להוביל לקריסה בגלל שילוב של דלדול משאבים, זיהום פגיעה במערכות אקולוגיות ומתחים חברתיים. גם צורות הניתוח של כלכלה אקולוגית שונות ומדגישות ניתוח של מערכות מורכבות, כלכלה אבולוציונית וממשקים למערכות אחרות.

ראו גם

קישורים חיצוניים