משבר המזון העולמי 2007-2008

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במשבר המזון העולמי בשנים 2007-2008 עלו המחירים של מוצרי מזון בסיסיים רבים בתוך זמן קצר, והוטלו מגבלות על ייצוא של תבואות גרעינים. המשבר שדובר בו במיוחד היה בשוק האורז העולמי שכן אורז הוא מזונם של אזרחים רבים במדינות העניות, אך גם המחירים של חיטה, סויה, תירס ועוד מוצרים עלו בשיעורים של 100%. אמנם, המחירים ירדו מאוחר יותר.

עליה בהיקף הסחר העולמי בסויה, חיטה ובגרעינים גסים, 1990-2008, עם חיזוי מגמות עד 2016. משרד החקלאות של ארצות הברית, 2008

המשבר הוביל למהומות מזון במדינות עניות רבות, ויש חשש שאם לא יפתר הוא יוביל למשבר משמעותי בתחום הביטחון תזונתי ולרעב המוני במיוחד במדינות עניות וכן בקרב תושבים עניים יותר במערב.


תוכן

סיבות

קיימות מספר סיבות לעליית מחירי המזון ולצמצום בכמותו: עליית מחירי הנפט, עליה בביקוש למזון מעובד, פגיעה בגידולים חקלאיים עקב סופות ובצורות, הפניית משאבים לגידול ביו-דלקים, וכן בועת ספקולטיבית של משקיעים ויצרנים. סיבות אלה הוחרפו על ידי צעדים אחרים כמו ספקולציה נוספת וצעדים מצד ממשלות.

עליית מחירי הנפט

בזמן המשבר עלו מחירי הנפט לשיא של 140$ לחבית מסוג "ברנדט", ייתכן והתייקרות זו התרחשה על רקע שיא תפוקת הנפט. כתוצאה מהתייקרות הנפט התרחשה התייקרות של עלויות הייצור כמו דשנים כימיים, חומרי הדברה, שימוש במכונות חקלאיות, והובלה של התבואה.

עליה בביקוש למזון מעובד

עליה בביקוש למזון מעובד וכן לבשר ולמוצרי חלב בקרב השווקים המתעוררים של הודו וסין. גורם זה מוביל לעלייה בביקוש לדגנים היות ותזונה כזו יעילה פחות מבחינה אנרגטית ודורשת שווה ערך גבוה יותר מאשר תזונה צמחית.

החל משנות ה-90 הסחר העולמי בגרעיני סויה עלה במהירות. סויה עברה את החיטה, שהיתה היבול החקלאי המוביל, וכן את סך ה"גריעינים הגסים" (תירס, שעורה, דורה, שיפון, שיבולת שועל, דוחן, וגרעינים מעורבים). גידול חזק בביקוש לדלק צמחי כמו גם לתזונה בשרית או עשירה בחלבון, במיוחד בסין, צפויה לגרום להמשך במגמה של עליית הביקוש לסויה ולמוצריה, מעל החיטה והגרעינים הגרעינים הגסים.

פגיעה ביבולים

פגיעה בגידולים חקלאיים עקב סופות ובצורות - בעיקר בהודו ובאוסטרליה, ייתכן שעקב שינויי אקלים במסגרת ההתחממות העולמית.

הפניית גידולים לדלקים

הפניית משאבים כמו שטחי חקלאות ודשנים לגידול של ביו דלק לשם הספקת דלק זול בעיקר בארצות הברית כתחליף לדלק המחצבי.

ספקולציות

  • ספקולציות של משקיעים אשר זיהו את מגמת העליה ורצו להרוויח מעליות המחירים. יש הערכה, בעיקר בקרב גורמים שמרניים כי משקיעים גילו "הזדמנות" בשוק הדלק, הסחורות והיבולים, וכי העליות הראשוניות שנבעו מסיבות פיזקליות וכלכליות הובילו לגל של ספקולציות בביקושים למסחר של סחורות עתידיות. ספקולציות אלה גרמו להגדלת הביקושים גם בשוק הסחורות.
  • ספקולציות של חברות ייצור ושיווק אשר "גוזרות קופון" מעליות המחירים.
  • קרנות גידור משתמשות בכוחן הפיננסי כדי לבצע "תקיפת שוק" בשוק הסחורות. הקרנות קנו כמויות גדולות של סחורות או של חוזים עתידיים של הסחורה במטרה להעלות את מחירה (בדומה למגנון של הרצת מניות בבורסה). ידועות דוגמאות מתחום הקקאו, וייתכן שגם בתחום החיטה עבד מנגנון דומה.[1]

צעדי הגנה ממשלתיים

צעדים של צמצום הייצוא על ידי מדינות המייצרות, שהן גם הצרכניות הגדולות ושרוצות להבטיח קודם כל תזונה עבור תושביהן. הודו לדוגמה אסרה על יצוא של אורז רגיל והיתרה ליצא רק אורז בסמטי, וגם זה דרך שישה נמלים בלבד.

השפעות

המשבר הוביל למהומות מזון במדינות עניות רבות, והיה חשש שאם לא יפתר הוא יוביל למשבר משמעותי בתחום ההבטחון התזונתי ולרעב המוני במיוחד במדינות עניות וכן בקרב תושבים עניים יותר במערב.

הדבר נכון בעיקר בנוגע לגידולים כמו אורז שמהווים מזון בסיסי עבור מיליוני אנשים בעולם, וכן הם מהווים את המרכיב הבסיסי עבור תוכניות סיוע לפליטים ולעניים רבים ברחבי העולם. החשש היה שמחיר גבוה של האורז יגרום לקריסה של חלק מתוכניות אלה ולרעב המוני.

ראו גם

קישורים חיצוניים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
תוכן
ניווט
ערכת כלים