התפוצצות אוכלוסין

מפה של צפיפות אוכלוסין נכונה לשנת 1994, כשאוכלוסיית העולם מנתה 5.6 מיליארד בני אדם

התפוצצות אוכלוסין (overpopulation) הוא מצב שבו גודל האוכלוסייה של יצור כלשהו גדול יותר כושר הנשיאה של הגומחה האקולוגית שלו. בעגה המדוברת משתמשים במונח זה בדרך כלל כדי לתאר את מצבה של האוכלוסיה האנושית העולמית ביחס לסביבה שלה -הביוספרה של כדור הארץ.

התוצאה של פיצוץ אוכלוסין אנושי עשויה להיות משבר כלכלי, תברואתי, חברתי ומדיני.

פיצוץ אוכולסין אנושי

בהקשר של חברות אנושיות, פיצוץ אוכלוסין, או אכלוס יתר מתרחש כאשר צפיפות האכולוסין הינה גדולה כל כך עד שהיא גורמת לפגיעה באיכות החיים, להרס סביבתי ניכר, או למחסור ארוך טווח בשרותים ובמוצרים חינויים.

יש הגורסים כי איכלוס יתר אינו סתם חוסר איזון בין מספר הפרטים בהשוואה למשאבים הנדרשים לשם שרידה, או היחס בין האוכלוסין לבין משאבים (לדוגמה ייצור מזון) להם הם זקוקים כדי לשרוד, וכי תחת זאת זהו מצב של מחסור של משאבים שחייב להגרם על ידי אוכלוסין ולא על ידי גורמים חברתיים אחרים. זאת היות וחוסר איזון זה יכול להגרם ממספר גורמים אחרים כמו ניהול גרוע, מלחמה, שחיתות או עוני מקומי. עם זאת הדבר מניח כי כושר הנשיאה של הטבע נשאר קבוע.

איכלוס יתר יכול להגרם מגידול בשעור הילודה, ירידה בשעור התמותה, שקשורים בגידול בתחולת החיים, או משימוש בלתי מקיים ומכלה של משאבים ומערכות אקולוגיות. באופן תאורטי שימוש בטכנולוגיה יכול להקטין את ההשפעה של איכלוס יתר על ידי הגדלה של הפרודוקטביות של משאבי סביבה. מצד שני, טכנולוגיה עלולה ליצור עומס יתר על מערכות טבע על ידי הגדלת הצריכה והפליטות, וכן על ידי הפיכת הפליטות לרעילות יותר.

משאבים שיש צורך להתחשב בהם כאשר מעריכים מתי גומחה אקולוגית נמצאת באיכלוס יתר כוללים: מים ואוויר נקיים, מזון, מחסה, חום ונושאים נוספים הקשורים לשרידה. במקרה של בני אדם , יש גורמים נוספים כמו אדמה חקלאית וטיפול רפואי; למעט חברות שבטיות הנשענות על לקטות וציד כדי לחיות, פחות משאבים כמו תעסוקה, כסף או משאבים כלכליים אחרים נכללים כמו: חינוך, דלק, חשמל, טיפול רפואי, טיפול שפכים, ניהול פסולת, ותחבורה. יש טענה כי משבר המים העולמי מהווה את מגבלת המשאב ההמיידית ביותר עבור האוכלוסיה האנושית.

המחברים של הספר גבולות לצמיחה מציינים כי פיצוץ אוכלוסין לא חייב להגרם בהכרח במצב בו האכלוסיה גדלה, אלא יכול להגרם גם עקב כל מצב של "החטאה מלמעלה" של גודל האוכלוסיה יחסית לגודל הגומחה האקולוגית. לדוגמה ייתכן והאוכלוסיה יציבה או אפילו יורדת, אך כושר הנשיאה של הגומחה האקולוגית יורד (לדוגמה בעקבות זיהום). השאלה של המצאות במצב של פיצוץ אוכלוסין מושפעת מגדלי המאגר של גודל האוכלוסיה וכושר הנשיאה של המערכות התומכות שלה. מובן שגורמי זרם רבים וגדלים סקלאריים אחרים משפיעים על גדלי מאגר אלה - כמו זרמי הזיהום, העלות האנרגטית של הפקת מזון, אחוז השטח המעובד למזון, אחוז הפריון של אדמות ועוד.

התאוריה של מלתוס

ערך מורחב - קטסטרופה מלתוסיאנית

תומס מלתוס טען בספרו מאמר על עקרונות של אוכלוסיה, שפורסם ב-1798, כי אם לא תוטל מגבלה על אוכלוסיות של בני אדם, הן תמשכנה ותגדלנה עד שיהפכו גדולות מידי, והמזון שמגודל באדמה חקלאית זמינה לא יספיק. הוא חזה שתהליך זה יתרחש עד אמצע המאה ה-19. הוא טען כי בעוד שמשאבים נוטים לגידול לינארי, אוכלוסיה גדלה באופן מעריכי. בנקודה זו, האוכלוסיה תוגבל על ידי גוויעה ברעב וברעב המוני. מלתוס קרא לבקרת אכלוסין, על ידי "ריסון מוסרי", כדי למנוע מצב זה. כאשר אוכלוסיה של מין מסויים עוברת את הגבול של משאבים נתונים, היא קטנה, לעיתים באופן חד, היות והמחסור במשאבים גורם לעליה בתמותה. תהליך זה של משוב מחליש משאיר את האוכלוסיה בגודל מתאים, ומבטיח שהיא לא עוברת את כמות המשאבים הנתונה. החיזוי הספציפי של מתלוס נכשל, היות והוא השתמש בניתוח סטטי, וחישב מספרים אל העתיד באופן שנכשל לעיתים קרובות במערכות מורכבות כמו החברה האנושית.

במשך 200 השנים שעברו מאז פרסם מלתוס את התאוריה, התרחשו ברחבי העולם מקרים רבים של רעב המוני שגרמו למותם של מילוני בני אדם באזורים שונים; תומכי התאוריה של קטסטרופה מלתוסיאנית טענו שמקרים אלו הם דוגמאות להשתתמשות התחזיות של מלתוס. מתנגדי התאוריה טענו שהם התרחשו בקביעות כתוצאה מנפילה פתאומית בייצור, ולא כתוצאה ישירה של עלייה באוכלוסייה.

עם זאת, ברמה העולמית, גידול המזון גדל באופן מהיר יותר מאשר גידול האוכלוסיה. לעיתם קרובות נטען שלחצים עתידיים על ייצור המזון, יחד עם השפעות סביבתיות נוספות של הביופסרה כמו התחממות עולמית, הופכים את האיום של פיצוץ אוכלוסין לחמור יותר בעתיד. מבין הדוגמאות המוכרות יותר של טיעון כזה הוא גבולות לצמיחה, דו"ח שהוכן על ידי מועדון רומא בתחילת שנות ה-70 של המאה ה20, וכן הספר פצצת האכולוסין, שנכתב באותה תקופה, ושהתחזיות שלו היו מבוססות על ניתוח סטטי. יש גם דוגמאות עדכניות יותר [1].

טיעון דומה הוא לגבי הפיכת בני האדם תלויים בחקלאות תלויית דלק מחצבי בעקבות המהפכה הירוקה. הגידול באוכלוסיה שמהפכה זו איפשרה חייב המשך השימוש בה גם לאחר שנתגלו בה בעיות - לכן זהו סוג של נעילה טכנולוגית. ועם זאת, החקלאות הזו עלולה להתקל בקשיים עקב שיא תפוקת הנפט שבעקבותיו שיאי תפוקה אחרים של אנרגיה ומשאבים מתכלים. - בעוד שגודל האוכלוסיה הוא קשיח יחסית, עלולים מחירי התשומות לחקלאות לעלות במהירות רבה.

מעבר דמוגרפי

התאוריה של מעבר דמוגרפי טוענת כי לאחר עליה בתוחלת החיים וברמת החיים, מתחילה ירידה בשיעור הילודה הממוצע. גורמים המובילים לירידה בשיעור הילודה כוללים גורמים חברתיים כמו גיל מאוחר יותר של נישואים, עליה באחוז הנשים שרוצות לפתח קריירה בשוק העבודה, וירידה בחשיבות הכלכלית של עבודת ילדים בסביבה מתועשת. הגורם האחרון נובע מכך שילדים מבצעים עבודות רבות בחברות של חקלאות זעירה ועובדים פחות בחברות מתועשות יותר, או בחברות הדורשות הכשרה ארוכה יותר לשוק העבודה.

בעוד שהתאוריה של מעבר דמוגרפי מתארת בצורה טובה למדי את המצב במדינות רבות במיוחד במדינות מפותחות. התאוריה עובדת טוב פחות עבור חלק מהמדינות העניות.

גבולות עליונים לגידול האוכלוסיה

הביולוג ג'ארד דיימונד ממחיש בספרו התמוטטות מדוע גידול אוכלוסין מתמשך בקצב קבוע אינו אפשרי בייקום סופי. במצב זה מתקיים גידול מעריכי, וגם בקצב גידול שנראה צנוע, אוכלוסיית העולם מגיעה מהר למדי לגבולות אבסודרים כמו 10 אנשים לכל מטר רבוע שיש בכדור הארץ, מסת כדור הארץ או אפילו אסת הייקום. לדוגמה עם קצב גידול של 1.1% בשנה, קצב גידול האוכלוסיה העולמי לשנת 2011, האוכלוסיה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. בקצב זה, אם מתחילים מאוכלוסיה של 7 מילאירד אנשים, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3250 שנה, למסת השמש תוך 4000 שנה ולמסת הייקום בתוך 10,530 שנה בלבד. גידול אכולוסיה שנתי כמו בישראל של 2% בשנה מוביל להגעת למסת הייקום בתוך 6,000 שנה - אלו פרקי זמן שיכולים להראות ארוכים, אבל הם קצרים מהזמן שעבר מאז תחילת המהפכה החקלאית ועד ימינו.

המסקנה מכאן היא שהמשך גידול המין האנושי ללא גבול היא דבר בלתי סביר וכי ייצוב אוכלוסין יתקיים בצורה של הסכמה חברתית או בצורות אחרות כמו רעב, עוני, מחלות, מלחמות וכו'.

ראו גם

• גבולות לצמיחה (ספר)
• כושר נשיאה
• גידול אוכלוסין
• צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית
• גומחה אקולוגית
• טביעת רגל אקולוגית
• צריכת יתר
• תרבות הצריכה
• ביוספרה 2
• משבר המזון העולמי 2007-2008
• שיא תפוקת הנפט

קישורים חיצוניים

• פיצוץ אוכלוסין בויקיפדיה האנגלית
• צפוף לכם? זה עוד כלום תני גולדשטיין על הצפיפות בישראל, 21.04.08 ynet
• הבעיה: יש כאן יותר מדי אנשים ראש סוכנות ה-CIA מתבטע בנושא. 06.05.08 Ynet
• פיצוץ אוכלוסין בישראל שמעון ביגלמן 30.08.00 Ynet
• "זוגות המולידים יותר מ-2 ילדים פוגעים בסביבה" יועץ סביבתי של ממשלת בריטניה, ynet, 01.02.09
• אוכלוסין: הטאבו האחרון מאמר ומגזין נושא באתר "אמא ג'ונס".
• אכולוסיית העולם ומסת הייקום חישוב בגליון נתונים על המשך גידול האוכלוסיה בקצב גידול קבוע (גידול מעריכי).