שלום כמוצר ציבורי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שלום כמוצר ציבורי הוא התייחסות לשלום או אי-לוחמה כאל מוצר ציבורי.

שלום כמוצר ציבורי

מוצר ציבורי היא הגדרה כלכלית למוצר או שירות שהוא בעל שני תכונות: "לא יריבי" - אם המוצר קיים עלות ההספקה שלו לא תלויה בכמות האנשים שנהנים ממנו - הספקה לאדם נוסף לא מעלה את מחיר המוצר. ולא בלבדי - קשה למנוע מאנשים שלא שילמו על המוצר את הגישה אליו ואת ההנאה ממנו.

שלום או אי-לוחמה הם מצבים מדיניים וצבאיים שמספקים תועלת לקבוצה גדולה של בני אדם. קל לראות שהם עונים להגדרה של מוצר ציבורי. אם שתי מדינות נמצאות במצב אי-לוחמה אזי החיים של כלל האזרחים בשתי המדינות, וגם רכושם, נמצאים במצב בטוח יותר לעומת מצב של לוחמה. התועלת מדבר זה אינה תלויה מכמה אנשים "צורכים" את השירות הזה. אם אדם נוסף מהגר לאחת המדינות הוא לא מקשה על קיומו של מצב אי-הלוחמה. גם התכונה השנייה של מוצר ציבורי מתקיימת עבור אי-לוחמה, שכן גם אם מישהו לא משלם על התחזוקה של הסכם אי-לוחמה (לדוגמה פושט רגל או תייר או אדם עני) קשה למנוע ממנו את ההנאה מכך שהקיום שלו ושל רכושו בטוח מפני נזק מצד מדינה אחרת. גם אם ניתן היה לחייב את כולם לשלם "מס שלום", יש קושי ידוע בתחום הכלכלה לגרום לאנשים לחשוף מה הנכונות שלהם לשלם על המוצר, דבר המכונה בעיית הטרמפיסט - לכל אחד יש אינטרס להמעיט בחשיבות המוצר הציבורי עבורו מתוך הנחה שאחרים ישלמו עליו.

שלום מציע יתרונות גדולים יותר לחברה עוד יותר מאשר אי לוחמה - לא רק בטחון גדול יותר ביחס לעתיד אלא גם יתרונות נוספים כמו מסחר, תיירות, התמחות כלכלית, מגוון של רעיונות וסחורות, ואפשרויות טובות יותר לקדם מדע מחקר ופיתוח. אדם יכול להנות מאי-לוחמה גם בצורה עקיפה גם אם לוחמה לא מאיימת עליו באופן אישי, ואף אם הוא עצמו נמצא במדינה אחרת. לדוגמה בעל מפעל שיש לו עובדים מומחים בעלי הון אנושי יכול להיפגע אם עובד שלו יפגע מלחימה. קרובי משפחה יכולים לסבול צער אם בן משפחה שלהם נפגע. מדינות שכנות עלולות לסבול מלחימה בין שתי מדינות - הדוגמה הברורה היא פלישה של כוחות צבא של אחת המדינות (לדוגמה כיבוש בלגיה בידי גרמניה כדי לפלוש לצרפת). דוגמאות אחרות לבעיות שנוצרות ממלחמה עבור מדינות לא מעורבות כוללות פליטים שנוהרים עליהן, ייצוא של טרור, של מחלות, ושל זיהום סביבתי.

היות ושלום מציע יתרונות נוספים לחברה הוא מרחיב ומעמיק את מעגל האנשים שנהנים ממנו בצורה עקיפה - לדוגמה הסכמי שלום בין גרמניה וצרפת טובים לא רק לתושבי מדינות אלה אלא גם למי שנהנה מהתחזקות המסחר בין שתי המדינות. אם יש שיתופי פעולה רבים יותר בחקר הסרטן או ייעול בהקצאת משאבים עקב השלום נהנים מכך גם אנשים שמעולם לא היו במדינות אלה.

מצד אחד הדבר מרחיב את מעגל האנשים שמעוניינים בקיומו של שלום - כך גם אנשים בארצות הברית מתעניינים בכך שיהיה שלום בין ישראל למצרים. מצד שני מנקודת מבט של מוצר ציבורי פירוש הדבר שייתכן פער גדול יותר בין מי שנהנה מהשלום לבין מי שיכול לשלם עליו או לקבל החלטות לגבי קיומו. בעלי מפעלים או קרובי משפחה שגרים במדינה שלישית יכולים להיות מעוניינים בקיומו של שלום אבל הם לא יכולים להשתתף בבחירות - בהנחה שבחירות כאלה אכן קובעות את הסיכוי לקיומו או אי קיומו של שלום. מצד שלישי דווקא ציבור כזה יכול לנקוט בשיטות פעולה שלאו דווקא פתוחות בפני תושבי שתי המדינות - אנשים במדינה שלישית יכולים להקים ארגוני שלום או זכויות אדם, לבקר פעילות של ממשלות בלי חשש, לנסות לסייע לשני הצדדים בפתרונות דיפלומטיים, להפעיל לחץ כלכלי על מדינות או על מנהיגים פוליטיים, תושבי מדינות עשירות יותר יכולים לשלם לארגוני סיוע או לממן את קיומו של כוח צבאי ניטרלי שיפקח על קיום הסכמי שלום.

מחסור בייצור של שלום

בעיה ידועה של מוצר ציבורי הוא ששוק חופשי לא מספק ממנו כמות מספקת, ובמצבים קיצוניים הכמות של המוצר הציבורי היא אפס גם אם כולם מעוניינים בקיומו של המוצר הציבורי. באופן מקומי ייתכן כי רוב תושבי שתי המדינות מעוניינים בשלום אבל אינם מסוגלים להגיע לדבר זה בגלל כשלים שונים. לדוגמה בספר "מלחמה לנצח" מתואר מגע של חייזרים עם בני אדם שמתדרדר במהירות למלחמה. בהעדר יכולת תקשורת ויכולת אמון מתרחשת מלחמה במשך שנים רבות, ורק לאחר מאות שנות לחימה מתאפשר דיאלוג והסכם שלום. מבחינה לוגית אם הצד השני יכול להתקיף ולהשמיד אותך, ואם אין לך יכולת לתקשר או לבטוח בו, עדיף לתקוף ולהשמיד אותו קודם.

מבחינה כללית יותר התועלת שמפיקים אזרחי המדינות המעורבות או אנשים במדינות אחרות, מקיומו של שלום, לא בהכרח מתרגמת לתשלום או לפעולה מחייבת אחרת לכיוון של שלום - זאת בגלל שהאינטרס בשלום מפוזר על פני אנשים רבים, ואילו האינטרס בקיומה של מלחמה עלול להיות מרוכז בידי קבוצה קטנה, מלוכדת ובעלת כוח.

השינוי בקושי לקיים שלום

הקושי לקיים שלום או אי-לוחמה עשוי להשתנות עקב שינויים בתנאים אקולוגיים, כלכליים-חברתיים, תרבותיים וטכנולוגיים. לדוגמה בתקופת הציידים לקטים כל קבוצה קטנה או שבט שכן היה עלול להתקיף שבט שכן אחר - זאת כדי להשיג משאבים כמו קרקע או מים, או כדי לבצע מתקפת נגד כדי למנוע מתקפה דומה מצד השבט השכן. ככל שעולה הגודל של היחידות הפוליטיות (שבתוכן יש כמעט מונופול על האלימות מצד צבא או משטרה) כך הופכות המלחמות לדבר נדיר יותר מצד אחד וגדול בהיקפו מצד שני. כמו כן האלימות של מלחמות אלה מעודד ערים, נסיכויות או מדינות להתאגד יחד בכוח צבאי ו/או פוליטי כדי להיות מסוגלות לענות יחד לאיום המשותף (וכן להנות מיתרונות כלכליים של יתרונות לגודל).

יותר טכנולוגיה ויותר מדע פירושם יותר כוח שנמצא בידי כל אדם או כל קבוצה של אנשים. פירוש הדבר יכולת גדולה יותר להבין כיצד מתנהג העולם ויכולת גדולה יותר לעצב ולהשפיע על העולם. הכוח לשנות את העולם פירושו גם הכוח לפגוע בבני אדם אחרים בצורה חזקה יותר ונרחבת יותר. אם בעבר שבט אחד היה יכול לאיים בעיקר על מספר שבטים אחרים, כיום יש מדינות שמסוגלות להשמיד את כל האנושות באמצעות כמות מספקת של נשק גרעיני או באמצעות נשק ביולוגי. יכולת הרס כזו נמצאת בצורה יותר נרחבת - בידי מדינות קטנות יותר או בידי קבוצות שאינן מוכרות כמדינות או ארגוני גרילה וטרור. לפני 1,000 שנה חרב טובה הייתה דבר נדיר שדרש שנים ארוכות של התמחות ורובה לא היה קיים כלל. כיום יש מדינות רבות שכל אדם בהן יכול לרכוש בקלות ובזול אקדח או רובה. לפני 100 שנה מכונות ירייה היו כלי נשק נדיר שנמצא בצמצום בקרב מדינות גדולות, כיום יש תתי-מקלע בכמות גדולה מאוד שחלקם נישא על ידי לוחמים-ילדים באפריקה ומקל על טבח של כפרים שלמים. גם נשק גרעיני והמוני מתפשטת - בעבר בידי מעצמות בלבד וכיום בידי מדינות קטנות או עניות יותר כמו צפון קוריאה או איראן. אם נקצין מגמה זו נוכל להניח שבאופק הטכנולוגי כל אדם יהיה מסוגל להשמיד את כל העולם (לדוגמה על ידי תכנות עצמי של וירוסים). פירוש הדבר הוא שיהיה קשה יותר ויותר לשמור על אי לוחמה או על שלום. האיום במלחמה תמיד היה - אל תפגע בי פן אפגע אני בך, אבל איום כזה אינו משפיע על מי שרוצה להתאבד או על משוגעים. ככל שהנשק הופך להיות מבוזר וקטלני יותר כך יהיה קשה יותר למנוע מקבוצה קטנה או אפילו אדם בודד מלהרוג מיליוני אנשים.

ראו גם

קישורים חיצוניים