שוק חופשי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שוק חופשי (או כלכלה חופשית או כלכלת שוק) הוא כינוי לשוק, שבו כל ההחלטות והפעולות הכלכליות של פרטים (ביחס להעברת כסף, מכירה וקנייה של טובין ושירותים וכדומה) מבוצעות מרצון (באופן וולונטרי) ולא בכפייה. באופן היסטורי כלכלנים וליברלים רבים מתייחסים בעיקר לכפייה מצד ממשלות. כך שחקיקה או רגולציה מסוגים שונים של המדינה נחשבת תמיד להתערבות בשוק החופשי.

למונח שוק חופשי כמה משמעויות בהקשרים שונים. כמונח בשימוש שגור ובהקשר פוליטי, "כלכלת שוק חופשי" היא כלכלה שבה הפעולה בשוק חופשית באופן יחסי מהגבלות והתערבות ממשלתית ומיושמת בו גישת "לסה פר", בניגוד לשוק שבו שוררת כלכלה מעורבת, כלכלה ריכוזית או כלכלה אטטיסטית. מונח זה הוא אחד המושגים המרכזיים של הקפיטליזם ויש זרמים כמו תומכי כלכלה אוסטרית שעדיין דוגלים בו.

כמונח כלכלי, על פי הגישה הקלאסית, שוק חופשי הוא שוק שהייצור בו נשלט על ידי היצע וביקוש, כשישנה חתירה טבעית ומתמדת של השוק למצב של "שיווי משקל". כיום, כלכלנים רבים מסתייגים ממונח זה (בגלל הקשרים פוליטיים שיש לו) ומשתמשים במונח מדוייק יותר כמו שוק משוכלל כדי להדגיש היבטים אחרים שמפריעים לתפקוד השוק ולא דווקא מעורבות ממשלתית - לדוגמה כדי לתקן כשל שוק מסוג מונופול טבעי וכדי להתקרב יותר למצב של שוק משוכלל, כלכלנים נאו-קלאסיים יעדיפו התערבות ממשלתית, בעוד שתומכי "שוק חופשי" אחדים יטענו שאין צורך בהתערבות כזו. אסכולת שיקאגו בכלכלה היא אסכולה בתוך הזרם הנאו-קלאסי שנוטה יותר לפתרונות של שוק חופשי והסתמכות על פתרונות וולונטריים ורגולציה על ידי בתי משפט.

ביקורת על המונח שוק חופשי

מה נחשב כמוצר לגיטימי בשוק

חלק מהכלכלנים המוסדיים כמו הא-ג'ון צ'אנג מעירים כי אין דבר כזה "שוק חופשי" באמת, וכי תמיד יש השפעות של חוקים, רגולציה, נורמות, תאגידים ומוסדות חברתיים נוספים על ההקשר שבו בני אדם מקבלים החלטות, והקשר זה משפיע הן על האפשרויות שניצבות בפני הסוכן הכלכלי, והן על הבחירה בין אפשרויות שונות.

שאלה אחת שאפשר לשאול על שוק חופשי היא מה נכלל בגדר מוצר לגיטימי שמותר לקנות ולמכור בשוק. האם מותר לקנות בשוק סמים, בעלי חיים, נשק קל, עבדים, איברים, אסירים, נשק כימי? האם מותר לקנות לוחמים, צבאות וארגוני טרור? האם מותר לקנות שוטרים, שופטים, עורכי דין, מחוקקים, חוקים, פקידים ושרים? האם מותר לקנות רכוש גנוב, מידע פרטי של אנשים, מידע גנוב, עובדים, מנהלים, רשמי פטנטים.

הסרת כל מגבלה על המוצרים שניתן לקנות ולמכור עלולה לגרום בעיות שונות להתנהלות השוק עצמו, לפגוע ברווחה החברתית ולפגוע בחופש הכלכלי של המשתתפים בשוק. להלן מספר דוגמאות שנוגעות לסוגי מוצרים שונים והשפעתם על התנהלות השוק.

  • האם מותר לתאגידים לקנות צבאות ולכבוש באמצעותם מדינות? ההיסטוריון יובל הררי מציין כי הודו ואינדונזיה נכבשו על ידי תאגידים מערביים ששכרו צבאות פרטיים. היכולת לקנות צבאות עלולה לאפשר לתאגידים גדולים לאיים על מדינות שיתנו להן את מבוקשם אחרת יסבלו מכיבוש או טרור. באופו דומה אפשר לממן ארגוני טרור ולהשתמש בהן כדי להשיג מטרות פוליטיות שונות שיכולות להשפיע על היבטים כלכליים.
  • האם עבדות היא דבר מותר? בעבר מי שלא שילם חוב וכן אנשים ממדינות אחרות שנתפסו כשבויי מלחמה ו/או אנשים מגזע אחר היו יכולים להפוך לעבדים. פתרון אחר הוא צמיתים שנמכרים עם האדמה שהם מעבדים. בשוק חופשי מוחלט אין מניעה להגדיר שחלק מהמוצרים העוברים לסוחר הם עבדים בגלל פתרונות כאלה. הליברליזם התנגד לעבודת וכיום היא אסורה על פי מנהג וחוק ברוב המדינות בעולם. עם זאת במדינות רבות באפריקה מדרום לסהרה העבדות עדיין קיימת, בדרך כלל על רקע מלחמות אזרחים, עובדי כפייה שעובדים במכרות תחת איומי נשק, ילדים עבדים שמשפחתם נרצחה ועוד.‏[1]
  • האם מותר לקנות שופטים, עורכי דין או שוטרים? האם מותר לקנות חוקים? אישור קנייה ומכירה של משפטים או חוקים עלול לגרום לכרסום בזכויות קניין ולקשיים לאכוף חוזים. הנחת המוצא של קפיטליזם היא כי יש אכיפה נוקשה מצד שופטים ושוטרים של החוקים למנוע אי-כיבוד של הסכמים. אבל הנחה כזו מחייבת איסור של מעורבות של הכסף במערכת המשפט.
  • נוכחות של נשק קל וכבד ורמת האלימות במרחב השוק- כאשר יש כמות גדולה מידי של נשק זמין וקטלני התוצאה עלולה להיות כמו בחלק מהמדינות באפריקה - אין אכיפה נגד כלכלת שוד ורצח - עבדות, אונס, רצח, לוחמים ילדים ועוד הם עניין יומיומי.‏[1] אין זכויות קניין או זכויות אדם כלשהן, ואין שום פיקוח או אכיפה על קיום חוקים או חוזים. מבחינת חופשיות השוק זהו שוק חופשי לחלוטין שכן מותר לקנות ולמכור הכל. מבחינות אחרות זהו לא שוק כפי שהוא מתואר ברוב הספרות הכלכלית שכן קשה לשמור על זכויות קניין ועל אכיפת חוזים.

מה המגבלות הפוליטיות על השוק

אפשר לשאול שאלות נוספות הנוגעות למגבלות פוליטיות ומוסדיות על השוק - האם מותר או אסור להעסיק ילדים? מאיזה גיל ובאיזה עבודות? האם מותר לשלם לעובדים באמצעות אלכוהול, סיגריות וסמים? האם מותר לעובדים להקים ארגוני עובדים? האם מותר להם לשבות (עד תחילת המאה ה-20 היה איסור שביתה בחלק מארצות הברית)? האם מותר למעביד לקיים קשרים רומנטיים עם עובדות? האם מותר למפעל להסתיר מידע בריאותי מעובדים או צרכנים (ראו הכחשת זיהום למקרים היסטוריים שונים.

כדי לקבל החלטה לכאן או לכאן יש צורך במוסדות פוליטיים כמו ממשלות לקבלת החלטה כזו ולאכיפתה. יש מגבלות נוספות הנובעות מדתות ונורמות חברתיות כמו האם מותר או אסור לאכול אוכל כשר, האם קיימת שבת כנורמה, האם מותר לקיים קרבות כלבים, איזה זכויות יש לבעלי חיים, מה הזכויות שיש לילדים בחברה, האם מותר לצפות בסרטי פורנוגרפיה (ומאיזה גיל) וכו'.

איזה מוסדות חברתיים משפיעים על השחקנים בשוק

כלכלנים, סוציולוגים ופסיכולוגים טוענים כי בעוד בתאוריה הנאו-קלאסית מניחה כי קיים האדם הכלכלי שיש לו מידע מלא על מחירים ואיכויות המוצרים, רציונליות מלאה וטעמים נתונים לגבי איכויות המוצרים, הדברים הם לא כך. בתחום של כלכלה התנהגותית מגלים כי אנשים אינם מתנהגים תמיד בצורה רציונלית כפי שהדבר מנוסח באופן מתמטי, ולכן דבר זה פותח אפשרויות השפעה שונות על אנשים. כך לדוגמה קיימת תופסת המסגרת לפיה דרך ההצגה של שאלה משפיע על הדרך בה אנשים עונים עליה ובוחרים בין שתי אפשרויות. סוציולוגים וחוקרי תקשורת מצביעים על כך שתרבות הצריכה, פרסום ושיווק משנים את נורמות ההתנהגות, הערכים החברתיים, הטקסים החברתיים ואת טעמי הצרכנים וכי לתרבות בכלל יש כוח רב בעיצוב התנהגות של סוכנים כלכליים בשוק הן כצרכנים והן כמקבלי החלטות אחרים כמו משקיעים, רגולטורים, מנהלים, בעלי מניות וכו'.

מתכנני ערים וחוקרי טכנולוגיה מביאים דוגמאות לכך שסוגים מסויימים של פיתוח עירוני ושל טכנולוגיות יכולים להשפיע על הביקוש לטכנולוגיות אחרות. הדוגמה המפורסמת ביותר בהקשר זה היא פרבור ותכנון מוטה רכב פרטי - דפוס בנייה של דיור בצפיפות נמוכה שמקשה על הפעלה של תחבורה ציבורית ועל הליכה ברגל ומעודד שימוש ברכב פרטי ואת הגדלת כמות הנסיעות למשק בית. דבר זה מכונה ביקוש מושרה. המונח נעילה טכנולוגית נועד לציין מקרים בהם עקב בחירות מהעבר בטכנולוגיה מסויימת השוק או המערכת החברתית "נתקעים" בבחירה זו ללא יכולת אמיתית לעבור לטכנולוגיה אחרת ולמרות מגרעות ברורות של הטכנולוגיה הקיימת, כשהדוגמה המוחשית ביותר לכך היא מקלדת QWERTY.

חוקרים כמו ג'ארד דיימונד מדגישים את האופי האבולוציוני שלטכנולוגיות ושל היכולת של טכנולוגיות חדשות להיקלט כדבר שתלוי במוסדות חברתיים קיימים ובטכנולוגיות קיימות, כך שהבחירה של צרכנים בין טכנולוגיות שונות מוגבלת על ידי אימוץ של טכנולוגיות קודמות. דונאלה מדווז ועמיתה מדגישים גם הם את המגבלות שמושמות על ידי תהליכים מהעבר הנוגעים לסביבה, טכנולוגיה, תשתיות ואוכלוסין על הבחירות של צרכנים ופרטים בנוגע להווה.

שוק חופשי כצמצום של מערכת רחבה יותר

שוק-חופשי הוא מונח המורכב משם עצם (שוק) ושם תואר (חופשי). שם העצם מתאר סוג של מערכת חברתית או מוסד חברתי. במונחים סמנטיים של תורת הקבוצות, תואר השם מצמצם את הקבוצה שעליה מצביע שם העצם, והצירוף התיאורי כולו הוא בעצם החיתוך בין הקבוצה שמיוצגת על ידי תואר השם לבין הקבוצה שמיוצגת על ידי שם העצם. לדוגמה, הצירוף "פילים כחולים" מצביע על קבוצת האובייקטים בעולם שנוצרת כתוצאה מחיתוך קבוצת הפילים וקבוצת הדברים הכחולים. שם התואר מתאר סוג מסויים של שוק - לאו דווקא השוק המצוי או השוק הנפוץ אלא שוק שנמצא במצב מסויים מאד שאמור להתקיים במציאות, בקירוב שלה או באיזה אוטופיה כלשהי. מעצם טיבן של מערכות מורכבות אחרות ניתן לראות כי הן יכולות להתנהל במגוון סוגי התנהגות על פי סוג הסביבה שבתוכה הן נמצאות. הרעיון של נישה מתאר התנהגות שונה של מינים ביולוגים, טכנולוגיה ומוסדות חברתיים בהתאם לנסיבות שונות. כאשר מדברים על "שוק חופשי" מדברים על מערכת שנמצא במסגרת תנאים מסויימים מאד אבל מתעלמים מהמצב שלה בשאר הזמן או במאמצים הנדרשים כדי להשאיר את המערכת במצב זה. הדבר דומה במקצת לבעיה של זואולוגים שידברו על "פילים כחולים" (שלאו דווקא קיימים במציאות). לחלופין ייתכן שם תואר שמציין תת קבוצה אמיתית (לדוגמה פיל הודי, פילה בהריון, פיל זקן) אבל מצב זה הינו בהכרח צמצום של הקבוצה שבה מודבר - לכן המונח שוק חופשי הוא בהכרח צמצום של ניתוח של מערכת מורכבת וחופשית יותר שהיא שוק (לפעמים ולמעשה בדרך כלל עם התערבות של ממשלות ושל מוסדות אחרים) שיכולה לתפקד בצורה אחרת בהתאם לנסיבות שונות - לדוגמה לשנות התנהגות עקב היבטים כמו הרס סביבתי, אי שוויון גדול, נורמות של שחיתות וכו'.


שוק חופשי כערך חברתי

המונח חופשי, מבלבל לפעמים אנשים שכן חופש של השוק אינו בהכרח מניב חופש לבני אדם. חלק ניכר מההגות של כלכלנים כמו בזרם הליברלי והליברטרי ובזרם הנאו-קלאסי מנסה להראות ששוק בתנאים שונים מניב יותר חופש גם ברמה האישית. כלכלנים אחרים בעיקר מהזרם היותר סוציאליסטי וכן הזרם המוסדי, כלכלה אקולוגית ובודהיסטית נוטים לחשוב שחופש של השוק לא בהכרח מניב חופש לאנשים.

יש הוגים כמו דיוויד קורטן המעדיפים את המונח שוק תחרותי כדי לציין כי מה שחשוב הוא לאו דווקא החופש מהתערבות הממשלה, אלא הקיום של התחרותיות בין גורמים שונים ורבים, שמושגת לפעמים על ידי התערבות של הממשלה נגד מונופולים או תאגידים גדולים, או נגד מצבים שבהם קבוצה אחת מנצלת את כוחה נגד קבוצות אחרות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 איילת שני ישראל בוכה בדמעות תנין על הפליטים, ומחזקת את שלטונם של הרודנים באפריקה, ראיון עם אייל רייניך, מנהלן סיוע במשלחות לאיזורי אסון, מוסף הארץ, 30.07.2016
ביזור וריכוזיות

רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית

Movie poster the corporation.jpg

דוגמאות: שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל

כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה

אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch

ספרים וסרטים: קטן זה יפה - הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון (ספר) - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים