הבדלים בין גרסאות בדף "עמוד ראשי"

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ
מ (נגמר סוכות)
 
שורה 16: שורה 16:
 
'''ערך מומלץ'''
 
'''ערך מומלץ'''
 
</h3>
 
</h3>
'''[[סוכות בסימן קיימות|סֻוכּוֹת]]''' (או חג האסיף) הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.  סוכות הוא החג השלישי מבין שלוש הרגלים המופיעים בתנ"ך, וכאשר בית המקדש היה קיים, היה עם ישראל עולה לירושלים בחג הסוכות.
+
{{ערך מומלץ}}
 
 
ממצות החג ומנהגיו הן ישיבה בסוכה, נטילת ארבעת המינים, בקשת "הושענות", מצוות הקהל, שמחת בית השואבה וניסוך המים.
 
 
 
ערכי החג כוללים שלום (סוכת שלום), הכנסת אורחים (אושפיזין), ענווה וכבוד, ועקשנות (התעקשות על מצוות הסוכה גם בזמנים קשים)
 
 
 
ניתן לקשר את החג ל[[קיימות]] ול[[סביבתנות]] בדרכים רבות:
 
* הישיבה בסוכה יכולה לסמל יציאה אל היסודות של הדיור. סולידריות עם עניים שאין להם קורת גג.
 
* אפשר לראות בישיבה בסוכה גם קריאת תגר על החפצים הרבים שיש בבית, ולעסוק בנושא של [[פשטות מרצון]]. מה גם שסוכות מתקיים זמן קצר לאחר כיפור שבו יש ערך מרכזי של תיקון - תיקון עולם, תיקון הנפש, תיקון חברתי, תיקון פיזי - תיקון במקום לזרוק חפצים ולקנות חדשים.
 
* בחג יש דגש רב על הורדת גשמים מכאן אפשר לדבר על [[טביעת רגל מימית]], [[משק המים בישראל]] ועל פעולות שניתן לבצע בנושא - לדוגמה [[מים אפורים]].
 
* החג הוא גם חג חקלאי של אסיף היבולים ותקווה לשנה ברוכה, וניתן לקשר זאת ל[[ביטחון תזונתי]] ו[[חקלאות בת קיימא]].
 
* את מצוות הכנסת האורחים ניתן לקשור לחיזוק הקהילה המקומית. בניית סוכה עם השכנים, הזמנת שכנים חברים ומכרים לסוכה, פעילות ב[[גינה קהילתית]], [[שירה בקהילה]] ועוד.
 
* ניתן לקדם את הקהילה על ידי קידום תכנון עירוני טוב יותר שישפר את חיי הקהילה, לדוגמה עיסוק בתכנים של [[עירוניות מתחדשת]] ו[[אקולוגיה עירונית]].
 
* קיימות דורשת שיתופי פעולה עם שכנים גם מעבר לגבול ועם אומות העולם. ניתן להקדיש את החג לפעילויות הקשורות בהבאת שלום, אמנות בינלאומית להגנה על הסביבה, [[סחר הוגן]] וכדומה.
 
 
 
 
|-
 
|-
 
| style="border:1px solid gray; padding:1em;padding-top:0.5em; background-color:#f4f4f4;" valign="top" |
 
| style="border:1px solid gray; padding:1em;padding-top:0.5em; background-color:#f4f4f4;" valign="top" |

גרסה אחרונה מ־22:16, 25 באוקטובר 2016

ברוכים הבאים לאקו-ויקי - מקום המפגש של אקולוגיה, חברה וכלכלה!


אלברט איינשטיין אמר: "לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שבה השתמשנו כשיצרנו אותן". המשבר הסביבתי, כמו גם בעיות חברתיות שאנו רואים סביבנו - עוני, אלימות, דיכאון מתפשט, אי שוויון ועוד - לא נובעים רק מכשלים טכנולוגיים, אלא מהדרך בה מעוצבת החברה ודרכי החשיבה שלנו.

אקו-ויקי נועד כדי לעודד שיח הממוקד בתהליכים ובמערכות המורכבות המקיפות אותנו ומקשרות בין תופעות חברתיות וסביבתיות שונות, וכדי להנגיש ניתוחים ופתרונות הנוגעים לקיימות ולבעיות חברתיות אחרות. כיום יש באקו-ויקי 3,185 ערכים.

ראו גם: מזנוןאיך אפשר לעזור לאקו-ויקימדריך בזק לכתיבה באקו-ויקיערכים מומלציםערכים מומלצים לסביבתנים

Irkick.png

אירועים וחדשות

בחודש פברואר חלים ששה מועדים עולמיים:

ערכים חדשים ומורחבים

לכבוד יום ללא עישון שחל ב-31 במאי - ערכים על גורם המוות מספר אחת בישראל: עישון בישראל - התמכרות לעישון - הכחשת נזקי העישון - קשרי הון שלטון - עישון ועוני - שיווק טבק לבני נוער - סיגריה אלקטרונית ודרכים למניעת עישון. ערכים נוספים אפשר למצוא בפורטל:עישון.

Nuvola apps package network.png

נושאי ליבה

Nuvola apps personal.png

אישים

ראו גם: קבוצות וארגונים

Nuvola apps bookcase.png

מקורות

ראו גם: סוגי מאמרים

Nuvola apps ktip.png

זרמי מחשבה

ערך מומלץ

ערך מומלץ

Bolo cover.gif

בולו'בולו הוא ספר אוטופי משנת 1982 של הסופר ומתכנן הערים השווייצרי .P.M, שמבקר את הקפיטליזם והקומוניזם ומציע חלופה על בסיס התארגנות קהילתית (בולו). הבולו מבטיח את עצמאות הפרטים ברמה הכלכלית על ידי הספקה עצמית של מזון, מחסה, כלים, תמיכה חברתית ושייכות תרבותית. במקביל מתקיים שוק תחרותי או כלכלת מתנות שבה מסחר והתמחות כלכלית נובעים עקב נוחות ובחירה במקום עקב כורח לשרוד. מעבר למאפיינים בודדים בהם מחוייבים כל הבולואים (כמו הכנסת אורחים), כל בולו הוא עצמאי ותושביו יכולים לבחור את אורחות החיים והתרבות בו דבר שמייצר מגוון. בולו'בולו הוא אוסף כלל הבולואים, שיחד מהווים חלופה של קהילות בה אין כמעט כסף (למעט מטבעות מקומיים), ואין קיום של מדינות או גבולות. PM מתאר עולם רב-גוני, מקיים ואיטי יותר, שמשלב גם פרמקלצ'ר, אנרגיה מתחדשת, מסחר בין קהילות ועוד.

הידעת?

פרדוקס ג'בונס הוא פרדוקס הקשור בהתייעלות אנרגטית ובמשאבים. בניגוד לאינטואיציה ולמוסכמה הכלכלית, כאשר מגדילים את יעילות השימוש במשאב, השימוש בו עולה דווקא. הפרדוקס קרוי על שם הכלכלן הבריטי ויליאם סטנלי ג'בונס שהבחין שצריכת הפחם בבריטניה עלתה לאחר השיפור ביעילות מנועי הקיטור. בשל העובדה שהשימוש בדלק שמקורו מפחם הפך יעיל וזול יותר, הדרישה הכוללת לפחם עלתה.

Questions.png יש לי שאלה