האדם הכלכלי

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האדם הכלכלי (באנגלית: homo economicus או Economic human) הוא מושג בכלכלה נאו-קלאסית ובתאוריות כלכליות אחרות, שמציג את בני-האדם כיצורים רציונליים שפועלים למיקסום אינטרסים צרים שלהם ואשר יש להם את הכלים ואת שיקול הדעת כדי לקבל החלטות לשם השגת מטרות סובייקטיביות מוגדרות.

בשנים האחרונות קיימת ביקורת על המודל מכיוונים שונים. הן על ההנחות של רציונליות והן על הנחות אחרות במודל. ראו כלכלה התנהגותית להרחבה.

היסטוריה של המונח

המושג "האדם הכלכלי" "Economic Man" נטבע לראשונה על ידי מבקרים של הכלכלן הבריטי מהמאה ה-19, ג'ון סטיוארט מיל ביחס לעבודתו בתחום הכלכלה פוליטית. מיל מציע "הגדרה שרירותית של האדם, כיצור שבאופן בלתי נמנע יבצע את מה שיביא לו את הכמות הגדולה ביותר של דברים הכרחיים, דברים נוחים ומותרות, באמצעות הכמות הקטנה ביותר של עבודה והתנזרות פיזית".

למרות שהמונח לא נכנס לשימוש עד המאה ה-19, משייכים אותו לרוב עם רעיונות של הוגים מהמאה ה-18 כמו אדם סמית ודיוויד ריקארדו. בספרו עושר העמים, כתב סמית: "נדיבות ליבם של הקצב, מוכר המשקאות, או אופה, אינה הסיבה כי אנו מצפים לארוחה שלנו, אלא מתוך התחשבותם באינטרס שלהם עצמם". אם כי סמית הכיר בכך שלבני האדם חשובה גם רווחתם של אחרים בספרו התאוריה של החוש המוסרי.

שורה של כלכלנים מסוף המאה ה-19 כולל וויליאם סטנלי ג'בונס, לאון וואלראס, ווילפרדו פארטו בנו מודלים מתמטיים שהתבססו על ההנחות של "האדם הכלכלי" ובכך ייסדו את הזרם של כלכלה נאו-קלאסית. במאה ה-20, תאוריית הבחירה הרציונלית של ליונל רובניס שלטה בכיפה, והמונח "האדם הכלכלי" קיבל משמעות ספציפית יותר, כאדם שפועל בצורה מתוך אינטרס עצמי ותשוקה לרווחה אישית, על פי קווים של רציונליזם כפי שהוא מוגדר בתאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית, ושיש לו מידע מלא (ויכולת חישוב אינסופית).

המודל של האדם הכלכלי

המונח "הומו אקונומיסט" משמש כמודל או כקירוב למין האנושי במודלים כלכליים רבים. האדם הכלכלי שואף להגדיל את התועלת או הרווחה שלו בהינתן מידע על הזדמנויות ומגבלות, הן טבעיות והן מעשה ידי אדם, על היכולות שלו להשיג מטרות. ההנחה במודל היא כי המטרות נקבעו מראש. גישה זו נוסחה באופן פורמלי במספר מודלים במדעי החברה, בעיקר בכלכלה.

האדם הכלכלי נתפס כ"רציונלי" במובן שהרווחה שלו מוגדרת על ידי פונקציית תועלת נתונה (Utility function) וכי הוא מבצע אופטימיזציה של פונקציית התועלת הנתונה על ידי הזדמנויות אותן הוא תופס. באופן זה, הפרט מנסה להשיג מטרות ספציפיות ומוגדרות מראש בעלות נמוכה ככל האפשר.

"רציונליות" כזו אינה אומר כי מטרות הפרט עצמן הן רציונליות במובן רחב יותר מבחינה חברתית, אתית או סביבתית. אלא רק שהוא מנסה להשיג תועלת רבה ככל האפשר במחיר הנמוך ביותר. יישומים נאיביים של המודל הזה מניחים כי האדם הכלכלי אכן יודע מה הכי טוב בשביל הבריאות ארוכת הטווח הפיזית והנפשית שלו, וכי ניתן להישען על מיקסום תועלת זו כדי לקבל הנחיות שיהיו טובות גם לחברה כולה. למרות שכלכלנים מודעים לכך לפעמים, ומותחים ביקורת על כך שהם לא מיישמים את המודל באופן זה, יש שימוש במודל הרציונלי גם כדי לבצע חישובים מאקרו כלכליים ארוכי טווח, וכדי לטעון שהיות והשוק ממקסם את רווחת הצרכנים (שהם האדם הכלכלי) יש לתת לשוק לקבוע גם לגבי מדיניות ציבורית ארוכת טווח.

במדעי החברה, מתייחסים למודל כאל קירוב, לעיתים קרובות משתמשים במונח מתנגדים של התאוריה הנאו-קלאסית, בעיקר סוציולוגים המעדיפים הסברים אחרים כמו הסברים מבניים, על פני מודלים המבוססים על החלטה רציונלית של פרטים.

ביקורת

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - כלכלה התנהגותית, הון חברתי

זולתנות, תועלתנות ואפשרויות נוספות

הכלכלן אמרטיה סן מבצע הגחכה של האדם הכלכלי, בציטוט שמדגים כיצד שני הומו-אקונומיסט זרים שנפגשים במקרה ברחוב היו אמורים לפעול:

"היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.
-- "רציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, 1977 [1]

לטענת סן הטעות של אדג'ווארת' ושל כלכלנים אחרים נעוצה בכך שהוא שולל את היתכנות של זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם) ומכאן קופץ למסקנה לפיה תועלתנות היא הברירה היחידה האחרת האפשרית. סן טוען שבין העדפת עצמך, לבין העדפת כל היישויות האחרות, יש מגוון רחב של קבוצות כגון משפחה, חברים, קהילות מקומיות, קבוצות עמיתים, ומעמד חברתי. שני הזרים בדוגמה שסן מביא, נעדרים כל סוג של מוסר, והם יכולים להסב נזק כבד לאחרים גם על בסיס סיכוי לרווח זעום כלשהו. במצב כזה אמון וסוגים אחרים של הון חברתי הם דברים שקשה לפתח, ואיתם גם מוסדות חברתיים חשובים לכלכלה כמו זכויות קניין, אכיפת חוזים או מסחר באמצעות כסף. לא ברור לדוגמה מה מונע מכולם להיות שודדים ורוצחים אשר משחדים את השוטרים והשופטים, שגם הם מצידם מראים אנוכיות ומעדיפים לקבל שוחד על פני שיפוט הוגן. בעוד שלא הגיוני להניח שאנשים תמיד אומרים אמת, לא הגיוני גם להניח שאנשים משיבים לתשובות רק על סמך הניסיון שלהם למקסם תועלת. החשיבות של [אמון]] לשגשוג כלכלי פותחה בהמשך על ידי פארטה דאסגופטה. הכלכלן דן אריאלי טוען בספרו האמת על באמת כי הסיבה העיקרית שבגללה רוב אנשים נמנעים בדרך כלל מלבצע מעשי רמייה וגניבה בהיקף משמעותי היא לא בגלל סיבות רציונליות כמו פחד מעונש חיצוני (לדוגמה פחד מקנס), אלא בגלל רצון לשמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.

כלכלת מתנות בחברות מסורתיות

המודל של האדם הכלכלי הותקף לא רק על בסיס בעיות לוגיות שבו, אלא גם על בסיס ראיות אמפיריות והשוואה בין תרבויות. אנתרופולוגים כלכליים כמו Marshall Sahlins, Karl Polanyi, Marcel Mauss או Maurice Godelier הדגימו כי בחברות מסורתיות, החלטות שאנשים מקבלים ביחס לייצור ולמסחר במוצרים עוקבת אחר דפוסים של הדדיות, אשר סוטים בצורה חדה מההנחות בבסיס המודל של "האדם הכלכלי". מערכות אלה קרויות כלכלת מתנות במקום כלכלת שוק. ביקורות על המודל של האדם הכלכלי שבאות מתוך נקודת מבט של מוסר, מתייחסות בדרך כלל למודל זה כאל הדדיות של קרובים ששימרה מודלים כלכליים וחברתיים בחברות מסורתיות.

מידע מלא ומושלם

הכלכלנים תורסטין וובלן, ג'ון מיינרד קיינס, הרברט סימון וכן כלכלנים רבים מהאסכולה האוסטרית ביקרו את הרעיון של האדם הכלכלי על סמך הרעיון שלאדם זה יש ידע רב במקרו כלכלה ויכולות חיזוי כלכליות גבוהות, כאשר הוא מבצע את ההחלטות הכלכליות שלו. הם מדגישים את ההיבטים של אי-וודאות ושל רציונליות חסומה בקבלת החלטות כלכליות, במקום להסתמך על אדם רציונלי שיש לו מידע מלא של כל ההשלכות של מעשיו הכלכליים. הם טוענים כי לעולם לא מתקיים מצב של מידע מושלם על העולם, דבר שאומר שכל פעילות כלכלית כרוכה בסיכון.

האם האדם הוא יצור רציונלי

הכלכלן עמוס טברסקי ערער על ההנחה כי משקיעי כספים פועלים באופן רציונלי. בשנת 1995, טברסקי הדגים כי למשקיעים כי נטייה לבצע החלטות להקטנת הסיכון כאשר הם מרוויחים, אבל החלטות להגדלת הסיכון כאשר הם מפסידים כסף. המשקיעים נראים כפועלים למען הפחתת הסיכון כאשר מדובר בהפסדים קטנים, אבל הם אדישים כלפי סיכון קטן של הפסד גדול. דבר זה מפר את החשיבה בדבר רציונליות כלכלית כפי שהיא מוגדרת בדרך כלל בחשיבה הכלכלית. מחקר נוסף בעקבות מחקרים אלה, שהראה סטיות נוספות מהתחזיות של האדם הכלכלי מבוצע כיום בתחומים של כלכלה התנהגותית וכלכלה ניסויית. ניסוי מפורסם שמפריע להנחות של האדם הכלכלי הוא "משחק האולטימטום".

מבקרים אחרים של מודל האדם הכלכלי, כמו Bruno Frey מצביעים כל דגש יתר על מוטיבציה חיצונית (פרסים ועונשים מהסביבה החברתית או הפיזית) בניגוד למוטיבציה פנימית. לדוגמה, נטען, יהיה קשה להבין כיצד האדם הכלכלי יהיה גיבור מלחמה, או שתהיה לו הנאה מפיתוח מיומנות ומאומנות. פרי ואחרים טענו כי דגש רב מידי על פרסים ועל עונשים יכול להוביל לדחיקה החוצה של מניע פנימי. תשלום לילד כדי שיבצע עבודות בתחזוקת הבית עלול לגרום לו להפסיק לבצע עבודות אלה כדי "לעזור למשפחה" ולעבור לביצוע של הדברים מתוך ציפייה לתגמול. ניסוי מפורסם שתמך בדעה זו היה לקנוס הורים שאיחרו לאסוף ילדים מהגן. היות והתמריץ הפנימי (לא נעים לי) הומר בתמריץ חיצוני, חלק מההורים בחרו לאחר ולשלם את הקנס - כך שסך האיחורים גדלו.

כיצד החברה משפיעה על התפתחות הטעמים של הפרט

נקודת תורפה נוספת של המודל מובאת על ידי סוציולוגים שטוענים כי מודל האדם הכלכלי מתעלם משאלה חשובה - כלומר המקור לטעמים, והפרמטרים בפונקציית התועלת שנקבעים על ידי השלכות חברתיות, על ידי אימון, השלכה ועוד. ההנחה כי הטעמים (העדפות) הם אקסוגניים למודל היא ההבדל העיקרי בין "האדם הכלכלי" לבין "האדם הסוציולוגי" שבו טעמים נקבעים בצורה חלקית או אפילו מלאה על ידי הסביבה החברתית.

מבקרים נוספים, שבאים מתוך המסורת הפסיכו-אנליטית והפסיכולוגיה, מבקרים על המודל של האדם הכלכלי על שהוא מתעלם מהלבטים הפנימיים שמאפיינים פרטים בעולם האמיתי, כמו לבטים בין מטרות קצרות וארוכות טווח (לדוגמה בין אכילת עוגת שוקולד ובין רצון לשמור על גזרה אתלטית) או במתח בין מטרות אישיות לבין ערכים חברתיים. קונפליקטים כאלה עשויים להביא להתנהגות "בלתי רציונלית" שכרוכה באי-עקביות, שיתוק פסיכולוגי, נוירוזות, כאב פסיכי ועוד. עוד התנהגויות בלתי רציונליות של אנשים יכולות לנבוע מתוך הרגל, עצלנות, חיקוי וצייתנות.

בסרט התיעודי הפרסומת והאגו מוצגת חלק מהמחקר של סוציולוגיה וחוקרי תקשורת על השפעת תרבות הצריכה על הזהות והטעמים של הפרט. לא רק שהפרסום משפיע על השאלה איזה מוצר אנחנו רוצים לקנות, בהינתן טעמים נתונים, הוא משפיע גם על מסגור ועל הרגלי חשיבה שלנו - הן לגבי הטעמים הכלכליים שלנו והן לגבי הזהות שלנו - כלומר כיצד אנו תופסים את עצמנו. חוקרי פרסומות שמו לב לדוגמה שבעוד פרסומות בעיתונות מסוף המאה -19 ניסו להסביר על יתרונות רציונליים של המוצר, בצורה טקסטואלית, הפרסומות עברו שינוי לפרסום שהוא בעיקרו ויזואלי עם מעט מאד מלל, ועם מסרים שנוגעים לא רק למוצר אלא גם לזהות שלנו - מי אנחנו באמת, מה השאיפות שלנו. חלק גדול מהפרסום פועל בצורה של גירוי פבלובי או לימוד על ידי חשיפה שוב ושוב לאותו מסר. הלימוד של יצורים בעלי מערכת נוירולוגית מתבסס על גירוי חוזר - אם יש גירוי נוירולוגי לא לבצע פעולה מסויימת - כמו לא לגעת בבננה ואם גירוי זה חוזר שוב ושוב אנו נוטים לא לבצע דבר זה - גם אם איננו יודעים כלל את הסיבה מדוע איננו עושים זאת. דבר זה מתבסס על היסודות הפיזיקליים של מערכות עצביות הלומדות דברים באמצעות חיבור או ניתוק של קשרי סינפסות עקב גירוי חיובי או שלילי המחזק או מחליש קשרים בין סינפסות. דבר זה יכול להסביר מדוע פרסומות חוזרות שוב ושוב על אותו מסר "טיפשי" כדי להשפיע, ומדוע חשוב לצאת ב"קמפיין פרסומי" שמפציץ אותנו במסר מסויים מכל הכיוונים בצורה אינטנסיבית ככל האפשר ולא בפריסה של המסר הזה על פני זמן - שכן אם רוצים שיהיה אפקט להשפעה של גירוי סינפטי על הגירוי החוזר להתרחש במשך זמן קצר ככל האפשר. תיאור דומה ומתוחכם יותר הוא לגבי לימוד באמצעות גירוי פבלובי. בלימוד פבלובי משייכים בין גירוי ניטרלי (לדוגמה צלצול פעמון) לבין גירוי אמיתי (לדוגמה בשר המוגש לכלבים) אם הדבר חוזר שוב ושוב הכלבים מתחילים לקשר בין הגירוי הניטרלי לבין הגירוי האמיתי ומתחילים להגיב לצלול פעמון כאילו היה מדובר בהגעה של מזון - לדוגמה מתחלים פעולה של ריור שנועדה לשפר את איכול המזון. בפרסום ושיווק מנסים לחבר גירויים אמיתיים שלנו כמו רצון בביטחון משפחתי, חופש או גירוי מיני לבין מוצרים ושירותים שונים כמו קוטג', מכונית או חופשה - לדוגמה אם מראים לנו מכונית עם דוגמנית יפה שוב ושוב הדבר מקשר בין מכוניות - גירוי ניטרלי לבין הגירוי המיני. כיום דבר זה הוא פחות נפוץ לעומת שנות ה-50 ולכן דבר כזה בולט יותר עבורנו. לעומת זאת פרסומאים של מכוניות משווקים מכוניות על רקע של הצלחה חברתית ושאפתנות, או על רקע של חופשה במקום אקזוטי או ספורט אקסטרים - ולכן משווקים מכוניות כסמל סטטוס או כחיבור לכמיהה לחופש.

מסגור

בניסויים שערכו מספר כלכלנים, כמו אריאל רובינשטיין, נמצא כי סטודנטים לכלכלה, ואנשי עסקים, נהגו להתנהג באופן דומה יותר לאדם הכלכלי יחסית לסטודנטים מתחומים אחרים ומאנשים שאין להם רקע במסחר (בהתאמה). כמו כן נמצא, שאופי הצגת הבעיה השפיעה על בחירות האנשים, דבר המכונה בעיית המסגרת. ככל שהבעיה תוארה באופן קר ומתמטי יותר, כך הייתה התאמה קרובה יותר למודל אדם הכלכלי, וכאשר היא הוצגה באופן חברתי וחם יותר, תוך תיאור ברור יותר של ההשלכות שונות, כן הבחירה הייתה רחוקה יותר מהחיזוי שאמור לבצע האדם הכלכלי.

הרחבה על היבט זה (שמתאים גם לביקורת של פריי על תמריץ חיצוני מול תמריץ פנימי) ניתן לראות בספרו של דן אריאלי, האמת על באמת- כאשר השלכות שליליות של התנהגות שעלולה להיות לא מוסרית מוצגות בצורה ברורה יותר (כמו לקחת כסף במקום לקחת פחית קולה) אנשים נוטים לבחור בהתנהגות מוסרית בצורה חזקה יותר.

סיבוכיות של חישובים

הכלכלן האוסטרלי סטיב קין תוקף את המודל של האדם הכלכלי בגלל הסיבוך החישובי שכרוך בהחלטות כלכליות אמיתיות. כאשר משווים בין 2 מוצרים ניתן להשוות בצורה אמיתית בין הסלים הנוצרים כתוצאה ממוצרים אלה (לפחות 4 סלי-מוצרים). כל סל מכיל כמות של 0 או 1 של מוצרים. אבל מספר הסלים האפשרי עולה ביחס שהוא לפחות 2 בחזקת מספר המוצרים, כלומר ב-10 מוצרים עלינו להשוות מעל ל-1,000 סלים אפשריים, ובהשוואה בין 1,000 מוצרים שונים (כמות שדומה למה שיש בחנות קטנה וקטנה בהרבה ממה שיש בסופרמרקט) מגיעים לזמני חישוב שדורשים מיליארדי שנים. גם אם מניחים שהאדם הוא רציונלי ובעל מידע מלא, מדובר לפי קין ב"מודל צעצוע" שמספק אשליה של מודל כל עוד מקפידים לשמור על מספר נמוך של מוצרים ולהניח שניתן להגדיל את הסקאלה של הבעיה באופן שסיבוכיות הבעיה לא תגדל בצורה משמעותית.

האדם הכלכלי מול האדם הביולוגי

ניתן להשוות את האדם הכלכלי לאדם ביולוגי כדי לראות מספר הבדלים בולטים:

  • כל יצור ביולוגי, ובכלל זה האדם, הוא בעל נטייה לממש שתי מטרות אבולוציוניות חשובות - שרידה של הפרט עצמו והולדת צאצאים. ברוב המודלים של הפרט הכלכלי אין התייחסות לחשיבות של מציאת בן או בת זוג מתאים, או להולדת צאצאים, הדגש הניתן על "מקסום תועלת" של הפרט והנחה כי תועלת זו מושגת בעיקר על ידי צריכת מוצרים מבטל לחלוטין כל שיקול של הרשמת בן או בת זוג או הולדה או טיפול בילדים.
  • בקרב בני אדם כמו בקרב יונקים רבים יש לא רק הולדה של צאצאים אלא גם טיפול ממושך בהם - שנים רבות בהם הורים פועלים יחד (כזוג ו/או כחלק מתא משפחתי או קבוצתי גדול יותר - חמולה או קבוצה או שבט) כדי לדאוג לשרידה ולהצלחה של הילדים - היבטים כמו הגנה פיזית על הילדים, טיפול בזמן מחלה, השגת מזון לילדים, לימוד הילדים מידע חשוב והתאמה שלהם למסגרת החברתית שבה הם גדלים (היבטים כמו חינוך, מוסר ועוד). במסגרת תרבויות שונות הורים גם דואגים בשאלה איזה בני זוג יהיו המתאימים ביותר לילדיהם. דברים אלה הם נטייה של יצורים ביולוגים מסויימים לעבר אסטרטגיה K - הולדת כמות נמוכה יחסית של צאצאים והשקעה מרובה בהם במקום הולדת כמות גבוהה של צאצאים והשקעה מוטעה בהם (אסטרטגיה R) - דבר שמאפיין צמחים רבים, חרקים ועוד. אסטרטגית רבייה K קיימת במובן מסויים אצל כל היונקים שכן מתקיים הריון כלומר הגנה על הצאצאים במשך תקופה ממושכת בתוך הנקבה בסביבה מוגנת ככל האפשר - בניגוד לאסטרטגיה כמו הטלת ביצים שבה ניתן להטיל ביצים רבות (אם כי גודל הביצה עצמה הוא דוגמה לדאגה לשמור כמות מסויימת של מזון עבור הצאצא)
  • הדאגה הממושכת לצאצא מצד הנקבה (עקב הריון או עקב טיפול צמוד בקרב יצורים מטילי ביצים) גורמת למצב של א-סימטריה בין זכרים לנקבות בקרב רוב סוגי בעלי החיים - בספר הגן האנוכי מוסבר המנגנון מדוע לנקבות חשוב יותר לטפל בצאצאים לעומת זכרים - משום שהן מחויבות יותר להשקיע בצאצא לפחות בתקופת ההריון. דבר זה משפיע בצורה משמעותית על אסטרטגית בחירת בן או בת זוג בקרב יצורים עם רבייה מינית - המנגנון הבסיסי הוא שזכר ירצה להזדווג עם מספר רב ככל האפשר של נקבות ואילו נקבה תרצה להזדווג רק עם הזכר שיהיה בעל תכונות טובות ככל האפשר ככל שהיא יכולה לשפוט. הדבר הזה מסובך יותר בקרב יצורים בעלי אסטרטגיה רביית K שכן לעיתים קרובות גם הזכר נדרש לתרום לשרידה ולרבייה מוצלחת של הצאצאים ולכן מתפתח קשר זוגי, אם כי קשר זה נתון למניפולציות ולמתחים שונים עקב אינטרסים של הזכר והנקבה. לנקבה לדוגמה יש אינטרס להינשא לזכר "נחמד" שידאג לצאצאים, אבל להזדווג בסתר עם זכר אחר שיש לו תכונות שמוערכות יותר לצורכי שרידה. נושא זה קרוי מלחמות הזרע. ההתנהגות המורכבת בתחום הרבייה, בחירת בני זוג ושמירה על הזוגיות היא בעלת השלכות כלכליות והתנהגותיות רבות - לדוגמה בשאלה של שוק הדיור, נישואים, גירושים, בחירת בן זוג על ידי הורים, מוצרי סטטוס, הבדלים בין גברים ונשים בתחומים שונים - כמו תעסוקה, טיפול במשפחה, התייחסות לסוגיות של חסכון, כישורים חברתיים ועוד.
  • בני אדם נולדים עם מוח גמיש למדי שבו חלק מהדברים מוכנים כבר בזמן הלידה - כמו היכולת לנשום, היכולת ללמוד כיצד ללכת, היכולת ללמוד שפה אנושית. דברים אחרים נלמדים על ידי ההורים והחברה בכלל - לדוגמה השפה אותה ילמד הילד בשנות חייו הראשונות תלויה בעיקר בשאלה איזה שפה הוא שומע בסביבתו - בדרך כלל במשפחה הקרובה שלו. בגלל שיקולים של אגן ירכיים של האשה וגודל וצורת הגולגולת המוח של תינוקות אנושיים לא יכול להמשיך ולהתפתח במהלך ההריון והתינוק האנושי יוצא לעולם כשהוא עדיין יצור חסר ישע שאינו יכול לדאוג לעצמו ואף לא לנוע בכוחות עצמו - וזאת בניגוד לצאצאים של יצורים רבים אחרים שיכולים להתנייד תוך מספר שעות (בקרב רוב בעלי החיים הצמחוניים) ואף להיות עצמאיים למדי בתוך מספר שבועות או חודשים מתום ההריון. הדבר משפיע בצורות רבות על החברה האנושית - מצורך בתא משפחתי שיגן על התינוק ודאגה רבה מצד ההורים, צורך במוסדות חינוך פורמליים או לא פורמליים ללמד את התינוק או הילד את מה שהוא נדרש לו כדי לשרוד ולהתרבות, ותקופה ארוכה של "ננוטציה" - תקופת לימוד ארוכה שיכולה להתקיים במשך שנים ואף במהלך כל החיים (כולל בתקופת הבגרות) שבהם בני אדם לומדים דברים על ידי משחק - ולכן גם נהנים ממשחקים - בניגוד ליצורים לומדים אחרים אשר משחקים במשך זמן קצר ומפסיקים לשחק כאשר הם מבוגרים. דבר זה משפיע בשאלה כמה בני אדם מתנהגים בצורה "ילדותית" כאשר הם מבוגרים ובשאלות של גמישות מחשבתית ונכונות לשנות תפיסות וגישות.
  • בני אדם הם בעלי יתרון אבולוציוני משמעותי בגלל היכולת שלהם לשתף פעולה - אין להם ציפורניים או שיניים מרשימים ואין להם כוח פיזי להרוג טרף או לרדוף אחריו לעומת טורפים גדולים או בעלי חיים שהם צדו במשך מיליוני שנים. בני האדם הם לא ציידים טורפים אלא ציידים לקטים - יצורים אוכלי כל אשר מסוגלים לאכול מגוון גדול מאד של צמחים, פטריות ובעלי חיים ולדעת גם איזה דברים מסוכן לאכול ומתי כדאי לאכול מה. דברים אלה באים לידי ביטוי בגוף גדול של ידע שצריך להעביר לילדים בדרך כלל בקבוצה של כמה אנשים. שיתוף הפעולה בין בני אדם חשוב לא רק כדי לצוד ולהשיג מזון אלא גם כדי להתגונן נגד קבוצות אחרות של בני אדם שיכולים להתחרות על משאבים דומים. מכל השיקולים האלה לבני אדם חשוב לשתף פעולה במסגרת קבוצות שונות של בני אדם. פרוש הדבר שעל האדם להתחשב לא רק בבן או בת זוג שאיתה הוא חולק את גידול הילדים - עליו להתחשב גם במוסכמות חברתיות שונות שיאפשרו לו לשרוד ולשגשג במסגרת חברתית שקיימת עוד מלפני שהוא נולד, ושהיכולת שלו להשפיע על מסגרת זו היא מוגבלת. פרוש הדבר שבני אדם משקיעים זמן ומאמץ רב הן ביכולת שלהם להתאים את עצמם (או ילדיהם או בני זוג שלהם) למערכת החברתית הקיימת (לדוגמה ללבוש בגד שנחשב מקובל או מתאים לאותה חברה - לדוגמה תלבושת של חרדי בחברה חרדית או תלבושת של סיקי או של היפי בחברות אחרות). מאמץ רב אחר מצד פרטים הוא לנסות להשפיע על החברה כולה לבצע החלטות חברתיות שהפרט חושב שהן נכונות וצודקות - גם אם לדבר אין בהכרח השפעה ישירה על חייו של הפרט (לדוגמה הפגנה בגלל החלטת שופט במשפט כלשהו שנוגע לאדם אחר). פרוש הדבר שתרבות ולפוליטיקה יש השפעות כלכליות גדולות מאד בשאלות כמו איך אנחנו תופסים את עצמנו, איזה מוצרים נקנה כדי להרשים בני זוג חברים או שכנים, איזה עמדות פוליטיות ותרבותיות יהיו לנו וכמה נהיה מוכנים לשלם כדי להגן או לקדם דעות אלה. לדוגמה מבחינה רציונלית כפי שהיא מוצגת על ידי הכלכלה אין זה הגיוני במיוחד מבחינת פרט להתגייס לצבא ולצאת למלחמה. אבל בחברות אמיתיות מי שאינו עושה זאת מוקע בדרך כלל כבוגד או פחדן ולחברה יש אינטרס להטיל עליו עונשים שונים - אם זה עונשים פורמליים כמו כליאה או הוצאה להורג ואם זה עונשים תרבותיים כמו חרם חברתי. השכבה הזאת של האדם החברתי מסבכת מאד את הניתוח הכלכלי והיא יכולה להסביר פרדוקסים שונים שבהם אנשים נוקטים פעולות שנראות סותרות את התנהגותו של האדם כיצור ביולוגי - לדוגמה אנשים שנודרים נדרי נזירות. אין פרוש הדבר שהניתוח הביולוגי מיותר לגמרי - אלא רק שהוא אינו כלי שיכול להסביר כל התנהגות אנושית ויש להיעזר גם בכלים אחרים. לדוגמה השכבה הביולוגית תתקשה להסביר נזירות אבל כן תסייע לנו בהבנה מדוע נזירות היא תופעה מוגבלת יחסית - לפרטים מסויימים בחברה שהם מיעוט וכן נפוצה יותר בחברות מסוימות. השכבה החברתית והפסיכולוגיה הכרוכה בשכבה זו מסבירות התנהגויות שונות של האדם בספרה הכלכלית. לדוגמה אדם סמית תוהה מדוע יהלומים הם יקרים ומדוע מים הם זולים כאשר "ערך השימוש" של מים הוא גבוה ואילו יהלומים הם "חסרי ערך" במובן ה"שימושי" שלהם. כלכלנים קלאסיים תהו על ההבדל בין "ערך השימוש" לבין "ערך כלכלי" או ערך החלפה - ההבדל בין "תועלת" כפי שהם תפסו אותה במובן "מעשי" לבין הערך של סחורות בשוק. ההסבר המקובל הוא ניתוח שולי - יש הרבה מים ובסביבה מקובלת של בני אדם היכולת להשתמש ביחידה האחרונה של מים היא נמוכה לעומת יהלומים שהם נדירים. דבר זה הוא רק הסבר חלקי. למעשה הכלכלנים התעלמו מכך שיהלומים הם בעלי ערך חברתי גבוה -השאלה מה זה דבר "שימושי" תלויה בשאלה איזה פונקציה מנסים להשיג - אם זה רק לשם שרידה השימושיות שלהם נמוכה, אבל היות והאדם הוא גם יצור ביולוגי וחברתי יש ליהלומים היבטי שימושי כמו הרשמה של בן או בת זוג (אפקט ההכבדה) או כסמל סטטוס חברתי - ולכן במובנים אלה הם שימושיים מאד (ניידים ומאפשרים הפגנה פשוטה של עושר לעומת מוצרים אחרים). הטעות של כלכלנים קלאסיים ונאו-קלאסיים במובן זה היא המחשבה שהאדם צריך רק לשרוד (לבדו) ואין לו שיקולים כמו הולדת ילדים, חינוך ילדים, שימור על בן או בת זוג, ומעמד חברתי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

כלכלה נאו-קלאסית

אישים: ויליאם סטנלי ג'בונס - קרל מנגר - לאון ואלראס - אלפרד מרשל - ג'ון בייטס קלארק - אירווינג פישר - קנת' ארו - פול סמואלסון - מילטון פרידמן - פרדריק הייק

מושגים: ניתוח שולי - תפוקה שולית - פונקציית ייצור קוב דאגלס - תועלת שולית - תאוריית שיווי המשקל הכללי - תאוריית העדפה הנגלית - יעילות פארטו - תחרות משוכללת - כשל שוק - השפעה חיצונית - צמיחה כלכלית - האדם הכלכלי - הון - יתרון יחסי

ביקורת: כלכלה קיינסיאנית - כלכלה אקולוגית - כלכלה התנהגותית - כלכלה מוסדית - כלכלה אבולוציונית - כלכלה בודהיסטית - מחלוקת קיימברידג' על ההון - הפרכת הכלכלה - תורת ההונאה - אמרטיה סן - קנת' בולדינג - ג'ון קנת גלבריית - הא-ג'ון צ'אנג - גבולות לצמיחה - מודל זרמים ומאגרים - ספינת החלל כדור הארץ - מערכות מורכבות

תרבות הצריכה

מושגים: התיישנות מכוונת - שיווק - פסיכולוגיה שיווקית - האדם הכלכלי - השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה - קפיטליזם כתרבות - מיתוס - סדר מדומיין - פסיכולוגיה חיובית - כלכלה התנהגותית - כלכלת אושר - הון חברתי - שביעות רצון מהחיים - מרוץ הנאה - אשראי - צמיחה כלכלית - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית

תרבות הצריכה

סרטים וספרים: הפרסומת והאגו - מחלת השפע - המאה של העצמי - סיפורם של הדברים - אומת המזון המהיר - בלי לוגו - האוטופיה הרומנטית - שיבוש תרבות - הכסף או החיים - לא רציונלי אבל לא נורא - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב

חלופות: פשטות מרצון - שבוע כיבוי הטלוויזיה - יום ללא קניות - יום לתקשורת דמוקרטית - אדבסטרס - עירוניות מתחדשת - סחר הוגן - מזון איטי - עשה זאת בעצמך - פרמקלצ'ר - שגשוג ללא צמיחה - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - רוחניות חילונית

צמיחה כלכלית

מושגים: צמיחה כלכלית - תוצר מקומי גולמי - מחזור עסקים - התיישנות מכוונת - שינוי טכנולוגי - תרבות הצריכה - האדם הכלכלי - הון - הון חברתי - הון טבעי - כלכלת אושר - פרדוקס איסטרלין - אשראי - ספינת החלל כדור הארץ - עקומת קוזנץ הסביבתית - מעבר דמוגרפי - פיתוח בר קיימא - דה קפלינג - I=PAT - טביעת רגל אקולוגית - גידול מעריכי

צמיחה כלכלית

סרטים וספרים: מחלת השפע - סיפורם של הדברים - שיבוש תרבות - כשתאגידים שולטים בעולם - כסף כחוב - שגשוג ללא צמיחה - גבולות לצמיחה - כלכלת מצב יציב - מעבר לצמיחה - אריתמטיקה, אוכלוסייה ואנרגיה (סרט)

חלופות: מדדים חלופיים לתמ"ג - מד קידמה אמין - המדד הקנדי לרווחה - מדד הפלנטה המאושרת - מדד רווחה כלכלית מקיימת - אושר לאומי גולמי - כלכלת מצב יציב - חמש דרכים לרווחה - צרכים אנושיים בסיסיים - כלכלה בודהיסטית - מעריסה לעריסה