כשל שוק

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כשל שוק (באנגלית: Market failure) הוא מונח בחקר הכלכלה המתאר מצבים שבהם הקצאה של מוצרים או שירותים על ידי שוק חופשי לא מגיעה ליעילות פארטו. פרוש הדבר שישנה הקצאה אחרת של מוצרים ושירותים, שבה המשתתפים בשוק יכולים להעמצא במצב טוב יותר, בלי שמצבו של אף אחד מהם הוא גרוע יותר.

במצבים של כשל שוק, למרות שכל אחד פועל למיקסום תועלתו האישית, לא מתקבל מצב יעיל. כלכלה נאו-קלאסית מכירה בכשלי השוק ואף מחייבת את הממשלה לפעול באופן פעיל בכדי לצמצמם. השימוש הראשון במושג על ידי כלכלנים היה בשנת 1958 אבל הרעיון היה קיים עוד בזמנו של הפילוסוף מהתקופה הוויקטוריאנית Henry Sidgwick.

כלכלנים רבים תומכים בצמצום כשלי שוק, משום לפי התאוריה הכלכלית יש זהות בין יעילות פארטו לבין רווחה חברתית. יש ויכוחים בין אסכולות שונות בכלכלה לגבי התפקיד של רגולציה ממשלתית ושל שוק חופשי ביכולת לשמור מפני כשלי שוק. לימודי כלכלה נאו-קלאסית מצביעים על פתרונות שונים לכשלי שוק כמו ממונה על הגבלים עסקיים כדי להקטין פגיעה מצד מונופולים וקרטלים או פיקוח על זיהום כדי להקטין השפעה חיצונית. חברי אסכולת שיקאגו וליברטנים נוטים להמעיט בחשיבותם של כשלי שוק, להגיד שהתערבות ממשלתית תגדיל עוד יותר כשלי שוק אם אלה קיימים, וכי עם הזמן מוסדות חברתיים כמו רגולציה עצמית, חרם צרכנים, תביעות בבתי משפט, יוזמה פרטית של מתחרים חדשים, או קדמה טכנולוגית יגרמו לכשל השוק לקטון או להעלם כליל. כלכלנים אחרים מצביעים על כך שהראיות להצלחת גישה זו קלושות וכי תחומים שלמים בכלכלה כיום נתונים תחת רגולציה עקב חוסר הצלחה בהפעלת האפיקים האחרים.

הגישה לפיה כשל שוק זהה לפגיעה ברווחה מותקפת גם על ידי אנשי כלכלה מוסדית. לדוגמה יש מספר מקרים של פגיעה ברווחה שאינם נובעים מכשלי שוק. כמו כן, ההגדרה של מיהי החברה שבה מדובר משפיעה על הרעיון של כשל שוק.

היסטוריה

כשל שוק הוא מושג מודרני יחסית. כלכלנים קלאסיים, ומרקסיסטים במאה התשע עשרה ובתחילת המאה ה-20 התווכחו על נושאים רבים אבל היות והמושג של "יעילות פארטו" הומצא רק מאוחר יותר הטנות כלפי השוק היו לדוגמה שהוא גורם לניצול ולעוני של העניים ולאו דווקא להקצאה בלתי יעילה.

עם זאת הרעיון לפיו השוק לא תמיד מצליח לספק את הרווחה החברתית בצורה הטובה ביותר מופיעה אפילו אצל כלכלנים מוקדמים כמו אדם סמית. למרות התמיכה שלו בשוק חופשי באופן כללי (או במונחים של היום - שוק משוכלל), סמית כן מתייחס למצבים שבהם השוק לא עובד טוב - הוא מתייחס בעיקר לכשלי שוק של מוצר ציבורי (אם כי המונח פותח רק מאוחר יותר במהלך המאה ה-20) וטוען כי המדינה צריכה להתמקד ב-3 תפקידים עיקריים: הספקה של צבא כדי להגן מפני פלישה צבאית, הספקה של מערכת חוקים ובתי משפט וכן מיזמים ומוסדות שמספקים רווחה אבל לא מספקים רווח - "להקים או לשמור את המוסדות הציבוריים ואת העבודות הציבוריות, אשר למרות שהם יכולים להביא את התועלת הרבה ביותר לחברה כולה, הם עם זאת, בעלי טבע כזה שהתשלום עליהם לא יכול להחזיר את ההוצאות לכל פרט או למספר קטן של פרטים, ולכן לא ניתן לצפות כי פרט אחד או מספר קטן של פרטים יוכלו להקים או לשמור עליו." (עושר העמים, ספר 5, פרק 1). ‏[1]

משנות השלושים ואילך פיתחו כלכלנים במסורת הנאו-מרקסיסטית והקיינסיאנית (לדוגמה, ג'ואן רובינסון ואבא לרנר) את הטענה כי במנגנון המחירים של השוק יש פגמים, המביאים לסטייה ממחירי שוק אופטימליים ומהקצאה של משאבים לשימושים המוערכים ביותר, כפי שטען אדם סמית'. תפישות אלו והרחבתן, הובילו כלכלנים נאו-קלאסיים כמו קנת' ארו או ג'וזף שטיגליץ לטעון כי השוק אינו מקצה משאבים בצורה מיטבית ואינו מאפשר זרימת מידע מיטבית. אצל כלכלנים דוגמתם, ובמיוחד בכלכלה הקיינסיאנית, שתפשה מקום מרכזי בחשיבה הכלכלית משנות ה-30 של המאה ה-20, היו בעיות אלו בלתי פתירות בתוך מנגנון השוק והצדיקו, לפיכך, התערבות ממשלתית חיצונית לתיקונם.


סוגים של כשלי שוק

כשלי שוק הנוגעים למבנה השוק

יש מספר כשלי שוק המתייחסים למספר המוכרים ו/או הקונים בשוק. כאשר יש מעט מוכרים או מעט קונים מתרחקים מתנאים של "אינסוף קונים" ו"אינסוף מוכרים" המתוארים בתאוריה הנאו-קלאסית כתנאים הכרחיים להגעה ליעילות פארטו.

מונופול: מצב בו בשוק מסויים יש 'מוכר יחיד' או פירמה בודדת השולטת בחלק נרחב של השוק.

המונופול יכול לשלוט על ההיצע ובכך גם על המחיר של הסחורות בשוק. ידוע המצב של מונופול טבעי, בו עקב תנאיו של מוצר מסויים טבעי שייווצר בו מונופול. מוצר של מונופול טבעי הוא זה הדורש השקעה גדולה מאוד בתשתית ראשונית ומעט השקעה כדי להגדיל את ההיצע בהמשך. דוגמאות בולטות למונופולים טבעיים הם: חשמל, מים, רישום קרקע וכו'.

אוליגופול: מצב בו יש מעט מוכרים גדולים. אמנם אין כאן את יכולת השליטה של המונופול, אך כשיש מעט מוכרים קל יותר לתאם מחירים והצע - בין אם באופן מפורש בהסכם, או בהבנה שבשתיקה. אוליגופול לא חייב להיות מצב שבו 100% מהשוק נשלט על ידי מספר מצומצם של חברות, מספיק שמספר מועט של חברות שולט במכירה לרוב הצרכנים. בישראל מתקיים זה זמן רב אוליגופול של הבנקים. כשאר שני בנקים גדולים תופסים נתח גדול (מעל 70%) ממשקי הבית וכמעט לא קיים שוק אשראי חוץ-בנקאי. [לאחרונה החלו מס' חברות כרטיסי אשראי להעניק אשראי חוץ-בנקאי, אולם חלקן נמצאות בשליטה עקיפה של הבנקים.] גם בשוק הדלק בישראל קיים אוליגופול. חשוב לציין כי המצב של אוליגופול הוא הרווח ביותר מבין צורות המונופול ונהנה מחסינות יחסית מביקורת, היותר שהוא משמר מראית עין של תחרות. שוק הביטוח בישראל נשלט על ידי 5 חברות, שוק הרכב העולמי נשלט על יד מספר מועט של חברות וכך הלאה.

קרטל: כשמספר מוכרים מתאגדים לתיאום מחירים או הצע. כיום קרטל אסור בחברות בהן נהוג שוק חופשי. אכיפת החוקים נגד קרטלים היא בעייתית, מכיוון שקשה להוכיח באופן פלילי תיאום מחירים.

במקרים רבים יש תהליך טבעי שבו שוק חופשי (חופשי מהתערבות ממשלתית) צומח בתחילה כשוק משוכלל שבו יש יותר ויותר מוכרים, ובהמשך יש קונסולידציה - מיזוגים בין מתחרים וירידת מספר השחקנים בשוק. הגורם המרכזי לכך הוא יתרונות לגודל שיש לארגונים גדולים יותר - כך שמי שמרוויח יותר נהנה גם מהוצאות נמוכות יותר או רווחים גבוהים יותר ויכול לנגוס בתחרות מצד מתחרים. כך נוצרת נטייה טבעית ליצירה של מונופולים וקרטלים. בכדי להגן על הצרכנים וכדי להתקרב ליעילות פארטו, החוק מטיל מגבלות על מונופולים וקרטלים - אם על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים ואם על ידי רגולטורים אחרים - לדוגמה רגולציה על מונופול בתחום החשמל על ידי רשות החשמל. כלכלנים מבחינים לכן בין שוק חופשי - שוק שאין בו התערבות כלל או כמה שפחות התערבות, לבין מצב של שוק תחרותי מתוך שאיפה להגיע לשוק משוכלל.

אין הסכמה על כך שהמצב הרצוי ביותר בהקשר של יעילות פארטו הוא שוק מרובה מוכרים כפי שהוא מתואר בכלכלה נאו-קלאסית. תחרות שומפטריאנית במסגרת ניתוח דינמי של הכלכלה מצביעה על כך שהרבה מוכרים אמנם מגיעים ליעילות פארטו בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך דווקא עדיפה תחרות בין מעטים. תחרות בין מעטים גוררת רווחים לפירמות, ואת הרווחים האלה ניתן להשקיע במחקר ופיתוח, שאמורים לספק יתרון תחרותי לחברות ותחת הנחות נוספות יכולות לשפר ת רווחת הצרכנים.

כשלים הנוגעים לסוג המוצר

השפעות חיצוניות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעה חיצונית

כאשר פעילות של מישהו בשוק משפיעה על מישהו אחר בלא תשלום/פיצו נוצר מצב של השפעה חיצונית. דוגמה מרכזית למצב של השפעה חיצונית הוא זיהום - לדוגמה מפעל שמייצר עניבות, מזהם נחל, שגורם תחלואה למי ששותים ממי הנחל ובכך גורם להם הוצאות וסבל. הקונים שקונים את העניבות והפירמה שמוכרת להם את העניבות סוגרים אולי עסקה בשוק החופשי, אבל המחיר של העניבה עליו סוכם לא כולל את המחיר של הפגיעה במי ששתו מהמים. לפיכך נוצרים כמה עיוותים - ראשית מי שסובלים מהזיהום לא מקבלים פיצוי ושנית המחיר של העניבות הוא נמוך מידי ונמכר בכמות גדולה מידי. הפנמת עלויות הוא הרעיון לפיו יש למדוד את העלויות החיצוניות שנגמרו - לדוגמה את הנזקים הבריאותיים למי ששתו מהמים, לשלם להם כסף על חשבון המוכרים או הקונים או שניהם, ובכך להגיע ליעילות פארטו.

זהו המקום בו רוב ספרי הכלכלה הנאו-קלאסית והכלכלנים הנאו-קלאסיים מתייחסים לבעיות סביבתיות ואקולוגיות. מובאות הרבה דוגמאות של זיהום נחלים וזיהום אוויר. לפי התאוריה הנאו-קלאסית ברגע שיקום מוסד חברתי אשר יכניס את ההשפעות החיצוניות אל השוק החופשי, הפנמת עלויות חיצוניות המחירים של השוק יתמחרו אותם ולכן השוק יוכל להקצות אותם ביעילות.

אולם רבים ממשאבי הסביבה אינם ניתנים כלל להכנסה אל מנגנון השוק, מכיוון שאינם מקיימים את התנאים הנחוצים כדי להיכלל בו. לדוגמה פעמים רבות מי שנפגע מהזיהום אינו יודע מאיזה מקור זיהום הוא נפגע, ולפעמים הפגיעה מתעכבת במשך מספר שנים, לכן ייתכן ופעילות שוק מלפני 10 שנים פוגעת באנשים כיום. המצב מסובך יותר כאשר מעורבים בנושא כשלי שוק אחרים כמו מוצרים ציבוריים, מחסור במידע מלא, רציונליות חסומה ושינוי בטעמים. כמו כן אנשים מתחומים של אקולוגיה וכלכלה אקולוגית מעירים כי כמות המוצר הנוצרת בפתרון של הפנמת עלויות נקבעת על ידי מנגנון סובייקטיבי שתלוי בטעמים הפרטים, מידת הארגון שלהם, המידע שלהם ועוד, ואילו הכמות הבטוחה לסוגיות כמו פגיעה בבריאות או סיכון של קיימות היא בדרך כלל כמות אובייקטיבית. הסברים נוספים ראו בערכים כלכלה סביבתית, דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק ובדיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 11, כשלי שוק ומשאבים א-ביוטיים.

מוצרים ציבוריים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מוצר ציבורי

מוצר ציבורי הוא מוצר או שירות אשר קשה למנוע ממישהו להנות ממנו, גם אם לא שילם (לא בלבדי), והנאה של אדם אחד ממנו לא מפריעה לאחרים להנות ממנו (לא יריבי). במוצרים ושירותים כאלה הקצאה על ידי השוק אינה מובילה ליעילות פארטו. הדוגמאות בכלכלה נאו-קלאסית הם: ביטחון (צבא ומשטרה), אויר, בתי משפט וכו'. למעשה רוב השירותים שהביוספירה מספקת לנו הינם מוצרים ציבוריים לפי ההגדרה של מוצרים ציבוריים ולכן נידונים להקצאה בלתי יעילה. הבעיות במוצרים ציבוריים מוצגות על ידי הטרגדיה של הרכוש המשותף (הרחבה בדיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק).

ניתן לדבר על מוצרים ציבוריים נוספים כמו אמון, הוגנות, ממשל יעיל, מערכת משפט הוגנת, תקשורת הוגנת ואמינה, שיטור הוגן, רגולציה הוגנת, הון חברתי, ועוד. כל הדברים האלה מספקים תועלת גם לאנשים שלא בהכרח משלמים עליהם, קשה לגבות עליהם תשלום בצורה של מוצר פרטי והם לא יריביים - הנאה של מישהו אחד מתקשורת הוגנת ואמינה לא מפחיתה את השימושית מכך עבור אנשים אחרים.

כינוי נוסף למוצרים ציבוריים הוא נחלת הכלל. ניתן להתייחס למוצרים ציבוריים כאל כשל השוק החשוב ביותר ממספר סיבות. ראשית הקיום המשותף של בני האדם בכדור הארץ תלוי בקיומה של הביוספרה ובשירותי המערכת האקולוגית אבל ניתן לראות בביוספרה סוג של מוצר ציבורי. גם תכנון ארוך טווח או מידע אמין שקשורים לבעיות של קיימות הם מוצרים ציבוריים. ניתן לראות גם בשלום כמוצר ציבורי - ולכן גם אי קיום של מלחמה גרעינית כוללת הוא סוג של מוצר ציבורי. בגלל חשיבות הבעיה ובגלל הגודל שלה אנשי קיימות מצביעים עליה כעל כשל השוק החשוב ביותר. גם אם יפתרו כל כשלי השוק האחרים או ינתן להם מענה, אי מענה לכשלי שוק שיגרמו להכחדת כל או רוב האנושות יהיו חמורים יותר.

סיבה נוספת למיקוד במוצרים ציבוריים הוא שעצם קיומן של מוסד חברתי כמו שוק חופשי, זכויות קניין, רגולציה וממשלה או מדינה בכלל הם סוג שם מוצרים ציבוריים. לדוגמה קשה לקיים שוק חופשי או שוק משוכלל ללא אכיפה של זכויות קניין וללא בתי משפט הוגנים. היות ואלה הם מוצרים ציבוריים קיום השוק תלוי ביכולת לנהל מוצרים ציבוריים. פתרון של כשלי שוק אחרים בכלים כמו רגולציה מול מונופולים או ניסיונות פתרונות מול מידע א-סימטרי תלויים הן במוסדות חברתיים שנמצאים מחוץ לשוק (כמו מדינה או קהילות או נורמות) שקיומן ותחזוקה הוגנת שלהם הוא סוג של מוצר ציבורי. לדוגמה ניתן לראות במוסד כמו הממונה על הגבלים עסקיים סוג של מוצר ציבורי. מצב שבו אין מידע אמין (לדוגמה עקב הצפת מידע, דיסאינפורמציה, או תאוריות קונספירציה) מקשה מאד על ניהול של מערכות ומוסדות אחרים כמו פירמות, שוקי מניות, ממשלות, שווקים בכלל, מחקר מדעי בסיסי ועוד.

כשלים הנוגעים למסחר

כשלים אלה נובעים ממגבלות שונות על ביצוע ההעסקה כמו מגבלות על השגת מידע, עיבוד מידע וידע שיש לקונים והמוכרים. הדבר כולל רציונליות חסומה, מחסור במידע, ועלויות עסקה.

רציונליות חסומה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - רציונליות חסומה

כלכלה נאו-קלאסית מניחה כי הסוכנים הכלכליים הם רציונליים - דבר זה מניח הנחות רבות לגבי יכולת עיבוד המידע של אנשים שנחשבים בעייתיים בגלל היבטים של פסיכולוגיה, מדעי המוח וסיבוכיות של חישובים. בשנת 1957 פרסם הכלכלן הרברט סיימון את ספרו Models of Man שבו הוא טען שאנשים הם רציונליים רק במידע מסויימת וכי יש מימדים רגשיים או בלתי רציונליים בהתנהגותם. בעבודות אחרות הוא טען ש"סוכנים בעלי רציונליות חסומה הם בעלי מגבלות על ניסוח ובפתרון של בעיות סבוכות ובעיבוד (קבלה, איחסון, איחזור ושידור) של מידע". סימון הציע כי סוכנים כלכליים מבצעים היורסטיקות כדי לקבל החלטות במקום לבצע אופטימיזציה מוחלטת לפי חישובים. ממצאים מתחום הסיבוכיות מצביעים כי יש בעיות כלכליות שבני אדם (או מכונות חישוב אחרות) אינם מסוגלים לפתור בזמן סביר ולכן חייבים לבצע היוריסטיקה - כך הדבר אפילו בבעיות "פשוטות" לכאורה של בחירת סל קניות אופטימלי בסופר ממוצע. ראו תאוריית העדפה הנגלית לפרטים.

התחומים של כלכלה התנהגותית וכלכלה ניסויית משתמשים בתובנות מצד פסיכולוגיה, מדעי המוח וניסויים כדי לבדוק הנחות שונות הנוגעות לרציונליות של צרכנים, יצרנים ומקבלי החלטות בהקשר הכלכלי. מתוך תחומים אלה נראה שהסברים רציונליים אינם בהכרח הסברים טובים להתנהגות אנושית. אפילו המינוח "רציונליות חלקית" מניח בצורה משתמעת שרוב ההחלטות הן רציונליות, אם כי ייתכן שרוב ההחלטות אינן רציונליות ונלקחות בלי שאנו שמים עליהם לב. תחומים אחרים כמו שיווק, בודקים גם הם היבטים של רציונליות. לדוגמה בספר עיצוב להרזייה נטען כי בכל יום אנשים מקבלים כ-250 החלטות לגבי מזון, ומתוכן כ-200 החלטות נלקחות בצורה לא מודעת וכי דברים כמו גודל הצלחות, מה מונח על השיש במטבח, או מה הנוף שעליו מסתכלים במסעדה יכולים לקבוע התנהגות במזון לא פחות משיקולים רציונליים.

תחום רחב יותר של ביקורת נוגע לקביעת הטעמים ולתרבות. בתאוריה הנאו-קלאסית מניחים כי טעמי הצרכנים נקבעו לפני המסחר וכי הם נשארים קבועים וללא שינוי. בתחומים כמו תרבות הצריכה או פסיכולוגיה שיווקית נטען כי טעמי הצרכנים יכולים להיקבע על ידי השפעות שונות כמו שיווק מצד תאגידים, הרגלים חברתיים, הרגלים גופניים הנוגעים לצריכה, מוסדות חברתיים כמו בתי ספר או כסף או מדים, וכו'. ראו לדוגמה את התחום של כלכלת השמנה.

אינפורמציה חלקית/א-סימטרית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - מידע א-סימטרי

מידע א-סימטרי הוא מצב שבו צד אחד (בדרך כלל המוכר) יודע מידע חשוב שאינו ידוע לצד השני, זאת בניגוד למצב של מידע מלא שבו כל הצדדים בכל העסקאות יודעים כל על המוצרים וטיבם.

יש סוגים שונים של מידע א-סימטרי, סוג אחד הוא באשר לטיב המוצר. (מודל הלימונים של אקרלוף - לימונים - כינוי למכונית משומשת) - יש מקרים בהם המוכר יכול לדעת טוב יותר את טיבו של המוצר מאשר הקונה. מקרים אלה כוללים מוצרים כמו מכוניות משומשות. יש דוגמאות נוספות כמו שירותים שקשה להעריך את טיבם (כמו תיקון מכונית במוסך, או קבלת טיפול רפואי). או כישורים של מועמד לעבודה. התוצאה המיידית היא שקונים משלמים מחיר יקר מידי עבור מוצר, ולעיתים ללא קבלת תמורה. משחקים חוזרים בהקשר זה יכולים לגרור מצב בו הקונים המאוכזבים מציעים מחיר נמוך מידי, ומוכרים איכותיים נמנעים מלהיכנס לשוק בגלל קבלת תמורה נמוכה מידי למוצר האיכותי שבידם. במצב אחד נמכרים רק מוצרים מאיכות גרועה ובמצב קיצוני יותר אין מסחר בשוק כלל.

דרך להתגבר על כשל זה היא על ידי סיגנל לאיכות - תעודה על ידי מוסד רשמי, בחינה של המוצר או של נותן השירות, טסט לאוטו, וכו' שמאשרים שאכן מוכר זה מוכר מוצר איכותי. למרות זאת מדובר בכשל שוק שכן הקיום של הסיגנל תלוי בהוצאה מיותרת מצד המוכרים או הקונים.

סיכון מוסרי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - סיכון מוסרי

סוג אחר של כשל שוק שנובע מקיום של מידע א-סימטרי הוא סיכון מוסרי. זהו מצב שבו פרט או ארגון, הניצבים בפני החלטה הכרוכה בסיכון, נוטלים סיכון גבוה יותר בגלל שהם מצפים לסיוע באם הסיכון יתממש.

הסיכון המוסרי נובע מכך שהאחריות על פעולות הפרט לא חלה במלואה עליו ולכן הוא נוטה להיות פחות זהיר בהשוואה למצב של אחריות מלאה. הסיכון יכול להתאפשר בגלל מידע א-סימטרי. דוגמה לכך היא מבוטח בחברת ביטוח. המבוטח יכול לקחת סיכונים גדולים יותר בגלל הביטוח, ומצד שני הוא לא תמיד מיידע את החברה על מעשיו. מצד שני חברת הביטוח מציבה למבוטח מגוון שונה של ביטוחים, לדוגמה פוליסת בריאות המכסה ניתוחים, אבל הפרט אינו יודע מה הסיכון ואילו הוצאות עלולות להיות לו, וזאת בניגוד לחברת הביטוח שמכירה את הסטטיסטיקה בתחום.

כשלי שוק מחוץ לתאוריה הכלכלית

ישנם מספר כשלי שוק שאינם מופיעים בתאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית הללו נוגעים להגדרות אחרות של החברה אליה מתייחסים ולאפשרויות שאינן מופיעות בתאוריה.

  • פגיעה באנשים בדור אחר - התייחסות ארוכת טווח מצביעה על כך שייתכנו כשלי שוק שבהם דור אחד פוגע בדור אחר, אבל הדור השני לא יכול לסחור עם הדור הראשון כדי למנוע את הפגיעה. לדוגמה זיהום מים וזיהום קרקע או משבש אנדוקריני הם מקרים בהם עלול לעבור זמן רב בין הפעולה שמייצרת את הנזק לבין הופעת הנזק עצמו.
  • פגיעה בקיימות - פגיעה כזו יכולה להיות דוגמה קיצונית לכשל שוק מסוג פגיעה באנשים בדור הבא, אבל להתייחס גם לפגיעה באנשים באותו דור. הדבר נובע מבעיות קיימות - הוא קיום של תהליכים בלתי הפיכים ו/או תהליכים ארוכי טווח שעלולים לגרור הכחדה של תרבות או פגיעה ברוב תושביה על ידי פגיעה בסביבה הטבעית או בגלל בעיות אחרות. ניתן לתאר בעיות אלה כשילוב של מספר רב של כשלי שוק ביחד כולל השפעה חיצונית, מוצר ציבורי, מידע א-סימטרי וסיכון מוסרי. התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית אינה מכילה מסגרת התייחסות שבה פעולות כלכליות עלולות לגזור כלייה על חלק גדול מהסוכנים.
  • פגיעה בבעלי חיים ובמינים אחרים - הגדרת הרווחה בתאוריה הכלכלית מגדירה את הסוכנים הכלכליים כבני אדם ומנסה להשיא את הרווחה שלהם. התאוריה אינה מתייחסת לרווחת בעלי חיים או זכויות בעלי חיים ורואה בהם מוצר או רכוש בלבד שאין כל משמעות לרווחה שלו. גם הכחדת מינים של צמחים, בעלי חיים ועוד אינה מתחשבת ברווחה של מינים אחרים אלה רק ברווחה אנושית. דבר זה דורש ביצוע של הבחנה סובייקטיבית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביזור וריכוזיות

רקע: שוק חופשי - שוק תחרותי - כשל שוק - מונופול - אוליגופול - מונופסון - תאגיד - תאגיד רב-לאומי - יתרונות לגודל - מינוף פיננסי - חברת פירמידה - סיכון מוסרי - מונופול טבעי - קשרי הון שלטון - קפיטליזם של מקורבים‏ - שחיתות - לובי פוליטי - תעמולה - הפרטת המחקר - תרבות הצריכה - גלובליזציה - תביעת השתקה - התיישנות מכוונת - עוני - אי שוויון כלכלי - מלכודת עוני - ניידות חברתית

Movie poster the corporation.jpg

דוגמאות: שוק הרכב העולמי - חברות הטבק - משפחות ההון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - איי.די.בי. - האחים עופר - מונסנטו - נסטלה - משפט מקלייבל - חוק ההסדרים - גז טבעי בישראל

כלים לשינוי: הגבלים עסקיים - כלכלה דמוקרטית - כלכלה מקומית מקיימת - קואופרטיב - בנק שיתופי - מטבע משלים - מטבע קהילתי - כלכלה שיתופית - מכפיל מקומי 3 - מס טובין - פשטות מרצון - נתונים פתוחים - כנסת פתוחה - קוד פתוח - חומרה פתוחה

אישים וארגונים: אדם סמית - ארנסט פרידריך שומכר - יוזף שומפטר - ג'ון קנת גלבריית - אמרטיה סן - הא-ג'ון צ'אנג - דייוויד קורטן - ג'ושוע קארלינר - ונדנה שיווה - לואיג'י זינגלס - החלום האמריקאי החדש - SourceWatch

ספרים וסרטים: קטן זה יפה - הדינמיקה של הקפיטליזם - כשתאגידים שולטים בעולם - סופו של הליברליזם המפסידני - אומת המזון המהיר - מכונת הארגון (ספר) - הלוגיקה של פעולה קבוצתית - נו לוגו - בולו'בולו - התאגיד - הפרסומת והאגו - סיפורם של הדברים

כלכלה נאו-קלאסית

אישים: ויליאם סטנלי ג'בונס - קרל מנגר - לאון ואלראס - אלפרד מרשל - ג'ון בייטס קלארק - אירווינג פישר - קנת' ארו - פול סמואלסון - מילטון פרידמן - פרדריק הייק

מושגים: ניתוח שולי - תפוקה שולית - פונקציית ייצור קוב דאגלס - תועלת שולית - תאוריית שיווי המשקל הכללי - תאוריית העדפה הנגלית - יעילות פארטו - תחרות משוכללת - כשל שוק - השפעה חיצונית - צמיחה כלכלית - האדם הכלכלי - הון - יתרון יחסי

ביקורת: כלכלה קיינסיאנית - כלכלה אקולוגית - כלכלה התנהגותית - כלכלה מוסדית - כלכלה אבולוציונית - כלכלה בודהיסטית - מחלוקת קיימברידג' על ההון - הפרכת הכלכלה - תורת ההונאה - אמרטיה סן - קנת' בולדינג - ג'ון קנת גלבריית - הא-ג'ון צ'אנג - גבולות לצמיחה - מודל זרמים ומאגרים - ספינת החלל כדור הארץ - מערכות מורכבות

  1. ^ Jonathan Anomaly, Public goods andgovernment action, Politics, Philosophy & Economics, 2015, Vol. 14(2) 109–128