יוממות
יוממות (Commuting) היא התחבורה היומיומית בין מקום המגורים לבין מקום העבודה או מקום הלימודים.
לפני המאה ה-19 רוב העובדים הלכו למקום עבודתם, או רכבו על בעלי חיים, ועבדו במרחק של לכל היותר שעת הליכה מביתם. כיום אנשים רבים נוסעים מידי יום למקום עבודה מרוחק, שיכול להיות גם בעיר שאינה מקום מגוריהם. הדבר נפוץ במיוחד במדינות שעברו תעוש ומשתמשות באמצעי תחבורה כמו רכבת, מכונית אוטובוס, ואופניים.
לעובדה כי יוממות מתקיימת כיום באמצעות כלי רכב, יש השפעה משמעותית על החיים המודרניים. היא אפשרה לערים לגדול למימדים שהיו בלתי מקובלים בעבר. השימוש בכלי רכב פרטיים לצכרי יוממות הוביל לפרבור, הגדלת זיהום האוויר, תאונות דרכים, פקקי תנועה, זיהום מים, שימוש בשטחים ציבוריים לשם חנייה ועוד.
תופעות כמו פיצוץ אוכלוסין, מעבר מהכפר לעיר ומחקלאות לתעשייה, הגברת השימוש ברכב פרטי, פרבור והקצאת שטחים בעיר לחנייה גורמים להגברת פקקי התנועה, להגדלת יוקר המחייה בעיר ולכך שאנשים נאלצים לנסוע רחוק יותר ולהשקיע בנסיעות זמן רב יותר.
פתרונות של תחבורה ציבורית, עירוב שימושי קרקע, יוממות אופניים, שיתוף נסיעות ועוד צעדים במסגרת עירוניות מתחדשת נועדו כדי להקטין את זמן היוממות, ולהקטין תופעות לוואי של נסיעות יוממות ברכב פרטי כמו זיהום אוויר, תאונות דרכים, פקקי תנועה ועוד.
תוכן |
נתוני יוממות
נכון 2008, 78% מתושבי ארצות הברית נוסעים בנסיעות יוממות פחות מ-64 ק"מ. [1]
בהולנד קיימת יוממות אופניים נרחבת לצד שימוש נרחב בתחבורת אופניים באופן כללי. נסיעות היוממות לעבודה מתחלקות בהולנד כך: 62% ברכב פרטי (כנהגים או נוסעים), 25 באופניים, 4% ברגל, ו-10% באמצעים אחרים. נסיעות היוממות לעבודה מהוות רק 13% מסך הנסיעות (כאשר מודדים אותם כ"נסיעות" ולא במרחק). לעומת זאת בנסיעות למוסדות חינוך לדוגמה, אופניים משמשות לשם 50% מהנסיעות, ואחוז זה גדול יותר עבור תלמידי תיכון.[1]
יוממות בישראל
בישראל קיימים נתונים על הגעה לעבודה, דבר שמהווה חלק מהנתונים על יוממות ומתעלם מהגעה יומיומית למקומות לימוד. נכון לשנת 2003, 7% מהשכירים והעצמאיים עבדו בשנת 2003 מהבית. מתוך 93% שלא עבדו מהבית, הגיעו 61% מהעובדים לעבודה ברכב, 14% באוטובוסים ציבוריים, 1% ברכבת ו-1% במונית (סה"כ 16% בתחבורה ציבורית), 6% בהסעות של מקומות העבודה, 13% בהליכה ברגל ו-3% באופנוע או באופניים.[2]
מתוך 93% המועסקים שעובדים מחוץ לבית, העריכו העובדים בשנת 2003 את המרחק למקום העבודה שלהם כ-16 ק"מ בממוצע. שליש מהם עובדים ברדיוס של 5 ק"מ מהבית, שליש ברדיוס של 6-20 ק"מ מהבית ושליש במרחק של 20 ק"מ ומעלה.[2]
עלויות כלכליות של יוממות
ליוממות , ובעיקר ליוממות רכב יש עלויות כלכליות גבוהות. ניתן לחלק עלות זו לכמה חלקים:
- העלות הישירה למשתמש של הוצאות הקשורות ביוממות (כמו המחיר של כרטיס נסיעה ברכבת, ומחיר הדלק לצרכן).
- העלויות של זמן הנסיעה - כאשר אדם נוסע בנסיעות יוממות הוא בדרך כלל לא עוסק בפנאי או בעבודה.
- עליות סמויות - עלויות שמוטלות על הנוסע אבל לא בהווה אלא בעתיד (כמו פגיעה בבריאותו עקב חשיפה לזיהום אוויר או עקב מחסור בפעילות גופנית). עלויות החזקת רכב פרטי כמו פחת ובלאי.
- עלויות חיצוניות של יוממות - עלויות שמוטלות על החברה כולה - כמו פקקי תנועה, זיהום אוויר, תאונות דרכים, ייקור מחירי הקרקע בגלל הפקעת שטחים למגרשי חנייה ולכבישים, זיהום מים, רעש, פגיעה באיכות החיים העירונית (בגלל פגיעה ביכולת משחק בעיר לדוגמה) ועוד.
בגלל העלויות של זמן הנסיעה, אנשים רבים, בעיקר כאלה שהכנסתם גבוה יותר, בוחרים לנסוע במכונית פרטית גם אם היא יקרה יותר מתחבורה ציבורית. לבעלי ההכנסה גבוה יותר, אובדן של שעת עבודה הוא יקר יותר - ולכן משתלם להם פעמים רבות יותר להשקיע באמצעי תחבורה יקר יותר, בנסיון לחסוך בזמן הנסיעה. בחירה מחודשת בתחבורה ציבורית לצרכי יוממות היא הגיונית רק אם היא במסגרת תעדוף של תחבורה ציבורית (לדוגמה BRT) ואולי גם הפליה לרעה של הרכב הפרטי.
פתרון שוק לנושא היוממות, לאו דווקא יתן פתרון יעיל או אופטימלי מבחינת מהירות, או אנרגיה לבעיות יוממות בגלל קיומן של עלויות חיצוניות רבות הנגרמות עקב שימוש ברכב פרטי - עלויות שפרושן שהחברה מסבסדת בצורות רבות את השימוש ברכב פרטי, גורמות לכך שמספר גדול יותר של אנשים משתמשים ברכב פרטי למטרות יוממות לעומת מצב של הפנמת עלויות ושוק משוכלל.
בעיה נוספת היא שהקצאת המרחב הציבורי ותכנונו אינה דבר שהוא בידי הצרכן הבודד - כך שבמקום שבו יש תכנון מוטה רכב פרטי, מהיר יותר להגיע ממקום למקום ברכב פרטי, בעוד שבמקום שבו יש תכנון מוטה לכיוון של תחבורה ציבורית (קוריטיבה לדוגמה) שימוש בתחבורה זו הוא מהיר יותר.
פרוש של דבר זה הוא שקיים "מינימום מקומי" או נעילה טכנולוגית בשימוש במכוניות ליוממות - כל עוד אחוז מסויים מתושבי העיר משתמשים במכונית ניתנת להן העדפה בתכנון, ולכן זהו אמצעי מהיר יותר יחסית לתחבורה ציבורית, כאשר אחוז מסויים מתושבי העיר עובר לתחבורה ציבורית, אין בכך שיפור משמעותי והם חוזרים לרכב הפרטי. רק כאשר יש מעבר של אחוז גבוה מהתושבים לתחבורה ציבורית וכתוצאה מכך פיתוח מוטה תחבורה ציבורית, מתהפכת המגמה, ואז מתקצרים גם זמני היוממות לעומת המצב של יוממות מכוניות. בדרך כלל זמני הנסיעה מתקצרים והעלות הכלכלית יורדת - גם לעומת המינימום המקומי של נסיעה במכונית במצב של פיתוח מוטה רכב פרטי (כלומר זהו "מינימום מוחלט").
ראו גם
- יוממות אופניים
- ערים ללא מכוניות (ספר)
- פיתוח מוטה תחבורה ציבורית
- עירוב שימושי קרקע
- פרבור
- השפעות חיצוניות של מכוניות
הערות שוליים
- ^ נסיעות אופניים בהולנד משרד התחבורה, העבודות הציבוריות והמים של הולנד.
- ^ 2.0 2.1 סקר בנושא מרחק נסיעה לעבודה, מכון ברנדמן 2003.
קישורים חיצוניים
- יוממות בוויקיפדיה האנגלית
- תחרות "מגיעים לעבודה בירוק" של ארגון תחבורה היום ומחר
- שינוי דפוסי יוממות - עידוד עובדים לריסון השימוש ברכב פרטי , המשרד להגנת הסביבה, תחבורה היום ומחר, 2007.
