רובים חיידקים ופלדה (ספר)
רובים, חיידקים ופלדה הוא ספר עיון שנכתב על ידי ג'ארד דיימונד, פרופסור לפיזיולוגיה, שהתמחה בחקר האבולוציה של ציפורי גיניאה החדשה. השאלה המרכזית בה עוסק הספר היא מדוע הציוויליזציות האירו-אסתיות (כולל צפון אפריקה) שרדו וכבשו חברות אחרות. מלבד שאלה זו עוסק הספר בשאלות רבות אחרות הקשורות לשאלה זו כמו מדוע חלק מהחברות עברו מציידים לקטים לחברות חקלאיות הרבה לפני חברות אחרות, איך התפתח הכתב, ועוד.
כדי לענות על שאלות אלה סוקר הספר את ההיסטוריה בחברות אנושיות שונות ב-15,000 השנים האחרונות, תוך השמת דגש על הגאוגרפיה, והאקולוגיה בכל אזור ועל השפעותיה על התפתחות האוכלוסייה במקום. הספר מנסה להפריך את הדעה הפופלארית בקרב רבים, לפיה ההגמוניה האירו-אסאיתית נובעת מיתרון גנטי, מוסרי או אינטלקטואלי כלשהו.
הסיבות הקרובות לעליונות של הציוויליזציה האירופאית על פני זו של האינקה לדוגמה, נבעו מהעליונות הטכנולוגית (רובים ופלדה) וכן מביות בעלי חיים, שאפשרה להם להיות חסינים למגפות שהשמידו את הילידים בהן נלחמו. סיבות אלה נחשבות "סיבות קרובות", דיימונד ממשיך ושואל מהן הסיבות היסודיות יותר - לדוגמה מדוע בייתו עמי אירו-אסיה בעלי חיים רבים יותר יחסית לעמי אמריקה או אפריקה, או איך השפיעה הגיאוגרפיה על התפשטות הטכנולוגיה או מדוע אוריינות (ידיעת קרוא וכתוב) היתה נפוצה יותר באירופה ולא באמריקה. לשם חקר סיבות אלה מסתמך דיימונד על ספרים ומחקרים אחרים, מממספר תחומים כמו בלשנות, גיאוגרפיה, היסטוריה אבולוציונית, אקולוגיה, גנטיקה וארכיאולוגיה.
הפרק המסכם של הספר "עתיד מדע ההיסטוריה של האדם" דן דיימונד בשיטה בה נכתב הספר - גישה אל מדע ההיסטוריה של האדם שמנסה להתייחס להיסטוריה לא כאל "עובדה ועוד עובדה ועוד עובדה" ולא כאל תחום השייך למדעי החברה, אלא כתחום מדעי, הדומה למדעים היסטוריים כמו אקולוגיה אבולוציונית , חקר הדינוזאורים או אסטרונמיה. ספרים נוספים של דיימונד, כמו התמוטטות מרחיבים גישה זו לשאלות נוספות.
דיימונד מתאר בספרו את ההיסטוריה של כדור הארץ והאנושות ב-15,000 השנים האחרונות, מאז תחילתה של המהפכה החקלאית, עבור דרך הציבליזציות העתיקות של שומר, בבל ועד להתפתחות הטכנולוגיה של הכתב, רובים ותרומתם לדומיננטיות מערבית.
תוכן |
הצגת שאלות הספר
הספר מחולק ל- 5 חלקים ול 20 פרטים. החלק הראשון "מעדן עד קמחרה" מתאר בהרחבה את השאלה מדוע האירופאים השתלטו על העולם, ומתאר את ההיסטוריה העתיקה יותר של התיישבות בני האדם בעולם. הפרק מתאר גם את המפגש בין הספרדים לאצטקים ותוהה מדוע הספרדים הם אלו שניצחו.
עלייתו והתפשטתו של ייצור המזון
ערך מורחב - המהפכה החקלאית
החלק השני של הספר, "עלייתו והתפשטתו של ייצור המזון" מתאר את המהפכה החקלאית שבה חברות של ציידים לקטים התפתחו לחברות חקלאיות. החלק מתאר את ההבדלים בין חברות שונות בביות זני בר של צמחים וצמחי בר, את היתרונות והחסרונות של החברות החקלאיות יחסית לציידים לקטים, ואת השפעת צורת היבשות על התפשטות החקלאות. דיימונד מתאר גם ההבדלים בין היבשות השונות מבחינת אקלים, פאונה (החי) ופלורה (הצומח).
השאלה המקורית שעליה דיימונד מנסה לענות היא מדוע האירופאים הם אלה שהשתלטו על העולם, במיוחד במהלך 500 השנים האחרונות. את התשובה לכך מחלק דיימונד לסיבות קרובות ולסיבות עמוקות יותר. הסיבות הקרובות ליתרון האירופאי היו שהיו להם סוסים, פלדה, חיידקים, אוניות, ידע בניווט וידיעת קרוא וכתוב. אולם סיבות אלה מביאות את דיימונד לשאול מדוע דווקא באירופה התפתחו כל אלה לפני שהתפתחו במקומות אחרים? מדוע גילו האירופאים את הפלדה או את הניווט לפני האוסטרלים? שאלה זו מובילה את דיימונד לשאול שאלות עמוקות יותר - כמו מדוע התפחה החקלאית באיזורים מסויימים לפני שהתפתחה באיזורים אחרים. דיימונד ונותן לנו סקירה כללית של כלל ההיסטוריה של המין האנושי ב15,000 שנה האחרונות. בכך המחבר פורץ את גבולות ההיסטוריה הרגילה לעבר תחומים עמוקים יותר וחשובים יותר.
דיימונד נותן לנו כמה רמות של תשובות והסברים לתהליכים של ההיסטוריה האנושית. תשובה אחת היא מזל טהור. מבין כל המינים הגדולים שאפשר לביית 11 מתוך ה-13 מצויים באירואסיה (סוסים פרות וכבשים באירואסיה לעומת לאמות ואלפקות באמריקה). כמו כן סוגי הזרעים שמהם ניתן לקבל את מירב הפחממות והחלבונים כמו חיטה שעורה ואורז נמצאים באיראסיה במצב כמעט תרבותי באופן טבעי. זאת בניגוד לאמריקה בה התירס היה צריך לעבור כמה שינוים גנטיים חריפים כדי לתת כמות פחממות מספקת להקמת חברה. אוסטרליה סבלה אפילו יותר בלי שום זרע מתאים, ועם מזג אוויר יבש והפכפך.
נוסף על כך אירואסיה הינה היבשת הגדולה ביותר שכיוונה הוא מזרח-מערב. לדבר זה השלכה חשובה על ביות של צמחים. תנאי אקלים נוטים להיות דומים לאורכם של קווי רוחב, בעיקר בהקשר של מספר שעות האור לאורך השנה, עוצמת קרינת השמש, וכמות המשקעים. עובדה זו מאפשרת למינים של צמחים ושל בעלי חיים להתפשט מזרחה ומערבה, בקלות רבה יחסית בהשווה להתפשטות בכיוונים צפון-דרום. התוצאה היא שבאירואסיה התפשטו הצמחים המבוייתים והבהמות הגדולות הניתנות לביות באופן הרבה יותר מהיר מאשר באמריקה או באפריקה. דיימונד מודד את הזמן שלקח לתירס לעבור ממקסיקו לארצות הברית לעומת הזמן שלקח לחיטה לנדוד מיפן ועד פורטוגל. כלומר לחברות הגדולות של אירואסיה היה יתרון זמן נוסף בהשווה לשאר החברות.
ממזון אל רובים חיידקים ופלדה
בחלק השלישי של הספר, עוסק דיימונד בחברות המאוחרות יותר, ובמעבר וההתפתחות של חברות חקלאיות אל כיוון חברות גדולות, טכנולוגיות ותעשתיות יותר. בחלק זה הוא עוסק בקשר שבין ביות בעלי חיים למגפות, בהתפתחות הכתב והטכנולוגיה, ובהתפתחות הדת והמדינה.
כתוצאה מעליית החקלאות, שיפור זנים ושיפור בטכונלוגיות של חקלאות, נוצרה האפשרות לאגירת עודפי מזון. דבר זה שינה בצורה משמעותית את התפתחות האדם לטוב ולרע. עודפי המזון איפשרו התמחות כלכלית, ופיתוח מעמדות של לוחמים, סוחרים, פקידים ושליטים שהיו בלתי אפשריים בחברת של ציידים לקטים. הדבר הוביל לאבולוציה של חברות שונות המתחרות בינהן וליצירת ציויליזציות רבות עוצמה ולפיתוחים טכנולוגיים.
תוצאה אחת ביות בעלי חיים, הייתה מגיפות חוזרות ונישנות שמקורן בבעלי החיים המבויתים, והן המיתו את מרבית האנשים. אלה ששרדו היו חסינים לחיידקים של אותן מחלות. כאשר פגשה הציביליזציה האירופית בציביליזציות האחרות (במיוחד אמריקה, אבל גם אפריקה ואוקיאניה), היא הכריעה אותן בכוח הטכנולוגיה (פלדה ורובים), ובאמצעות חיידקי המחלות שגרמו להרג רב באוכלוסייה המקומית הבלתי מחוסנת.
בפרקים 13 ו-14 עוסק דיימונד בהתפתחות הטכנולוגיה. התפתחות הכתב מנותחת מבחינה פוליטית. הכתב חשוב בפני עצמו (מאפשר שיפור המסחר לדגומה וגם העברת ידיעות צבאיות והתפשטות של חוקרי ארצות), וגם מאפשר לחקור את ההיסטוריה של הטכנולוגיה משום שהתעוד של ההתפתחות שלו טבועה בו עצמו.
דיימונד טוען שלרוב הכלל בטכנולוגיות הוא "ההמצאה היא אם הצורך" (בניגוד להיגד "הצורך הוא אבי ההמצאה") הוא מביא מספר דוגמאות כמו פיתוח המכונית הראשונה על ידי אוטו, פיתוח הגרמופון על ידי אדיסון, פיתוח מנוע הקיטור שבהם לא היה ברור למה תשמש ההמצאה, והשימוש העיקרי שלה התברר רק לאחר זמן מה - לעיתים עשורים לאחר הפיתוח הראשוני שלה. דיימונד טוען שהמצאות נובעות מעיסוק של אדם שנהנה להשתעשע בפיתוח דבר מה חדש, ולאו דווקא מצורך כלכלי. הוא נותן דוגמאות לטכנולוגיות קדומות שנזנחו משום שהאקלים הכלכלי -טכנולוגי -חברתי שהיה סביבן לא איפשר להן להמשיך ולהתקיים. דוגמה אחת לכך היא המצאת הדפוס באיי כרתים בשנת 1700 לפני הספירה שנתגלה על ידי "דיסקוס פיסטוס". הדפוס הקדום לא שרד בגלל העדר נישה מתאימה שתתמוך בו. הפעם השניה והשלישית של המצאת הדפוס התרחשו בסין כעבור 2500 שנה ובאירופה כעבור 3100 שנה.
בין היתר, הפקת מתכות איכותיות (פלדה) וייצור כלי נשק משוכללים (רובים). נזכור שג'ארד דיימונד לא רואה בחברות מסוימות עליונות תבונית טבעית על חברות אחרות. כך לדוגמה הוא מציין שהפלדה פותחה באפריקה אלפיים שנה לפני שפותחה באירופה. בטווח הארוך הפיתוח הזה לא סייע לאפריקאים. הדבר שחשוב היה גודל החברה ויכולת התמיכה הטכנולוגית שלה.
ג'ארד דיימונד מטפל גם בהווצרות המדינה מתוך החברה של הפרהיסטוריה ונותן הסבר משכנע להווצרות המדינה והבירוקרטיה. המדינה והבירוקרטיה תמכו בבניית צבאות וספינות שהשתלטו על תחומים חדשים.
סביב העולם בחמישה פרקים
בחלק הרביעי של הספר דיימונד מביא סקירה על ההשתלטות של עמים שונים על שטחים בעולם. בפרקים אלה מנסה דיימונד להראותכי הדברים שבידלו את חברות האדם, והובילו להתפתחות מהירה של חלק מהחברות היו התנאים הגיאוגרפיים והאקולוגיים (ולפעמים התפתחויות טכנלוגיות מקריות). לדוגמה גילוי מינים המתאימים לחקלאות מקומית נעשה ברוב חברות האדם. אלא שהיו מקומות שמינים כאלה לא נמצאו (אוסטרליה) או שנעשה מאוחר יחסית למקומות אחרים (אמריקה לעומת אירו-אסיה) או שהיו קשיים בהעברת המינים האלה (אפריקה ואמריקה) ממקום למקום. עיקובים אלה עיקבו התפתחות אחרות, ולכן גרמו לעמים מסוימים להתפשט לעומת אחרים.
הסקירה של דיימונד בחלק הזה של הספר היא נרחבת. היא עוסקת גם באבוריג'ינים ובאינדיאנים. באומות השמיות ובקהויסים. חלק זה מקנה בפעם הראשונה סקירה על התהליכים העמוקים של ההיסטוריה האנושית. במקום לעסוק בדמויות ובגיבורים הוא עוסק בתהליכי עומק של חברות שגירשו חברות אחרות כברבריות וטבחו בהן, בהתפתחויות הטכנולוגיות שאפשרו את המהלך הזה ואת ההסבר למראה העכשווי של העולם.
אוסטרליה וניו גינאה
דיימונד סוקר את ההיסטוריה של תושבי אוסטרליה וניו גינאה, שהתיישבו ביחידה יבשתית אחת - אוסטרליה הגדולה לפני כ-40,000. הוא שואל מדוע נשארו האוסטרלים במצב של ציידים לקטים בחבורות והניו-גינאים במצב של חקלאות ללא זיקוק מתכות בשבטים, בניגוד לשאר תושבי העולם. דיימונד מסביר כי דבר זה לא נובע מגנים אחרים של הילידים ביבשת אוסטרליה, אלא כתוצאה מבידוד משאר חלקי העולם. במשך עשרות אלפי שנים אוסטרליה נותרה מנותקת עד למגעים נוספים עם חברות אדם אחרות שהחלו רק לפני 1600 שנים. בנוסף התנאים הגיאוגרפיים בניו גינאה פעלו נגד מעבר משבטים לנגידויות ולמדינות. דיימונד שואל גם מדוע ההבדלים הגדולים בין תושבי ניו גינאה לבין אוסטליה. בעוד שהבדל מנקודת מבט של אדם מודרני אינו משמועתי, מדובר בהבדלי התפתחות שלקחו אלפי שנים. מדוע האוסטלרים לא קלטו מהניו גינאים התפתחויות טכנולוגיות ואורח חיים של חקלאות ? ניו גינאה קטנה בשטחה מאוסטליה פי 10 אך תומכה ביותר אנשים שחיו בצורה "מתקדמת" יותר. התשובה של דיימונד היא שקיימים הבדלים משמועתיים בגאוגרפיה ובאקולוגיה של ניו גינאה מול אוסטרליה. בעוד הראשונה גשומה, בעלת אדמה פוריה, הררית, ובעלת מזג אוויר טרופי ויציב, אוסטרליה היא שחונה, בעלת אדמה עניי מאד, מישורית ובלעת מזג אוויר בלתי יציב. חקלאות באוסטליה היא דבר קשה מאד לביצוע, והתאנים שהיו באוסטליה לא התאימו לגידולים שהיו בידי הניו גינאים. מסיבות אלה, האבוריג'נים לא עברו לחקלאות, וחברות חקלאיות שהגיעו לסביבות דומות "נסוגו" לחברות של ציידים לקטים משום שלא היו מסוגלות להמשיך באורח חייהם הקודם.
מדוע סין היא סינית
בפרק זה סוקר דיימונד את התפשטות הסינים למרחבי דרום מזרח אסיה. הוא מנתח באמצעות השוואת שפות את הפיזור המקורי של עמים אחרים שנדחקו על ידי הסינים.
האומה האוסטרונזית
דיימונד מתאר את התפשטות האומה האסטרונזית מטייואן לפליפינים, אינדונזיה וכלל האוקיינוס השקט בעקבות התפתחות טכנולוגית בספינות ועל ההתפשטות של סין דרומה. טענה זו מצטרפת לטענה הקודמת שלו מהספר השימפנזה השלישית על ההודים אירופאים שהתפשטו בזכות הסוס לכל המרחב האירואסייני. גם בפרק זה עושה דיימונד שימוש בחקר השפות כדי להתחקות אחר דפוסי הגירה וכיבוש של עמים שונים.
אמריקה
בפרק על אמריקה, סוקר דיימונד כיצד ההתפתחות המאוחרת יותר של מינים המתאימים לחקלאות , בידוד של צורות חקלאות בגלל ציר דרום צפון (שמקשה על העברת מיני חקלאות שמתאימים לאקלימים שונים), ןקשיי מעבר ביבשת בגלל מדבריות וג'ונגלים עיקבו את התפתחות החברות החקלאיות שקמו ביבשת זו, יחסית לחברות באירו-אסיה.
יבשת אפריקה
דיימונד מספר על עליית הבנטו בכל אפריקה בעקבות הטכנולגיה המשופרת של פלדה. הוא מדגים בפרק כיצד זבובי הצה צה במרכז היבשת מנעו כניסה של יונקים אירו-אסיאתים גדולים ומעבר של טכנולוגיות חקלאות בתוך היבשת.
הבדל בין סין לאירופה
כך למשל הוא מוסיף ומסביר מדוע היו אלה האירופאים ולא הסינים שהשתלטו על העולם? ההסבר שנותן דיימונד קשור לגאוגרפיה השונה של סין ושל אירופה. לדעתו הגאוגרפיה ההררית של אירופה מנעה מצב של שלטון אחד מרכזי באירופה (בניגוד לסין השטוחה שבה התאפשר שלטון אחד מרכזי). ריבוי המדינות לדעתו יצר תחרותיות שהביאה לכך שהמדינות השונות שלחו אוניות לתור את העולם, וכך היו האירופים הראשונים להגיע ליבשות רחוקות.
היסטוריה של האדם כמדע
בפרק המסכם של הספר "עתיד מדע ההיסטוריה של האדם" דן דיימונד בשיטה בה נכתב הספר - גישה אל מדע ההיסטוריה של האדם שמנסה להתייחס להיסטוריה לא כאל "עובדה ועוד עובדה ועוד עובדה" ולא כאל תחום השייך למדעי החברה, אלא כתחום מדעי, הדומה למדעים היסטוריים כמו אקולוגיה אבולוציונית , חקר הדינוזאורים או אסטרונמיה.
דיימונד מודע לבעיות הרבות שיש בגישה זו, כמו המורכבות הגדולה שיש בהיסטוריה האנושית, ותפקידם של יחידים גדולים (כמו בודדה, ישו, היטלר אלכסנדר מוקדון ואחרים), אולם טוען שבטווחי זמן ארוכים יותר יש השפעה זניחה של אנשים גדולים, וכי יש גורמים רבים שאינם מושפעים מגורמים אלה - גורמים גיאוגרפיים ואקולוגיים שמודגמים בספרו. הוא מציין גם שיש שאלות רבות פתוחות, ושתפקידם של גורמים תרבותיים (כמו השפעת התרבות ההודית של חלוקה לכתות והשפעת התרבות הקונפוציונית על התפתחותה של סין) צריכות להלקח בחשבון - לאחר שנלקחות בחשבון ההשפעות האקולוגיות והגיאולוגיות היסודיות וארוכות הטווח יותר.
המחבר דן בקצרה בפרק זה בהבדלים בתוך אירואסיה עצמה, ומציין כי תחום זה דורש מחקר נוסף שלא מובע בספר. ההסבר מדוע ארצות הסהר הפורה ירדו ולא החזיקו בבכורתן, מוסבר על ידי הרס אקולוגי שנגרם בגלל החלקאות האינטנסיבית באיזורים אלה שהפך אותם מאיזורים פוריים למדבר. הרס כזה לא התרחש באירופה ובסין בגלל דפוסי ירידת גשמים אחרים.
ההסבר של דיימונד (ושל חוקרים אחרים) מדוע סין פיגרה מאחורי אירופה לאחר המאה ה-15, למרות בכורה טכנולוגית עד אז, מוסברת על ידי ריכוזיות מדינית שאיפיינה את סין ואיפשרה לשליט אחד למנוע התפתחות טכנולוגית או מחקרית ואף לסגת ממנה, בעוד שבאירופה, שמאופיינת בפיצול מדיני, התחרות בין המדינות לא איפשרה דבר מעין זה, שכן התפתחות טכנולוגית או גילוי מדינות אחרות, במדינה אחת גרמו למדינות אחרות להצטרף למרוץ. דיימונד ממשיך ושואל מדוע סין אופיינה על ידי איחוד מדיני ואירופה בפיצול מדיני ומסביר זאת במבנה גיאוגרפי שונה - שטח האדמה בסין עביר למדי, ואינו כולל מכשולים משמועתיים, בעוד שקו החוף של אירופה מפוצל ל-5 חציי איים (יון, איטליה, ספרד, דנמרק ושוודיה) ואי גדול אחד (בריטניה). בתוך היבשת עצמה יש הרים שמונעים איחוד קל של היבשה. דיימונד ממשיך וטוען כי משתמע מכך שעבירות גיאוגרפית משחקת תפקיד כפול בהתפתחות הטכנולוגיה. הקישור בין מקומות צריך להיות גבוה מספיק כדי לאפשר את העברת הטכנולוגיה בקצב סביר (בניגוד לאמריקה לדוגמה), אבל לא גבוהה מידי בכדי לא לאפשר איחוד מדיני שמאפשר את הקפאת הטכנולוגיה.
ספרים נוספים של דיימונד, כמו התמוטטות מרחיבים את הגישה של היסטוריה אנושית כמדע, על ידי התבוננות בחברות שונות ביתר פירוט סביב שאלות אחרות.
תגובות וביקורת על הספר
רוב הספר מוקדש לפרהיסטוריה ללא מענה על שאלות מההיסטוריה המודרנית, כגון העדר ההסבר לשאלה מדוע עמים ששכנו זה בקרבתו של זה שלטו אחד על השני? לדוגמה, מדוע האימפריה הרומית השתלטה על גאליה ולא להפך. מדוע נפוליון כבש את פרוסיה ולא להפך. דיימונד מודע לכך ומציין דבר זה בפרק האחרון בספרו. הוא מציין שספרו אינו מציג תאוריה מלאה, אלה מציעה הסברים רבים שיש בהם גם מקום להשבה על שאלות פתוחות. כמו כן הוא מציין שהשיטות בהן נקט מתאימות יותר לקבועי זמן ארוכים ופחות לתקופות קצרות.
מן הצד השני המחבר פותח את השער להסברים לתופעות בה ההיסטוריה הרגילה לא יכלה אפילו לטפל. הסברים העוסקים ברמה של אדם מוכשר זה או אחר לא מסבירים תופעות ארוכות טווח המודגמות בספר בצורה עקבית לגבי מקומות שונים בתקופות שונות.
זאת הפעם הראשונה שמחבר עוסק בעולם בצורה רצינית ואמיתית. מעבר לכל התופעות הזניחות הוא רואה את השורש של העוצמה של עמים מסוימים. הוא נותן לנו גם תמונה חשובה של המעבר של האנושות מהפרהיסטוריה לחברה החדשה. ההסבר הפרטני שהוא נותן לביות בעלי חיים וצמחים הוא קריטי למעבר של בני אדם מציידים לקטים לחקלאים. המחבר נותן לנו לראשונה תמונה כללית באמת של המין האנושי, מעבר להסתכלות של הפריזמה האירופית המיושנת כל כך של ההיסטוריה האנושית. בכך המחבר מצליח לפרוץ את גבולות המערב ולתת לנו תאור ראשון של ההיסטוריה האנושית בצורה אוניברסלית.
בהתאם לכך ספרו של דיימונד זכה בשבכים ובפרסים רבים, כמו פרס פוליצר לספרים שאינם ספרי עלילה, ופרס החברה המלכותית למדע, והדיונים על הספר ועל הטענות בו המשיכו במחקרים וספרים אחרים של חוקרים בתחומים שונים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- רובים חיידקים ופלדה בויקיפדיה האנגלית
- סיכום פרק 5 - ביות חיות הבית והקשר למחלות, באתר הידען
- סיכום פרקי הספר בויקי היסטוריא - כללי, פרק 11- תפוצת מגפות, פרק 12- התפתחות הכתב, פרק 13- דפוסי התפחות טכנולוגיה, פרק 14- משבטים למדינות
- איך השתלטו האשכנזים על העולם? טל גולן, הארץ, 13/05/03
- אם אתה כל כך חכם, למה אתה לא עשיר? - סקירתו של ראובן זייטק על הספר, באתר "האייל הקורא"
- רובים חיידיקים ופלדה באתר open library.
- סדרת טלוויזיה תעודית באתר PBS (לקניה)
