הפרטה בישראל

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפרטה בישראל היא אוסף של כלל תהליכי ההפרטה המתרחשים במדינת ישראל.

בעשורים האחרונים, מתקיימת בישראל, במקביל לתהליך דומה בעולם, תהליך של הפרטה, ובו שירותים, מוסדות ופירמות שהיו בידי הממשלה מועברים למגזר הפרטי.

סוגי הפרטה בישראל

ניתן לחלק את הליכי ההפרטה בישראל לסוגים הבאים:

  • מכירה מדורגת: מכירה הדרגתית או דילול אחזקות המדינה בגוף הציבורי עד לדרגה בה למדינה אין אחזקה משמעותית בגוף. דוגמה בולטת לכך היא מכירתה המדורגת של חברת "בזק" ומכירתם ההדרגתית של הבנקים, שהולאמו בעקבות משבר מניות הבנקים של שנת 1983.
  • מכירה חד פעמית: מכירה בבת אחת או הנפקת כל מניות החברה בבורסה. זו שיטת הפעולה המיושמת עם רוב החברות הקטנות או כאשר קיים קונה בודד.
  • זיכיונות ורישיונות: ביצוע פעולות הפרטה באמצעות מיקור חוץ, העברת זיכיונות, הרשאות, וכדומה, בעיקר של שירותים מסוימים הנצרכים על ידי גופי ממשלה. פעולה כזו אינה נחשבת הפרטה כהגדרתה על ידי ממשלת ישראל.
  • פירוק: פירוק גוף ממשלתי לחלוטין מנימוקים של היעדר צורך בקיומו או הפסדים על רקע שוק תחרותי קיים.

היסטוריה

ההפרטה בישראל קודמה על רקע מדיניות נאו ליברלית של מרגרט תאצ'ר בבריטניה ורונלד רייגן בארצות הברית בשנות ה-80 של המאה ה-20, שכללה הפרטות.

מפלגת הליכוד דגלה במדיניות כלכלית נאו ליברלית, ובשנת 1977 עם הנצחון בבחירות הכריזה כי ברצונה לקדם מדיניות זו. במרץ 1978 החליטה ועדת השרים לענייני כלכלה על מכירה של 48 חברות ממשלתיות. החלטה זו לא יצאה אל הפועל.[1]

ממשלת האחדות שקמה באמצע שנות ה-80 החלה לבנות את היסודות למדיניות נאו ליברלית קידמה גם היא את ההפרטה אם כי עדיין בקצב צנוע יחסית. ההפרטה בישראל החלה להתבצע בצורה משמעותית רק החל משנות ה-90, כתוצאה משילוב של כמה גורמים - תפיסה כלכלית של כלכלנים באוצר, יחד עם צורך בהכנסות וביצירת מקומות עבודה על רקע העליה מברית המועצות, וכן לחץ מצד קרן המטבע הבינלאומית. [1]

רקע אידאולוגי

ההפרטות בישראל מקודמות על ידי משרד האוצר במסגרת חוק ההסדרים, ומקודמות על ידי אידאולוגיה נאו ליברלית ונתמכים על ידי התאוריה הכלכלה נאו קלאסית (קפיטליזם, ימין פוליטי).

הרקע האידאולוגי של ההפרטות מתואר לדוגמה על ידי אורי יוגב, שהיה הממונה על התקציבים באוצר בשנים 2004-2002 ומבטא נאמנה את הגישה הכלכלית הנאו ליברלית:

צריך לשנות את דרך החשיבה בכל התחומים. להפריט את החינוך, את הבריאות, את בתי הכלא, את המתנ"סים, את הטיפול הסוציאלי ; בקיצור, כל מה שזז... רק בעלים פרטיים רוצים ויודעים איך לשפר את השירותים. המדינה לא רוצה ולא יודעת כיצד לעשות את זה
-- אורי יוגב[2]

מנגד יש הטוענים כי ההפרטה בישראל לא השיגה מטרות כמו יעילות כלכלית או תחרות כלכלית, בגלל שילוב של ריכוזיות בכלכלת ישראל וקיום אוליגופולים מחד, יחד עם ארגוני עובדים שמנעו תחרות, גם כאשר השליטה עברה לידיים פרטיות. העיתונאי גיא רולניק טוען שללא שינוי מבני בשוק, ההפרטה לא מועילה הרבה. לדוגמה הוא מביא את ההפרטה של בנק דיסקונט - משפחת ברונפמן לא יכלה להתמודד עם הוצאות גבוהות שנכפו עליה על ידי וועד עובדים חזק מחד ועם הדואופול של בנק לאומי ובנק הפועלים במשק הבנקאות בישראל- כך שמחד הם השיגו רווחיות נמוכה (יחסית למדד 25 המניות המובילות בבורסה) ומאידך לא הצליחו להוריד את המחירים. בעלי קבוצות חזקות במשק כמו וועדי עובדים חזקים (בדגש על ההסתדרות וועדים של מונופולים ואוליגופולים) ולפעמים גם משפחות ההון בישראל או קבוצות לחץ אחרות ממשיכות להנות משאיבת ערך מהציבור (עובדים אחרים כמו עובדי דור ב' וג', ציבור החוסכים לפנסיות, ספקים, עסקים קטנים וציבור הצרכנים). [3]

הפרטות שבוצעו בישראל

רשימת החברות המופרטות באופן מלא או חלקי לפי סקטורים:

הפרטות בתחום החקלאות

חברות שהופרטו

  • אגרידב חברה לפיתוח חקלאי (ארצות חוץ)
  • החברה להדברת עשבי בר

הפרטות בתחום הבניה ושירותי תשתיות

חברות שהופרטו:

  • אפרידר
  • החברה לפיתוח אזור לוד-רמלה
  • מבני תעשייה
  • מרכז הבנייה הישראלי (פירוק)
  • שיכון ופיתוח לישראל
  • שיכון עובדים

הפרטות בתחום המים והביוב

חברות שהופרטו

  • תכנון המים לישראל (תה"ל מהנדסים יועצים)
  • תאגידי המים העירוניים

חברות שיש כוונה להפריט אותן

  • מקורות

שירותי תחבורה ותובלה

כספים, בנקאות ומימון

חברות שהופרטו

אוצרות טבע

אנרגיה

תקשורת

  • בזק (כולל בזק בינלאומי, בזכל תקשורת, בזק אונליין)

טכנולוגיה, תעשייה, ותעשיות ביטחוניות

תיירות

  • בית הספר לתיירות בישראל
  • חברה לפיתוח מפעלי תיירות (פירוק)
  • תדמור - בית הספר המרכזי למלונאות

אחרים

הפרטות מתוכננות לעתיד הקרוב

הפרטות של שירותים ומוצרים ציבוריים

דוגמאות לשירותים ולמוסדות שהיו בבעלות המדינה ועברו או עוברים תהליך הפרטה

ביקורת על ההפרטה

מספר גופים, פוליטיקאים ואנשים מתחו ביקורת על הפרטות ספציפיות, על היבטים שונים של ההפרטות אלו, וכן ועל רעיון ההפרטה כולו. הביקורת הזו כוללת לדוגמה את הטענות הבאות.

  • ההפרטות שבוצעו נעשו בצורה ריכוזית - כלומר במקום לבצע הפרטה עממית לכלל תושבי המדינה, נמסרו נכסי ציבור למספר משפחות הון בתהליך שהגביר את הריכוזיות במשק ואת קשרי ההון שלטון.
  • ההפרטות קשורות לשחיתות. ראו לדוגמה שיטת השקשוקה (סרט). פקידים ופוליטיקאים שיזמו וקידמו את ההפרטות עברו מאוחר יותר לעבוד בחברות של בעלי הון שנהנו מהפרטות אלה, או שסיפקו לחברות אלה שירותים בתמורה לתשלום.
  • ההפרטות מגדילות את הפערים בין עשירים לעניים ובין הפריפרייה למטרופולינים המרכזיים. עיקר הביקורת הזו היא על הפרטת שירותים החינוך והבריאות - שבה החשש הוא שהעשירים יהנו ממערכת פרטית מתפקדת, ואילו העניים יאלצו להסתפק במערכת ציבורית מרוששת. דבר זה יתרום למלכודות עוני שכן השכלה נחשבת למרכיב מרכזי בסיכוי להנות מהכנסה טובה יותר.
  • ההפרטות יגרמו לכשלי שוק ולאי-יעילות. דוגמה לחשש כזה היא מערכת הבריאות בארצות הברית שידועה לשמצה בהיותה יקרה מצד אחד ומספקת שירותי בריאות גרועים מצד שני.
  • הפרטות רבות מוצדקות על ידי האמירה שהמדינה אינה יעילה בתפעול מערכות, ואילו פירמות המתחרות בשוק יפעלו ביעילות, אולם במקרים רבים לא מתקיימת תחרות, או שהתחרות תלויה בפיקוח מצד המדינה. אולם הטענה שהמדינה אינה יעילה, נכונה גם לגבי תחום הפיקוח, ולכן לא יתקיים פיקוח יעיל ומכאן שגם לא תתקיים תחרות, ומכן שההפרטה לא תגרום להתייעלות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 שלושה עשורים של הפרטה יעל חסון, מרכז אדווה, 11.2006
  2. ^ מורב, לוי. "בית הסוהר הפרטי יהיה פרוייקט הדגל שלנו" ארץ אחרת, 33 2006 עמ' 33-32.
  3. ^ הפרטת נתניהו: 170 אלף שקל ליו"ר הוועדגיא רולניק, דה מרקר, 05.06.2014
ישראל

נושאים: אוכלוסיית ישראל - משאבי טבע בישראל - משק האנרגיה בישראל - גז טבעי בישראל - משק המים בישראל - חקלאות בישראל - כלכלת ישראל - חוק ההסדרים - לובי פוליטי בישראל - משפחות ההון בישראל - הפרטה בישראל - אי שוויון בישראל - בנקאות בישראל - פנסיה בישראל - תחבורה בישראל - תחבורה ציבורית בישראל - פרבור בישראל - זיהום מים בישראל - זיהום אוויר בישראל - אנרגיה מתחדשת בישראל - מערכת החינוך בישראל - מערכת הבריאות בישראל - כלכלת המחר - צמיחה ירוקה לישראל - תוכנית אב ארצית לפיתוח מקיים